ערב רב הוא מגזין עצמאי לאמנות, תרבות וחברה בעריכת רונן אידלמן ויונתן אמיר. ערב רב פועל ברשת ומחוצה לה, במטרה לקדם את האמנות והדיון בה ולתמוך בשיח רב-תרבותי, דמוקרטי, פלורליסטי ושוויוני.
עושה סדר

עושה סדר

שיחה עם רותי דירקטור על עוינות לאמנות עכשווית, על אוצרות, כתיבה והנגשה, על מוזיאון חיפה שעזבה ועל מוזיאון ת״א שאליו היא נכנסת בימים אלה.
הצלחה, לא מצליחנות

הצלחה, לא מצליחנות

״הדבר החשוב כיום הוא כשלון, היסוס, הישמטות ואי-הסתדרות במערכות הגדולות. חשובים האקספרימנטים של אוצרים שהתערוכות שלהם לא מביאות קהל מתרגש ומשתאה, אלא כאלה שעונות על מצוקה של קהילה שמוכנה לדון בתנאי הפעולה הסוציו-תרבותיים שלה באופן כן וביקורתי״. דברים שנאמרו בכנס ״אמנות ישראלית - כיצד ממנפים הצלחה?״ בבית לאמנות ישראלית.
"העם היהודי הוא לא העם המובחר. ואט קען יו מאך?"

"העם היהודי הוא לא העם המובחר. ואט קען יו מאך?"

"ואט קען יו מאך?", "מה אתה יכול לעשות?", הוא שמה של תערוכה בדרזדן העוסקת בזהויות יהודיות באירופה היום. אמנים יהודים עונים לשאלה בשאלות חדשות ומאתגרים סוגיות של זרות, זיכרון ושימור.
״צילום זה בעצם טקס שמתכוננים לו ביחד״

״צילום זה בעצם טקס שמתכוננים לו ביחד״

במשך 12 שנים עבד הצלם רון עמיר עם תושבי הכפר הפלסטיני ג'סר אל־זרקא. התוצאה היא תערוכה ססגונית ומגוונת בת שלושה חלקים, שמציגה עבודה משותפת שהופכת את הצילום מתיעוד חד-צדדי לאמצעי דיאלוגי.
כפוף לתנאים: על אודות ובין קורות "כמיטב יכולתנו"

כפוף לתנאים: על אודות ובין קורות "כמיטב יכולתנו"

"מאז אותו ערב במנהטן בנובמבר האחרון אני חושבת ומנסה לכתוב על החוויה שהעניקה לי העבודה של עינת עמיר, 'כמיטב יכולתנו'. אני מנסה לנסח את מה שההשתתפות באירוע נתנה לי, עד שאני מבינה שהיא בעצם נטלה ממני משהו". שירלי בכר מתלבטת בין נוכחות לעדות.
ארץ האש

ארץ האש

זכויות יוצרים על המייקינג אוף - הארון פארוקי בשיחה עם לליב מלמד על יצירתו התיעודית. מתוך תיק מיוחד על פארוקי שהתפרסם במגזין הקולנוע מערבון.
"לא מנומס לדון בשאלת המעורבות האישית של החוקר עם הדימוי"

"לא מנומס לדון בשאלת המעורבות האישית של החוקר עם הדימוי"

"הכוחות של הדימוי לנכר, לאיין, לייצר תגובה ריקה, כמעט קטטונית, נראה לי שזה משהו ששווה להתעקש עליו". אילת זהר משוחחת עם חוקר התרבות פרופ' נורמן ברייסון על היחס שבין לימודי אמנות לתולדות אמנות, תוכניות הדוקטורט לאמנים בבריטניה, מיניות ולימודים קוויריים, הבנאלי והמרהיב, וגם בענייני יפן.
זכות שיבה לוקחים, לא מקבלים

זכות שיבה לוקחים, לא מקבלים


זהייה קונדוס קוראת ב"עודה, עדויות מדומיינות מעתידים אפשריים", קובץ סיפורים שיתרחשו במציאות שאחרי שיבת הפליטים.

עיר מעורבת? על הנייר


עיר מעורבת? על הנייר

אם אנחנו רוצים ליצור מרחב רב-תרבותי מאפשר, שבו הפחד מפנה את מקומו לצמיחה, יצירה ועתיד משותף – אזי לערים כמו חיפה יש דרך טובה וזמינה ביותר לשתול את הזרעים למציאות כזו. המסלול עובר בקרב ילדי בית-הספר והגן.

מי מפסיד ממדיניות "העיר היזמית" של עיריית חיפה?




מי מפסיד ממדיניות "העיר היזמית" של עיריית חיפה?



כאמנים, מעצבים ואנשי תרבות, גם אנו אחראים לפשע האורבאני שיוצרת המציאות הניאו-ליברלית שבה אנחנו חיים.
ספינה בלב העיר

ספינה בלב העיר



"בעיניים שלי בנות הארבע הם היו כולם גברים ונשים זקנים. הזקנה נראתה לי אז כמצב טבעי לחלוטין. אלו היו האנשים שהכרתי וזה היה העולם כולו"

.
"אין לנו בעיה להגיד מלים כמו 'נכבה'"

"אין לנו בעיה להגיד מלים כמו 'נכבה'"

"גם אמנים שאני מזמינה לעבוד כאן מרגישים את הצורך להיות רגיש ועדין, בטח בשכונה כזו שיש בה את ההיסטוריה עם הטראומה של הנכבה של 48', וכל חדירה לתוך השכונה מגיעה עם זיכרון קולוניאלי". שיחה עם יעלה חזות, אוצרת בית-הגפן שבחיפה.
המרוץ לתחתית

המרוץ לתחתית

"העיר התחתית אינה מקום ריק. אין מדובר בשכונה ללא תושבים עבור תושבים ללא שכונה. ברחובות כמו מעלה-השחרור, המגינים ויפו מתגוררות מאות משפחות ערביות, כמעט כולן ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, וכמעט כולן חיות שם בהעדר ברירה אחרת". אורי וולטמן על שיקום העיר התחתית.
"אנחנו? אנחנו הולכים לוואדי"

"אנחנו? אנחנו הולכים לוואדי"

תושבי כבביר זוכרים אותו כגן עדן. קואליציה של אקטיביסטים מנסה להפוך אותו ל"איקונה תרבותית". העירייה לא נוקפת אצבע, בינתיים. עוד אפשר להציל את ואדי שיח'

.
פלאשבק

פלאשבק


מצד אחד ים פתוח ואופק רחוק, ומן הצד האחר שורות של בלוקים גדולים, אפורים וחסרי תקווה. אורנה בן-שטרית-רז צילמה את נוף ילדותה מחלונות העיר הלא-מושגת, חיפה

.
כרמל (הלא) מזרחי

כרמל (הלא) מזרחי

ישי ברגר מיוסלס איי.די נזכר בסצינת הפאנק של חיפה בשנות ה-90

.


"אני ואתה יושבים פה היום ומדברים על אמנות פלסטינית! אתה בכלל קולט את זה?"



"אני ואתה יושבים פה היום ומדברים על אמנות פלסטינית! אתה בכלל קולט את זה?"

מוחמד ג'באלי משוחח עם האמן עבד עאבדי על אמנות פלסטינית, התנגדות ודו-קיום.
חיפה - נא להפוך בשקט

חיפה – נא להפוך בשקט

"יש שיאמרו שאין ברירה אחרת, שבעיר נטולת גלריות וחללי תצוגה, האמן חייב למצוא דרך אחרת לבטא את עצמו. אם זה אכן כך, האדישות של העיר הזו היא ברכה, שכן מתוך הקושי הזה מתגלה שפה חדשה, תרבות אלטרנטיבית".

מישהו שונא את מרכז העיר חיפה


מישהו שונא את מרכז העיר חיפה


"אני אוהב מקומות קיצוניים, סוחפים, עם אמירה וזהות אמיתית. חיפה היא פשרה".

סופה של ההתמערבות היא ההתערבבות


סופה של ההתמערבות היא ההתערבבות


דו-קיום, מרחב משותף – או קיום מעורב? מה באמת מפחיד את יושביה של הווילה בג'ונגל? האם הגאולה טמונה בתחבורה הציבורית? מתי ביירות תגלה אותנו?


חיפה. מרחב מעורב

חיפה. מרחב מעורב

"האם הקיום המעורב בחיפה הוא מיתוס שצריך להפריך? האם מדובר במציאות קיימת שיכולה להיות סנונית המבשרת על אפשרות להצלחה דומה במקומות אחרים? או שמא מדובר ביוצא מן הכלל המעיד על הכלל?". גליון חיפה: הקדמה.
האפשרות הפואטית של האוצרות

האפשרות הפואטית של האוצרות

"מה שמלהיב באוצרות היא העובדה שמדובר בהבניה של חילופי רעיונות בעלי ערכים אסתטיים ויחסי שיתוף מורכבים שנועדו לייצר טענה תרבותית חדשה, טענה עצמאית ואפילו שונה במהותה מעבודות האמנות המרכיבות אותה". נעמי אביב, שהלכה השבוע לעולמה.
להיות ערב-רב

להיות ערב-רב

אסף תמרי מתאר את משמעויות המושג ערב רב בעבר ובהווה, ואת הקשר שלהן לפעילותו של כתב העת.
printscreen
mapa
ctlv
פרסומים אחרונים >
"הנייר היה בשבילי כמו הבשר שעליו תכתוב יונה את השירים"

"הנייר היה בשבילי כמו הבשר שעליו תכתוב יונה את השירים"

"נייר+כתב", התערוכה המשותפת של עופרה צימבליסטה ויונה וולך מ-1984, מוצגת מחדש במסגרת "הברכה והקללה" בבית הנסן בירושלים. יובל כספי נזכר בתערוכה המיתולוגית, שליוותה את ימיה האחרונים של המשוררת.
יציאת מצרים של זויה צ'רקסקי

יציאת מצרים של זויה צ'רקסקי

"הגדת אאכן" של זויה צ'רקסקי מעניקה ביטוי אישי לזהות המורכבת של העולה, שהתחנכה על התרבות הסובייטית הרשמית, גילתה את התרבות הרוסית האוונגרדית, למדה את המורשת האמנותית היהודית – ופירשה את יציאת מצרים בלשונה.
לא רק יין זול, 17.4.14

לא רק יין זול, 17.4.14

כשאני חוזרת הביתה בזמן שהערב נושק ללילה, אני מוצאת פתק מונח על מקלדת המחשב וזה תוכנו: "אני משאיר מתנות קטנות על שולחן הכתיבה שלך, פסלונים ושוקולדים: אנדרטאות זיכרון. כך תוכלי ללא קושי ללקט שיירי אהבה." השבוע פתיחת תערוכה של אבי סבח, מכירת חיסול בסטודיו של בועז ארד, לילאן קלפיש ושרון פוליאקין, ליא ציגלר בכפר מסריק ותערוכה...
רב ערב 15.4.2014

רב ערב 15.4.2014

"אי שם ובשום מקום” , פסטיבל לקרקס עכשווי - מחלקים כרטיסים! | "לא צפוף", יעל בלבן | סדנת הכתיבה של ניר ברעם ויוסי סוכרי | "הברכה והקללה" תערוכה בהשראת הסדרה "המקוללים" בבית הנסן
הביתן שלא יהיה

הביתן שלא יהיה

האם האמניות שבהן עוסק ספרה של טל דקל, "נשים והגירה", "ייצוגיות מספיק" כדי לחשוב על שליחתן כנציגות ישראל לבינאלה? מובן שלא. בין דפי הספר הזה מסתתר הביתן שלא יהיה.
לא רק יין זול, 10.4.14

לא רק יין זול, 10.4.14

שוטטות מלים ותמונות
חלב שחור לנכד שטרם נולד

חלב שחור לנכד שטרם נולד

יעל בלבן: "תינוק זו מלה שדומה לתיקון, וכמובן יש לי הרבה סיפורים לספר לו שלא סיפרתי לחיה, ואני רוצה להחזיק אותו בידיים". חיה רוקין: "בעיני יצא אחלה תינוק. הוא גר רחוק ולא באים להרים אותו". שיחה על אמנות, היסטוריה והיסטריה משפחתית.
"חוֹתָם נַחְתּוֹם"

"חוֹתָם נַחְתּוֹם"

״בראשית הייתה ההיקסמות הנחרדת״. אלברט סוויסה על ציוריו של מוטה ברים בבית האמנים בירושלים.
לא בשמים היא

לא בשמים היא

התערוכה ״חילוני כהלכה״ במוזיאון נחום גוטמן מבקשת לעסוק ב״עקרון היהדות כתרבות״, ומציגה זרם אוצרותי רות קלדרוניסטי שטחי וחנפני.
תמונה שהיא פצע גלוי

תמונה שהיא פצע גלוי

ספרו של דרור בורשטיין "תמונות של בשר" מציג פרשנות ליצירות אמנות שבהן המוות הוא שערורייה, ולכן גם ההתבוננות היא שערורייה.
טבעת מביוס השבורה

טבעת מביוס השבורה

"נקודת הפער בין 'לחשוב אינסוף' ל'לעשות אינסוף' היא נקודת הפער הגיטלינית". קריאה בתערוכה "16 עבודות" של מיכאל גיטלין, על הציר המחשבתי המערב רליגיוזיות, טרנסצנדנטיות ומיסטיות, ולבסוף גם מגדר.
"אני מרגישה יותר מהגרת מאשר עולה חדשה"

"אני מרגישה יותר מהגרת מאשר עולה חדשה"

"היום לכאורה יש לי תודעה פוליטית, אבל בפועל אני בעצם לא עושה כלום ביחס להבנה. נוח לי להאמין שכאמנית אני מודעת יותר מההורים שלי, אבל גם הילדים שלי יוכלו להקשות עלי בשאלה למה לא פעלתי בתוך מציאות מסוימת". אריאל רייכמן משוחח עם אלהם רוקני.
פרשנות חופשית

פרשנות חופשית

הצלם, בעצם מעשה היצירה שלו, הופך לפרשן. הוא נוטל חומרים מן המציאות סביבו, מארגן ומציג אותם בסדר מסוים ובאופן מסוים ובעשותו זאת מביא לעולם תכנים חדשים, מייצר משמעות חדשה.
22 הרקיעים של דוד רקיע

22 הרקיעים של דוד רקיע

מחשבות על "אותיות פורחות" בבית אבי חי, תערוכתו של דוד רקיע, שנטש את הפיגורטיביות לטובת האבסטרקט הטמון בצורה האלוהית של האותיות.
ספרי צילום חדשים

ספרי צילום חדשים

סטודיו קליידוסקופ הוציא 4 ספרי צילום חדשים של יגאל שם טוב, אורית סימן טוב ויגאל פליקס. יוחאי רוזן סוקר את הספרים, שמציגים שני דורות של צילום בישראל.
העולם לא כרצון, אלא כדימוי

העולם לא כרצון, אלא כדימוי

"הצילום, היקום הצילומי, ההשלכה חסרת המצפון הזו, היא העיקר של הפילוסופיה הפלוסרית, היא האתיקה של ה'תלות המתווכת, הדימוי או הצילום שהוא ההופך את העולם לבר-תפיסה'". מחשבות בעקבות הספר "לקראת פילוסופיה של הצילום" של וילם פלוסר.
מאמץ הגמוני לא מודע

מאמץ הגמוני לא מודע

"טענתו של עפרת אמנם אינה ממאנת להכיר ב'מזרחיות' כפריזמה פרשנית לאמנות, אבל היא מרדדת את המושג 'זהות מזרחית' לכדי מאפיינים 'אותנטיים' שהכותב אינו מוצא ביצירות אמנות". דוד שפרבר עונה לגדעון עפרת.
בין חנה להגר

בין חנה להגר

"פרויקט חנה" של הגר ציגלר הוא פרויקט נוסטלגי שגם מחצין את הבעייתיות ופוטנציאל הזיוף שבנוסטלגיה. הוא מציג גלעד למעמדו של הצילום בעידן שנדמה כי חלף ולוחץ על בלוטות הסנטימנטליות, אך מתייחס גם לקלות שבה הן נלחצות.
סמוראי במרחבי קדושה

סמוראי במרחבי קדושה

"את החמור אמא לא מרשה להכניס אל תוך הבית. האם היא מרשה להכניס את הקדושה? האם פינטו מרשה להכניס את הקדושה?". הערות על "תפילת המדבר", תערוכתו של שמעון פינטו בגלריה באוניברסיטת באר-שבע.
תורת הפערים

תורת הפערים

"עפרת לא מוצא את המטבע 'אמנות מזרחית' בשום מקום משום שהוא מחפש אותו מתחת לפנס ההיסטורי שהוא בעצמו העמיד, הדליק והאיר". תגובה למאמר "אין אמנות מזרחית", מתוך ״המחסן של גדעון עפרת״.
לחוש חללים: אדריכלות מדומיינת מחדש

לחוש חללים: אדריכלות מדומיינת מחדש

תערוכה אתגרית בלונדון הזמינה 7 ארכיטקטים להציע פרשנות חדשה לתוכנית אדריכלית. רם אהרונוב התרשם, אך גם הרגיש שהניסיון לנתק את האדריכלות מהפונקציות השימושיות ומהאתר הטבעי שלה עלול להפוך אותה לדלה ואולי גם עקרה.
ביקוע גרעיני

ביקוע גרעיני

ספרו של יפתח אשכנזי "היידה להגשמה" הוא רומן שאפתני וחריף הכתוב כאפוס ובה בעת חותר תחת המנגנון האפי.