לא רק יין זול: דור ההמשך

בשבועות האחרונים הועלתה בקשה מצד חלק מהמגיבים להכניס רק את הפתיחות החשובות באמת. יש בעניין הזה משהו שקצת מציק לי. הרי מי קובע מה הכי חשוב? אתם? אני? ומה זה ההכי חשוב הזה בכלל??  הרי אחד הדברים הכי יפים באמנות, בעיני בכל אופן, הוא שלכל אחד יש מקום בדרך זו או אחרת, בין אם הוא גבוה/ממוסד/מעונב, ובין אם הוא אלטרנטיבי/חתרני/מעניין, או שלא, ולאו דווקא בסדר הזה. השאלה אם זה מעניין בכלל היא שאלה אישית. וזה הרי מעניין, זאת אמנות. ועוד משהו – אם אנחנו, כאמנים, לא נפרגן אחד לשני, מי יפרגן לנו? ואם אנחנו לא נכבד אחד את השני, זה לא יהיה שווה את זה. חוץ מזה, בעוד כמה ימים וולנטיינס, זו הזדמנות נהדרת להיזכר שפרגון וכבוד זה אולי נחמד, אבל לאהוב זה יותר טוב.

נעמי לשם

הערב, יום חמישי, ה-10.2:

גלריה חזי כהן חונכת משכן חדש ויפהפה בדרום ת"א עם 2 תערוכות חדשות והופעה של ערן צור. בקומה הראשונה, נעמי לשם מציגה את ישנים, תערוכת צילום המציגה פורטרטים של בני נוער מרחבי העולם, כשהם ישנים במיטות שלהם. אפרת שלם בקומה השנייה, עם מבט על שתי עבודות וידאו מוקדמות העוסקות ביחס שבין הגוף לארכיטקטורה. נק' המוצא של הגלריה מבקשת לנסות לעשות חיבור אמנותי בין דיסציפלינות שונות, מקומות שונים ודורות שונים, על בסיס ההבנה שהעכשווי מכיל את הכל. אפשר להרגיש את זה כשעומדים בחלל המרווח, שעדיין מדיף ניחוחות של צבע טרי, ומתבוננים בקירות הלבנים שעליהם תלויים התצלומים המדוייקים, כשמבחוץ נשקף הסלאמס התל אביבי במלוא הדרו.

ביחד היא יוזמה מהממת שתוצג בבית פרטי במשך הסופ"ש הזה בלבד, שנוצרה מתוך הראייה שצריך לנצל כל שטח שיש למטרת הצגת אמנות, שהיא הרי ה-דרך להביע דעה. התערוכה שמה דגש על הרגש והמסר המועבר דרך שפת הגוף המצוירת ומעלה תהייה לגבי החברה של היום לעומת פעם. ארבעה אמנים מציגים דמויות, כל אחד בסגנונו: יואב אפרתי, אסד עזי, מיכל יפה, גילית פישר.

שירה גפשטיין מושקוביץ פותחת את התערוכה אמא! טרקטור! בגלריה Apart.Art. דרך דימויים יומיומיים וקולקטיביים כמו הבית הקטן, קשת בשמים אפורים, רכבת צעצוע ביער, מטוסים בשמים, בניין בבנייה, ועוד, היא מפרשת את המציאות לתוך ציורים המרכיבים חברה, משפחה ואורבניות. אוצרת: רותם ריטוב. פייסבוק.

אריאל קליינר מציג שתי עבודות בחנות, אחרי חלום מסתורי שהוביל אותו אל חתונת רחוב של בני הקהילה האתיופית ביום שבת גשמי. בערב הפתיחה, תוקרן אסופת וידאו מבית 'החדש והרע' בחלל הפנימי. בין המציגים: רועי צ'יקי ארד, נטלי לוין, א.ב דן, דניאל ג'ונסטון, מורה חיילת ועוד.

אורה ראובן פותחת את התערוכה מסגדים בת"א, בגלריה P8.  התערוכה תוצג במקביל לתערוכה נוספת שלה, אורה ראובן לכי הביתה!, המוצגת בבית האמנים. התערוכות קשורות זו בזו, ומציגות את האופן בו חוותה באופן יומיומי את הקונפליקט הערבי-יהודי ביפו, בה גדלה, דרך זכרונות המצויירים על צילומים.

יוסף אלגזי פותח את גוף ראשון בגלריה מנשר. אלגזי, צלם, עיתונאי ופעיל פוליטי, מציג צילומים שצולמו בהפגנות בהם השתתף, כשבחלק מהתמונות הוא במרכז הפריים. אלגזי מעיד שהוא לא זוכר מי צילם אותו, או למה היה חשוב לו לקחת חלק פעיל בהפגנות. כך הוא מבחין בין מבט אובייקטיבי למבט פעיל, בין צילום תיעודי של אירוע לבין צילום שמביע עמדה, בין צילום בגוף ראשון לבין המצלמה המתפקדת כאיבר. אוצר: עודד ידעיה.

עמית לוינגר פותח את התערוכה סימנים כחולים בגלריה שי אריה. כ"כ הזדהיתי עם הציטוט בקומוניקט, שאני פשוט חייבת להביא לכם אותו: "בכדורגל, בדומה לאמנות, מעבר לכישרון, העשייה בנוייה על בטחון אישי. בשני התחומים מתכוננים לאיזשהו רגע שאליו מתנקזות כל היכולות שלך. זה עכשיו או לעולם לא. צריך להבין שהדבר המהותי לשני התחומים זו הנגיעה, המסירה, הטאצ' האחרון. הגול – או יצירת האמנות –  מסמל את השלב המרוקן, הסופי, הבלתי הפיך". פייסבוק.

2 תערוכות יחיד בחנינא: מיכאל יגודין עם חוף מבטחים, ואלמה מכנס-קז עם עבודות.

שרון גלזברג

יום שישי, ה-11.2:

רעות פרסטר המתוקה פותחת את התערוכה המרתקת הלוחם והנער, בגלריה נלי אמן. בתערוכה היא מציגה את עולמם של "לוחמי האור", קבוצת גברים הפועלת מתוך אידיאולוגיה הכמהה לחיות בפראות ובחופשיות אולטימטיבית בתוך הטבע. פרסטר מביאה דרך צילומים, עבודות וידאו ואובייקטים מפלסטלינה, את השתאותה מהחיים האלו. לצד עבודותיה, אפשר לראות חרבות ייחודיות העשויות בעבודת יד מאוסף פרטי של חרש ברזל המתמחה באייקידו.

יאללה מסיבה!! מסיבת השקה לגליון השישי של "מעין", לצד עיתון האמנות "החדש והרע", "גרילה תרבות" – שירון עברי ערבי, ו"גלשן" – ספר הביכורים של מיכל דר. מה בתוכנית? שירה, מוזיקה , ריקודים, ואהבה. מי בתוכנית? א.ב דן, יעל בירנבאום, רייסקינדר, לאב גרנייד, אהרון שבתאי, אלי זולטא[!]+נאנק, רועי צ'יקי ארד, מתי שמואלוף, יהושע סימון, משוררי מעין, ועוד חתיכים וחתיכות.

יום שבת, ה-12.2:

במוזיאון הרצליה תפתח התערוכה הקבוצתית מחוות גוף, המציגה את גוף האדם ותנועותיו ככלי קומוניקטיבי והבעתי. מציגים: גליה אורי, לאה גולדה הולטרמן, תומס הירשהורן, שחף ירון, דיוויד לה שאפל, ויליאם קובינג, פייר קוליבף, נדב קנדר, טלי קרן, אראיה ראסדג'ארמראנסוק, והדס רשף – יקירת המדור. אוצרות: גילה לימון ודנה אורלנד. בנוסף, יוצג המיצב שדה 82133 N, של שי פריש פרי, המכיל 82,133 רכיבי חשמל, החוברים לעבודות קיר ורצפה, והופכים לשלושה מעגלים חשמליים שחורים, פשוטים וגאומטריים. אוצר: אקילה בוניטו אוליבה.

אסנת בן שלום פותחת את התערוכה היינו כדרכם של האדום והירוק בגלריה מיקה, בה היא מציגה ציורים שנוצרו מתוך אלבומי המשפחה, המגוללים את הסיפור האישי שלה. למה זה מעניין ורכילותי במיוחד? כי בן שלום היא בתו היחידה של אורי רייזמן.

שרון גלזברג פותחת את התערוכה גאוגרפיה של סלון, שנוצרה במיוחד לחלל התצוגה של ST-ART הממוקם בסלון ביתו הפרטי של האספן סרג' תירוש. גלזברג מביאה את הדחף האנושי לשלוט בטבע ולמקמה בסלון ביתו של פטרון האמנות המודרני, עם דימויים מקוריים כמו דב נמלים ואבטיח, רימון וכלב, תוך שימוש בחומרים כמו אספלט, צמיגים, שקיות ומסטיקים. הסלון, שהיה בעבר מרכז השיח האמנותי והפך עם השנים ללא רלוונטי, מתקיים מחדש כחלל מחתרתי להצגת אמנות. אוצרים: סרג' תירוש וליאורה בלפורד.

ועוד קצת:

דנה גילרמן מעלה את שאלת השימוש בתמונות מהאינטרנט בתערוכת הצילומים של אורית רף.

אלי ערמון אזולאי בסטודיו של טל פרנק.

המשביר לצרכן גייס את קדישמן למען קמפיין פרסומי. הנה מה שיובל בן עמי חושב על זה.

גליה פסטרנק מביאה בחולצות להחלפה (aka הבלוג המהמם שלה), מדריך לציור פרחים לא מנייריסטים.

דיבור צפוף, על הקסם בתערוכה של מאיה אטון.

המערבב עם סרט קצר של טוד קול בשיתוף עם קו האופנה הקליפורני Rodarte, שקצת מזכיר קטלוג אופנה.

ולסיום:

"שכחי מאהבה

אני רוצה למות בתוך

שיערך הצהוב"

ריצ'רד בראוטיגן (עברית: עמיחי שלו. מתוך: מעיין)

שיהיה באהבה לכולם..

רעות פרסטר