אתם מאמינים שעבר רק שבוע מאז פרצה השריפה? אתם קולטים שרק לפני כמה ימים עדיין ישבנו מרותקים לחדשות, צופים באש המטורפת שצוחקת לנו בפנים? איזה מזל שזה כבר מאחורינו, הא?.. אז זהו, שזה לא מאחורי כולנו. עבור אנשים רבים זו רק ההתחלה. אנשים איבדו את הקרובים להם, ועכשיו ילדים יגדלו בלי אבא. אנשים איבדו את הבתים שלהם, ועם הבתים הם איבדו זיכרונות. זיכרונות הם הרי חשובים, כי הם הופכים אותנו למי שאנחנו. ומי אנחנו? מדינה חזקה, השואבת את כוחה מהאנשים ה"פשוטים" והנפלאים שעושים ותורמים ונותנים את כל מה שהם יכולים, למרות האטימות המתמשכת של הממשלות השונות לאורך השנים. אז עכשיו יפרסמו עוד דו"ח "נו-נו-נו" מבית מבקר המדינה, יפטרו (או שלא) איזה שר או שניים (שיטען שהפיטורים נעשו על רקע עדתי), וכולנו נשכח לרגע את האסון הנורא שהיה פה, ואת המחדלים המטופשים שהביאו את האסון הזה. עד האסון הבא, כמובן.
אבל כמו שאמרתי, לא הכל שחור. לפחות יש לנו כוח אנושי חיובי שמוכיח כל פעם מחדש שטוב אמיתי ויופי פנימי באמת קיימים. לכל מי שתרם ותורם: סחטיין! אתם לא בקטע של פוליטיקה במקרה?
הנה מס' המלצות לשבוע הקרוב:
יום חמישי, ה-9.12:
בבית האמנים בת"א נפתחות שתי תערוכות באוצרות נטע נאמן. הראשונה – מיצב של רות שרייבר בשם "אי שקט לבן". השנייה – תערוכת ציורים של בוקה כהנוב גרינפלד, בשם "ארץ לא נודעת".
המדרשה פותחת את "העשור הראשון" – תערוכת עבודות בוגרים שסיימו במאה ה-21. התערוכה מבקשת לשקף את הדבר החמקמק והקשה להגדרה: "רוח המדרשה" בראשית המאה. התערוכה תיפתח בהרצאה של יאיר גרבוז.
בזומר נפתחת התערוכה הקבוצתית "The Missing Beat" – "הפעימה החסרה", המפגישה בין 13 פסלים בעלי זיקה למוזיקה. בחדר הפרוייקטים יוצג מיצב של נועה גיניגר ודני יהב בראון. השניים משתמשים במקרן ומטול שקפים, ובכך הופכים את הדימוי המוקרן לאובייקט פיסולי ואת המקרן למצע קונספטואלי.
בגלריה שי אריה תפתח מירי צייס פותחת את colossus. אוצרת: מורן שוב. הזמנה ביוטיוב. ובפייסבוק.
בגלריה אינדי, יניב וייסה פותח תערוכת בזק בשם "עיר מקלט". וייסה מציג נימה ביקורתית כלפי ההווה והיכולת שלנו (או חוסר היכולת שלנו) להתקיים פה בעתיד עוד הרבה זמן, בפורמט הנוכחי (מתוך הקומוניקט).
חנינא פותחת את התערוכה הקבוצתית "אבא", הכוללת ציור, צילום, וידאו, פיסול ואינסטליישן. מציגים: אוסקר אבוש, ורד אהרונוביץ', יונתן אופק, רעות אסימיני, עדי בן חורין, יפעת גלעדי, צוקי גרביאן, קרן אלה גפן, יונתן הירשפלד, מיכאל יגודין, אלמה מכנס קז, אמיר פולק, מוראג יהודית רובננקו, לי היא שולוב. אוצרים: ורד אהרונוביץ' ומיכאל יגודין.
בגלריה יאיר תפתח תערוכת יחיד לדני ורטה בשם "שברים שלמים". בתערוכה יוצגו צילומי העקבות שהותירה השריפה במפעל הרהיטים בקיבוץ צרעה. מפגש טעון ורב-עצמה של כיליון ואסתטיקה הבורא עולם של דימויים, טקסטורות ותצורות חידתיות.
בגלריה 39, פתיחה זוגית לנעמה בן יוסף וללירון רוטמן.
בגלריה רקיע הירושלמית תפתח תערוכה קבוצתית בשם "אור". מציגים: דוד רקיע, יעקב פלדמן, דליה גילהר, לאוניד זייגר, יעל מימון, דבורה שלו, דינה טולדנו, אברי רובינשטיין, שולי חיימזון.
בקיבוץ נחשון, פרוייקט מעניין לכבוד שנת ה-100 להתיישבות הקיבוצית שיזמה יעל קיני, בשם "רחש – סאונד – וידאו – מיצג – מחול". האירוע במסגרת "אמנות-תעשייה"- פרויקט אמנות של גלריה 'הקיבוץ' בשיתוף 13 גלריות קיבוציות, 26 מפעלי תעשייה קיבוציים ו- 57 אמנים.
יום שישי, ה-10.12:
בשישי בבוקר, שיח גלריה עם שרון אתגר בגלריה רוטשילד.
יום שבת, ה-11.12:
קודם כל, פסטיבל "החג של החגים" בחיפה עליו סיפרתי בשבוע שעבר, נדחה להיום בעקבות השריפה בכרמל.
במוזיאון ינקו דאדא בעין הוד, החליטו לקיים את הפתיחות המתוכננות להיום: תמר מייק לאופר עם "משבר החזירים", עבודת קיר ווידאו, באוצרותה של נורית טל טנא. ובנוסף, עמי שביט, עם "איקונוגרפיה אחרת". אוצר: ד"ר סורין הלר.
דני לביא פותח בגלריה אלפרד את "אבק קונקרטי". התערוכה תכיל מיצב-סאונד המורכב משלושה פטפונים, דיוקן של האמן, וחצץ. אוצרת: עדיה פורת.
משה גרשוני מציג בגבעון ציורים מ1990 עד 2000.
מעמותה מארחת את היוצרת והאוצרת ויויאן אוסטרובסקי לערב שמוקדש ליצירתה. בערב תופיע להקת אוי דיוויז'ן.
אילת קסטלר, פז הדס, ויוס סטייבל פותחים בגלריה של קיבוץ משמר העמק את התערוכה "דביר, שומר הלילה". אוצרת: הילה סלעי.
יום שני, ה-13.12:
הזמנה לפתיחת תערוכתה של דרורה דומיני בגלריה לאמנות ישראלית של מכללת אורנים.
חנות הספרים "סקצ'בוק" פותחת בחלל החנות והגלריה תערוכה המוקדשת לעיצוב הקשור לבריטניה. בנוסף, תושק סדרת כובעים חדשה של המעצב הבריטי Phillip Treacy . לכיבוד, ביסטרו טשרניחובסקי יגיש fish and chips. מי אמר יין זול?!?
יום שלישי, ה-14.12:
פתיחת התערוכה "קו מפריד קו מחבר" של הצייר אריה אזן, במכללת דוד ילין בירושלים. בערב הפתיחה יתקיים גם שיח גלריה עם אזן.
יום רביעי, ה-15.12:
"קוראים לזה תרבות 2" באברקסס. ערב אמנותי הכולל מופעים אמנותיים ותערוכה באוצרותה של מיטל בר נתן.
קצת על הכרמל:
טל לוין על הטרגדיה של היצירות מעין הוד בעקבות השבוע החולף.
נועם דביר על המבנה האדריכלי המיוחד של בית העם בבית אורן, שנשרף כליל.
אמיר בוגן עם הוידאוארט "ללמוד כאב מעצים", שצילם אליאסף קובנר לפני 7 שנים.
קצת פרסים:
אסי משולם זוכה בפרס משרד התרבות והספורט לעידוד היצירה לשנת 2010. לצפייה בדימויים.
סוזן פיליפס זוכה בפרס טרנר.
קצת לינקים:
יעל גוטרייך אורון על 5 אמנים צעירים ששווה להכיר.
הצצה ל"תיבות תהודה" בבית ראובן.
אלי ארמון עזולאי על "תורת השלבים" בפ"ת.
במסגרת שינוי המתכונת של גלריה ארליך, נפתח אתר צילומי סטודיו חדש. שרה ארליך מספרת: "כחלק מעבודתי כאוצרת וכבעלת גלריה אני מבקרת רבות בסטודיות של אמנים ברחבי הארץ. בכל ביקור אני נרגשת מחדש מהאפשרות שניתנה לי להציץ למקום שבו הם מקבלים את השראתם ויוצרים, ולסביבה שבה נוצר הקסם". באמת מקסים.
לסיום, ג'ון לנון האחד והיחיד, שתמיד כיף וטוב לאהוב:
There's nothing you can do that can't be done
Nothing you can sing that can't be sung
Nothing you can say but you can learn how to play the game
It's easy
Nothing you can make that can't be made
No one you can save that can't be saved
Nothing you can do but you can learn how to be you in time
It's easy
All you need is love
נ.ב. סחטיין לערב רב על העיצוב החדש והמעלף! תרגישו חופשיים לזרוק לחייברס איזו מילה טובה..
הכתבה של יעל גוטרייך אורון על "חמישה אמנים צעירים שצריך להכיר" היא ביזיון. לא רק בגלל שנראה שהכותבת פשוט נכנסה לבניין של בצלאל בת"א ועשתה אן-דן-דינו בין מי שמצאה במקום (גם אוצרים לא תמיד עושים הרבה יותר מזה), אלא משום שיעל גוטרייך אורון היא יועצת אמנות ויש לה אינטרסים משלה בבחירות שהיא עושה. הפרט הזה לא מצויין כמובן בכתבה, ולכל היותר מוזמנים הקוראים להיכנס לעמוד של הכותבת בפייסבוק, שם אולי יבינו בעצמם.
הדבר המרכזי שניתן ללמוד מהכתבה הזו אינו שמות האמנים המבטיחים של השנים הקרובות, אלא כיצד עובדת עיתונות בימינו: יועצת האמנות מקבלת פרסומת בחינם, העכבר מקבל כתבה בחינם והקוראים מוזמנים לעשות לשניהם לייק.
יונתן אמיר
| |האסון בכרמל קשה מאוד , האיזור מפויח ומריח רע
היה מחמם את הלב לראות מדינות שביום יום טורחות להאשים ולהסיט כנגדנו כדרך חיים , וברגע של אסון יודעות להושיט יד (אני לא מדבר רק על טורקיה)
ויודעות לעשות את ההפרדה בין הקונפליקטים מדיניים/פוליטיים לבין "הומניזציה", משאיר שביב של תקווה שבני אנוש לא איבדנו את זה לגמרי ..
שחר
| |מה עם מעט עריכה לשונית למדור? יונתן תעשה טובה ותעשה לה הגהות…
מביך.
בולי
| |יונתן דרכך איננה מכובדת בלשון המעטה אך בכל מקרה אתה גם לא מדייק בדבריך. לא כל האמנים בוגרי בצלאל. ונילה רויאל לא בוגרת בצלאל וספק אם בוגרת איזשהי אקדמיה אמנתית. גם אליאב למדה תקשורת חזותית בבצלאל ולא תולדות האמנות ואת התואר שלה באמנות עשתה באקדמיה לרומא. אינני הסניגור של יעל גוטרייך אורון אך דווקא כיועצת אמנות אני מוצא את המידע שלה על אמנים צעירים ומבטיחים כמועיל ואם אינני טועה היא לא ביקשה בכתבתה שיפנו אליהם דרכה לכן המידע הוא בחינם.
שמואל
| |שמואל, נו באמת, העיתונות מייצרת מוצר נחות וכשהקוראים טוענים שזה ביזיון זו "דרך לא מכובדת, בלשון המעטה". בוודאי שדרכי לא מכובדת – לא עשיתי לייק.
העיתונות רוויה כיום בכתבות יחצ"נות שנכתבו ע"י בעלי אינטרסים, ממשווק מנעולים ועד יועצת אמנות, שבינם ובין עבודה עיתונאית (או ביקורת אמנות) אין דבר וחצי דבר. גם עורכי עיתונים לא חושבים שזו עיתונות במיטבה, והסיבה היחידה שבגללה הם מפרסמים את התכנים הללו היא שהם ניתנים בחינם, או ליתר דיוק: יש להם מחיר, אבל מי שישלם אותו הם הקוראים ולא בעל הבית.
הייתי מעדיף שזה לא יהיה ככה, אבל אם כבר מפרסמים כתבת חינם, המינימום שאפשר לדרוש הוא גילוי נאות בראש הכתבה.
ובאשר למידע המועיל – גם בחוברת המבצעים של הסופר-פארם המשתלשלת לפעמים מן העיתון אפשר למצוא מידע מועיל (לא תאמין מה הולך במחלקת הבשמים). עיתונות זה לא.
יונתן אמיר
| |לא הייתי מצרף לינקים לכתבות של אחד בשם אמיר בוגן
זה שיא הדרעק ,סלחו לי, במה שהוא מתעסק
אכן חל שיפור במדור מאז החילופים
אבל קצת פחות "ישבנו" "התעצבנו" "ראינו טלויזיה"
ראסטער
| |[…] אמנות נוספים אפשר למצוא ב"לא רק יין זול", המלצות השבוע של ערב […]
זה לא אני, זה המצב! » אש ומים
| |