אני לא יודעת מה אתכם, אצלי תקופת האביב מסתמנת כלחוצה בשנה. והשבוע: הלחץ בשיאו. עוד שבועיים אירוע המסמדיה אותו אני אוצרת ומפיקה (יחד עם צוות מדהים עליו אספר לקראת הערב). עוד כמה ימים נפתח צבע טרי שם אני מציגה עם P8 הנהדרים (פירוט צבע טרי בהמשך), ויחד עם זה פעילות בט"ש רגילה, כמו להגיש לכם טור יין זול כמיטב המסורת.
לנשום
לנשום
לנשום
לצאת לדרך
הערב, יום חמישי ה-29.4.2010, ט"ו באייר, תש"ע. יום של הפתעות.
החגיגה הגדולה היא פתיחתה מחדש של גלריה קו 16 עם האוצרת החדשה סאלי הפטל נוה. בנוהל חדש היא מזמינה אמנים כל יום שלישי בין השעות 10-13 להציג תיקי עבודות, בתיאום מראש במייל infokav16@gmail.com . שעות הפתיחה החדשות של הגלריה הן: שלישי ושישי 10:00 – 13:00, רביעי וחמישי 17:00 – 19:00. ביום שישי הכניסה לגלריה מתבצעת דרך השער של מרכז יום לקשיש שמאחורי מתנ"ס נווה אליעזר. ועכשיו לתערוכה הפותחת: תמיד יש את הסוגייה של חללי תצוגה "בפריפריה", וכן, ניתן להתייחס גם לקו 16 כאל פריפריה, הרחק מגבולות דיזינגוף-סלמה. פעמים רבות התחושה היא שמלבד עצם קיום המוזיאון/גלריה הרחק מהקו האדום (קו היין הזול), אין באמת קשר עם הקהילה, מלבד קבוצות תלמידים שמגיעות לשם דרך סל תרבות. אני מאמינה שרוב מי שהגיע פעם ראשונה (או שניה ושלישית) למוזיאון פתח תקווה ידע שאי אפשר לשאול עוברי אורח איפה המוזיאון, מקסימום איפה יד לבנים וגם אז לא בטוח שהפתח-תקוואי הממוצע ידע על מה אתם מדברים. אדם קלדרון נפגש עם קבוצת נשים המשתתפות בחוג אמנות במרכז יום לקשיש בשכונה נווה אליעזר. אותו מרכז הצמוד לגלריה. הוא צילם את דיוקנאות הנשים, ואת הצילומים העביר תהליך של הגדלה, סריקה, שיכפול (Xerox), גזירה והדבקה שהפכו בסופו של תהליך למגזרות נייר ענקיות דמויות פרחים, המזכירות מלאכת רקמה או תחרה וביחד יוצרות מעין זר פרחים. עצם הפעולה כבר שוזרת היטב את המקום לאמנות.
במזל טוב מושק אתר חדש לדיון על צילום 'viewfinder'. האבות המייסדים הם ד"ר יוחאי רוזן והצלמת אליסיה שחף. בשעה שמונה ירצה רוזן על "סוף הקונצנזוס: האמנות, התקשורת וקו-פרשת המים של הצילום הישראלי בשנות ה-80" ושחף תספר על האתר החדש. האירוע יתקיים ב"צילום בעם", רח' בית אלפא 13. פייסבוק.
תערוכה קבוצתית ראשונה (שאינה תערוכת מכירה של אמני הגלריה) נפתחת בקונטמפוררי דה גלוקונדה. למשימה זומן גיום רושון, שאצר תערוכות בחו"ל, אבל זאת התערוכה הראשונה שהוא אוצר פה בארץ חמדת אבות. הוא מתייחס לזה שאין היום תנועות אמנותיות, ומזמין אמנים ותיקים וצעירים לבחון יחדיו פרקטיקות פוסט-מודרניות. Surviving H1N1. פייסבוק.
בגלריה נגא תמצאו עבודות חדשות של אורי גרשט בתערוכה "Places That Were Not". במחווה לצייר האהוב עליי קספר דוד פרידריך, צייר צילומים קסומים, ברוח הרומנטיקה, בחן את יחסי הכוחות שבין האדם, הטבע והאלוהים, דרך מקומות כגון מחנה השמדה לשעבר, ביצות חבויות, ועוד שלל מקומות ששימשו במהלך מלחמת העולם השנייה מפלט לקהילות פרטיזנים. הצילומים הנשגבים והמעולים אל מול הנושאים המורכבים, בהחלט מעלים את השאלה אם יש אלוהים.
האם ניסיתם אי פעם לספור את הצעדים שבין מסגד אל אקצה, כנסיית הקבר והכותל המערבי? זה מה שעשתה האמנית ההודית שילפה גופטה לכבוד פתיחת תערוכת היחיד שלה "2652" בגלריה דביר.
בגלריה גרשטיין יואל גילינסקי פותח תערוכת יחיד מיני רטרוספקטיבית, שם יציג במגוון טכניקות את חיבורו לנשגב ולמלאכי השמיים לרוב. פייסבוק.
ערב פתיחות בבית האמנים ע"ש זריצקי, והפעם, שמונה במספר. ובתוכן, זאת לא היתה המלצה חמה אלא יותר פקודה שקיבלתי: ללכת לראות את תערוכת היחיד הראשונה של ערן ענבר "הולי הובי".
ארוע מכירת עבודות אמנות לטובת עמותת תמר ולטובת אמנים יתקיים היום ומחר במוזיאון לאמנות הרצלילינבלום (שזה בעצם הבניין המרכזי של בנק דיסקונט). לידע כללי, עמותת ת.מ.ר פועלת כדי לסייע לתינוקות ופעוטות (עד גיל 3 שנים) להיחלץ ממצוקות נפשיות הנובעות מהזנחה, חבלה או התעללות. האמנים יקבלו 25% מכספי המכירה. פייסבוק.
הנכם מוזמנים לנשף של כילי קורן בגלריה גל און. בתוכנית: הייקו ישראלי.
בירושלים: איך מתנהג ההמון בארועים לאומיים, היסטוריים ותרבותיים? כל זאת ועוד בתערוכתו של הנס שטוצר הגרמני, 'לנטוע עצים', בברבור.
יום שישי
שבוע ניתן לצופים לבוא לראות את האמן מרוז בפעולה בגלריה ג'ולי M. ביום שישי הנכם מוזמנים לפתיחת התערוכה הכוללת את תוצרי השבוע.
ידעתם שקצת אחרי שתושבי עין כרם הפלסטינים ברחו הגיעה למקום קבוצת ניצולי שואה, ואז התפרצה מגפת דבר שהמיתה את כולם מלבד הנזירים שהסתגרו בכנסיה ועוד איש אחד? פרויקט "עקרון דחיסת נתונים" של חלי מזראי מתחקה אחר קורות מגפה זו. הפרויקט כולל תערוכת חומרים ארכיוניים כאוסף מסמכים, עדויות מצולמות וחפצים אישיים המתארים את קורות האירועים, וסיורים שיתקיימו במהלך התערוכה ויספרו את סיפור המגיפה שמעולם לא סופר. פתיחת התערוכה והסיור הראשון יערכו ביום ו' 30.4 ב-12:00. הסיורים הבאים יתקיימו מדי יום שישי בתאריכים 7.5, 14.5, 21.5, בשעה 11:00. מספר המקומות בסיורים מוגבל ולכן מומלץ להזמין מקום מראש. בית אל-דן בעין כרם. אוצר: יונתן אמיר (גילוי נאות, עורך שותף של ערב רב).
יום שבת – 1 במאי שמח
בניחותא של הצהריים אתם מוזמנים לתערוכת ארבעת הצלמים בגלריה שלוש: גסטון צבי איצקוביץ, כרמלה גרסיה, מלאני מנשוט ומיקי קרצמן. את התערוכה ניתן לחצות באופן מגדרי: קרצמן וגסטון מציגים נוף כייצוג חברתי בעל משמעויות פוליטיות, בעוד גרסיה ומנשוט מציגות באמצעות הצילום את האישי והפרטי, תוך עיסוק בנשיות ואינטימיות.
פעילות שוקקת חדשה נפתחת בחנינא, הפעם בהצדעה חגיגית ל-1 במאי. הכותרת "תחת הקו האדום". שתי תערוכות נפתחות במוצ"ש, האחת, תחת כותרת זו באוצרותן של לי-היא שולוב ועדי בן-חורין, והשניה, של אמיר פולק, 'היפרדות שיליה'. אין להחליט האם הפעילויות הן לצד התערוכות שנפתחות בערב זה, או להפך. יד ביד ולב אל לב. פועלים התאחדו! פייסבוק.
ראשון+שני
תוכנית התואר השני בחינוך לאמנות במדרשה בשיתוף עם המרכז לאמנות דיגיטלית בחולון ובתמיכת המכון הפולני, עורכים כנס של יומיים, ביום ראשון אחה"צ במדרשה, וביום שני בבוקר במרכז לאמנות דיגיטלית, תחת הכותרת "חינוך ואמנות במרחב הציבורי". פייסבוק.
שלישי
בהמשך רוח האמנות במרחב הציבורי, יחסי כח, אחרות ופוליטיקה של זהות, דפנה שלום וקרולינה ברגולה מתארחות בערבים על אמנות ופוליטיקה ברוגטקה-בר של ערב-רב. פייסבוק.
תראו מה שצבע יכול לעשות
הנה צבע טרי 3 בא.
בגדול בתוכנית: 55 אמנים עצמאיים, כאלה שלא מיוצגים על ידי גלריה ו"נבחרו בקפידה על ידי ועדת קבלה מקצועית" באיזור חממת האמנים. אינשאללה החממה תצמיח ובעיקר תעשיר את האמנים הללו. לצידם, 28 גלריות ("גלריות הותיקות לצד גלריות חדשות או מחדשות ובעלות פוטנציאל"). לצד ליבה זו, צבע טרי מלא בפרויקטים קהילתיים: פרויקט הגלויה הסודית, שם תוכלו לקנות גלויה במחיר סמלי של 180 ואולי לזכות ביצירה שמצד שני של הקוליסה עולה משמעותית יותר, ועל הדרך לתרום לתלמידים ממשפחות מעוטות יכולת מלגה ללימודי אמנות במוזיאון תל אביב. מכירה פומבית של יצירה של לאה ניקל תתבצע למען ילדים חולי סרטן בבה"ח תל השומר, וחמש בוגרות של ספיר הוזמנו להציג, כמחווה לשנות הלימודים הקשות בשדרות המופגזת, אבל תכלס גם כי למי שגר בדרום הרבה יותר קשה אל מול הסצינה התל אביבית. הפרויקט הכי מוזר הוא "היפר ונדליזם", "חממת אמני הרחוב", וכבר מהשם אפשר להבין שיש כאן איזושהי בעיה. תהיה גם חממה לאמני וידאו, שידוע שלהם הכי קשה למכור, ותפתח תערוכתו של דרור דאום שזכה בשנה שעברה בפרס האמן המבטיח. יהיו עוד מלא הפתעות ואין ספק שטירוף היא המילה המתאימה למאורע. אני בטוחה שעוד רבות ידברו על הסוגיות הרבות שמעלה היריד, אבל שוב אין לשכוח, שזה היריד היחידי שיש לנו, והוא עושה זאת בענק.
הנה כמה תמונות ב-NRG.
בשולי הצבע
בקונטיינר, מחסן 2 בנמל יפו, תוכלו לחזות בקסם של יואש פלדש, האמן היהודי יפה התואר. אני נשביתי בקסמו כבר מזמן בהחשפי לפרויקט הקדושים שלו, בו כל אחד יכול להפוך לקדוש תחת יחדיו המיומנות בעלות סמלית של 78 ש"ח+תוספות שניתן להזמין כדוגמת זין קטן או גדול במיוחד. בתערוכה תוכלו למצוא דיוקנאות של קדושים בני זמננו, על דף ירקרק. לצידו, תמצאו "עבודות צפות ותלויות במרחב" של דרור קרטא. אוצרת: מאיה בינקין.
ART ATTACK ♥ Fresh Paint 3 – כשתברחו מהמון היריד, או כשתרצו להתפרק קצת בששון, ארבעה לילות בסאונד, וידאו, תמונה, אמנות ומילה, ארט-אטק מבטיחים לעשות קצת שמח בהאנגר2. פייסבוק.
נדחית? התקבלת! – האמנם?
בזמן שאמנים רבים קיבלו הודעות דחייה מנומסות מצבע טרי, הופץ קול קורא ל"סלון הדחויים", "נדחית? התקבלת!" נכתב, תוך השוואה לסלון הדחויים המקורי, וציון שמותיהם של מאנה, סזאן ופיסארו. כבר ציינתי שגם אני לא התקבלתי ליריד, אז מיד ליקטתי את קבציי ושלחתי במייל. קיבלתי חדשות מהסלון:
אהלן
שוב תודה על הצטרפותך לסלון הדחויים 2010.
אנו גאות לבשר כי עבודותיהם של מעל ל- 100 אמנים יוצגו בסלון.
אתם מוזמנים להתבטא ולעקוב אחר עדכונים בכתובת – http://salonhadhuyim.wordpress.com
בחירת העבודה שתשתתף בסלון תישלח באופן אישי לכל אמן בהמשך.
חג אביב שמח,
מיכל ריבלין ויעל בן שלום
סלון הדחויים
הידד! חשבתי לעצמי, תוך תהיות מה בכלל הולך להיות שם, כי הרבה מידע לא פורט, וגם האתר עוד היה בבניה.
המייל הבא היה קצת פחות משמח:
אולי בנאיביות לקיתי טיפה בהלם? הרי הוצאות אכן קיימות בהפקת תערוכה, אבל 150 לאמן צעיר זה לא ממש תשלום סמלי להוצאות תערוכה מרובת משתתפים. בנוסף, עוד לא הודיעו עדיין איפה הולכים להציג, מי הולך להציג, עלטה. חיכיתי למייל נוסף, אולי יפנו אלי, יגידו משהו, אבל לא. דממה. עד שקיבלתי סוף סוף מייל אישי:
הי הדס
במקביל ליריד צבע טרי 3 יתקיים השנה סלון הדחויים 2010
בסלון יציגו מעל 100 אמנים שלא מפחדים מהמושג דחויים (או סלון) עבודות ציור, רישום, פיסול, מיצג, מיצב ווידאו ויהיו בו מופעים ומוזיקה מידי ערב.
ארוע הפתיחה יתקיים ביום רביעי 5/5 ב-20:00.
הכניסה והישיבה בסלון הדחויים חופשית ומהנה.
בקיצור, כיף חיים 🙂 .
נשמח שתפרסמי בטורך מידע על הסלון בשבוע הבא.
הייתי עוד יותר בהלם, הרי אני שלחתי מועמדות, ומלבד המיילים הקבוצתיים ההם, הם הרי "ויתרו עליי", או שמא "דחו אותי", ולו בשל דיסקומיוניקציה. האם הם לא שמו לב ששמי הופיע בין שמות המציגים שלא פנו אליהם אחרי המייל שמבקש תשלום? או שהם לא קישרו בין הדס רשף מרשימת התפוצה של האמנים להדס רשף שכותבת את הטור? התחלתי לקבל מיילים עם הזמנות מאמנים שונים שמציגים שם. הבנתי שאני סופית בחוץ. והנה אתמול הגיע מייל נוסף:
הדס שלום,
מה שלומך?
בנוסף לטקסט שהעברנו על סלון הדחויים רצינו לידע אותך ואת קוראי ערב רב על ההופעות שיתקיימו באירוע הפתיחה,
וגם על שיחת סלון שתסוב סביב שאלות של אמני סלון הדחויים בנושא אמנות ודחייה שתתקיים ביום ו' 07/05/10 בשעה 14:00 בהנחיית גליה יהב ובהשתתפות אורחים מכובדים נוספים בניהם ד"ר קציעה עלון, הדס קידר וגם מתן דאובה בא.
להתראות בסלון.
כאן כבר די חטפתי ג'ננה. אני בחורה די אידיאליסטית בסופו של דבר. כ-130 אמנים הולכים להשתתף בסלון הדחויים. חישוב קל מראה שכ-130 אמנים זה כ-20 אלף שקלים חדשים. שתכלס, זה לא רע בכלל בשביל תערוכה אלטרנטיבית. אבל יאללה, נפרגן, למה לא. בכל זאת אפשרות להציג לצד צבע טרי ולקבל חשיפה. כנראה שזה ראוי ואף לגיטימי. ואני גם אשמה שלא יצרתי איתם קשר ושאלתי מה קורה. אז ניחא. אבל מה שבאמת שבר אותי וגרם לי לכל התוספת הארוכה הזאת, היא שיחת הסלון, או יותר נכון אחד מאורחיה המכובדים, אוצר משנה של יריד צבע טרי, מתן דאובה. ולא כי יש לי בעיה עם מתן ועם פעולתו, אלא הירייה העצמית של ההפקה על הרגליים של עצמן. הירייה על האוונגארד והפאנק שהיה עלול להיות הבסיס הקסום לכל המיזם. אני יודע, ואת יודעת, שמה שהרג את הפאנק, כמו גם את המניפסט הקומוניסטי, הוא המסחור. ברגע שניתן לקנות פטצ'ים תוצרת סין עם סמל האנארכיה, סר טעמו של סמל האנארכיה. כמו גם הפרסומות ההורסות של פוקס עם ההיפים, שיש להם את החזות ההיפית הקסומה, אבל הקשר בניהם לדור שמורד בממסד ובמלחמה מקרי בהחלט (כמו גם זה שהם מקולחים ונקיים).
אני מתנצלת מול יעל בן שלום ומיכל ריבלין. אני יותר מבטוחה שכל הכוונות היו נהדרות, ושהן קרעו ויקרעו את התחת בשביל זה. ואולי כל מני צירופי מקרים נפלו לא טוב, וההתנהלות הספונטנית לקתה בבעיות לוגיסטיות, ולבסוף גם השיקולים לא נלקחו עד הסוף. או שהם כן, ורק אני קיוויתי לאותו פן רומנטי יישועי.
לשאלה שנכתבה בפרסום האירוע "מה מתרחש ב"שארית"?, איך נראות עבודות אמנות שרצו להגיע ל"צבע טרי" ולא הצליחו?" יש להוסיף את השאלה איך נראית תערוכת אמנים דחויים שהסכימו לשלם כדי להציג. וגם את עניין הסצינה הקטנה קטנה, בה לא יוכלו להווצר מחנאות. וכולם חברים של כולם, ואולי בפעם הבאה.
לסיכום, שוב התנצלות, לא יכולתי שלא להגיב, ואינני יכולה שלא להדגיש שניתנה כאן אפשרות לאמנים רבים להציג לצד צבע טרי. אז שיהיה בהצלחה, ואל תשכחו שאני אמנית עם רגשות ואינטריגות של אמנית, ובנסיוני בעשייה אמנותית מול אמנים, הם עלולים להיות בלתי נסבלים, אבל לרוב או שזה שווה את זה, או שאין לנו ברירה אחרת.
הערה לפני אחרונה: כל משתתפי היריד (האמנים העצמאיים וגם הגלריות) שילמו כסף והרבה בשביל להשתתף ביריד.
הערה אחרונה: אני בעצמי הולכת להשתתף ביריד יחד עם גלריה P8, נהיה ליד הקפיטריה ויהיה שמח. תודה ענקית לחברי הגלריה, ובעיקר לרועי יריב, אורה ראובן וכרמלה וייס.
תחי המהפכה – דנה גילרמן על סלון הדחויים והצבע הטרי (שימו לב להערה על האנונימיות של בחירת האמנים, בלי להתייחס לסצינה הקטנה ולכך שהשופטים מכירים את עבודות האמנים המוכרים ולא צריכים את שמם לשם זיהוי).
נוספים
מספר חודשים עברו מאז פרשו יונתן אמיר ורונן אידלמן (ואני איתם) ממארב ופתחו את ערב רב. ועתה, פורסם גליון המניפסטים הוירטואלי הגדול במארב. שלא יגידו שאנחנו לא מפרגנים, ויותר מזה, מה טוב משני מגזינים אונליין על אמנות, ובכלל, שירבו ככוכבי השמיים לרוב.
טלי אלוף מארחת את מסדר הטומאה של אסי משולם.
גליה יהב מתייחסת לדרישה הגוברת של האמנים לתשלום עבור עבודתם. טיים אאוט, עמ' 82.
האם יוזמה חדשה תקרב את האמנים לירושלים?
הישרדות בטבי דרזנר: הילה שקולניק ברנר, אורית חסון ולדר.
אורי גרשט עם דניאל זילברברג.
100 עמודים חוגג הבלוג האהוב עליכם http://theories-of.tumblr.com/ !
גרפיטי/בוגן: אמני גרפיטי מארה"ב באו להוסיף קצת צבע לשדרות, ומי מחק את הציור של בנקסי?
כתבה מרגשת של אלי אשד עם המשורר/ת רשת האהוב/ה עליי ערן הדס + שירים מרגשים במיוחד.
חדשות של אביטל בורג.
כאן בערב רב: פריחת מוחות 5 – עפרי כנעני, מוזיאון מאיר אגסי / שיחה בין יניב שפירא ליונתן אמיר, קרן רוסו: לא ייאמן כי יסופר – ג'יי ג'יי צ'ארלסוורת', בועז לוין – הביקורתניים באים, ביקורתיות vs מעורבות – על שני סוגים של הפוליטי, באמנות ובכלל.
בהצלחה לכולם
הדס
הדס שלום. אין ספק שתוכלי כעורכת משנה בערב רב לראות מי כותב לך. כחברת פייסבוק אני עוקבת בהנאה אחרי הסטטוסים שלך ושל ידידייך שהם גם ידידיי אם כי אתם צעירים וכנראה מדברים בשפה אחרת, אולי אמנותית, אבל בודאי חברותית. את מתלוננת על ההתנהלות של סלון הדחויים , אליו אפילו לא ניסיתי להצטרף מחוסר רצון להרשם תחת כותרת זו. נשלחה לך בקשת התשלום ולא רצית או היססת לשלם. ברור שהמציגים לא עברו שום מיון כך שלחכות ולראות מי יהיה שם , גם כן גורם לעיכוב סגירת הרשימה. אין לך אלא לבוא לעצמך בטענות. אני למשל לא הייתי רוצה להציג בתערוכה שאין לה שום מיון,למרות שבדיעבד ראיתי כמה וכמה יצירות מעניינות שיוצגו שם.
מאידך כשאת אוצרת תערוכה ורומזת עליה לא מעט בפייסבוק ואחר כך מסתבר שהיא תהיה מדהימה ולא הזמנת מי שמצאת לנכון לא להזמין, איך לפי דעתך מרגיש כל אחד ואחד שלא הוזמן?
תלונתך על מארגנות תערוכת סלון הדחויים נראית על פניה מתפנקת, ואני בגילי המתקדם,חושבת שלכל אחד ואחת מגיעה דחייה פה ושם ופספוס
סלוני , כדי ללמוד את גבולותינו.
יש לציין ולשבח את נסיקתך המטאורית בשמי המארב וגם הערב רב. אני בדרך כלל נהנית מאוד מכתיבתך, לעתים מרגישה שאנשי שלומך קרובים יותר לצלחתך , אבל מי יכול למנוע סיטואציה כזו ביחסי אנוש כאלה ואחרים. חן רב בדברייך והעיקר, יסודיות וחריצות רבה לתת מקסימום אינפורמציה. כיף. אז הפעם לא כל כך נהניתי ממרמורך הלא מוצדק SO WHAT בהמשך הפרסומים ננוחם.
ממ
| |אני דווקא ממש נהנתי מהמרמורים ואם כבר נחשפה התכתובת עם סלון הדחויים היתי מצפה לעוד קצת עוקץ בסוף. מה ענו לך? ומה קרה בסוף? הוכחת אותן על טעותן או שתזמברי אותן כבר כאן וביריד עצמו? אני גם קוראת כל שבוע את הטור, שהולך ומתארך משבוע לשבוע. יפה שאת תמיד חיובית ומפרגנת- זה מאוד נחמד. ואם כבר בתחזיות עסקינן- בטוחני שיהיה לך מעולה ומוצלח. אבל באמת, לא צריך לכתוב על הכל ועל כולם, זה יוצא ממש מלא בסוף. ב ה צ ל ח ה
גליה
| |אני דוקא אוהב שהדס כותבת על הכל ועל כולם. אחרת איך אדע הכל? מאד פרקטי וכתוב גם חינני כל כך – שתיים במכה.
והשתלשלות העניינים עם הדחויים – באמת מעניין.
אלמונון
| |[…] ע"י taya1 ב מאי 2, 2010 בשבוע שעבר קראתי את מה שכתבה הדס רשף על צבע טרי וסלון הדחויים האלטרנטיבי. למחרת יצאתי […]
צבע טרי « אמנות רחוב בתל אביב
| |הי הדס
נשמח אם גם תגיעי לראות
תודה על העדכונים
עודד שתיל
| |