שבוע טוב,
הדיון ביחס בין אמנות לבין אקטיביזם פוליטי נמשך מאז האוונגרד של תחילת המאה ה־20 עד ימינו, ונע בין עמדות שוללות ומקבלות שונות. בישראל פורסמו בעבר מאמרים וקטלוגים בנושא, אולם לא נעשה מחקר מקיף ומסודר של התופעה. קובץ מאמרים חדש בהוצאת ״אחותי״ מבקש לשנות את הדברים. הספר ״יוצרות שינוי – על אמנות ואקטיביזם בישראל״, בעריכת טל דקל ושולה קשת ובאוצרות של קשת ויערה רז־חקלאי, מבקש להאיר מגמות של עשייה ומחשבה, וכולל שפע יצירות, מאמרים ושירים ה״פורשים כמניפה שלל סוגיות חברתיות בוערות, כפי שהן עולות מנקודות מבט שונות ומפי קולות מגוונים, לעיתים סותרים ולעיתים לעומתיים, על אודות חברה, אי־שוויון, חתירה לצדק ותיקון עולם״.
הספר נפתח במאמר מבוא מאת יערה רז־חקלאי, שמבחינה בין אמנות, מחאה, אקטיביזם ואמנות אקטיביסטית (שבשנים האחרונות מכונה גם ״ארטיביזם״), וסוקרת בקצרה גישות תיאורטיות שונות כלפי התופעה. המאמרים הבאים, מאת כותבות וכותבים רבים, סוקרים ומנתחים שלל פעולות ויצירות הנוגעות ביחסי אמנות ומגדר, לאום, דת, מרחבים ציבוריים, אקולוגיה, משטר וזכויות אדם.
מאמרה של קציעה עלון, ״הלוחשת לקירות ומניעה לפעולה״, שמופיע בספר, פורסם השבוע גם ב״ערב רב״, ומציע קריאה ביצירותיה של האמנית והאדריכלית ניצן סט. ״סט אינה מדברת אל הקירות, היא לוחשת להם. בעדינות, ברוך, ומתוך מחויבות חברתית אינסופית ומבט חקרני מודע, מבחין ורפלקסיבי. זהו מבט שהוא רגיש מאוד אל היחידה המבנית השרויה באי הלימה אל מול עולם התוכן שאותו היא צריכה לשרת", כותבת עלון.
עוד באתר: ידידיה גזבר מבקר ב״חפירות״, תערוכת האמנות העכשווית שמוצגת במוזיאון ארצות המקרא בירושלים.
קול קורא לכנס ירושלים לאמנות #7
15–16 בספטמבר 2022
כנס ירושלים לאמנות נוסד ביוזמת פסטיבל ״מנופים״ וכתבי העת ״ערב רב״ ו״הרמה״, במטרה לחבר בין מוסדות להשכלה גבוהה לבין אמנים, אוצרים, מנהלים אמנותיים ואנשי מקצוע מעולם התרבות. כנסים קודמים עסקו בנושאים ״חתימה״, ״מה עושים עם אמנות?״, ״בירור יתרה״, ״תכסיס״, ״רגע האמת״ ו״גודש״.
לקראת הכנס השביעי הוחלט להרחיב את קשת הנושאים שהכנס יעסוק בהם, ולא להישאר תחומים בגבולות הכותרת השנתית. לפיכך, מערכת הכנס מזמינה חוקרות.ים, אוצרות.ים ויוצרות.ים להגיש הצעות להרצאות, סדנאות, פרזנטציות, הרצאות־פרפורמנס של אמניות.ים ומושבים (פאנלים) שלמים שיוצגו בכנס שיערך בתאריכים 15–16 בספטמבר 2022 בירושלים.
ניתן להגיש הצעות לדיונים בסוגיות עדכניות הקשורות לאמנות חזותית בכלל, ולאמנות בת זמננו בפרט. כמו כן, לראשונה לצד הצעות להרצאות ופרזנטציות ניתן להציע גם מושבים שלמים שיורכבו מ־3–4 הרצאות בנושא/זווית ספציפית וממוקדת.
על המעוניינות.ים להגיש:
הרצאות, סדנאות ופרזנטציות: תקצירים באורך 250 מילים
קורות חיים (ניתן לצרף דוגמאות להרצאות קודמות אם ישנן)
אם מדובר בהצעה לפאנל: כותרת הפאנל, דברי הסבר קצרים על נושא הפאנל, תקצירי 3–4 ההרצאות שייכללו בו וקו״ח של המרצות.ים
כתובת למשלוח ההצעות: jlmartconf@gmail.com
דד־ליין למשלוח הצעות: 30.4.22
תשובות יינתנו במהלך חודש יוני 2022
אוצרי ומנהלי הכנס: ד״ר רונן אידלמן ויונתן אמיר (״ערב רב״), רינת אדלשטיין (״הרמה״)
הפקה: אלינה אלכסה
תערוכות חדשות במוזיאון חיפה לאמנות
"דממה דקה" / אדריאן פאצי | "טיפוסים" / אנה לוקשבסקי | "המבט" / וולקן קזלטונץ' ואוגוסט זנדר
פתיחה: שישי, 11.2.20
השקת ספר אמן של וולקן קזלטונץ': שישי, 11.2.22, בשעה 11:00
שיח עם האמן אדריאן פאצי ואוצר התערוכה: שבת, 12.2.22, בשעה 11:00
נעילה: 25.6.22
אוצר: קובי בן מאיר
בימים שישי ושבת, 11-12.2.20, הכניסה לתערוכות חופשית
עונת התערוכות שנפתחת בפברואר 2022 במוזיאון חיפה לאמנות מפנה מבט אל אנשים שחיים לצידנו ולאופן שבו אנחנו מתבוננים בזולת. שלוש התערוכות המרכזיות עוסקות בדיוקנאות חברתיים, בדימויים של בני אדם, שמעבר להיותם ייצוגים חזותיים של אינדיבידואלים הם גם ייצוגים של מעמד חברתי, כלכלי ופוליטי. התערוכות בוחנות את היחסים שבין היחיד והכלל וכיצד האדם מגדיר את סביבתו.
"דממה דקה" / אדריאן פאצי
פאצי, מהאמנים המרכזיים והמשפיעים בזירת האמנות העכשווית, יציג תערוכת יחיד מקיפה של עבודותיו שאליה יצטרפו שתי עבודות וידיאו חדשות שיוצגו בבכורה עולמית. עם תערוכה זאת, מצטרף מוזיאון חיפה לאמנות לרשימה ארוכה ומכובדת של מוסדות אמנות שבהם הציג האמן, הכוללת בין השאר את המוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק, המוזיאון לאמנות המאה ה־21 ברומא והמוזיאון לאמנות מודרנית בשטוקהולם. עבודותיו כלולות באוספים של מרכז פומפידו, המוזיאון לאמנות מודרנית, ניו יורק, הגוגנהיים ועוד.
העבודה המרכזית שתוצג בתערוכה היא "מילים שבורות", מיצב וידיאו בחמישה ערוצים המציג חמישה פליטים סורים שאותם פגש אדריאן פאצי בפרברי ביירות. הפליטים התבקשו לתאר את קורותיהם במהלך מלחמת האזרחים בסוריה, ולספר על האירועים שהובילו לבריחתם ללבנון. בנוסף, יוצגו שתי עבודות חדשות בבכורה עולמית : "פגישה" ו"הנוודים". שתי העבודות מ־2021 בודקות את השפעת מגיפת הקורונה על המרחב העירוני, ועל מקומו של היחיד במרחב זה.
"טיפוסים" / אנה לוקשבסקי
תערוכת יחיד מוזיאלית ראשונה לאמנית אנה לוקשבסקי. בתערוכה יוצגו דיוקנאות של האמנית מן העשור האחרון, שבהם היא בוחנת את המנעד החברתי החיפאי הרחב: מתוך חיבה עמוקה לנשים ואנשים, היא משוטטת בסביבת הסטודיו שלה ו"צדה" ברחוב טיפוסים – דמויות שקולעות למאפיינים אתניים וחברתיים ברורים, אך דבר־מה ייחודי באישיותם פורץ את מעטפת ה"טיפוס" ולוכד את מבטה.
"המבט" / וולקן קזלטונץ' ואוגוסט זנדר
תערוכה זו מפגישה בין שני אמנים שמאה שנים מפרידות ביניהם – וולקן קזלטונץ' ואוגוסט זנדר – ומתמקדת בדיוקנאות מצולמים.
בשנות ה־20 של המאה ה־20 החל הצלם הנודע אוגוסט זנדר לעבוד על הפרויקט האֶפִּי שלו, "אנשי המאה ה־20". במשך כארבעים שנה צילם זנדר מאות גרמנים בסביבת חייהם, במקום העבודה או בבית, ותצלומיו מתקבצים יחד ליצירת דיוקן של גרמניה בימי רפובליקת ויימאר.
כמאה שנים מאוחר יותר, האמן המוערך וולקן קזלטונץ', הפועל באיסטנבול, יוצר בהשראתו של זנדר עבודות וידיאו מרתקות השופכות אור על המציאות העירונית בטורקיה של ימינו. באמצעים חזותיים דומים של צילום דמויות על רקע סביבתם הטבעית, כל אחד משני אמנים אלה דן במפגש בין הפרטי לציבורי ובסוגיות של חברה ומעמד.
לצד שבע הדפסות נדירות של תצלומים של אוגוסט זנדר משנות ה־20, יוצגו שני מיצבי וידיאו של וולקן קזלטונץ', כמו גם ספר אמן חדש שהוא יצר בהזמנה של מוזיאון חיפה לאמנות, ויושק לראשונה כחלק מפתיחת התערוכה.
חדרי אמן / אביבה אורי וראובן ברמן־קדים:
שתי גלריות יוקדשו לשני אמנים – אביבה אורי וראובן ברמן־קדים – דרך גופי עבודות נכבדים שלהם השמורים באוסף מוזיאון חיפה לאמנות. התצוגה של עבודותיה של האמנית המיתית אביבה אורי תתמקד בריבוי הטכניקות שבהן היא עשתה שימוש, והתערוכה של ראובן ברמן קדים מתמקדת סביב "התיבה הפתוחה", מתנה רבת ערך חדשה שהמוזיאון קיבל ממשפחתו של האמן. את חדר האמן לראובן ברמן־קדים אצרה לימור אלפרן.
*הכניסה חופשית בשישי ושבת כחלק מפרויקט "שבת ישראלית" של משרד התרבות והספורט.
מוזיאון חיפה לאמנות, רחוב שבתאי לוי 26, חיפה | www.hms.org.il
שעות פתיחה: ראשון ורביעי 10:00–16:00, חמישי 12:00–20:00, שישי 10:00–14:00, שבת 10:00–16:00
ערב שירה במסגרת תערוכת היחיד "הבזקים" / שרית אכטנברג
גלריה בנימין, שביל המרץ 5, קומה 3, תל אביב
חמישי 3.3.22, בשעה 20:00
נעילת התערוכה: 5.3.22
אוצרת: שלומית ליוור
חבורת "כולנה" מתארחת בתערוכה בערב של הבזקי שירה. ארבע משוררות, ארבעה קולות, מופע קבוצתי. משתתפות: מירלה משה־אלבו, שי שניידר־אילת, ליאל אלכסנדרה אדמון, נעה שחם. מוזיקה: שירי עמית.
ציורי השמן הקטנים בוקעים מתוך הנייר השחור כמו יוצאים מהחושך, ממעמקי התודעה. הצבע השחור משמש גם כרקע לעבודת הווידיאו המוקרנת על הקיר; זהו השחור של הלילה, של השכחה, של תרבות הרוק ושל קירות המועדון שבו רקדה האמנית בנעוריה.
מתוך השחור מבליחים הדימויים, נאחזים בנייר לרגע ומאיימים להיעלם בחושך המקיף אותם. תמונות של ילדות ושל בגרות, סיוטים, חלומות, זיכרונות, עדות לטראומה המעיקה על הגוף.
ערבוב זמנים ונקודות מבט מאפיין את היצירות המוצגות בתערוכה. ההווה מתקיים בעבר והעבר מתקיים בהווה.
שעות פתיחה: רביעי 11:00–15:00, חמישי 15:00–19:00, שישי ושבת 11:00–15:00
משטרת ישר־אל הלב – شرطة مباشرة الى القلب
השוטרת אז־אולי الشرطية أز- أولاي
תערוכה, פעולה, פרפורמנס
מרכז לאמנות ומחקר מעמותה בבית הנסן
פתיחה: שישי, 11.3.22, בשעה 12:00
נעילה: 10.5.22
אוצרים: קבוצת סלה־מנקה
"ירושלים היא גם לב, והיא אובחנה עם הפרעת קשב, אל הלב… משטרת ישר־אל הלב בוחרת לחקור את הנושא ולבחון כוונות ופעולות שאפשר ללמוד יחד כדי לעזור לה להירפא".
(השוטרת אז־אולי, שם משפחה: יהיה יותר טוב)
במסגרת המפקדה של ״משטרת ישר־אל הלב״, שתמוקם לראשונה במרכז לאמנות ומחקר מעמותה בבית הנסן, תשתף השוטרת אז־אולי טכניקות ואימונים שאותם למדה ופיתחה במסגרת המשמרות שלה ברחובות ירושלים בשנתיים האחרונות, בניסיון ליצור אימון אלטרנטיבי, המבוסס על הקשבה, אמונה, פיתוח דמיון, נתינה והומור.
המפקדה של השוטרת אז־אולי תכלול מרכז תיעוד וחקירה עצמית של משטרת ישר־אל הלב הפתוח לציבור הרחב, ובתוכו סרטים, צילומים, טקסטים, דו"חות ע"א** (דו"ח= דיון וחשיבה, ע"א= על אהבה) וחומרים נוספים. חלל התצוגה מורכב מארבעה חדרים (בהתאמה לחדרי הלב). כל חדר יכלול בתוכו חומרים שונים: חדרי אימון (באמונה), כיתת לימוד, חמ״ל (חדר מלא לבבות פועמים וכוונות) וחדר חקירות (שרואה ללב).
במסגרת התערוכה יוכלו המבקרות והמבקרים לתרגל הקשבה, חלוקת לבבות, צחוקים, גילוי לב, דמיון, תנועות מפרקות מתח, ללמוד על אפשרות להשפעה במרחב ועוד.
בנוסף יתקיימו סדנאות לקהל הרחב וימים פתוחים עם השוטרת אז־אולי. כמו כן, תעלה הבכורה של "מסע בלב י־ם", מופע ליצנות שבו השוטרת אז־אולי משתפת את חוויותיה מיותר מ־120 משמרות בעיר ירושלים.
השוטרת אז־אולי, שם משפחה: יהיה יותר טוב, שוטרת־ליצנית, במשטרת ישר־אל הלב
משטרת ישר־אל הלב הוקמה ב־1 באוגוסט 2020 ופועלת במרחב ירושלים מאז ועד עצם היום הזה.
הפעילות מתמקדת באזורים של התקהלויות, הפגנות ומרחבים שבהם יש הרבה לבבות פועמים. הפעילות החלה במרכז העיר בבלפור, לאחר מכן עברה לאזור של הציבור החרדי בצומת בר אילן ואז תפקידה הוביל אותה למזרח העיר. המטרות שלה הן לחבר ולהתחבר אל הלבבות הפועמים, לשמח ולהתאמן בהקשבה אל הלב תוך כדי הפעולות של החיים ולהסכים לאהוב בתוך מרחבים טעונים. מאז ועד היום שירתה ביותר מ־120 משמרות במרחב העירוני הירושלמי, וקיבלה חשיפה יוצאת דופן ברשתות החברתיות ובאמצעי התקשורת. השוטרת אז־אולי הפכה לאחת הדמויות המאתגרות והרעננות הפועלות כיום בזירה הירושלמית והישראלית.
אירוע פייסבוק | עמוד הפייסבוק של השוטרת אז-אולי
מרכז לאמנות ומחקר מעמותה
בית הנסן, רח' גדליהו אלון 14, ירושלים
שעות פתיחה: ימים שלישי־חמישי, 13:00–18:00; שישי, 10:00–14:00
גיליונות ראשונים להזמנה
אחרי כמעט 12 שנות פעילות ברשת, מגזין האמנות המקוון ״ערב רב״ מתחיל להוציא גיליונות מודפסים. הגיליונות, שעתידים לצאת פעמיים בשנה, יפרסמו מסות ומאמרים מקיפים נבחרים על אמנות, בקנה מידה שמתאים יותר לדפוס מאשר לקריאה ממסך.
גיליונות 1 ו־2 של ״ערב רב״ רואים אור בסמיכות. בגיליון הראשון, שנקרא ״מסילת ישרים״, מופיעים מאמרים מארכיון האתר אשר חוזרים לאמנים וקבוצות אמנות אשר ביקשו תיקון למעשה האמנותי, לדרך הפעולה ולשדה שבו היא נוצרת. חלק מהמאמרים מציעים פרשנות חדשה לעבודותיהם של אמנים מוכרים, חלק נוסף עוסק בעבודתם של אמנים ואמניות היושבות על גבול הזרם המרכזי, כלולות בקאנון אך חורצות לו לשון, וחלק שלישי מאיר פעולות, קבוצות ותערוכות שנשכחו או נקברו בארכיונים, ומגלה את כוחן, חשיבותן וכישלונן המפואר.
בין האמניות.ים: פסח סלבוסקי, אורי קצנשטיין, אתי אברג׳יל, יגאל תומרקין, קבוצת המחול תמ"ר, קבוצת האמנות משקוף ויוצרי פנזינים אנונימיים.
הכותבים: אלברט סוויסה, חנה פרוינד־שרתוק, איתמר ב״ז, דנה שלו, נועה אברון ברק, יונתן אמיר ויגאל צלמונה.
בגיליון השני, שנקרא ״שיבת ציון״, מופיעים מאמרים מארכיון האתר שמציעים מבטים ופרשנויות חדשות על אמנות שנות ה־70 בישראל. עשור זה נחשב לעשור מכונן בתולדות האמנות המקומית, שהניב עושר של יצירה חדשה ומגוונת שעל בסיסה צמחה גם שרשרת פרשנית מפוארת. במאמרים בגיליון אנו שבים אל שתי התופעות – היצירה ופירושיה – ומנסחים צורות חדשות של התבוננות ודיון בעבודות ובמסגרות הדיון שנבנו סביבתן לאורך השנים.
בין האמניות.ים: יהושע נוישטיין, יוכבד וינפלד, אפרת נתן, יצחק דנצינגר, אביטל גבע ומשה גרשוני.
הכותבות.ים: דליה מנור, טלי תמיר, אירית סגולי, מרב ירושלמי ויונתן אמיר.