אוניברסיטת חיפה תעניק תואר ד"ר לשם כבוד לאמנית מרינה אברמוביץ', בהוקרה על מפעל חייה כאמנית נועזת וכמובילת מגמות בתחום אמנות המיצג ועל היותה מודל לחיקוי ומקור השראה לאמנים צעירים בכלל ולאמניות בפרט. התואר יוענק לה ביום חמישי ה-10.11.2022 באוניברסיטת חיפה ובהמשך השנה אברמוביץ' אף תקיים מיצג אמנותי באוניברסיטת חיפה.
"אנחנו גאים להעניק את תואר הכבוד לאמנית החשובה ביותר בתחום אמנות המיצג ולאחת האמניות החשובות של תקופתנו. לאורך כל הקריירה שלה מרינה אברמוביץ' היא דוגמא לאמנית פורצת דרך, מחדשת ומערערת גבולות, ערכים שאנחנו באוניברסיטת חיפה גאים לחלוק עימה", אמר נשיא אוניברסיטת חיפה פרופ' רון רובין.
בנוסף, תעניק האוניברסיטה תואר ד"ר לשם כבוד לאדריכל ומתכנן הערים משה ספדיה, בהוקרה על היותו מקור השראה עבור דורות רבים של אנשי מקצוע, על תרומתו החשובה לתכנון האדריכלי של כמה ממוסדותיה הלאומיים של מדינת ישראל ועל מחויבותו המתמשכת ומסירותו כלפי העם היהודי ומדינת ישראל. "משה ספדיה תרם כה רבות למדינת ישראל, כך שכיום קשה לדמיין את המדינה ללא הפרויקטים יוצאי הדופן שהוביל.
בכל הפרויקטים שלו זכר משה תמיד שהוא משרת את החברה ואת הקהילה ומחויבות זו מעוררת בנו השראה גם היום", אמר נשיא אוניברסיטת חיפה, פרופ' רון רובין.
מרינה אברמוביץ' נולדה בבלגרד בשנת 1946, לשני הורים פרטיזנים, שנלחמו בכיבוש הנאצי. לאברמוביץ' תרומה משמעותית בקידום אמנות המיצג כחלק בלתי נפרד של תחום האמנות בכלל והאמנות העכשווית בפרט. במשך קריירה שנמשכת למעלה מחמישה עשורים, אברמוביץ' עסקה רבות בקשר שבין מגבלות הגוף האנושי אל מול האפשרויות של המוח האנושי. הגוף האנושי היה תמיד חלק מרכזי במיצגיה, כשהיא העבירה את גופה סבל, תשישות וסכנה, כחלק מהמסע הבלתי נספק אל עבר שינוי רוחני ורגשי. אלמנט אמנותי מרכזי נוסף בעבודותיה הוא הקשר שבין האמן והקהל.
אברמוביץ' זכתה בפרסים ואותות רבים, בין היתר בפרס אריה הזהב להופעה הטובה ביותר בבינאלה ב-1997, באות הצלב האוסטרי (Austrian Commander Cross) על תרומתה לתולדות האמנות בשנת 2008 ובמינוי למסדר האמנויות והספרות הצרפתי בשנת 2013. בשנת 2021, חודשים ספורים לפני הפלישה הרוסית לאוקראינה, יצרה אברמוביץ' מיצג אמנותי בשם “The Crystal Wall of Crying” במרכז להנצחת השואה בבאבי יאר, לציון זכרם של הנרצחים היהודים בטבח במקום. בשנת 2012 הקימה אברמוביץ' את " the Marina Abramović Institute", המהווה פלטפורמה לאמנים ואמניות צעירים.
ספדיה הוא אדריכל ומתכנן ערים ישראלי-קנדי-אמריקאי בעל שם עולמי, שתכנן והוביל פרויקטים נרחבים בעולם, בין היתר את נמל התעופה של סינגפור, ואחד מהאדריכלים שעיצבו בצורה בולטת את הנוף הארכיטקטוני הישראלי, כשעיצב ותכנן את מוזיאון יד ושם, נתב"ג 2000, שכונת ממילא ועוד.
ספדיה נולד בחיפה בשנת 1938 ועבר לקנדה עם משפחתו בשנת 1953. בשנת 1970, לצד עבודתו הבינלאומית, הקים ספדיה שלוחה בירושלים ומאז ועד היום פעל רבות בפרויקטים ברחבי המדינה. במשך קריירה של למעלה מ-50 שנים, ספדיה תכנן והקים פרויקטים בשלל תחומים: שכונות מגורים, מבני תרבות וממשל, שדות תעופה, פרקים ציבוריים ועוד. הקו המנחה של כל עבודותיו היה תמיד המחויבות להיבטים האנושיים של התוצר האדריכלי, כשהשפה הארכיטקטונית שלו תמיד השתלבה בגאוגרפיה של המקום ותוך התחשבות במרקם התרבותי והחברתי הייחודי של כל מקום ומקום.
ספדיה זכה לאורך השנים בפרסים ואותות רבים, בין היתר מדליית זהב על מפעל חיים מהמכון האמריקאי לאדריכלות ומדלייה נוספת מהמכון המלכותי הקנדי לאדריכלות ובפרס וולף באדריכלות, בהוקרה על מפעל חיים שהודרך תמיד על ידי אחריות חברתית.