מָמשוּת ועוצמה ברישום
יצירתו של יוסף הירש הושתתה על התבוננות, על פרשנות מתוך חכמת-החיים והאינטלקט ועל כוח-הדמיון היצירתי, ואת אלה הִקנה לתלמידיו. על יצירתו והוראתו של הירש לרָגל תערוכת עבודותיו בגלריה 'יאיר', תל-אביב, ינואר—פברואר 2012.
כך נפתרת לה בעיה חברתית באמצעות מגפות
כתיבתו של יוזף רות יוצרת שילוב בלתי אפשרי לכאורה בין סרקזם לחמלה. בלשון מושחזת ועם זאת הומניסטית הוא מצליף ללא רחם, לא פעם מתוך אהבה, בכל קבוצה וקבוצה.
לא רק יין זול: דור ההמשך, ה-26.1.2012 – המלצות השבוע של דורית פוקץ'
סוף שבוע חדש בפתח, ואיתו התערוכות שיפתחו את השבוע המרגש הבא:
היתכן? פאקינג כן!
וויליאם ססנל מפתיע, גרהרד ריכטר מאכזב, פיפילוטי ריסט עוטפת וג'ורג' קונדו הורס. אלין אלג'ם חזרה מסיור אמנות בלונדון.
דרושה עין רביעית
ביקור בתערוכה של ז'אק קתמור וקבוצת "העין השלישית" מעורר מחשבה על יכולתו של אוונגרד לשרוד מחוץ לסביבה ההיסטורית שלו, ועל הקשר בין תדמית אישית לדימוי אמנותי ובין דיבורים על חופש לניצול נשים.
לא רק יין זול: דור ההמשך, ה-19.1.2012 – המלצות השבוע של דורית פוקץ'
שבוע חדש ומרגש עוד רגע כאן, ואיתו תערוכות חדשות ומרגשות לא פחות:
היות אמן של אמת וחסד וחן
"נכון לכתיבת שורות אלה, אין לנו סטייל. ולא הוד ולא הדר, ולא זנב מהם. זו צרה, ואינה מן הפעוטות שבצרותנו". טקסט נלווה לתערוכה קבוצתית בגלריה P8.
לא רק יין זול: דור ההמשך, ה-12.1.2012 – המלצות השבוע של דורית פוקץ'
סוף השבוע שמתחיל היום עושה רושם קצת חורפי, אז קבלו את התערוכות החדשות שמבטיחות לעשות חם בלב:
לראות מבעד לחרכים
המצלמות והתצלומים שמייצר חיים דעואל לוסקי מייצגים מניפסט ויזואלי בהתהוות; בחינה והצהרת כוונות לגבי האפשרויות של הצילום והמוגבלויות של המצלמה והצילום ההגמוניים.
הפצע או: על הקפאה וטשטוש
תנועה, מחיקת גבולות וחיפוש מתמיד של העין אחר עוגן בין יסודות עמומים, הופכים את תערוכתו של יניב זלוף 'ארכיטיפ' לכזו שמעמידה את המתבונן בפני תהומות עמוקים.
הלבנת פנים
מה לנו כי נלין על לימור לבנת בשעה שאפילו הצוות המקצועי של המוזיאון מתייחס לאמנות כאל דימוי אינסטרומנטלי ושטחי שמוצג במטרה להצדיק ולהסוות את האידיאולוגיה השלטת שאיפשרה את הצגתו. על התערוכה "Roundabout - פנים אל פנים" במוזיאון ת"א.
חיות בסרט
הדימויים המופיעים בעבודותיה של אלי אהרוני-כגן הופכים את בעלי החיים מיצורים נעימים למגע וצפייה לכאלו שאפשר לדון בתנאי קיומם.
קדימה לעבר עם האתמול של העתיד
על התערוכה "יוצרים הקשרים - מעצבי חפצים קוראים תרבות". מאמר מתוך 1280 מעלות: כתב עת לקרמיקה ותרבות חומרית.
לא רק יין זול: דור ההמשך, ה-5.1.2012 – המלצות השבוע של דורית פוקץ'
סופ"ש חדש בפתח, ואיתו התערוכות החמות שיחכו לכם השבוע:
מטעם מדינת כל אזרחיותיה
בתשובה לשאלה של חברות "תנועה ציבורית" מהי אמנ/ית מדינה? דברים שנאמרו בכנס לציון חמש שנים לפעילותה של התנועה.
דמות, כיסא, קיר חלק, וסערה גדולה שמתחוללת ביניהם
ככל שמתקרבים רישומיו של יוסף הירש אל המציאות, מוקצנת מידת הזרות שלהם. תערוכה בגלריה יאיר מציגה מקבץ קטן מעבודותיו של האמן המוערך והנשכח.
לפעמים יותר קל ככה, לייחל ממרחק
בספרו הרביעי "כה אמר וינסנט, החתול הטיפש", נכנס אסף שור לטריטוריה חדשה. לא עוד סיפורים סבוכים המתחוללים בנפשן של דמויות הלכודות בעימות פנימי, מותחות את גבולות הלגיטימציה החברתית וקורסות אל תוך הסדק הנפער כמעט באחת בין האדם לעולם ובין הספרות למציאות, אלא רומן משפחתי קלאסי עם אבא, אמא, ילד וילדה, חיית מחמד ומעטפת כמעט מושלמת...
לא רק יין זול: דור ההמשך, ה-29.12.2011 – המלצות השבוע של דורית פוקץ'
שנה אזרחית חדשה עוד שנייה וחצי כאן, ואיתה ההזדמנות לערוך חשבון אחרון ודי עם השנה החולפת
על בהילות פוליטית באמנות
"בין החיים לאמנות נוכח מרחב דינאמי פעור. אם יהודק המרחב הזה ויבוטל האוויר שבו, יוותרו רק הפצע המדמם והמוות". תגובה לביקורת של גליה יהב בהארץ.
להתחיל בהתחלה, ואז לחזור אחורה
בהתחלה היתה העין. אחר כך היה הציור. אחר כך באה המצלמה. ואז הקולנוע, המחשב, הפוטושופ, האינטרנט, האייפון. ובדרך – מצלמות טלסקופיות, מיקרוסקופיות, לוויינים, מצלמות מעקב, תוכנות הדמיה. אם מבקשים כמו בלשים, להתחקות אחרי עקבות הרמייה, יש לחזור לנקודת ההתחלה – אל העין. אנחנו לא רואים את שעינינו רואות, מנגנוני ההדמייה טבועים בנו. הראייה עצמה היא...
הפוטוריסטים ואני
לפני מספר דמיוני של שנים נתקלתי בספרו של ריינר בנהם ארכיטקטורה בעידן המכונה הראשון, הלכה ועיצוב ומיד נמשכתי לצירוף הזה "עידן המכונה הראשון", שכמו נלקח מספר היסטוריה מד"בי. תמיד אהבתי מכונות; לסבי היה בית חרושת למשאבות מים ולפעמים היו מניחים לי לשחק בחלקי משאבות בחצר בית החרושת. אני עדיין זוכרת את הצורות המסתוריות של החלקים...
השלם כרצף של שברים
האמנות של מירית כהן מצפינה את האקסטזה, השבר והכאב במערך סדור של "נתונים" המציג את ריקונו וקריסתו באמצעיו הוא.
תגובות אחרונות