ערב רב הוא מגזין עצמאי לאמנות, תרבות וחברה בעריכת רונן אידלמן ויונתן אמיר, הפועל ברשת ומחוצה לה מבית הנסן בירושלים.

עזרו לנו לעשות עיתונות תרבות עצמאית.

מדוע נשים מודרות מההיסטוריה של האמנות הישראלית?

מדוע נשים מודרות מההיסטוריה של האמנות הישראלית?

"בכל פעם שאני שואלת לפשר ההתעלמות של ספרי תולדות האמנות הישראלית מרוב האמניות, עונים לי שתי תשובות: היו מעט נשים אמניות, וכנראה הן לא היו חשובות או טובות דיין. משמע, אם ההיסטוריה שכחה אותן – סימן שהגיע להן". סקירה היסטורית על נשים באמנות הישראלית קוראת תיגר על הנחה זו.
"אני כופה על השדה שיחת יחסינו-לאן מתמדת"

"אני כופה על השדה שיחת יחסינו-לאן מתמדת"

"ככל שהתרבות כאן הולכת ומתבהמת, נשלטת על-ידי לאומנות לצד מסחור והפרטה, כך היא נוקטת משטר של מתק שפתיים, דורשת 'לבוא בטוב' ו'לפרגן', קוראת למבקריה מרירים ומתוסכלים. לא רוצים יותר להיות שיח, אלא שוק. ומבקרי תרבות לא עובדים בשוק". גליה יהב על תפקיד המבקר המשתוקק-תמיד
טונאליות היא דבר מורכב

טונאליות היא דבר מורכב

״ציור הוא חוויה של ייצוג. הוא מעשה ידיים. הוא עקבה, והעקבה הזו היא בלתי-ניתנת-להכחשה״. ראיון עם הצייר הבלגי לוק טוימנס.
בשולי הביאנלה

בשולי הביאנלה

"שלוש תערוכות לוויין שנפרשו ברחבי ונציה הצליחו לדון באופן הרבה יותר ממוקד, מורכב ועכשווי באותם נושאים רלבנטיים שהתערוכה המרכזית המאיסה על צופיה". קרן גולדברג חזרה מהפריפריה של הביאנלה ה-56.
על אקטיביזם אמנותי

על אקטיביזם אמנותי

המלה "אסתטיזציה" משמשת בעיקר באופן מוטעה ומטעה. כשאנו מדברים על "אסתטיזציה", אנו מתייחסים לא פעם לאופרציות תיאורטיות ופוליטיות שונות ואף מנוגדות. הסיבה לבלבול היא חלוקת הפרקטיקה האמנותית העכשווית עצמה לשני תחומים נבדלים: אמנות במובן המדויק של המלה, ועיצוב. בשני התחומים הללו, נודעים לאסתטיזציה שני מובנים שונים.
אבוד בקומפלקס הגלריות התעשייתי

אבוד בקומפלקס הגלריות התעשייתי

"אם תבקרו בבתי-ספר לאמנות ובגלריות אכן תקבלו את הרושם שחלק ניכר מעולם האמנות מוכן לשמש צוות התמיכה של מעמד השליטים הגלובלי. המציאות היא שבמישרין או בעקיפין, בדרכים ראשיות או צדדיות, מנגנון השוק הנוכחי מעצב כל היבט של האמנות בעיר: לא רק איך אמנים יחיו, אלא גם איזו אמנות תיעשה וכיצד...
החרם התרבותי על ישראל. דין-וחשבון

החרם התרבותי על ישראל. דין-וחשבון

החרם התרבותי מעורר שורה של שאלות עקרוניות ומעשיות, ובעיקר מטרידות. הדו"ח של חן תמיר מנסה לשרטט את מפת החרמות העולמית, ההולכת וצוברת כוח והשפעה, לקראת הכנס "דלות החרם: החרם התרבותי ומשמעותו עבור שדה האמנות העכשווית בישראל", שיתקיים ב-8.1.15.
להיות ערב-רב

להיות ערב-רב

אסף תמרי מתאר את משמעויות המושג ערב רב בעבר ובהווה, ואת הקשר שלהן לפעילותו של כתב העת.
פרסומים אחרונים >
המדריך, 27.8–2.9

המדריך, 27.8–2.9

תערוכות נפתחות, נסגרות, אירועים, גלריות לאמנות, חללי תצוגה, מוזיאונים – וגם: המלצה מיוחדת ואירועי ילדים
רב  ערב 29.8.2015

רב ערב 29.8.2015

שיח גלריה של אבנר שר | קול קורא מעלמא | "מערבולת", ליסה גרוס | "קירות בהפרעה, החורבה | פסטיבל ירושלים למוזיקה מקודשת
סוג אחר של ניהול טעם

סוג אחר של ניהול טעם

"אנחנו שומרים על המיתוג שלנו, משתדלים לא להיות מזוהים רק עם תמונע או עם המחסן למשל. אנחנו תופסים את עצמנו כסוכנים עצמאיים, קול נוסף בשדה שעושה ארגון מחדש של הדברים". שיחה עם עדו פדר, מנהל אמנותי שותף של פסטיבל "צוללן", שיתקיים בספטמבר הקרוב בתל-אביב–יפו
מיומנה של מאסטר-פרינטר

מיומנה של מאסטר-פרינטר

"האמן רגיל לעבוד לבד בסטודיו, שם תהליך היצירה מתרחש בדרך כלל בינו לבין עצמו. כשהוא מגיע לסדנה הכל צריך לצאת החוצה. במובן מסוים, הדפס הוא סוג של מראה לאמן, מראה פעילה, דבר המצריך מהאמן חשיפה לא פשוטה". שרון פוליאקין על מה שבין אמן-דפס לדפס-אמן.
המסע של ליאוניד בלקלב אל הישראליות

המסע של ליאוניד בלקלב אל הישראליות

"'אם יש לך ילדים, אתה יודע שצריך גם להתפרנס', אומר בלקלב לשעיה יריב, בעל הגלריה המייצגת אותו. הוא מצייר ללא הרף משפחות סביב לשולחן האוכל, עד שנראה כי אין דבר שלם ויפה יותר בעיניו מלראות את ילדיו אוכלים לשובעה". על התערוכה "ליאוניד בלקלב: חוקר דיוקנאות אובססיבי", המוצגת במוזיאון תל-אביב.
המדריך, 20–26 באוגוסט 2015

המדריך, 20–26 באוגוסט 2015

תערוכות נפתחות, נסגרות, אירועים, גלריות לאמנות, חללי תצוגה, מוזיאונים
לחזור למקורות

לחזור למקורות

"אלה הם ציורים שאין בהם הסחת דעת פיגורטיבית או נרטיבית, שיש בהם ציור בלבד. תחילה זה נראה כמו אוסף כתמים מופשטים חסרי משמעות, אך אם תרשו לעצמכם את הרגע הזה, תוכלו לשמוע ולראות את הציור מדבר אליכם". על התערוכה "חגית לאלו: אמנית שמתחילה מהסוף", המוצגת כעת במוזיאון תל-אביב.
"אבותינו חיפשו את אלוהים, אך מצאו רק את עצמם"

"אבותינו חיפשו את אלוהים, אך מצאו רק את עצמם"

יצירתה של האמנית האמריקאית הלן אילון היא תזכורת לכך שנרטיבים מכוננים תרבות, וכשתרבות נסמכת על מקורות רצחניים, לא פלא שמדי פעם קם פונדמנטליסט אחד ועושה בהשראתם מעשה.
חזרה למופע

חזרה למופע

"האמפתיה של 'חזרות על חלקים ממני' אינה מכוונת לנשים המופיעות. האמפתיה אינה מופנית כלפיהן משום שהן 'עושות מחול' והקהל צופה ונע בלי לעשות מחול. האמפתיה גם אינה מופנית כלפי בני-האדם שחולקים עימן את המופע. היא מתקיימת אל מול המערכת של ההפרה שמגדירה את מושג האמפתיה". עמרי הרצוג על "חזרות על חלקים ממני", שיוצרות-מבצעות ענת דניאלי...
אובססיה לתופעת האובססיה

אובססיה לתופעת האובססיה

תערוכת היחיד של תמר לצמן, "דבקה נפשי אחריך", עוסקת בדמותו של היהודי וביחסו אחוז התזזית לאירופה. לצמן מייצרת פוטוגרמות של צמח היהודי-הנודד ומהדהדת את דמות היהודי כשאלת מחקר בביוטופ. הצמח מתעורר לחיים והופך ממושא בחינה מדעית למה שאינו ניתן לזיהוי או חיזוי. חוקרת ומבקרת הקולנוע לליב מלמד משוחחת עימה
עכירות האור של אן בן-אור

עכירות האור של אן בן-אור

"בן-אור מצויה בנקודת שוויון ביוגרפית: זה 25 שנה שהיא חיה בישראל, אותו מספר שנים שבו חיה בבלגיה. היא מעולם לא עברה גיור, ובחירתה בישראל אינה נופלת לקטגוריית 'המובן מאליו', אלא, כשם התערוכה, אל ההתרסה". קציעה עלון על תערוכתה של אן בן-אור בגלריה רוטשילד אמנות.
״דיברתי עם עצמי. היינו שניים״

״דיברתי עם עצמי. היינו שניים״

הסופר יותם ראובני, ששפת אמו רומנית, היגר אל העברית והשתלט על השפה ודקויותיה טוב עד כדי כך שביכולתו לתאר בכישרון ובהצלחה את אי האפשרות להגר.
אלנבי ואומן

אלנבי ואומן

בעבודותיה של אסתר שניידר נוצר טקס ברית מעודן בין דמויות הבאות מארון הספרים היהודי, או, בעצם, מתיבת פנדורה הכולאת את העילויים החושניים־הטהורים־הטמאים שבבניו.
כל דבר שהיה שלנו

כל דבר שהיה שלנו

״פעולות האריגה, התפירה, התלייה, כמו הטקסטילים עצמם, לוכדות את הטקסט הלא כתוב והלא נאמר, את הזיכרון, את הגוף האנושי, כְּאֵביו והתרפקויותיו״. אירנה גורדון בקטלוג עבודתה של דבורה מורג.
"האתוס נוצר כדי לאפשר לדברים מחרידים להתרחש כאן"

"האתוס נוצר כדי לאפשר לדברים מחרידים להתרחש כאן"

"עד כמה הזיכרון של סבא שלי תקף? מה המשמעות של הזכרונות האלו? מה משמעות הזמן? מה המשמעות של המהלך שאני עושה? אני עוסקת הרבה בהנצחה, בארכיטקטורה של הנצחה. היא אמורה להצדיק את מערכות הכוח שיסדו את הרעיונות האלו של זיכרון, זכירה והנצחה". יהונתן ה. משעל משוחח עם דנה יואלי על התערוכה וספר-האמן שלה, "אשוחית".
זחלי הפרפר המרהיבים של סילגאסקאנו

זחלי הפרפר המרהיבים של סילגאסקאנו

"קשה לתאר בפשטות את אופיו של ביתן הקיץ החדש מול בניין גלריית הסרפנטיין שבגני קנזינגטון בלונדון, שתוכנן על-ידי צמד האדריכלים ג'וזה סילגאס ולוסיה קאנו. הדרך הטובה ביותר היא לדמות אותו לשני זחלי פרפר צבעוניים שהתיישבו על הדשא". רם אהרונוב היה שם
איש באמנותו יחיה

איש באמנותו יחיה

"מי מבין האמנים הישראלים ההיסטוריים שבר את החוקים – זריצקי והאוניברסליזם המדומיין? תומרקין והאנטי-מיליטריזם-המסתחבק-עם-גנרלים? למעשה, האמנות הישראלית הצמיחה דורות של אמנים מוכשרים להפליא אך כשרים למהדרין". יונתן אמיר מהרהר על "הסד הנורא" שבו נתונים אמנים דתיים.
הגאולה דרך מקדונלדס

הגאולה דרך מקדונלדס

"המופע עוקב אחר שבע דמויות שעוברות תהליך הנדמה כדרך לגאולה. הן משוטטות ברחבי התחנה ובכל קומה מתקיימת סצינה חדשה; אנו הצופים נגררים אחריהן בסקרנות ובחשש-מה שנהפוך בלי משים לחלק מאותה תהלוכת חיים-מתים". על "Seven", המופע החדש של תיאטרון מסתורין, המתרחש במרחביה ההזויים של התחנה המרכזית החדשה בתל-אביב.
דבר קטן עם משימה גדולה

דבר קטן עם משימה גדולה

מותג הוא הדבקה מוצלחת בין דבר לבין דימוי. הדברים בתערוכה של רעות פרסטר הם הדבקות לא מוצלחות בין דברים לדימויים. ההדבקה גלויה מדי, מאומצת, שרירותית. לכן היא משמשת כתמונת מראה של עולם המותגים, ואומרת משהו על הכלכלה הנסתרת שלו.
מקרקפים וחסרי ישע

מקרקפים וחסרי ישע

"בשתי הפעולות יש ביטוי של כוח מוחץ על הזולת, אולם בעריפת ראש המוקד הוא זהות המת – אפשר לחשוב בהקשר אמנותי על ייצוגים של גוליית, הולופרנס או מדוזה – בעוד שבקרקוף הדגש הוא על עצם הניצחון. הכיבוש. בקרקוף זהות המת אינה משמעותית. להפך, היא חסרת משמעות לצד הממית". הדס יוסיף-און משוחחת עם שחר יהלום בעקבות...
בלגן קדוש: תצלומי ההילולה של שוקה גלוטמן

בלגן קדוש: תצלומי ההילולה של שוקה גלוטמן

"נדברתי עם גלוטמן לראות את סדרת התצלומים שיצר בהילולת ל"ג בעומר בקבר רבי שמעון בר-יוחאי, גוף עבודות גדול המתעד את האירוע במירון מאז 1983, ושכמעט לא הוצג או פורסם. מה מושך אותו לשם? התשובות מגוונות: הפראיות והעוצמה של האירוע, חוויית הקצה של דחיסות ואקסטזה אנושית ויהודית שביסודה מצוקה וכאב המבקשים מרגוע".
הפרויקט הפוליטי של שאדי וקידר

הפרויקט הפוליטי של שאדי וקידר

"במהלך הקמת התערוכה, אחד מעוברי האורח בטרמינל נקש על הוויטרינה ושאל בתמיהה בגרמנית, 'Das Is Kunst?' (האם זוהי אמנות?). השאלה הפכה למעין בדיחה פרטית של שנינו. עד היום אנחנו נעצרים באמצעו של תהליך ושואלים אותה. בעיני, זוהי שאלה שכדאי לכל יוצר לשאול את עצמו מפעם לפעם". אלכס שאדי והדס קידר, היוצרים יחד כ-15 שנה, מספרים...