לא רק יין זול: דור ההמשך

לפעמים נדמה לי שכשמגייסים כסף דרך אמנות עבור מטרות נעלות כמו מלחמה במחלות נוראיות או טיפול בתינוקות חסרי ישע זה בסדר, אבל כשמנסים לגייס כסף עבור האמנות עצמה – פתאום צריך להתנצל. כאילו שאם אמנים מנסים להרוויח קצת כסף עבור עבודה שעשו, יש בזה משהו רע שמוזיל את התהליך האישי והאמנותי. הרי אנחנו חיים בחברה בה הכסף כ"כ מהותי לקיום היומיומי, ואף אחד לא באמת רוצה את העירייה או את חברת החשמל בתור אויבים. חוץ מזה, אם לא יהיה לנו כסף, איך נקנה את האדום המהמם שבדיוק נתקלנו בו בשיטוט אקראי?

השבוע נתקלתי בלא מעט סטטוסים שעסקו בנושא הכלכלי (כל פעם מזוית אחרת), הסטטוס הנבחר: …"עכשיו התקשרה אלי מישהי מאותיות התורה כדי שאקנה מלאכים ב-90 ש"ח. שאלתי אותה אבל למה את מבקשת כסף? אז היא הסבירה לי שאלוהים רוצה שנשלם, שאלוהים המציא את הכסף כדאי כדי שנוכל לתת תמורה. היא אומרת שכסף צריך להקריב כמו שפעם הקרבנו דם על המזבח עכשיו זה לא דם אלא כסף. אותי זה לא ממש שיכנע. אמרתי לה שאני מוכנה לעשות ברטר. בכל מקרה מסתבר שבימינו צריך לשלם כדי לזכות בהשגחה עליונה.. דמי סינג'ור של מלאכים.. מטריד"… (דניאלה הורבין).

אכן, מטריד.

רוית מישלי, CONTEMPORARY by Golconda

היום, יום חמישי ה-17.2,

פתיחת התערוכה Sweat Shops ב-CONTEMPORARY by Golconda. התערוכה נולדה מחישוב שערך מטלון לפני שבע שנים, שבו חילק את סך כל הכסף שהרוויח מאמנות במספר השעות שהשקיע, והתוצאה שהתקבלה היתה זהה פחות או יותר לשכר שמרוויחים פועלים בסדנאות היזע במזרח אסיה. בעקבות המסקנה העגומה הזו, גייס מטלון את דרור דאום, דורון רבינא, רוית מישלי, שי יחזקאלי, ליאב מזרחי, איתן בן משה, נעם פרתום, רועי רוזן, מעין אליקים, רמי מימון וראובן קופרמן ליום עבודה בסטודיו, כשהוא מתעד את התהליך. בסוף היום, קיבל כל אחד מהמשתתפים צ'ק (בחסות רוני פורר, בעל הגלריה) עבור היצירה, בין אם היא גמורה או לא. בתערוכה מוצגים התוצרים מאותו היום. יונתן אמיר תוהה.

בגלריה 121 הסמוכה, נפתחת התערוכה הקבוצתית נשל: יחסים של פיתוי ודחייה. התערוכה עוסקת בהקבלה בין פצע מתקלף ומתחדש, לבין מעשה הציור שקשור הרבה פעמים בתהליך של ריפוי. מציגים: רותי כהן הלביץ, רועי חפץ, אבי סבח, תומר ספיר, אודי צ'רקה, מיכל שמיר. אוצרת: כרמית בלומנזון.

בן הגרי פותח את התערוכה אינברט, המהווה הומאז' לפילם הקולנועי, בגלריה רוזנפלד. אינברט, דמות האמן בהיפוך צבעוני, מתנהל בעיניים עצומות אוזניים אטומות ונחיריים סתומים. הוא מנסה לשמור על הסדר בעולמו ההפוך באמצעות ביצוע פעולות יום-יומיות והניסיון ללמד את התוכי שלו לדבר, כששמות החפצים נאמרים בעברית ונהגות מהסוף להתחלה. "העולם המהופך, שבו כל ריאליה היא עקבה של בידיון, מייסד יקום של תעתוע אופטי, חשד תפישתי ודיסאוריינטציה מנטלית. הצל בוהק במוארותו, האפלולית קורנת, והאור קודר במחשכים". (דורון רבינא, "וזרח השמש, ובא השמש", אינברט, ספר אמן המלווה את התערוכה.)

מזכרות, תערוכת בזק של יגאל פליקס תוצג בגלריית אינדי במשך הסופ"ש הקרוב בלבד. בתערוכה יוצגו צילומים בתלת מימד הלקוחים מחייו. "הצילומים הינם נגיעות בזמנים ומקומות מתוך רצף חיי. רגעים שנאספים בשעות הלילה הקטנות או מעלות השחר, כאשר החושים מחודדים אך הזיכרון מעורפל. אלו חלומות רבי חשיבות, ואני מקליט אותם בעזרת מצלמתי, בטרם יעופו. כך אוכל לשוב אל חוויות אלו, ולמוצאם בפיתולי הזיכרון."  יגאל פליקס, מתוך טקסט התערוכה.

חלון אחורי בגלריה דן. תערוכה קבוצתית על פתחים, הצצות ומה שמעבר. מציגים: עילית אזולאי, ניבי אלרואי, יפתח בלסקי, אפרת ויטל, ליהי חן, שרון פז, שירי פרלה-דורון, אניה קרופיאקוב, אייל ששון, ליהי תורג'מן. אוצרת: רווית הררי.

2 תערוכות בגלריה 39: רובי לבוביץ' עם Home Sweet Home ובויאן עם The Confesion בחדר הפרויקטים. ליבוביץ' יציג צילומים ואובייקטים יומיומיים. בויאן יציג ציור חדש בשם וידוי. אוצר: דני יהב-בראון.

זהר כהן עם הנה הנהר, מארח את אברהם אילת עם הכורסה, בגלריה ארליך.

ערן וולקובסקי פותח תערוכת יחיד בשם מזימות בינלאומיות, בגלריה Rawart. וולקובסקי מציג ציורים שהועתקו מתמונות שצילם מתוך סרטים, ובכך מייצג את תהליך הפיכתו של הקולנוע מעדות לזיכרון ומזיכרון להזיה.

תערוכה עם מטרה נאה במיוחד: אמנים למען תינוקות – אירוע מכירת יצירות אמנות בגלריה טבי, בשיתוף עם עמותת ת.מ.ר. העמותה הוקמה על מנת לגייס משאבים כדי להקים מרכז לטיפולי יום וטיפולי חירום בתינוקות ובהוריהם, שפיתחו הפרעות רגשיות כתוצאה מהתעללות והזנחה בתוך המשפחה, כדי להחזיר אותם לתפקוד נורמטיבי. בין האמנים שיצירותיהם מוצעות לרכישה – משה קופפרמן, לאה ניקל, סיגלית לנדאו, ציבי גבע, מיכל היימן, מיכל נאמן, שפי בלייר,דרור דאום,שי אזולאי, איילה לנדאו, אניסה אשקר,ערן שקין, אסף עברון, רועי יריב, ועוד רבים וטובים.

הביאנלה השישית לקרמיקה ישראלית במוזיאון ארץ ישראל בת"א, באוצרותה של שלומית באומן.

מרב סודאי, ג'ולי מ.

יום שישי, ה-18.2,

מרב סודאי פותחת את התערוכה המרהיבה הולכת כמו מצרייה בגלריה ג'ולי מ., המהווה המשך ישיר לעבודות שהציגה בתערוכה הקודמת שלה. בתערוכה יוצגו 4 ציורים גדולים, המביעים את הפירוש המערבי-עכשווי שלה לאלמנטים הלקוחים מאמנות מזרחית קלאסית. לצידם, עבודות קטנות וחופשיות יותר על דיקט.

שחור ולבן, תערוכה קבוצתית בגלריה גבו. השחור והלבן משמשים כמטפורה שמעבר לצבע, כדימוי להווי החיים ולטיפוסי האדם. מציגים: דוריא, לוסי אלקויטי, איה חוברס, ניר אוחיון. אוצר: רפאל ברביבאי.

שיח גלריה עם איל פריד בתערוכתו בת גלים בגלריית המדרשה, המציגה צילומים מחוף בת גלים בחיפה, שצולמו במצלמה תת מימית משנות ה-70, באוצרותו של בועז ארד.

יום שבת, ה-19.2,

IMAGINATION2011 – תערוכת אמנות ישראלית למען הוועד למלחמה באיידס. אירוע ההתרמה השנתי שייסדו הילה ורני רהב. כ-600 אמנים שביקשו לתמוך בפעילות הוועד ותרמו את יצירותיהם הנבחרות. בין האמנים המציגים: סיגלית לנדאו, פנחס כהן גן, לאה ניקל, משה רוזנטליס, ציבי גבע, יאיר גרבוז, רזיה גרשון, סמי די, מנשה קדישמן, עליזה אולמרט, זיו קורן ואבו שקרה סעיד, ועוד רבים וטובים, לצד עבודות של סטודנטים ובוגרים מבצלאל ומשנקר. טעימה קטנה מהעבודות אתם יכולים למצוא כאן.

רועי חפץ, גלריה 121

עוד קצת:

איתן מור מרכיב 13 דיוקנאות ברוח יוטיוב, בגלריה המקוונת 1024.

דניאל זילברברג על התרחבות הגלריות בת"א.

יעל גוטרייך אורון על המפגש המשפחתי הטעון בציוריה של אסנת בן שלום.

פרס וולף באמנות יוענק לאמנית הגרמניה רוזמרי טרוקל.

לה שאפל VS ריהאנה.

נדב הולנדר תוהה מהי אמנות בהקשר לסרט של בנקסי, והוא לא היחיד.

וקטנה לסיום:

"נמאס לנו מהדגים!", בנקסי.

בן הגרי, רוזנפלד