קול קורא לביאנלה לרישום

10 תגובות על קול קורא לביאנלה לרישום

מה אני חושבת? שאפשר כבר לבטל את הביאנלה ל"רישום" באופן רשמי. שיש המון מקומות שבהם מציגים עבודות וידיאו, מיצב וסאונד ומעט מאוד מקומות לראות רישום. שחדשנות זה לא בהכרח טכניקה חדשה. שמזמן כבר לא נתקלתי בקרתנות מביכה כזאת ("עבודות על נייר לא יתקבלו". = אל תטרחו לשלוח את העבודות-על-נייר שלכם, שאתם עושים בדחילו ורחימו למרות שיודעים שזה לא מסחרי, שמי כבר יסתכל על זה, שלא לדבר על לקנות את זה, ואתם עושים פשוט בדם לבכם, כי אתם לא יכולים אחרת, כי זה תופס אתכם ומדבר אליכם בדרך שרק אתם יכולים להבין. כי רישום – אם האמנויות כולן – מרתק, מפעים ומרהיב וימשיך לסקרן ולרגש דורות של אוהבי אמנות, הרבה אחרי שתרועת הביאנלות תיעלם).
שפעם בשלוש שנים זה לא ביאנלה.

גם אני חושב שרונה צודקת.

זה כמו לבקש לבשל תבשיל שלא אוכלים אותו

רוצים להמציא את הרישום מחדש, להגדיר אותו מחדש, אבל שלא יהיה בו שומדבר, ממש לא כלום – מההגדרה הבסיסית שלו- קו על מצע. שלא יהיה נייר. מילא.
אשמח לקבל את הגדרת האוצרת ל"איכות ונוכחות מובהקות של רישום".
ברור שהאוצרת רוצה את פרשנותנו האמנים, פרשנות רעננה וחדשה שטרם היתה כמותה – לפעולת הרישום.

הגדרת הקול קורא לא ככזה שפותח את שעריו לעוד מדיומים אלא סוגר את שעריו בפני עבודות אומרת הכל. עולם האמנות מתנהל במדרון אל עבר הדקטטורה של האופנתי. טמטום מדכא.

מסכימה עם הדוברים הקודמים!

הפאטתיות הכרוכה בנסיון להצטרף לעכשוי מביכה. (שלא לומר לא מקורית ואולי אפילו "אלימה")

עכשווי זה לא רק מדיום! זו שפה, רעיון, כוונה, מחשבה, תבונה – והיא יכולה להופיע גם כגרפית על נייר!

אם זכרוני אינו מטעה אותי, באחת תערוכות רשמים שחלפו ראיתי רישום בשערה על נייר לבן של האמנית עדנה אוחנה – האם זה לא "להתבונן במדיום מחוץ לגבולותיו המסורתיים"? האם האוצרים הקודמים לא ביקשו, בתורם, לבדוק את גבולות התחום מבלי שדחו על הסף עפרון על נייר? האם אכן זה הייחוד של "רשמים 5"? האם רישום בתלת מימד הוא כל כך עכשוי? (אני חושבת על פיסול של אנתוני קארו, למשל, מאמצע המאה ה- 20 ועל הכותרת "קו בחלל" שניתנה לא אחת לתערוכות וספרים בנושא) האם וידאו, פיסול ומיצב הם ערובה לפריצת גבולות?

למדתי שרישום על קיר "מרחיב את אפשרויות המחשבה על מהות הרישום באמנות העכשווית"

לפעמים אני נתקלת בתערוכת, שקשה להאמין שמי שאוצר אותן אוהב אמנות. תערוכת רישום בלי רישום? מה שבאמת אוהב אמנות יודע להעריך את היופי והעומק שיש ברישום על נייר. וכל מי שמבין דבר או שניים באמנות יודע שמה שעושה אמנות טובה הוא מה שעושים עם אותו עפרון ונייר, והאפשרויות הן בלתי נדלות. כמובן שיש מקום גם למדיומים השונים המתכתבים עם רישום אך לבטל לחלוטין את מקומו של הרישום הקלאסי?? ממש עצוב. לי זה נראה שאוצרי התערוכה מתעצלים לעשות מיון קפדני של העבודות ולכן יוצאים מנקודת הנחה שכל רישומי העפרון על נייר הם לא מספיק מעניינים.
אני קוראת למארגני התערוכה להכיר בטעותם לשנות את הגדרות התערוכה.

ברור שרונה צודקת.
הבקשה לעשות רישום ללא המגע של קו על נייר – מתכתב היטב עם המערכון על הישראבלוף.

קצת נמאס מאמנות רב תחומית מתי תחזור אמנות חד תחומית?

שנה חלפה מהקול הקורא, והתערוכה מציגה עבודות מענינות – רישום דו ממדי, רישום בחלל, רישום בוידאו וכד'. אפילו רישום בעפרון על קיר. במבט לאחור צריך היה לשלוח גם עבודות שלא מביאות את "אפשרויות המחשבה על מהות הרישום באמנות העכשווית". כי כל מי שרושם או מצייר "עכשיו", כנראה שעוסק בסוגיה הזו ממילא. נגעה ללבי בעיקר את התערוכה הקטנה אך פואטית בגלריה ברבור.