להבריש נגד כיוון הפרווה: כיצד מאתגרים את הקאנון של האמנות בישראל?
כנס במוזיאון חיפה לאמנות, שבתאי לוי 26, חיפה
רביעי, 17.11.21, בשעות 10:00־16:00
במאמרו "תזות על מושג ההיסטוריה" טען ולטר בנימין כי תפקידו של ההיסטוריון המטריאליסט הוא "להבריש את ההיסטוריה נגד כיוון הפרווה". כיוון הפרווה של תולדות האמנות נובע מקאנון שמוסדות אמנות גדולים מנסחים בתצוגה ובאיסוף. בשנים האחרונות עולה ביתר שאת חובתם של המוסדות הללו להיות אינקלוסיביים יותר, ובכך לאתגר את הקאנון שהם עצמם תרמו לניסוחו, שכן הוא שקובע "מי בפנים" וגם גוזר "מי בחוץ".
הכנס במוזיאון חיפה לאמנות יבחן את קיומו של הקאנון באמנות בישראל, יצביע על פערי ידע במחשבה ההיסטורית שלנו ובתצוגה של תולדות האמנות בישראל, ויציע פרקטיקות לאתגור ההיסטוריוגרפיה הרווחת כדי לכלול קולות מגוונים ושונים ככל הניתן. הכנס נערך בשיתוף החוגים לתולדות האמנות ולאמנות היצירה של אוניברסיטת חיפה והמרכז אקדמי ויצו חיפה. הוא יציע סל של אמצעים וכיווני מחשבה שיעזרו לאנשי מקצוע ולסטודנטים לא לקבל מההיסטוריה דבר כמובן מאליו, ולחפש את אלו שקולם לא נשמע, ושראוי שיישמע.
10:30-10:00, ברכות
יותם יקיר, מנכ"ל מוזיאוני חיפה
ד"ר קובי בן־מאיר, אוצר ראשי, מוזיאון חיפה לאמנות
10:30־11:30, מושב ראשון: בין כותלי המוזיאון ומחוצה לו: הממשק שבין אמנות וחברה
אמנות ללא נמענים?: האמנות כמצע לבנייתן ולאתגורן של היררכיות חברתיות
פרופ' יוסי יונה, פרופסור חבר לפילוסופיה של החינוך, המחלקה לחינוך, אוניברסיטת בן־גוריון בנגב
לנער את הסיפר בקישוריות חדשה, בכל מקום ובתזוזה מתמדת: מ"עבודה עברית" ל"באוהאוס חברתי"
ד"ר גליה בר אור, חוקרת אמנות ואוצרת
11:30־12:30, הפסקה: סיורים בתערוכה "דרך חיפה" במוזיאון חיפה לאמנות
12:30־14:00, מושב שני: שאלות בתצוגה היסטורית של תולדות האמנות בישראל
אמנות ישראלית – דמיון חומרי: לקראת תצוגת הקבע של אוסף האמנות הישראלית במוזיאון תל־אביב לאמנות ב־2022
דלית מתתיהו, אוצרת בכירה לאמנות ישראלית, מוזיאון תל־אביב לאמנות
1965: שנה אחת ללא משוא פנים
איה מירון, לשעבר אוצרת לאמנות ישראלית במוזיאון ישראל, ירושלים
הגלריה לאמנות באום אל־פחם: עשייה תרבותית בצל שמרנות דתית
סעיד אבו שקרה, מקים ומנהל הגלריה לאמנות באום אל־פחם
14:00־14:30, הפסקה
14:30־16:00, מושב שלישי: דיון והרצאה מרכזית
דיון: כיצד מחנכים לקריאה אלטרנטיבית של הקאנון?
לארי אברמסון, אמן וחבר סגל בכיר בבית הספר לאמנות רב־תחומית, שנקר
ד"ר איימן אגבאריה, מרצה בכיר בחוג למנהיגות ומדיניות בחינוך, אוניברסיטת חיפה
ד"ר דליה מנור, היסטוריונית של האמנות הישראלית ואוצרת
בהנחיית ד"ר קובי בן־מאיר, אוצר ראשי מוזיאון חיפה לאמנות
קרדיט לדימוי סבינה מנדל
סבינה מנדל, טריפטיכון, מימין לשמאל: פרידה, פרות לא קדושות, רומן של נחש עם ירח וקברן, 1986, שמן על בד, מוזיאון חיפה לאמנות, צילום: קסני קולסניק
הכניסה לכנס ולמוזיאון חיפה לאמנות ללא תשלום. הכניסה בהתאם להנחיות משרד הבריאות.
סבינה מנדל, טריפטיכון, מימין לשמאל: "פרידה", "פרות לא קדושות", "רומן של נחש עם ירח וקברן", 1986, שמן על בד, מוזיאון חיפה לאמנות, צילום: קסני קולסניק
"ביקורת נאמנה"
ספר חדש מאת דוד שפרבר
מהי אמנות יהודית־פמיניסטית וכיצד היא תורמת למרחבי האמנות, החברה והדת? הספר "ביקורת נאמנה" מציע מסגרת תיאורטית להבנת אופייה, דרכי פעולתה ותרומתה של תנועת האמנות היהודית הפמיניסטית הדתית, אשר התפתחה מאז סוף שנות ה־90 של המאה ה־20 בשני המרכזים היהודיים הגדולים – ישראל וארצות הברית. כמחקר ראשון מסוגו הוא עוסק באופן רחב ושיטתי באמנות זו ודן בביקורתה כלפי המסורת היהודית, ההלכה והמוסדות היהודיים הדתיים.
גיבורות הספר הן אמניות מישראל ומארצות הברית המבקרות ביצירתן את הטקסט הדתי, את הממסד הרבני ואת הריטואלים היהודיים. יצירותיהן מנותחות לאור האמנות הפמיניסטית הכללית וההגות היהודית־פמיניסטית ובהשוואה לפרקטיקות אקטיביסטיות, תוך ניתוח ההתקבלות של היצירות ובחינת הדיונים הציבוריים שהן חוללו.
הספר מראה כיצד האמנות היהודית־פמיניסטית משמשת סדנה לבחינה חוזרת ונשנית של המסורת, תוך חתירה תחת הבניותיה הממשטרות וניסיון לעצב אותה מחדש. מה שיכול להיתפס במבט ראשון כפרובוקציה וכמעשה אנטי־דתי, מתברר במבט בוחן ומעמיק יותר כעשייה דתית פנימית המכוונת לתיקון. העיון המשולב באמנות היהודית־פמיניסטית הצומחת בשני המרכזים – ישראל וארצות הברית – מאיר את ההקשרים המקומיים, את ההתפתחויות הדומות והשונות, ואת ההשפעות של הגלובליזציה, התפוצתיות וההגירה על האמנות.
הסיפור מאחורי "שחרור האלוהים" – לצפייה בסרטון לחצו כאן
דוד שפרבר הוא חוקר אמנות עכשווית המתמחה באמנות יהודית ובאמנות הנוצרת בישראל, ובממשקים שבין אמנות ותיאולוגיה. עד לא מכבר הוא שימש כעמית פוסט־דוקטורט במכון למוזיקה מקודשת באוניברסיטת ייל בארצות הברית, שם גם לימד במחלקה לתולדות האמנות, וכן שימש כעמית־מחקר במכון שלום הרטמן בירושלים. כיום הוא ראש התוכנית ללימודי אוצרוּת אמנות עכשווית במכון שכטר למדעי היהדות בירושלים וחבר בית המדרש הישראלי לרבנות בהיברו יוניון קולג'. בשנת 2012 הוא אצר יחד עם דבורה ליס את התערוכה הבינלאומית 'מטרוניתא: אמנות יהודית פמיניסטית' במשכן לאמנות עין חרוד.
לשם שמיים – פודקאסט התרבות של בית הנסן וערב רב חוזר לעונה שנייה
שיחות עומק עם יוצרים ויוצרות
״לשם שמיים״, פודקאסט התרבות של בית הנסן – מרכז לעיצוב, מדיה וטכנולוגיה בירושלים, ומגזין האמנות והתרבות ערב רב. רונן אידלמן ויונתן אמיר מארחים יוצרים ויוצרות מעולמות הקולנוע, ספרות, אמנות, מחול, עיצוב ומוזיקה. שיחות על הצלחה, כישלון ומה שביניהם.
״לשם שמיים״ מופק ביוזמת בית הנסן וחברת רן וולף, ובתמיכת הרשות לפיתוח ירושלים ומשרד ירושלים ומורשת.
הפודקאסט מוקלט באולפן המרכז לאמנות ומחקר מעמותה בבית הנסן.
טכנאי הקלטה: אמיר בולצמן
עורך סאונד: דניאל מאיר
מפיקה: קארין שבתאי
התערוכה ״יסודות״ מארחת את תאי רונה
שיח גלריה ללא מילים
בית הנסן
חמישי, 4.11.21, בשעות 19:30־21:30 ו־22:00־00:00
ערב השתרעות בחסות המפיק והיוצר תאי רונה במסגרת התערוכה הזוגית של שרון אתגר וענת גוטברג בבית הנסן: סשנים של התבוננות והאזנה עמוקה למוזיקה הזייתית ותרפויטית לצד העבודות שבחלל הגלריה.
תאי הוא מפיק, יוצר ודיג'יי מעולם האסתטיקה הפראית. הוא נע בין העולמות הרידמיים, המסיבתיים, ההירדמותיים, האווירתיים. לצד הלחנות לכוריאוגרפיות וסרטים, תאי אוהב לגשר בין האוטופיה וההתמודדות לבין הערש והארס .
אירועי ההשתרעות של תאי מוכרים ליודעי סוד ומתקיימים מאז ימי בין הסגרים בלוקיישנים מגוונים ובלתי צפויים ברחבי הארץ והעולם: בעיר, בטבע ובמה שביניהם. השתרעות היא התשתית האולטימטיבית לחוויית ערש למבוגרים, מנטלית ופיזית כאחד. היא מאפשרת למשתתפים להיות פגיעים, לפתוח, לפרום ולהיכנס למקומות חדשים דרך סאונד.
ההשתרעות תתקיים בשני סבבים, כל סשן ימשך כשעתיים:
סבב ראשון: 21:30־19:30, סבב שני: 22:00־00:00
מספר המקומות מוגבל
עלות כרטיס 25 ש״ח
* הכניסה בהתאם למתווה התו הירוק
לרכישת כרטיסים:
ל־19:30 https://bit.ly/3aRI59t
ל־22:00 https://bit.ly/3FWpyHs
עוד על תאי רונה:https://www.tai-rona.com
פרטים נוספים באתר בית הנסן https://hansen.co.il
הגלריה הודיעה שתשאר סגורה עד תחילת דצמבר כאות תמיכה בצ'רי ומשפחתו. 
האם אברמסון עדיין מורה פעיל? האם לא הגיע לגיל פרישה?
elad
| |