יום חמישי הגיע, ואיתו האירועים שאתם לא באמת רוצים לפספס:
שלי שביט
יום חמישי, ה-16.6:
השקת בית בנימיני – מרכז לקרמיקה עכשווית, בפתיחה חגיגית אל תוך הלילה. בית בנימיני יהווה במה למגוון התחומים באמנות ועיצוב, שמטרתה לקדם את תחומי האמנות והעיצוב הקרמי, להוות בית פעיל ותוסס הן לקהילה המקצועית והן לקהל הרחב. המרכז הוקם בתרומתם של יהודית ויששכר בנימיני ומגשים את צוואתם ומורשתם התרבותית. במהלך ההשקה תפתח התערוכה של מי האדמה הזאת. …"זו שאלה לכאורה פרובוקטיבית ובוודאי קונטרברסיאלית, אך למעשה מתחת להדי המאבק ארוך השנים הזה 'בינינו לבינם' המבוטא בשאלה הזו, טמונה הסכמה כי האדמה שייכת למישהו … האומנם אין בנמצא יחס אחר בין אדם לאדמה, בין אדם לעולמו? התערוכה מבקשת להראות כי היחס בין האדם לעולמו אינו חייב לעבור רק דרך המודל של הבעלות וכי קיימת אלטרנטיבה אחרת לחשוב על הקשר לעולם"… (ערן ארליך). מציגים: יואב אדמוני, מיכה אולמן, ציפי איתי, פינה באוש, רותי ביגר, תמרה בן-ארצי, הגר בן-מאיר, אסתר בק, מאיה סלומון, קלאודי קזנובס, גלעד רטמן, שלי שביט, קלוד שמפי, יגאל תומרקין. אוצר: ערן ארליך.
REבולוציה, תערוכה קבוצתית חדשה בגלריה בנימין. התערוכה מתחילה בנקודת הזמן של אחרי האנושות, מעין עולם חדש שקם על הריסותיו של העולם הנוכחי ומתחיל תהליך של אבלוציה חדשה המכילה את הדי אן איי שלנו, בעבודות המכילות דימויים מעולם הביולוגיה וראשית החיים, ודימויים שמתבטאים חומריות אורבנית שעוברת מוטציה, די אן איי שבור ואורגניות משובשת. מציגים: ניב בורנשטיין, שירה גפשטיין-מושקוביץ, טליה קרדו, ניר סגל, אמינה נוחנוביץ, ג'ניפר פיקובר, עדי ארגוב. אוצרת: נועה ססיליה כהן.
עומק השדה DOF: ארכיטקטורה מצולמת במונחים של עירוניות, שיתוף פעולה של אדריכלים וצלמים שיזמה עמותת האדריכלים. 14 אדריכלים ו-22 צלמים חברו יחד כדי להביא ארכיטקטורה מצולמת, במונחים של עיר, אור וקונפליקט. אוצרים: אדר' רבקה גוטמן, אריאל ינאי-שני. התערוכה תוצג בגלריה של עמותת האדריכלים ביפו.
יסמין רונאל בקפה נעה ביפו. "ציוריה של רונאל מאופיינים בשימוש מגוון ומורכב של טכניקות עבודה – ציור, צילום, הדפס, עבודת מחשב, צבעי שמן, מים ספריי ועפרונות, אותן היא משלבת בוירטואוזיות יוצאת דופן. בד הציור, מטופל בשלבים, שכבות ורבדים הנערמים אחד על השני ומקיימים מערכות יחסים מורכבות של בניה והרס, תיקון ומחיקה. מרכיבים אלו מופעלים ומקושרים באופנים שונים ויוצרים ציור מפתיע, חושני ורגיש."
תערוכה משותפת לחנה פיט, איתן פריד, רות גולן הנל, בגלריה שורשים. פיט מתארת מסע נפשי שהתעורר ונרקם תוך כדי עבודתה עם חולי אלצהיימר. פריד מציג ציורים המתארים דמויות וסיטואציות הנעות בין הריאליסטי לסוריאליסטי. וגולן הנל עם ספסלים העוסקים בנשיות וגאווה. אוצרת: שירן בוכוולד.
שיח גלריה עם אגי משעול ועפרה צימבליסטה בתערוכה כתוב בבגד בגלריה המשרד בתל אביב, המציגה את שיתוף הפעולה ביניהן.
יום שישי ה-17.6:
בגלריה ברוורמן, קייט גילמור עם התערוכה Built to Burst, פרוייקט וידאו המתעד מיצב המשמש במה לפרפורמנס, כשגילמור משתמשת בגופה כדי להפוך את האובייקט לדבר חדש, תוך כדי פעולות אלימות.
מקום לנוח בו, תערוכת הדפס של גבריאלה קליין ולאה אביטל בגלרייה של בעלי המלאכה. זהו המקום בו העין נחה באזורי הנייר הלבן המבצבץ מן הדימוי ומסביבו, בשקט שברקע, בו ניתן לחזור ולהתרכז מחדש בעבודה.
שיח גלריה בתערוכה פולחן האביב בגלריה Rawart, המציגה טכניקות קלאסיות מול אינטרפרטציות עכשוויות. בהשתתפות אוצר התערוכה עידו מרקוס, והאמנים יונתן טואיטו, נלי הורוביץ, ליבי קסל, איוה כפרי, רויטל רטיג ותם תומר גולדברג.
קייט גילמור
יום שבת, ה-18.6:
במוזאון הרצליה תפתח התערוכה מונה ומכנה, המשתמשת במושגים החשבוניים אלו בצורה מטאפורית, המציינים את החלוקה העקרונית בין מעלה ומטה, קרקע ורקיע, תחתית וצמרת, עבד ואדון, משני עברי קו השבר. מציגים: ג'וליאן אופי, עילית אזולאי, בי אנדר, יואב אפרתי, ויטו אקונצ'י, אורי ארן, הילה בן ארי, ענת בצר, דגנית ברסט, עתר גבע, נועה גור, קייט גילמור, איתמר גלבוע, יעל המאירי, סוזנה ווירך, אפרת ויטל, רון עמיר, תום פניני ויהודית שרייבר. אוצרים: דליה לוין, טל בכלר, ציבי גבע, פרופ' זלי גורביץ. בנוסף, באולם הגדול של המוזיאון תוצג התערוכה מרכבות של איצ'ה גולומבק באוצרותו של גיא בן נר. התערוכה בנויה ממיצב גדול: טיפות דיקט שהופכות למבול של אלמנטים הפיסוליים ההופכים למרכבות הנושאות על גביהן רישומים עם דיוקנאות אביו שנפטר, המורכבים מירקות ושאר מיני מאכל.
אבני רוח, תערוכה קבוצתית בגלריה החדשה דניאל, תעסוק במהותה של גלריה לאמנות ותפקידה בנוף האמנותי, התרבותי המקומי. מציגים: יעל קפלן, ניר אדוני, אורלי הומל, גוסטבו סגורסקי, איה אליאב, ניר סגל, נעמי מנדל, ברק ברינקר, דנה יואלי, נירית גור קרבי, מישל פלטניק, מיכל בר-אור, קרן אלה גפן, מיטל סעדון, יונתן פסטרנק ואורן גולן, פאטמה שאנן, אורלי דביר, רון אלוני, אלון כהן, יערה גלבוע ואורה דרוקר. אוצר: שרון תובל.
בבית האמנים בת"א תפתח התערוכה עד הקצה, בה יוצגו עבודות נייר היוצרות דימויים גופניים המאבדים את הצורה הראשונית ויוצרים זהות חדשה. מציגים: יעל בלבן, רבקה קוה, שחר קורנבליט. אוצרות: דינה לוי ורבקה קוה. עוד בבית האמנים, נחמה גולן עם בין הזמנים, בה היא יוצרת דרך 3 סדרות של צילומים זמן ומרחב חדשים וסובייקטיביים. הדרה רתם עם התערוכה פסיפס מקומי, בה יוצגו 2 סדרות של נוף אורבני לצד ציורי נופים צבעוניים המצביעים על רבדיה השונים של הארץ. וגם, רוקנ'רול- המימד הויזואלי של הרוק הישראלי, תערוכה המציגה את האספקטים הוויזואליים של עולם הרוק הישראלי. אוצרים: אירית לוין, אריה ברקוביץ. יועץ אמנותי: פרופ' נסים קלדרון.
נוסעים דרומה? פועל ההנצחה, תערוכת יחיד לשחר מרקוס בדנה גלריה לאמנות, בקיבוץ יד מרדכי. זהו פרוייקט מיוחד שנעשה במיוחד עבור הגלריה בקיבוץ, והוא כולל תצלומים, מיצב ועבודות וידאו חדשות, המטפלות באופן הומוריסטי במפעל הזיכרון וההנצחה בכלל, ובאתוס ההנצחה והגבורה בקיבוץ בפרט. אוצרת: רווית הררי.
יום שלישי, ה-21.6:
מיכה אולמן עם שעון חול, רטרוספקטיבה המקיפה עשור של עשייה תפתח במוזיאון ישראל. בנוסף הוא יציג מיצב מיוחד שהקים במיוחד עבור התערוכה, המבוססת על טכניקת זריקת החול שפיתח. אוצר: יגאל צלמונה.
שפה אחת ודברים אחדים, תערוכה קבוצתית בגלריה בסיס, בה יציגו 13 אמנים, השייכים לאסכולות אמנותיות שונות, עבודות שנוצרו במגוון טכניקות וחומרים ומתאפיינות בייחוד הצורני ובפרשנות של השפה העברית. מציגים: אברהם אופק, כריס אלבנוס, לוסי אלקיויטי, אולג גבריזון, מיכאל דרוקס, דוד זונדלוביץ, דניאל כפרי, רפי מינץ, טל מצליח, מיכל נאמן, זיו פלג, משה שק ויגאל תומרקין.
טל מצליח
יום רביעי, ה-22.6:
האם אפשר להפסיק לפחד מהמוות? היום ומחר יתקיימו שני מופעי פרפורמנס תחת השם THE FUTURE OD DEATH, של קבוצת הפרפורמנס הבינלאומית A2, בחלל בגלריה יפו 23 בירושלים, במסגרת אירועי אמנות חיים. במהלך המופע 40 אנשים קוברים זה את זה בהדרגתיות עם אדמה. לפני 3 חודשים חברו האמניות אנטון מירטו ועלית קרייז לחולים סופניים, על מנת לגלות מהם השינויים החלים בליבנו בהימצאנו על סף מוות, וכיצד ידע זה יכול להיטמע ולהיות ישים ברגע זה של חיינו. את הידע שרכשו, הן מיישמות בשיטת עבודה מקורית הכוללת סדנה בת 8 ימים, הסובבת סביב היחסים הבלתי אמצעים בין מוות לחיים. בסיום הסדנא, מועלה מופע חי, live installation, בו 40 אנשים קוברים זה את זה בהדרגתיות עם אדמה שמובאת במיוחד למופע. כל פרק, בכל עיר, הינו ייחודי ומשקף את הזמן, המקום ואת המשתתפים המעורבים ביצירה. כאן אתם יכולים לראות איך זה נראה באוסטריה, וכאן בלונדון. איך זה נראה בארץ? כאן אפשר לרכוש כרטיסים.
ועוד קצת:
מגזין ZOOZ! השלישי עלה לאוויר.
מה החלק של משרד התרבות בסגירת הגלריה בכברי?
מחאה או אמנות?
יעל שחר כחשפנית ביפן.
הצצה לתערוכת הבוגרים של התואר השני בבצלאל.
נפרדים מפרופ' מרדכי עומר, מנהל מוזיאון תל אביב. כאן, כאן, כאן, כאן, כאן וכאן.
לסיום:
.." ואן גוך היה ידוע כמשוגע שחתך אוזן. אבל הצייר ואן גוך בכלל לא היה משוגע. הוא התקדם עקב בצד אגודל: הוא עשה רישומי הכנה, הוא עירבב צבעים, שם אותם על הפלטה, לקח מכחול, הניח על הבד, ניקה את המכחול, לקח עוד צבע ושם אותו על הבד. זה לא קשקשן, זה צייר מחושב מאוד, שקול מאוד".. (עופר ללוש מאבחן)
טליה קרדו
