"הסחת דעת אלוהית"

במרכז ספרו של כריסטופר מורלי "פרנסוס על גלגלים" עומד פרנסוס – קרון נוסע למכירת ספרים, הרתום לסוסה בשם פג ונודד עם רוכל נמרץ ופטפטן בשם מיפלין וכלבו בוק. בתחילת הספר מגיע פרנסוס לחוותה של הלן מק'גיל בניו-אינגלנד שבמזרח ארצות הברית. מק'גיל היא רווקה מזדקנת המתגוררת במקום עם אחיה אנדרו – חקלאי שהפך לסופר מצליח, ומאז הוא מזניח את חובותיו בחווה ומוציא את אחותו מדעתה. מיפלין מעוניין למכור את פרנסוס לאנדרו ולפרוש מחיי הנדודים לטובת כתיבת ספר. ברגע של כעס מחליטה הלן, שיודעת שאנדרו לא יוכל לסרב להצעה וישאיר אותה לדאוג לחווה לבדה, לרכוש את הקרון בעצמה ולצאת למסע למכירת ספרים שיהווה גם את החופשה הראשונה בחייה. היא מסכמת את העסקה תוך דקות ויוצאת לדרך עם מיפלין. מרגע זה מתחיל מסע מצחיק ומפתיע בן כמה ימים שמשלב אהבה, פליאה וזעם, סכנה וגילוי, וכל כולו סב סביב תעשיית הספרים באמריקה של ראשית המאה ה-20.

"פרנסוס על גלגלים" שחובר בשנת 1917, הוא הספר הראשון היוצא לאור בהוצאת "זיקית" שייסדו אוריאל קון והמתרגמת שירה חפר. קון מנהל בשנים האחרונות מלחמה בוטה בתעשיית הספרים בישראל, המוצגת במלוא מסחריותה, חמדנותה ושטחיותה בראיונות, הצהרות וסטטוסים שהוא מפרסם בפייסבוק. כמו כל מלחמת חורמה, גם זו אינה עושה חסד גם עם הישגיה של תעשיית הספרות המקומית, אולם אין ספק שתרבות רבי המכר הדואו-פולית הרוויחה לפחות חלק מהביקורת ביושר. לנוכח זאת יש מידה של אירוניה בכך שההוצאה שקון שותף בהקמתה פותחת את פעילותה בהוצאת ספר הסב כולו סביב מכירת ספרים, אולם למעשה, נדמה ש"פרנסוס על גלגלים" מבטא בדיוק רב את שאיפתה של ההוצאה להשיב לתעשיית הספרות את מקומה כמקור המוני להרחבת הדעת, ולא כמכונת כספים המסממת את הקוראים בספרות קלה לעיכול. אני כותב "תעשיית הספרים" ולא "ספרות" משום שבסופו של דבר, "פרנסוס על גלגלים" אינו עוסק בספרות אלא בפוטנציאל הגלום ב"תרבות הספרים" כעולם של קשרים אנושיים ועושר של רעיונות יצירתיים והזדמנויות – "הסחת הדעת האלוהית ביותר הידועה לאדם", כפי שמתארת זאת מק'גיל. לא סתם הסופר הפעיל היחיד שמופיע בספר – אנדרו, אחיה של הלן – הוא טיפוס שמרן ויבשושי, בעוד מוכרי הספרים וקוראיהם מוצגים כטיפוסים פיקנטיים, הרפתקנים ורחבי אופקים.

"פרנסוס על גלגלים" הוא ספר מצחיק מאד, עוקצני אך לא ארסי, מרגש אך לא קיטשי. במונחי תקופתו זהו ספר פמיניסטי המתנגד לפולחן העבודה התכליתית. "אין אישה במדינה שמתיישבת לחמש עשרה דקות רצופות בין שעת הזריחה לשקיעה, אלא אם כן יש לה חצי תריסר משרתים. ואין אדם שלומד דבר מה על ספרות בלי לשבת רוב חייו", קובעת מק'גיל בספר המסע שאינו אלא שיר הלל לחיים עצמאיים שקלאסיקות התרבות אינן הופכות עבורם לסיבה להשתקעות וקיפאון אלא בדיוק להיפך – לבסיס איתן שממנו יש לצאת למסעות חדשים.

כריכת הספר

המודל העסקי של הוצאת "זיקית" אומר שאם חותכים את דמי ההפצה שגובות רשתות הספרים (שממילא אינן יעילות במיוחד במכירת ספרים שאינם רבי-מכר היוצאים בהוצאות המקושרות אליהן), את תקציבי הפרסום ואת מחירי הזכויות לתרגום ספרים פופולריים, ומשקיעים רק בעריכה, תרגום והדפסה של כותרים איכותיים אך לא מוכרים, נשארים עם סכום בסיסי יחסית שיכוסה במכירת 500 עותקים מכל ספר. ההוצאה מבקשת לפעול במתכונת עצמאית לחלוטין, כאשר ספריה נמכרים במחיר אחיד של 50 ש"ח ומופצים דרך חנויות עצמאיות ואתר ההוצאה בלבד.