ערב רב הוא מגזין עצמאי לאמנות, תרבות וחברה בעריכת רונן אידלמן ויונתן אמיר. ערב רב פועל ברשת ומחוצה לה מבית הנסן בירושלים, במטרה לקדם את האמנות והדיון בה ולתמוך בשיח רב-תרבותי, דמוקרטי, פלורליסטי ושוויוני.



 

אבן יהודה

אבן יהודה

״הבעיה של התערוכה הקבוצתית ׳עשוי מאבן׳, המוצגת בכיכר הרומית בירושלים העתיקה, אינה נובעת מאי הבנה של המצב הפוליטי שבו נוצרה או מאי התנגדות לו, אלא דווקא מן הניסיון לרוץ בין הטיפות ולסמן את המצב בד בבד עם דחיקתו אל מחוץ לתמונה״.
על אקטיביזם אמנותי

על אקטיביזם אמנותי

המלה "אסתטיזציה" משמשת בעיקר באופן מוטעה ומטעה. כשאנו מדברים על "אסתטיזציה", אנו מתייחסים לא פעם לאופרציות תיאורטיות ופוליטיות שונות ואף מנוגדות. הסיבה לבלבול היא חלוקת הפרקטיקה האמנותית העכשווית עצמה לשני תחומים נבדלים: אמנות במובן המדויק של המלה, ועיצוב. בשני התחומים הללו, נודעים לאסתטיזציה שני מובנים שונים.
אבוד בקומפלקס הגלריות התעשייתי

אבוד בקומפלקס הגלריות התעשייתי

"אם תבקרו בבתי-ספר לאמנות ובגלריות אכן תקבלו את הרושם שחלק ניכר מעולם האמנות מוכן לשמש צוות התמיכה של מעמד השליטים הגלובלי. המציאות היא שבמישרין או בעקיפין, בדרכים ראשיות או צדדיות, מנגנון השוק הנוכחי מעצב כל היבט של האמנות בעיר: לא רק איך אמנים יחיו, אלא גם איזו אמנות תיעשה וכיצד...
החרם התרבותי על ישראל. דין-וחשבון

החרם התרבותי על ישראל. דין-וחשבון

החרם התרבותי מעורר שורה של שאלות עקרוניות ומעשיות, ובעיקר מטרידות. הדו"ח של חן תמיר מנסה לשרטט את מפת החרמות העולמית, ההולכת וצוברת כוח והשפעה, לקראת הכנס "דלות החרם: החרם התרבותי ומשמעותו עבור שדה האמנות העכשווית בישראל", שיתקיים ב-8.1.15.
כותבים ב"ערב רב" מסכמים שנה

כותבים ב"ערב רב" מסכמים שנה

השאפתנות של "טובין", הפנטזיות של נבט יצחק, כוויות האש של יורם קופרמינץ, הדינוזאורים של נעמה ערד, סוכת ההדרה של סלה-מנקה, הקומדיה השחורה של תמר הירשפלד, "איטבח אל-יהוד" בתערוכה נידחת, חמקמקותו של השיח, האור המאיים של אדג'יאשווילי, מעמד השירה והערה על העומק באמנות.
להיות ערב-רב

להיות ערב-רב

אסף תמרי מתאר את משמעויות המושג ערב רב בעבר ובהווה, ואת הקשר שלהן לפעילותו של כתב העת.
פרסומים אחרונים >
רב ערב 3.3.2015

רב ערב 3.3.2015

רלי דה-פריס | עשור למלגת "סטודיו ראשון" | אורן פישר | ג'ודי גונן | אורית עריף
פטנט רשום

פטנט רשום

בתערוכה של טמיר ליכטנברג חתול בשק נשאר חתול בשק, אצל דנה לוי הפטנט הפשוט להפליא הופך יפה להחריד, ובהנהלת מוזיאון ישראל נכשלים בסטטיסטיקה.
המדריך, 26.2.15–5.3.15

המדריך, 26.2.15–5.3.15

תערוכות נפתחות, נסגרות, אירועים, גלריות לאמנות, חללי תצוגה, מוזיאונים
לא רק יין זול, 26.2.15

לא רק יין זול, 26.2.15

שורקי השפה, שיבוש פעולה, שיעור בכתיבה, ללה מסעודה, נגמלים מציירים, הטאו-טיה, עץ השדה, פצצות ומפלצות, ברונו חולם, ביבי נעלם
פיסול ביתי

פיסול ביתי

״עבודותיה של אורלי סבר הן מיכלים חלולים לחלל - חלל של קודש, חלל של חול״. נועה רז מלמד על התערוכה בגלריה קו 16.
קומפוזיציה לשתי קומות ומסדרון

קומפוזיציה לשתי קומות ומסדרון

שני הנושאים חוזרים ומופיעים לכל אורך השנים בעבודותיו של אמנון וולמן – בחינה של מנגנוני כוח ואינפורמציות של זמן. תערוכה במרכז לאמנות דיגיטלית בחולון מציגה כמה מעבודותיו של אמן הסאונד הוותיק, ומאפשרת לבחון את מרכיביהן.
הגן, הכאפייה, הטיגריס והיהלום

הגן, הכאפייה, הטיגריס והיהלום

"העולמות התימטיים של ענבי נפרשים על מנעד רחב – מן הפוליטי ה'קשה', המצויר בנוסח כרזה כמעט, ועד לאלמנטים של הגן המעודן והיהלום הנוצץ, מחוזות היופי המלטף, החושני, הטרנסצנדנטי. אולם בעבודה אחת, שהיא בעיני עבודת מפתח ביצירתה, קורסים העולמות זה אל תוך זה ומתחברים". על יצירתה של קרן ענבי לרגל תערוכת היחיד "בית וגן" במוזיאון ינקו-דאדא....
נלבישך שלמת בטון ופיקסל

נלבישך שלמת בטון ופיקסל

"'שומר המסך' שלה, שֹלמת פיקסלים מרחפת, קלילה, הוא תשובה נשית לקשיחות הגברית של הבטון. המארג בן אלפי הדימויים הקטנים פועל פעולה כפולה: מרבית התצלומים מתמקדים בפגמים שבקיר, אך ביחד המשטח הענק מסתיר את הקיר". גלעד מלצר על הקיר האלטרנטיבי של עירית תמרי במוזיאון הרצליה.
שובר שורות

שובר שורות

די להשוות בין המקום המוקצה לביקורת אמנות ב"הארץ" לבין זה שב"מקור ראשון" כדי להבין שהימין בישראל מעולם לא יצר שיח עמוק ומורכב ביחס לאמנות. אם ראש הממשלה רצה לייצר שינוי אמיתי, הוא היה צריך לפעול באופן עמוק ומערכתי לעידוד ולחיזוק התרבות על גווניה לאורך כל הקדנציה, ולא כמחטף מטופש ערב הבחירות.
מדריך, 12–19 בפברואר 2014

מדריך, 12–19 בפברואר 2014

תערוכות נפתחות, נסגרות, אירועים, גלריות לאמנות, חללי תצוגה, מוזיאונים
18 צלמים ששינו את העולם

18 צלמים ששינו את העולם

רם אהרונוב ביקר באחת מתערוכות הצילום הגדולות והעשירות ביותר שהוצגו בלונדון בשנים האחרונות, ''העולם הבנוי – צילום ואדריכלות בעידן המודרני'', וחזר עם כמה רשמים ושאלה לא-פתורה אחת.
המדריך, 5–12 בפברואר 2015

המדריך, 5–12 בפברואר 2015

תערוכות נפתחות, נסגרות, אירועים, גלריות לאמנות, חללי תצוגה, מוזיאונים
תמונה כנוכחות פיזית רכה ומתקמטת

תמונה כנוכחות פיזית רכה ומתקמטת

הצייר מיכאל ארגוב ניצב תמיד זקוף בוטח ועצמאי, בשורה השניה של המודרניזם הישראלי, שבלעדיה לשורה הראשונה אין משמעות. הצגת עבודותיו המופשטות בגלריה זומר מגלה אותן מחדש ותורמת להיכרות עם ההיסטוריה של האמנות המקומית.
באין ציפור שיר

באין ציפור שיר

בכמה עבודות בתערוכת זוכי פרס שרת התרבות במוזיאון ת״א, בולט מבט ציני ובו בזמן משתוקק החוצה, וחיפוש אחר שורשים אלטרנטיביים.
מחשבה אישית של אמן מהגר על קשיי קליטה

מחשבה אישית של אמן מהגר על קשיי קליטה

"התלמיד פה לומד לעבוד עם עולם הדימויים ולגייס יכולות טכניות ואינטואיטיביות כדי לתמוך בדימויים. הוא חי את הדימויים האלה, הם והוא חלק מהמקום, הוא משתמש מלכתחילה בדימויים מזוהים ב'ספריית הדימויים' הקולקטיבית. האמן המהגר לא יודע ולא יכול לשלוף דימוי מאותה ספרייה".
"הוא שוחט פרה שאני לא מעוניין לשחוט"

"הוא שוחט פרה שאני לא מעוניין לשחוט"

"בשבוע שעבר שאלתי את אחי הצעיר אם שמע על הווידיאו עם התפילין שיצר גיל יפמן. הוא אמר שכן, אבל הוא לא רוצה לדבר על זה. ברור שהתעקשתי". האמנית שיראל הורוויץ ואחיה, שניהם מבית דתי, היא כבר לא והוא כן, משוחחים על תשמישי קדושה, אמנות ופרות קדושות.
האשה שהרעישה את מוזיאון תל-אביב

האשה שהרעישה את מוזיאון תל-אביב

"במקום כמו ישראל אני מרגישה צורך להתייחס לנושאים רגישים שלא פשוט להתמודד איתם. רציתי להביא קולות ומחשבות שמבוצעים כפעולות במרחב מוזיאלי מונומנטלי ורפלקסיבי, ולשאול שאלות אולי קיומיות בלי להיות פרובוקטיבית או לנסות לזעזע במכוון". שיחה עם דנה הלר, אוצרת "הד", פרויקט סאונד-פרפורמרס חדשני שהתרחש בחללים שונים של המוזיאון.
בעיניים פקוחות ובלב פתוח

בעיניים פקוחות ובלב פתוח

"בשנת הלימודים האחרונה, בעקבות סדרה של עימותים עם מורה ידוע ונערץ, ששיאה היה בתערוכת הסיום שלי במדרשה, נטשתי את הציור ואת האמנות לשנים ארוכות. 15 שנה מאוחר יותר, שניים מהציורים שלי נגנבו מבית הורי. זה היה הדבר היחיד שהפורץ לקח! עבורי זה היה סימן שאני חייבת ומחויבת לחזור לצייר". ראיון עם רתם רשף בירחון...
הרקע הפראי של חגית שחל

הרקע הפראי של חגית שחל

"שחל מגניבה את עצמה לסדרה עם התחריט 'להיות הבת של עצמי', אלא שמול הנשים הגאות והייצוגיות, דמותה שפופה ומכונסת, פניה וחזה מוסתרים בשיער ראשה, ורק עין אחת מציצה, מביטה מטה". ד"ר רות מרקוס על תערוכותיה האחרונות של חגית שחל
מלה נרדפת

מלה נרדפת

על יחצנות, פרובוקציה, פגיעה ברגשות, חוכמה אמנותית וריבוי דעות. שלוש הערות בעקבות הסערה סביב התערוכה "כוחה של המלה" במכללת ספיר.
לא יכלה שלא לראות כל מה שכואב

לא יכלה שלא לראות כל מה שכואב

"פדרמן ביקשה לגרום לאנשים לראות את מה ובעיקר את מי שעל פי רוב פשוט יותר שלא לראות. עבודותיה השונות ביטאו את האופן שבו נושאים כמו חומת ההפרדה, גירוש פליטים, עבודה זרה, חרדות קיום וחוסר במים מחלחלים אל החיים העירוניים הבורגניים ומאיימים על שלוותם". הילה כהן-שניידרמן נפרדת מהאמנית שלי פדרמן ז"ל.
מה הוא נושא?

מה הוא נושא?

״מה שנוצר ביצירה, מה שנולד בה, הנושא הנישא ב"נשיאה", שאלתו של הפסל: מה-הוא נושא? נפתחת בו הוויה של גוף יצורי, שלוח/מושלך בעולם, נברא (מאין?), מופרש, מפולש ומחושל, שותת, כעין גוף-טיט, עקוד ונעקד, מתהווה עדיין: הבן שהוא אב שהוא אם, שהוא בן״. בעקבות "נשיאה" של צבי לחמן.