ערב רב הוא מגזין עצמאי לאמנות, תרבות וחברה בעריכת רונן אידלמן ויונתן אמיר. ערב רב פועל ברשת ומחוצה לה מבית הנסן בירושלים, במטרה לקדם את האמנות והדיון בה ולתמוך בשיח רב-תרבותי, דמוקרטי, פלורליסטי ושוויוני.



 

היסטוריה קצרה של צילום בזמנים חשוכים

היסטוריה קצרה של צילום בזמנים חשוכים

את המצלמות שיצר חיים דעואל לוסקי נכון לתאר בתור מכשירים איקונוקלסטיים. הם לא מנתצים דימוי זה או אחר אלא את תנאי האפשרות לייצורו של דימוי אחד מזהה ומזוהה.
מדברים בידיים

מדברים בידיים

על הנאה וזעזוע בתערוכה "הגורם האנושי: הגוף בפיסול העכשווי" בגלריה הייווארד, לונדון.
להיות ערב-רב

להיות ערב-רב

אסף תמרי מתאר את משמעויות המושג ערב רב בעבר ובהווה, ואת הקשר שלהן לפעילותו של כתב העת.
פרסומים אחרונים >
דברים שרואים מבייקון

דברים שרואים מבייקון

לקט יצירות בנושאי מסורת וקדמה, שירות לקוחות וקהלת, ג'ימייל ובייבל. אורי אלון משתף
רב ערב ילדים - ספיישל חנוכה

רב ערב ילדים – ספיישל חנוכה

חנוכה במוזיאוני חיפה, חנוכה שמח במוזיאון יפו, "בובות ונפלאות – הצגות חדשות", תיאטרון הקרון במתחם התחנה, חנוכה לכל המשפחה במתחם ביאליק
לא רק יין זול, 18.12.14

לא רק יין זול, 18.12.14

"קירות נמסים" באוניברסיטאית, "מלח הארץ" של אלישבע שקד, "פתאום החלטת שאת שמש" של יואב הירש, "גרייס קלי מרחוב אוליפנט" של חגית שחל, "נקמה ורודה" של ענבל מנדס-פלור,שתי תערוכות במקום לאמנות, "מרווחים" במנשר, גברים נתעבים, פסלים עיוורים, נשים וספרים, אבות צדיקים, חתולים, ציידים, אקדוחנים ומבקשי אלוהים
המדריך, 18–25 בדצמבר 2014

המדריך, 18–25 בדצמבר 2014

תערוכות נסגרות | אירועים | מדריך גלריות ארצי | מוזיאונים לאמנות
רב ערב 16.12.2014

רב ערב 16.12.2014

אנרי סאלה | אלישבע שקד | "קניין רוחני וגבולות חופש היצירה", יום עיון | דוד הנדלר ובועז ארד | "ישראל בעין חדשה 8" | "לכודים?" | שבוע העיצוב בירושלים | אורי בצון
מלך שחור בלובי של בניין

מלך שחור בלובי של בניין

"אף עבודה אינה עונה לתו התקן של הסלון הבורגני האשכנזי, המקום שבו מצויות רוב עבודות האמנות הישראליות, והתערוכה עצמה הלא היא במרחב סִפי, לובי נעול. קרי, עוד לא בבית". כמה הערות על התערוכה "מלך שחור" של ליאור גריידי.
הוראת קבע

הוראת קבע

"החלפת תערוכת הקבע הישראלית היא פעולה שראוי להפוך למסורת, אולם לא נכון להשאיר את העבודה בידיהם הבלעדיות של אוצרי המוזיאונים הקבועים". כמה מלים לקראת החלפתה של תערוכת האמנות הישראלית הקבועה במוזיאון תל-אביב.
כחומר ביד האוצרת

כחומר ביד האוצרת

מירי פליישר ראתה שלוש עבודות אוצרות בבית בנימיני. היא התפעלה מהאומץ הכפול של שלומית באומן, על אף שזו מאלצת את הצופים להתכופף; התרגשה מההצבה של טלי כהן-גרבוז, אם כי הסתייגה מרגליהם הדקות של השולחנות; אהבה את הבחירות של תרצה ילון-קולטון, אבל התבאסה מהמדפים. ביקורת בונה.
דימויים תחת מחיקה

דימויים תחת מחיקה

אמנות בת זמננו רוויה סימני מחיקה החושפים את מה שהיה פעם שלב סמוי בתהליך היצירה. מבט עכשווי ביצירות נדרש לנוכחות הסותרנית של המחוק וליחסים בינו לבין הנראה כגורם ממשמע.
המדריך, 11–18 בדצמבר 2014

המדריך, 11–18 בדצמבר 2014

תערוכות נסגרות | אירועים | מדריך גלריות ארצי | מוזיאונים לאמנות
לא רק יין זול, 11.12.14

לא רק יין זול, 11.12.14

"בורחסטיין" והאוונגרד היהודי בחיפה, קפקא וכפל תערוכות במכון אלפרד, רומאנוביצ'ובה ו"תחת מחיקה", יהושע נוישטיין וה"הד", טוי בוי במרכז ללימודי אפריקה, ורה ג'אקוני ו"כמו מים בתוך מים", "כסות" בבית האמנים ומחשבות מושעות עד בבר
שתי וערב של קטסטרופה וגאולה

שתי וערב של קטסטרופה וגאולה

שתי סדרות, הראשונה של הצלם שי קרמר, השנייה של הצייר משה קופפרמן. האחת עשויה משכבות של תצלומים המתעדים את חורבן ושיקום מגדלי התאומים ב-2001, השנייה עוסקת בשואה. רם אהרונוב ראה את "אבסטרקט קונקרטי" ו"די קרי'עה" ומצא קווים של דמיון.
על מה ולמה יורדת

על מה ולמה יורדת

"וכך, גם הרבה אחרי שיצאנו מבית הנסן שהיה פעם בית המצורעים, רוח שלִבּה חובר ב-X מחוט מוזהב מתהלכת במסדרונות, בעליות ובמרתפים, ובוודאי תתהלך שם זמן רב. כאילו השאירה את עצמה ככתם. ובעיר, שבוע הגשם עבר והתהפך לזמן בעירה". הרהורים על אמנות בזמן חולירע בפסטיבל "קולה של המלה" 14
"עולמות הגוף" של פון-האגנס כסימולקרת מוות

"עולמות הגוף" של פון-האגנס כסימולקרת מוות

בעידן של אובדן כל ההבדלים וההבחנות שבין המסמנים לבין מושא הוראתם, של ריקון הסימנים מזהות ומשמעות יציבה, המוות גם הוא מנוע מלשוב ולהתחולל. "תרבות של דיסקציה", חלק שני.
המדריך, 4–11 בדצמבר 2014

המדריך, 4–11 בדצמבר 2014

תערוכות נפתחות | נסגרות | אירועים | מדריך גלריות ארצי | מוזיאונים לאמנות
לא רק יין זול, 4.12.14

לא רק יין זול, 4.12.14

אמיר מסכמת 81 שנה, קונטמפוררי ביי גולקונדה קושרת בין חולות לחולות, מקום-לאמנות מגלה נוסעת תשיעית, רייסקינדר ותקופה-חשוכה במשונע, אילן מצלמת, הירשפלד ושבתאי חושבים זימה, ברקני ורביב בקיבוץ, ובין לבין קפקא, פוקו ושחור אחד חזק
קבוצת הברביזון החדש: ריאליזם-חברתי דהיום

קבוצת הברביזון החדש: ריאליזם-חברתי דהיום

בציור משנת 1973 תיאר הנאו-אקספרסיוניסט הגרמני יורג אימנדורף צייר שמתפרץ לסטודיו של צייר אחר מהפגנה שנערכת בחוץ ושואל את עמיתו: "מהי עמדת האמנות שלך, קולגה?". דומה כי קבוצת הברביזון החדש הפועלת בישראל בשנים האחרונות משיבה לשאלה זו תשובה ברורה.
"לדבר את מה שהראש שלי חושב"

"לדבר את מה שהראש שלי חושב"

תהילה חכימי כותבת שירה של ביורוקרטים שעטופה ברגישות, ברגשות, בפרטים. החלומות הקטנים של עובדי הבנק, התורים במשרדי הממשלה, שוק העבודה – הכל מקבל צורה של שיר. שירה מהבטן הפריפריאלית, על ספרה של תהילה חכימי "מחר נעבוד".
איך הפך ההרס להיות יפה כל-כך?

איך הפך ההרס להיות יפה כל-כך?

"העבודות בתערוכה מפתות באסתטיקה ובריגוש שבהן, ואז בועטות את האמת המרה שלהן. זה הנשגב החדש, זה הדימוי שמתאים לדור שעשרות דימויים מרצדים על הרשתית שלו והוא הפך אפאתי". שני ורנר על "אי שקט" במוזיאון ישראל.
חזון אפוקליפטי על חורבן ופיצה

חזון אפוקליפטי על חורבן ופיצה

ג'יימס אנסוורת' יוצר אמנות לבעלי חוש הומור ובטן עמידה, הכוללת את צבי הנינג'ה, פיצה וסקס. ביקורת ושיחה קצרה בעקבות תערוכה בגלריה רו ארט.
גל של נוסטלגיה אמיתית, רק לרגע

גל של נוסטלגיה אמיתית, רק לרגע

"עולם הדימויים של ישראל (ישראל האיש והאמן, אך גם ישראל המדינה) אינו רק שלו ואינו ממש שלו. אלה זכרונות של נוסטלגיה מפוברקת, חיקוי של חיקוי, של זיכרון של משהו שלא היה". רות מרקוס על "נמצא", תערוכתו של ישראל רבינוביץ' בבית האמנים בת"א.
"אני רוצה שתשאלו למה מה שאתם רואים נמצא שם"

"אני רוצה שתשאלו למה מה שאתם רואים נמצא שם"

"יש תהליך ברור ביחסים בין אוצר לאמנים: האמן יציע עבודה, והאוצר ידבר עם האמן ויחליט עם האמן, ולכל אחד יש תפקידים קלאסיים. החלטתי שאני חייב לשבור את הדברים האלה, כי זה כל-כך משעמם". שיחה עם שרון תובל.