המדור לחקר החלל: מרכז אדמונד דה רוטשילד

המדור לחקר החלל: שאלון למפעילי חלל האמנות

ברוכים הבאים ל"מדור לחקר החלל", מסע בין קירות לבנים, תאורת ספוטים וחזונות אמנותיים. בכל פעם נחשוף בפניכם חלל אמנות אחד על כל רבדיו: מהסיפור שמאחורי הקמתו, דרך המודל הכלכלי שמקיים אותו ועד לקו האמנותי הייחודי שמגדיר את זהותו. באמצעות שאלון קבוע יחסית נפרוש את המפה המלאה של כל חלל, מהתנאים הפיזיים והטכניים ועד להזדמנויות להציג בו. זוהי הצצה אל מאחורי הקלעים של המקומות שמעצבים את נוף האמנות העכשווית בישראל. מפעילים חלל אמנות ורוצים להשתתף במדור גם אתם? כתבו לנו

איפה אנחנו:

מרכז אדמונד דה רוטשילד, שד' רוטשילד 104, תל אביב. חלל הכניסה לבניין המשרדים של קרן אדמונד דה רוטשילד.

היסטוריה של המבנה בקצרה:

בית שטרן, שניצב בשדרות רוטשילד 104 בתל אביב יפו, נבנה בשנת 1928 כבניין מגורים על ידי האדריכל יהודה סטמפלר. סגנונו האדריכלי של הבניין התאפיין בשפה קלאסית־סימטרית עם אלמנטים קישוטיים מהודרים, המשלבים מוטיבים אירופיים, מסורתיים ואוריינטליים המייצגים את התקופה האקלקטית בתל אביב, לפני המעבר לסגנון המודרניסטי. במקור שימש כביתן של משפחות שטרן וקרינקין שהיו מחותנות. לאחר מספר שנים הוסב הבניין לבניין משרדים, עבר שיפוץ מסיבי שלא הושלם ועמד על פיגומיו במשך 20 שנה.

בשנת 2009 רכשה את המבנה החברה לנכסי קיסריה אדמונד בנימין דה רוטשילד (2001) בע"מ, והעבירה אותו שימור מחמיר. בשנת 2016, בתום השיפוץ, העבירה הקרן את משרדיה לבניין ופתחה בקומותיו התחתונות את "מרכז אדמונד דה רוטשילד". במרכז מוצגות תערוכות קבוצתיות של יוצרים ויוצרות מקומיים מתחומי האמנות והעיצוב, הנמצאים בתחילת דרכם.

בניין קרן אדמונד דה רוטשילד, צילום: אסף פינצ'וק

תולדות האמנות:

עם המעבר של הקרן לבניין, בהובלתה של הברונית אריאן דה רוטשילד, נפתח המבנה לקהל הרחב והופעלו בו מגוון אירועי תרבות ללא עלות.

בשנים 2016–2019 שימש החלל כמקום מארח לתערוכות מתחלפות, כיתות אמן והרצאות, והחל משנת 2019 פועל החלל כגלריה היוזמת ומציגה תערוכות קבוצתיות מתחלפות של יוצרים ויוצרות מקומיים בתחילת דרכם מתחומי האמנות והעיצוב, כחלק מהתכנית לפיתוח מקצועי של מרכז אדמונד דה רוטשילד. התכנית מעודדת השתלבות של אמנים.ות ומעצבים.ות בשדה האמנות והעיצוב המקומי כבר בראשית דרכם.

בנוסף, בשנת 2023 נפתח חלל נוסף בתוך הבניין המכונה ״יחיד.ה ברוטשילד״ ומיועד לתערוכות יחיד, עבור חברי וחברות רשת מרכז אדמונד דה רוטשילד בלבד, במטרה לעודד יצירה של פרויקטים חדשים או לממש הפקת עבודות קיימות בליווי אוצרותי ובתהליכי חשיבה ופיתוח משותפים.

מאז 2019 התקיימו בגלריה של המרכז כ־35 תערוכות שבהן הציגו מגוון רחב של יוצרים ויוצרות מוכשרים בליווי מיטב האוצרות והאוצרים בארץ. באתר מרכז אדמונד דה רוטשילד מוצג ארכיון התערוכות.

מראה הצבה מהתערוכה "עיר מקלט", צילום: דניאל חנוך

מי הנפשות הפועלות?

עו"ד טל שגיא פארן: מנהלת קרן אדמונד דה רוטשילד.

איריס ניצני אביבי: מנהלת מרכז אדמונד דה רוטשילד ותחום האמנות בקרן אדמונד דה רוטשילד.

סופיה פקס: מנהלת התפעול.

מרים יוחבץ: רכזת פעילות רשת המרכז.

דוד דלאל: מנהל תכנית הרזידנסי.

ועדת היגוי: אילנית קונופני ואיתי מאוטנר.

כשאמנים מתכננים תערוכה הם מחפשים לא פעם חלל מתאים לאופי או לגודל של העבודות שלהם, אז בואו נדבר קצת טכני:

מטראז' הגלריה של מרכז אדמונד דה רוטשילד: 130 מ"ר.

גובה תקרה: 2.85 מ'.

סוג רצפה (מרצפות טרצו, קרמיקה, בטון מוחלק וכו'): אריחים מאוירים ובטון.

חלונות: הרבה חלונות עם תריסי עץ וזכוכית.

תאורה: פסי צבירה.

בסקאלה שבה 1 היא קוביה לבנה סטרילית ו־10 הוא מפעל לייצור תחמושת מהמאה ה־17 שהוסב להצגת אמנות, איפה תמקמו את האופי של החלל שלכם מבחינת אדריכלית ?

גלריה: 8.

יחיד.ה ברוטשילד: 1.

כמה תערוכות מוצגות בדרך כלל במקביל בגלריה: שתי תערוכות בסה"כ, תערוכה קבוצתית אחת בחלל הגלריה ותערוכת יחיד אחת בחלל יחיד.ה ברוטשילד.

יש חלומות לשינוי ושיפוץ החלל? אם כן, ספרו לנו עליהן:

כיוון שהמבנה הוא בניין לשימור, הגלריה משתנה לעיתים רחוקות. אנחנו מעודדות את האוצרות והאוצרים לחלום על תערוכות שההצבה שלהן מציעה מהלך אוצרותי נועז ושימוש בחלל בצורה עכשווית ולא צפויה.

מראה הצבה מהתערוכה של מור פלד, "הרוח המערבית", בחלל יחיד.ה ברוטשילד, אוצרות: רותם קפלן, צילום: דניאל חנוך

שובל הכסף – מאיפה הוא בא ולאן הוא הולך:

מרכז אדמונד דה רוטשילד והגלריות של המרכז הן פרויקט של קרן אדמונד דה רוטשילד במימון מלא של הקרן, ולעיתים תוך שיתוף פעולה עם מוסדות וגופים נוספים.

של מי הבעלות על המבנה? החברה לנכסי קיסריה אדמונד בנימין דה רוטשילד (2001) בע"מ.

מה המודל הכלכלי שמחזיק את הגלריה? מרכז אדמונד דה רוטשילד הוא פרויקט מייסודה של קרן אדמונד דה רוטשילד. קרן אדמונד דה רוטשילד פועלת לפי מודל ייחודי: כל ההכנסות מפיתוח היישוב קיסריה עוברות מחברות הבת של קרן אדמונד דה רוטשילד – החברה לפיתוח קיסריה והחברה לנכסי קיסריה – לקרן, וזו תורמת את רווחיה לקידום החינוך וההשכלה הגבוהה בישראל.

החלל נתמך על ידי גופים ציבוריים (עירייה, משרד התרבות, קרנות)? לא.

האם יש לכם אפיקי הכנסה נוספים? לרוב לא. לעיתים נוצרים שיתופי פעולה.

האם נגבים דמי כניסה לביקור בחלל? אם כן, כמה ולאן הולך הכסף? לא.

האם אמנים נדרשים לשלם בעבור הצגה בחלל? חלילה.

האם אמנים מקבלים שכר על השתתפות בתערוכות? כן, מאז ולתמיד.

האם אתם מסתמכים על עבודה של מתנדבים? אם כן, באילו תפקידים? לא.

אמנות וסביבה:

האם מתקיימת פעילות קהילתית בגלריה או מטעם הגלריה? במסגרת התערוכות מתקיימים סיורים ושיחי גלריה שפתוחים לקהל הרחב ללא עלות. פעילות המרכז מבוססת על שיתוף פעולה עם האקדמיות ובתי הספר לתארים ראשונים באמנות ועיצוב, ומאפשרת להם שימוש שוטף באודיטוריום של המרכז לפעילויות חינוכיות ומוסדיות כמו ימי עיון, הרצאות ופגישות.

האם אתם עובדים גם עם השכנים, הקהילה הגאוגרפית הקרובה? לעיתים עם השכנים ולעיתים בשיתוף פעולה עם עיריית תל אביב. למשל, בתערוכה האחרונה שהוצגה במרכז, ״אותו נהר פעמיים״, באוצרות ד"ר עירית כרמון פופר ואוצרת המשנה עינת גבאי לוי, נוצר שיתוף פעולה עם דיירי הבניין הסמוך ברוטשילד 106, ובפתיחת התערוכה הוקרנה עבודת וידאו של האמן דוד מוטהדה בממדי ענק על הבניין.

האם מתקיימת אצלכם פעילות חינוכית או חברתית?

אנו מעודדות פעילויות חינוכיות וחברתיות שיוזמים.ות חברי.ות רשת מרכז אדמונד דה רוטשילד בתוך המרכז ומחוצה לו, וגם מקיימות שיתופי פעולה עם האקדמיות לאמנות ועיצוב בנושאים אלה.

מי קהל היעד שאליו פונות התערוכות בחלל? כולם וכולן.

מה חסר בעיר/יישוב שלכם? חניה.

מראה הצבה מהתערוכה "פני שטח הכרחיים", צילום: נטע קונס

ולסוד השמור ביותר של שדה האמנות בישראל: אם אני רוצה להציע תערוכה לגלריה, איך אני עושה את זה? דרך מענה לקול קורא שיוצא מטעם המרכז עבור אוצרות ואוצרים פעילים בעלי ניסיון באוצרות. הקול הקורא מופץ בניוזלטר של המרכז (ניתן להירשם באתר המרכז), באינסטגרם של המרכז ודרך פרסומים בערב רב וערוצים נוספים.

האם יש קול קורא לתערוכות שיוצא בזמנים קבועים? קולות קוראים עבור השתתפות בתערוכה יוצאים בהתאם להחלטת האוצר.ת של התערוכה.

באתר הגלריה קיים מייל שאפשר לשלוח אליו תיקי עבודות? אין. תיקי העבודות נשלחים ישירות לאוצרים.ות בהתאם לפנייה שלהם.ן ליוצרים וליוצרות, אבל ניתן לראות באתר המרכז את דרכי ההתקשרות עם חברי וחברות רשת המרכז, כולם.ן בוגרי.ות התכנית לפיתוח מקצועי של המרכז.

יש חומרים, טכניקות, נושאים וסוגי תערוכות שהגלריה מתמקדת בהם?

החלל פתוח לכל מדיום, פורמט וטכניקה בתחומי האמנות והעיצוב שמתאימים לתמה של התערוכה. היופי והאתגר הוא להציג הכל בתוך חלל לשימור מחמיר עם לא מעט מגבלות, ולהגיע לפתרונות יצירתיים שלא בהכרח היו נדרשים בחלל אחר. בנוסף, יש את רחבת הגלריה הפונה לשדרות רוטשילד, שגם בה ניתן להציג עבודות שונות.

מראה הצבה מהתערוכה "סימן לבאות", צילום: דניאל חנוך

משהו נוסף?

מרכז אדמונד דה רוטשילד מייסודה של קרן אדמונד דה רוטשילד פועל כמרחב התפתחות מקצועי עבור בוגרי ובוגרות מוסדות הלימוד הגבוהים בתחומי האמנות והעיצוב. המרכז מתמקד בשלב הקריטי שלאחר סיום הלימודים, ועל ידי תכנית לפיתוח מקצועי מעניק כלים, מיומנויות ופרקטיקות מקצועיות שאינן נכללות בהכרח בתכניות הלימודים האקדמיות. באמצעות שיתוף פעולה עם מוסדות הלימוד, המרכז מייצר הזדמנויות וליווי מקצועי ליוצרים ויוצרות החל מתחילת דרכם כאמנים ומעצבים עצמאיים ולאורך התפתחותם המקצועית.

פעילות המרכז מחזקת את חזון הקרן ליצירת חברה ישראלית צודקת, מלוכדת ומשתפת, ומניעה תהליכים עמוקים של שינוי חברתי במטרה לקדם את המצוינות, הגיוון והמנהיגות באמצעות ההשכלה הגבוהה. כממשיכת דרכה של מורשת פילנתרופית בת למעלה מ־140 שנה, מגשימה הקרן את המחויבות ארוכת השנים של משפחת רוטשילד לרוח החלוצית של מדינת ישראל ומשקיעה בסוכני שינוי ובקידום החלוצים החדשים שלה. עוד על פעילות הקרן ניתן לראות באתר שלה.

עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" הקימה קרן אדמונד דה רוטשילד "קרן חירום" בהיקף של עשרות מיליוני שקלים לסיוע נפשי עבור נפגעי הטבח והמלחמה, ולתמיכה בחוסנה הנפשי של החברה הישראלית. במסגרת קרן החירום תמכה הקרן, באמצעות מרכז אדמונד דה רוטשילד, בתכניות שהעניקו מרחב לריפוי, ביטוי וצמיחה דרך היצירה, ובתכניות טיפול ותרפיה באמנות לניצולים ונפגעי טראומה.

איך עוקבים אחרי הפעילות שלכם?

אתר מרכז אדמונד דה רוטשילד

אינסטגרם: edrcenter@

הרשמה לניוזלטר של המרכז באתר המרכז.