ערב רב הוא מגזין עצמאי לאמנות, תרבות וחברה בעריכת רונן אידלמן ויונתן אמיר, הפועל ברשת ומחוצה לה מבית הנסן בירושלים.

עזרו לנו לעשות עיתונות תרבות עצמאית.

ציור רנטגן

ציור רנטגן

״יש פה שאלה של קטגוריות או רזולוציות: כמה אפשר לראות, לחוות, לדמיין. כל חלון שתפתח בסלמה, יתגלה דרכו החלון של שדה פיח. זה מעניין אותי. אני רוצה לייצר יחסים כאלה בין הציורים״. טליה ישראלי בשיחה עם הלל רומן על עבודתה.
נערה לא חומרנית

נערה לא חומרנית

״במינימליזם, הריק מעצים את התיאטרליות של המעט המוצג לפנינו והופך אותו לנוכחות בימתית בוערת, דחופה אפילו. בפעולה הרדיקלית קורה בדיוק ההיפך – מעט השאריות והעקבות הנוכחות בחלל מסמנות דווקא את כל מה שסולק ממנו״. יוענה גונן וגליה יהב מקדימות דברים לתרגום מאמרו של בוב ניקאס על האמנית לורי פארסונס. ...
מתחת להר הבית. בידינו

מתחת להר הבית. בידינו

האם פסטיבל ״מתחת להר לאמנות ציבורית חדשה״, שנערך השנה סביב הר הבית, הצליח לגעת במתח בלי לפוצץ את חבית חומר הנפץ אך גם בלי ליפול לקלישאות ולהיות בסדר עם כולם? כותבים/ות שונים/ות מגיבים לאירועי הפסטיבל שנערך בחודש שעבר.
החרם התרבותי על ישראל. דין-וחשבון

החרם התרבותי על ישראל. דין-וחשבון

החרם התרבותי מעורר שורה של שאלות עקרוניות ומעשיות, ובעיקר מטרידות. הדו"ח של חן תמיר מנסה לשרטט את מפת החרמות העולמית, ההולכת וצוברת כוח והשפעה, לקראת הכנס "דלות החרם: החרם התרבותי ומשמעותו עבור שדה האמנות העכשווית בישראל", שיתקיים ב-8.1.15.
להיות ערב-רב

להיות ערב-רב

אסף תמרי מתאר את משמעויות המושג ערב רב בעבר ובהווה, ואת הקשר שלהן לפעילותו של כתב העת.
פרסומים אחרונים >
קצרים מלונדון 2

קצרים מלונדון 2

רשימות מהירות מקפטריות של מוזיאונים – על לי מילר, פיטר קנרד וסדאם חוסיין במוזיאון המלחמה האימפריאלי.
המדריך, 11–17 בפברואר 2016

המדריך, 11–17 בפברואר 2016

תערוכות נפתחות, נסגרות, אירועים, גלריות לאמנות, חללי תצוגה, מוזיאונים
קצרים מלונדון

קצרים מלונדון

רשימות מהירות מהקפטריה של המוזיאון – סוזן פיליפס ופרנק אאורבך בטייט בריטן.
רב ערב 9.2.2016

רב ערב 9.2.2016

מה הקשר בין דאע"ש, בנקסי והיפ-הופ? | פרפורמנס: מאיה וינברג ולי מאיר | עידו גוברין ואנסמבל מוזיקה-נובה | שישי בוקר בבית בנימיני | ואניה-יונתן שאוב | "בית ארעי", קול קורא | "להתראות סובייקט מודרני, ברוך הבא סובייקט טכנו-דיגיטלי" | "הדיוקן ודמות האדם" | כמה מלים על גבורה, מפגש | שימור ופיתוח טבע במרחב העירוני |...
מבעד לדיוק הפנימי

מבעד לדיוק הפנימי

"המאבק של אלי שמיר להפריד את השפה מהעולם הוא מאבקו של האמן לעמוד על הזכות של עולמות נכחדים המצויים מחוץ לשפה לבוא לידי שיקום ואמירה בעולם". אלי ברודרמן על מסע הכישלון הקיומי לעבר העולם בפילוסופיית היצירה וההוראה של אלי שמיר.
כששיתוק נתפס כעמדה פוליטית

כששיתוק נתפס כעמדה פוליטית

"הישרדות הגחליליות" של ז'ורז' דידי-הוברמן אמורה להיות מסה אופטימית, אך הקריאה בה מעוררת דיכאון. לא בגלל הייאוש המכה בכל, אלא דווקא בגלל סוג התקווה שמציע המחבר.
דיסוננס של וירטואליה ומציאות

דיסוננס של וירטואליה ומציאות

"התפתחויות במיכון הראייה דרך טכנולוגיה מתקדמת, יישומן במשחקי מחשב, הפצתן האינטרנטית, ניצולן למטרות צבאיות והשפעותיהן הפוליטיות הם נושאי מחקר שכיחים בשדה האמנותי העכשווי. אך קפלן מצליח להציע נקודת מבט ייחודית על הנושא, שלרוב מוגש ברצינות תהומית, דרך שנות הניינטיז העליזות שבהן גדל". על תערוכתו של אדם קפלן, "תופת הפינוק".
המדריך, 4–10 בפברואר 2016

המדריך, 4–10 בפברואר 2016

תערוכות נפתחות, נסגרות, אירועים, גלריות לאמנות, חללי תצוגה, מוזיאונים
תביעת ריבונות אמנותית

תביעת ריבונות אמנותית

עד עתה שתק הממסד האמנותי ולא התגייס לעזרת נטלי כהן-וקסברג ועו"ד ברק כהן, אך עליו להבין כי ההתנגשות בין ריבונות האמנות לריבונות המדינה אינה רק עניין של המשגה תיאורטית. במקרה של צמד הנאשמים, חירותם של יוצרים לביטוי אמנותי במסגרת יצירתם יושבת אף היא על ספסל הנאשמים.
"משהו במוח האנושי חייב להשתנות"

"משהו במוח האנושי חייב להשתנות"

"נתקלתי בגוף עבודות מאוד נוכח, חושני, שכביכול אין לו מלים. למרות שהן מביעות סאונד ו'מבטאות את עצמן', התגלה לי שקט פנימי שמאוד נגע ללבי. ברגע שה'אילמות' הזו פגשה אותי, הנחתי לעצמי לקבל אותה כמו שהיא ולא לנסות להגדיר אותה או להבהיר אותה". שיחה עם עדיה פורת, אוצרת תערוכתו של עידו גוברין "לשוב למקום, זה, כמו...
חזרתו של המבע

חזרתו של המבע

"רוח של נעורים פיעמה בפסטיבל השנה, שקידש את ההתנסות. כמה מהיוצרים השתמשו בה כעלה תאנה לעשייה חסרת תכלית או משעממת, ועבור אחרים היא היתה זרז או מנוף לחקירה וביטוי חכם של הדבר הזה (בריחוק מה) שאנחנו קוראים לו 'מחול'". דנה שלו על 4 מופעים נבחרים מפסטיבל "הרמת מסך"
הכל מִתְרַתֵּךְ להכל

הכל מִתְרַתֵּךְ להכל

״זה כמו חורשה שאתה יודע שבתוכה יש נמר, נגיד. אתה לא צריך לראות אותו, אבל אם אתה מעביר את התחושה הזאת, אז עשית את זה״. יהודה ויזן ואיתי קמינר משוחחים עם יעקב דורצ׳ין.
סוג של זמזום קולקטיבי

סוג של זמזום קולקטיבי

"דוניץ מהלכת בזהירות על הגבול שבין רעש למוזיקה, שבין הרפלקסיביות העקרה לקונטקסט הרלבנטי. הגוף האנושי הוא-הוא המדיום עבורה – אך יש לזכור שאותו גוף מגיע בתצורות שונות, דבר שהעבודות רומזות אליו, אך מבקשות אולי להצניע לטובת דקלום המנון אחיד". על תערוכתה של מאיה דוניץ במרכז לאמנות עכשווית.
המדריך, 28.1.16–3.2.16

המדריך, 28.1.16–3.2.16

תערוכות נפתחות, נסגרות, אירועים, גלריות לאמנות, חללי תצוגה, מוזיאונים
ספירת מלאי 2

ספירת מלאי 2

"חשבתי על מלות הסיום של השיר על דלת העץ: 'שמי אינו עליסה וזאת אינה ארץ הפלאות', עד כמה הן מתאימות לכך שהבית הנטוש והיפה הזה יהפוך במהרה לבניין יוקרה, כחלק מאותו מערך כלכלי שאינו עוצר ואינו מתעכב על הדקויות שמרכיבות אותו". ענת ברזילי ויהונתן משעל משוטטים בגלריות של תל-אביב–יפו.
הפילם השחור של הלא-מודע של עולם האמנות הישראלי

הפילם השחור של הלא-מודע של עולם האמנות הישראלי

"זה כמה שנים שרון ברטוש עורך ומוציא ספרים ומחקרים על שורשי האמנות הישראלית. תרבות, אומר מפעל זה, היא במובן ידוע זיכרון, היא היסטוריה. אבל היסטוריה של האמנות היא יותר מחיסון כנגד הברבריות; היא מעשה טיפולי". שתי הערות קטנות על שני ספרים חדשים מאת רון ברטוש.
המדריך, 22–28 בינואר 2016

המדריך, 22–28 בינואר 2016

תערוכות נפתחות, נסגרות, אירועים, גלריות לאמנות, חללי תצוגה, מוזיאונים
Roee Rosen, Literally

Roee Rosen, Literally

״אמנותו של רועי רוזן היא חג כלולותיהם של גוף ומכונה, פרי זיווגם של ליברטין ומטאטא אחוז רגשה, אולימפיה עשויה בשר״. עודד וולקשטיין כותב לזכרו של ״עודד וולקשטיין״ על האמנות של ״רועי רוזן״ בתקטלוג התערוכה של רועי רוזן במוזיאון ת״א.
ספירת מלאי 1

ספירת מלאי 1

זה כארבע שנים שענת ברזילי ויהונתן ה. משעל משוטטים בגלריות של יפו–תל-אביב. "עבורנו, השיטוט והשיחה הם מיומנויות שנמצאות בשכלול מתמיד", הם אומרים. "הפעם בחרנו לכתוב את הדברים כדי להפוך את השיטוט לפעולה שמתרחשת בטקסט". אתם מוזמנים להצטרף.
ניזון מהאשליה שהוא עצמו ניסה למכור

ניזון מהאשליה שהוא עצמו ניסה למכור

"זו תערוכה על גבריות, והתבגרות, ומיניות והומו-ארוטיות, אך היא גם תערוכה על צילום: גילוי והסתרה, מציצנות ודחייה, הקפאה של רגע ורמיזה לזה שאחריו. משהו בעבודות לוקח אותנו אל שפה תמימה וראשונית יותר של הצילום, וזאת דווקא כשמעמדו הקוסם נגוז מזמן". על תערוכתו של דיווי בראל, "אני עפה", המוצגת בגלריה אינדי, תל-אביב.
תודה לאל, לא הצלחתי. נשארתי גרינגו

תודה לאל, לא הצלחתי. נשארתי גרינגו

"על אילו קריטריונים אתה צריך לענות כדי להגשים נבואה ולחזור למקום שהובטח לך על-ידי אלוהים? עלי כל זה לא עשה רושם. באתי עם שאיפות של מהגר רגיל. לא אני ולא משפחתי רצינו להגשים חלום של להיות חלק מהעם, להיטמע. חונכתי לא להיטמע. יש הם ויש אני". סשה סרבר על הגירה ומקומיות, חלק שני
"מַסָּע וּמְרִיבָה"

"מַסָּע וּמְרִיבָה"

דוד שפרבר כותב על עבודתו של אליהו אריק בוקובזה לרגל זכייתו בפרס היצירה הציונית על סדרת הציורים ״סוקאג׳ן״, שעוסקת, כמו רבות מעבודותיו של בוקובזה, בהתחפשות.