פעם שאלו אותי, מה הופך אמן לאמן. האם זה בגלל שהוא יוצר? בגלל שיש לו סטודיו? בגלל שהוא מציג? והאם אמן מפסיק להיות אמן, אם הוא לא יוצר במשך שבוע? חודש? שנה? האם אמן יכול להפסיק להיות כזה?
על אותו המשקל, אפשר לשאול מה הופך ישראלי לישראלי. האם זה בגלל שהוא חי כאן בארץ? כמה זמן צריך לחיות כאן כדי להרגיש ישראלי? כמה זמן צריך לחיות במקום אחר כדי להפסיק להרגיש כזה? אני מניחה שהשאלה הזו מהותית במיוחד, למי שה"ישראליות" היא חלק חשוב מהזהות שלו ומהגאווה שלו. איזו סיבה יש לנו להיות כ"כ גאים? אם אתם שואלים אותי, לא חסרות סיבות, אבל אם אתם ממש חייבים סיבה ספציפית, אני חושבת שבהחלט אפשר להגיד שמיכל רובנר הביאה סיבה לא רעה בכלל בשבוע שעבר.
הנושא הזה העסיק אותי השבוע, כשהוכרז כי הזוכה בפרס גוטסדינר לאמן ישראלי לשנת 2010, הוא יאן טיכי. טיכי המוכשר נולד בפראג, עלה לארץ בגיל 19, חי ומלמד בשיקאגו. אך האם זה רלוונטי לעבודותיו? ממש לא.
"האור מבחינתי הוא כלי של יש ואין ואדריכלות היא מבוססת זמן. הרבה פעמים אני עסוק בחיבור בין דימוי – כמו שמייצר באור – לחלל ובתנועה שביניהם ואיך זה משפיע על האופן בו אנחנו רואים את הדברים. הרבה מאד ממה שאני עושה בתוך החלל זה עבודה פיסולית שיוצאת מהמקום הצילומי של חושך ואור, בתוך זמן ומרחב … אמנות בצורה הכי בסיסית ורחבה שלה מנסה לגעת בצופים שלה. אני לא חושב שאמנות צריכה להגיד משהו ברור, אלא לעורר חוויה, והקצב והאור בעבודה הזו בתוך החלל נועדו לייצר חוויה, להזיז אנשים לחשוב על המרחב – הציבורי והפרטי – אחרת. כל עבודה שלי נעשית מתוך המימד האנושי של החוויה, ואני מייחל לעצמי שאצליח לגעת באנשים, וזה גם מה שאני מנסה ללמד את התלמידים שלי" (טיכי, מתייחס לעבודותיו).
קרן שפילשר
הערב, יום חמישי ה-26.5:
מרושתות – תערוכה על נערות ואינטרנט, מציגה עבודות וידיאו וסטילס אשר בוחנות את תפיסת הזהות של נערות מבעד לעיניהם של אמנים ואמניות, לצד מבטן של הנערות עצמן. העבודות, שנעשו החל משנות ה-90 ועד היום, משקפות במבט רטרוספקטיבי את הזיקה לעידן האינטרנט ומתכתבות עם האופן שבו הווידיאו והצילום מוצגים ומיוצגים ברשת. אמנים משתתפים: סיידי בנינג, נתן דביר, באט-גירל וערן הדס, צ'ארלי ווייט, איריס חסיד סגל, דנה לוי, איימי סיגל, רותי סלע, אפרת קדם, קותימאן, נועה שדור ואלתיאה תיברגר. אוצרת: מעין שלף.
קרב מגע, קרן שפילשר באורבן גלרי, עם תערוכת ציורים גדולי ממדים, העוסקת בתהליכים האישיים ובסיפור האישי של שפילשר בשנה האחרונה, על ידי התייחסות לתולדות האמנות ולסיפורים הראשוניים המוטמעים בנו. קרב המגע אינו עבורה רק שיטה להגנה עצמית, הפעם הוא גם פולחן פרטי של מוות ובריאה.אוצר: ד"ר גיא מורג צפלביץ'
מקצוענים, תערוכה קבוצתית בגלריה רוזנפלד, בה יוצגו תחומי עיסוק מגוונים מנק' מבט פואטיות ואירוניות, העומדות על הקשר בין מקצוענות לפרנסה ועל היבטים רחבים יותר של יכולות התמקדות והתמחות. מציגים: בועז ארד, שחר גולן סריג, אלי גור אריה, אמון יריב, זביגנייב ליברה, עידו מיכאלי, אפרת נתן, יהושע סימון, טל פרנק, שי צורים, זויה צ'רקסקי, סימון קרנץ ויעל רוכמן, דורון רבינא, רועי רוזן, טל שוחט.
שם זמני #2025, התערוכה השלישית בפרויקט *שם זמני. כיצד תיראה תל אביב-יפו בעתיד הקרוב? עיר ירוקה עם פארקים ושטחים פתוחים, שבילי אופניים ותחבורה ציבורית פעילה; עיר מלאת מגדלים וכבישים סואנים; עיר צעירה; אולי תמהיל מגוון אשר יכלול הכל מהכל? התערוכה דנה בהשפעות החברתיות, הסביבתיות, הכלכליות והתרבותיות של תוכנית המתאר של תל אביב, ועל תוכנית המתאר עצמה כמו על רעיונות רחבים יותר של אורבניות וחברה, מתוך אמונה שחשיפה לתכנים אלו תגביר תחושת שייכות ורצון לשותפות אצל תושבים אשר יושפעו ממנה באופן ישיר או עקיף. משתתפים: אריאל קן, גון בן ארי, גיא יצחקי, טל יזרעאל וכריסטין גרציאנו, יובל שטרן-סדולין, ליאור עוז, מיה קפלושניק, מיכל בר אור, ניסן גרייזל ואירית וילנסקי, ניר סגל, ננו שבתאי, סלומה פקיאל, שני מור.
ניו יורק, פתיחת תערוכת יחיד בגלריה זומר של טום בר, המציג בארץ בפעם הראשונה עבודות שנוצרו בשנה האחרונה הקשורות בעיר. במקביל, בחדר הפרויקטים, תפתח התערוכה קרדנדו, ששמה לעצמה למטרה ליצור המשכיות היסטורית בין יגאל תומרקין לבין אמנים עכשוויים. מציגים: צוקי גרביאן, יגאל תומרקין ויונתן הירשפלד . אוצר: יונתן הירשפלד.
ב-40, תערוכה זוגית בגלריית Apart.Art של דרור אוסלנדר ורותם ריטוב, היוצרים מתוך תחושת חוסר האונים של האזרח כפרט בתוך המציאות הישראלית, ומנסים להגיב בפעולה ממשית לקונפליקטים דרך ביטוי האקטיבי בסטודיו. ב-40 הוא שם קוד לבטון חזק ועמיד המשמש ליציקות של ממ"דים ומבנים עמידים כנגד כוחות חזקים, את חוזקו הוא מקבל מהיחס בין כמויות המלט ורשתות הברזל. אוצר: עודד שתיל.
קסם ללא דמעות, יוזמה עצמאית של יעל אפרתי, אילת בן דור, אלעד לרום, הילה לביב, הרן מנדל ורוני שניאור, העוסקת באמנות עשיית טריקים ליצירת אשלייה בידורית.
פתיחת תערוכה קווים מקבילים ומיצב חלון בשם פנלופה 2 של חוה פוליבודה בגלריה טובה אוסמן. מציגים: אילן נחשון, חוה פוליבודה, סוהאד דיב.
כשדרום וצפון נפגשים במרכז, תערוכה קבוצתית במתחם האמנים החדש בתחנה המרכזית החדשה בת"א.
שיח גלריה עם יובל יאירי בתערוכה עבודה בגלריה זימאק, בתערוכה המציגה את מבטו האישי על "מאחורי הקלעים" של תהליך התחדשות מוזיאון ישראל בירושלים.
רועי רוזן
יום שישי, ה-27.5:
ליאת אלבלינג המתוקה והמוכשרת פותחת בחלל העיצוב של אלמנטו ביפו תערוכת יחיד עם אוסף עבודות מהשנתיים האחרונות. התערוכה מאגדת ריהוט מעוצב, יחד עם אמנות ישראלית עכשווית, תוך מבט מקיף על העבודות. אוצרת:מרב זקס.
תערוכת זוכי פרס משרד התרבות והספורט לאמנות ועיצוב 2010 תפתח במוזיאון לאמנות ישראלית בר"ג. "…35 אמנים משתתפים בתערוכת זוכי פרס שרת התרבות והספורט. חתך שאין אוצר שהיה בוחר אותו כנושא לתערוכה אחת. אבל, מפליא היה לראות תוך כדי עבודה כיצד סך כל העבודות מתגבשות לכלל תערוכה אחת בעלת כח, עוצמה ואחידות. ההצעה שהגיעה ממשרד התרבות לקיים את התערוכה במוזיאון לאמנות ישראלית ברמת גן הייתה עבורנו מחמאה. סוג של פרס בלי טקס ובלי מדליה. לכן גם הסכמנו מיד וכך יצאה לה לדרך התערוכה המוצגת כאן…." (מאיר אהרונסון – אוצר התערוכה). הזוכים המאושרים: ציבי גבע, טלי תמיר, יוחאי אברהמי, אלימה, מיכל בקי, עדו בר-אל, יוסי ברגר, חיים מאור, אוהד מטלון, יואב שמואלי, חנאן אבו חוסיין, דוד בהר פרחיה, אילת כרמי, עידית לבבי גבאי, יוסי מרק, אסי משולם, אורית סימן טוב, סשה סרבר, עדה עובדיה, עוזי קצב, צבי גסטון איציקוביץ, דור גז, הינדה וויס, מיכאל חלאק, ליהי חן, אנה ים, טמיר ליכטנברג, אסף עברון, תמיר צדוק, ורד בבאי, עינת לידר, שלי ואילסון סתת-קומבור, מירה פרידמן, נדב שלו.
יום שבת, ה-28.5:
KILLING TIME, תערוכת יחיד ליוסף קריספל בגלריה נגא. התערוכה מורכבת מסדרת ציורים, עבודת וידאו וספר אמן, המתייחסים למשמעויות השונות הנובעות מהשם של התערוכה: זמן להרוג, הריגת זמן וזמן הורג. התערוכה נקראת ע"ש הוידאו, המציג רצף של רישומים הלקוחים מאתרי פורנוגרפיה בשילוב דימויים מתוך צילומים, שאוגדו לספר.
שיח גלריה בתערוכה מלך הביצה של נגה שץ בגלריה 121, עם יאיר גרבוז שמתארח ועם האוצרת כרמית בלומנזון.
יום ראשון, ה-29.5:
בשלושת הימים הקרובים, תתקיים תחרות מיצגים לכבוד ציון 100 שנה להולדתה של לאה גולדברג, ברחבי קמפוס הר-הצופים באוניברסיטה העברית בירושלים. בתחרות יוצגו עבודות בין-תחומיות, אשר מתמקדות ביצירת פעולה פיסית, קולית, פלסטית או קונספטואלית, תוך התייחסות לאתרים ולחללים ברחבי הקמפוס ואשר מציעות גישה מקורית לחלל תיאטרוני, לבימוי וליחסי קהל – מופע וכו`.
שני מור
יום שני, ה-30.5:
שוק יוצרים במנשר – מרצים, סטודנטים ובוגרי מנשר מכל המחלקות, ישתתפו באירוע מכירה/החלפה של חולצות, פסלים, ציורים, איורים, תיקים, גלויות, ספרים, צילומים, ועוד המון דברים טובים.
יום רביעי, ה-1.6:
המחלקה לאמנות רב-תחומית בשנקר תקיים אסיפת ציור 2 בנושא רישום, בהשתתפות: אתי אברג'יל, מאיה אטון, גיא גולדשטיין, אירית חמו. מנחה: גלעד אפרת.
כנס בינלאומי בנושא אמנות, מדע וטכנולוגיה יתקיים במכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה בכרמיאל. בין הנושאים שיועלו: שימוש באמנות להצגת רעיונות במדע וטכנולוגיה, מיקומה בחייהם של מדענים ומהנדסים, השפעת המדע והטכנולוגיה בחייהם של אמנים ועוד. את הכנס תלווה תערוכה הנקראת Art in the eyes of Scientists and Engineers. Science and Technology in the eyes of Artists.
מדרום – פסטיבל לתרבות עצמאית באופקים, שהפיקו הסטודנטים מהמחלקה לתרבות יצירה והפקה במכללת ספיר. "כיוצרי הפסטיבל אנו שואפים לקיים שיח תרבותי, נטול היררכיות בו יוצרים ותיקים וצעירים כאחד, בעלי תפישות עולם שונות ואף מנוגדות, יוכלו לקיים דיאלוג מפרה ומעשיר מעל במה פתוחה ורבגונית. הפסטיבל הוא מפגש עם הקהילות השונות באופקים, עם שיח אקטואלי של מרכז ופריפריה ועם התרבות המרתקת המתפתחת בדרום" (מתוך ההודעה לעיתונות). בין הפעילויות: אמנות, וידאוארט, מופעי רחוב, מוזיקה חיה, ועוד הרבה דברים טובים.
ולסיום:
…" אפשר לחשוב על הביקורת כפעולה אקטיבית ויצירתית שבה מציאת המשבר או הגדרתו חשובות כמו כל דבר אחר … במקרים מסוימים יש משבר או בעיה שאי אפשר להתעלם מהם, משום שהם כל כך דומיננטיים עד שחייבים להתייחס אליהם, וזו גם יכולה להיות משימה של הביקורת … אבל אני מאמין בצורך לנצל את הזמן והמרחב באופן שיאפשר משא ומתן סביב התנאים של המשבר, כי משעה שקיבלת את המשבר כפי שהוא כבר נוסח בידי אחרים, לרוב לא נותר לך מרחב תמרון רב. באקט של הניסוח מחדש את התנאים של המשבר ניתן, כך לפחות אפשר לקוות, ליצור יותר מקום בעבור היכולת באמת להבין את האופן שבו את חושבת או פועלת".. (יאן ורוורט, מתארח במדרשה).
טום בר
