פריחת מוחות 19 – סיון אסקיו, ניו-יורק

גיל: 35
מצב משפחתי: רווקה
גדלה והתחנכה ב: פתח תקווה
השכלה: תואר ראשון בתקשורת וניהול, המכללה למנהל, תל אביב
Communication, Advertising and Marketing, NYIT, NY
תואר שני ב
Digital Photography and Personal Vision, ICP, New York
גלריה: לא מיוצגת

סיון אסקיו

תחומי עיסוק ועניין:
עוסקת בעיקר בצילום נוף אורבאני ואמנות רחוב. הרחוב הניו יורקי מהווה עבורי השראה תמידית וזה לא משנה איפה אני נמצאת ובאיזו שעה של היום, כי תמיד יש ואפשר למצוא אובייקטים לצילום. באם זו אמנות הרחוב, גרפיטי מכוון או לא מכוון, כרזות פרסומת, ארכיטקטורה, בניינים, חלונות ראווה, השתקפויות וכו'. כל אלו בשילוב האינטראקציה והדינאמיקה האנושית, הופכים את הרחוב הניו יורקי למוזיאון אחד גדול ויוצרים מה שנחשב עבורי, אמנות אורבאנית.
אני מאוד סקרנית ועוקבת אחרי פרוייקטים שונים של אמני רחוב שגרים בניו יורק או מבקרים בה לצורך האמנות שלהם. , The Dude Company, Swoon, Deeker, Mr. Brainwash   וכשאני מגיעה לארץ אני אוהבת לעקוב אחרי Know Hope

אמן/ית שאת מעריכה במיוחד:
מבחינת צלמים אני מאוד אוהבת את סאלי מאן, לי פרידלנדר, אגלסטון, ברוס דוידסון ופיטר טורנלי, צלם רחוב דוקומנטרי שהיה לי העונג להתלוות אליו לכמה סיורים בניו יורק. מבחינת אמנים קלאסיים קאנונים אני אוהבת את פיקאסו, מירו, פול גוגן.

תצלום של סיון אסקיו

ספרי על האמנות שלך:
אני מאוד אוהבת לצלם את הרחוב האורבאני, למצוא השתקפויות, זוויות מיוחדות וקומפוזיציה שונה של הבניינים, כמו גם את האינטראקציה של האנשים שחיים בעיר עם העיר עצמה, מין דינאמיקה חברתית בין האנשים ובין הארכיטקטורה ברחוב לאנשים. אני מגדירה את עצמי בתור צלמת רחוב. אין לי שום נטייה לצילום אופנה או פורטרטים. אם כבר, אני מגדירה את הצילום שלי כפורטרט של העיר, המקום בו אני נמצאת.  המוטו המנחה שלי הוא: "One should really use the camera as though tomorrow you'd be stricken blind"

למה ניו יורק?
כי בניו יורק יש הכל, אין רגע משעמם. אפשר ללכת ברחוב ובלוק אחד יהיה כל כך שונה מהבלוק שבא אחריו וזה פשוט מדהים איך העיר הזאת כל כך מגוונת ומאתגרת.  מבחינת אמנות רחוב, הרבה אמנים מגיעים לניו יורק ומחפשים הזדמנויות להציג בה. ברוקלין, לדוגמא, עמוסה בגרפיטי של אמנים מאוד מוכשרים ויש אזורים מסוימים, כמו בצ'לסי במנהטן או וויליאמסבורג בברוקלין שהגרפיטי או הכרזות המודבקות הפכו כבר למיינסטרים.

איך את חווה את הישראליות/היהדות שלך בניו יורק:
שאלה טובה.  אני חושבת שבתור זר, לחיות בניו יורק זה הרבה יותר קל מאשר במקומות אחרים בארצות הברית או באירופה, כי בניו יורק כמעט כולם זרים ומהגרים.  אם אתה כבר זר, אז עדיף לעשות זאת בחברת זרים כמוך.
יש לי קבוצה של חברים ישראלים בניו יורק שתומכים אחד בשני ומבלים ביחד. ולא פעם ולא פעמיים מתחבטים בשאלת מיליון הדולר האם לחזור לארץ או להישאר פה.

תצלום של סיון אסקיו

את מתגעגעת לישראל?
כמו כולם, לחברים, למשפחה, לאווירת יום שישי של אחר הצהריים, אווירה שאין אותה בשום מקום בעולם

האם את חושבת לחזור בעתיד לישראל?
כן. השאלה מתי זה העתיד. הייתי מאוד רוצה להיות במצב שאני יכולה להתגורר גם בתל אביב וגם בניו יורק. לבלות את החורף בתל אביב ואת הקיץ בניו יורק. נשמע מאוד מפתה, לא?

האם לדעתך כדי להצליח בישראל צריך בהכרח לעבוד מחוץ לישראל, או לפחות ללמוד בחו"ל?
לא הייתי אומרת בהכרח, אבל בהחלט רצוי. השוק בישראל מאוד קטן ומצומצם ובהחלט כדאי לצאת קצת, לראות עולם וחברות אחרות. יש את המשפט שאומר once you do it in New York, you can do it anywhere ואני מאוד מאמינה במשפט הזה. ניו יורק היא בהחלט בית ספר לחיים, בהרבה תחומים, לא רק באמנות.

האם את מרגישה שהלימודים והחיים בניו-יורק תרמו להתפתחותך המקצועית:
כן, אני חושבת שזה קרה בגלל שאני חיה ויוצרת בניו יורק. אין לי ספק שאם הייתי נשארת בתל אביב, הצילום שלי היה נראה אחרת. אני חשופה להרבה דברים ואמנים ברמה בינלאומית בניו יורק. אני לומדת ומלמדת באחד מבתי הספר היותר יצירתיים ונחשבים לצילום (ICP) ורק להסתובב במסדרונות של בית הספר  זה כמו להיות בגלריה אוניברסאלית.

תצלום של סיון אסקיו

ספרי בקצרה על אחד הפרוייקטים שלך:
אני עובדת על פרוייקט שנקרא "כביסה" או  Laundry. אני מצלמת כביסה תלויה על חבלים בכל מיני מקומות בעולם. הכל התחיל משיטוט מקרי ביפו והמשיך לשוק הפשפשים בלונדון, לרובע האסייתי בקווינס ולרובע הגותי בברצלונה. בכל מקום שאני מבקרת, אני מחפשת כביסה תלויה על חבל וזה מדהים לראות את ההבדלים בין המקומות השונים ומה הכביסה יכולה להגיד על בעליה.  זה נשמע מצחיק אבל זה פרוייקט כייפי ומאתגר. פרט לצילום, אני מעורבת מאוד בכתיבה למגזינים של צילום ועל צילום. למרות שאני לא מצלמת אופנה , אני לוקחת חלק פעיל באתר האינטרנט ובבלוג של שני צלמים ניו יורקרים, קרין וראול Karin and Raoul, שמצלמים בעיקר עירום ומסקרים כל דבר שקשור ללייף סטייל סקסי. 
אני אחת מהכותבים ועובדת עם ראול כדי למצוא צלמים ופרוייקטים לפוסטים ולמגזינים הבאים. עכשיו אנחנו חושבים להוסיף קטגוריה של "מסעות" ולצלם פורטרטים של עיר, בהקשר לצילום שלי, כפי שהגדרתי קודם.

מה תוכניותייך לעתיד הקרוב:
אני שואפת להציג תערוכת יחיד בניו יורק. עד עכשיו השתתפתי בתערוכות קבוצתיות של אמנים, אבל בהחלט מכוונת לקראת תערוכת סולו. לבסס את עצמי מבחינה מקצועית הן בניו יורק והן בתל אביב ולהמשיך ליצור ולצלם