הבדידות המשותפת של הכיכרות

"העבודות לרוב שואלות באופן בלתי נמנע איך אני יכול לחקור מרחב חזותי שאני חלק ממנו? והתשובה שלי היא שאני יכול להראות רק את היחס שלי אליו ואת מה שהוא עושה לי. הפסל שמולי, תשוקתו הגדולה ביותר היא שמישהו יקיף אותו, אז אני מקיף אותו. הווידאו מציד את הדייט בינינו" מתוך השיחה של אסף אלקלעי עם נעם גל

לראיון המלא באתר לחצו על הקישור הבא.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *