"פרסטרויקה בחיפה" / תערוכה לכבוד 30 שנה לעליה מברית המועצות לשעבר
מוזיאון העיר חיפה, שדרות בן גוריון 11
מוזיאון העיר חיפה פותח תערוכה ראשונה מסוגה המוקדשת להיסטוריה של העלייה מברית המועצות לשעבר. בתערוכה מוצגים סיפוריהם האישיים של למעלה ממחצית עובדי "מוזיאוני חיפה", יוצאי ברית המועצות לשעבר שעלו לארץ החל משנות ה-90.
דרך הפסיפס האנושי המרתק של עובדי חברת "מוזיאוני חיפה" מבקשת התערוכה לתת ביטוי למגוון נרטיבים המתחקים אחרי המסע האישי והקולקטיבי של העלייה לישראל, החל מקשיי הקליטה ועד לשינוי פני החברה הישראלית כולה.
שעות פעילות: ראשון ורביעי בשעות 10:00–16:00, חמישי 12:00–20:00, שישי 10:00–14:00, שבת 10:00–16:00
שעות פעילות במהלך חודש אוגוסט:
בין התאריכים 1-14.8: ראשון–רביעי בשעות 10:00–16:00, חמישי 12:00–20:00, שישי 10:00–14:00, שבת 10:00–16:00
בין התאריכים 15-31.8: ראשון–חמישי בשעות 10:00–18:00, שישי 10:00–14:00, שבת 10:00–18:00
בובת נבלשקה מברית המועצות, צילום: דורית יורדן דותן
קורס חדש בבית לאמנות ישראלית יתמקד באמנות פלסטינית
בית לאמנות ישראלית בשיתוף המכון הערבי לאמנות, עיצוב ואדריכלות גאים לחשוף קורס ייחודי, המוקדש לאמנות, אדריכלות, עיצוב, מחול ושירה ערבית פלסטינית בישראל.
הקורס "ערבי, פלסטיני, להיות או להיות?" יפתח בחודש אוקטובר ויכלול 12 הרצאות מקוונות, כל מפגש בן 90 דקות. מטרת הקורס היא לדון במתח ובתלות הדדיים בין קבוצת מיעוט וקבוצת הרוב, ולשאול עד כמה היצירה האמנותית על כל רבדיה יכולה לשקף או לשחרר ממציאות מורכבת זו.
ההרצאות יועברו על ידי מרצים.ות ואמנים.ות המטפלים בסוגיות אלה במחקר האקדמי, ביצירה ספרותית, בכתיבה ביקורתית, או ביצירה אמנותית וארכיטקטונית: ד”ר חוסני אלח’טיב שחאדה (עורך התכנית), ראג’י בטחיש, ד״ר תאופיק דעאדלה, מנאר זועבי, ד״ר נאהד חביב אללה, דאנא ח’ורי ואדר’ פרופ’ סנאן עבדאלקאדר.
בין נושאי הקורס: אמנות פלסטינית בישראל: אקטיביזם חברתי או בריחה מהמציאות?; שירה פלסטינית: לא רק דרוויש; אבני דרך במחול הפלסטיני המודרני; בין מסורת לחידוש: עיצוב ואופנה בחברה הערבית; פמיניזם פלסטיני באמנות; המרחב התכנוני ואדריכלות כזירה לפעילות פוליטית; ועוד.
מחיר מיוחד בהרשמה מוקדמת.
לפרטים נוספים והרשמה באתר בית לאמנות ישראלית: https://bit.ly/36WVrj1
סמאח שחאדה, "הבית שלנו", 2018
"כמוסה" / אתי גדיש דה לנגה
בית האמנים תל-אביב
פתיחה: חמישי, 29.7.21
שיח גלריה: שישי, 13.8.21, בשעה 11:00
נעילה: 21.8.21
אוצר: אדריכל ירי דה לנגה
אתי גדיש דה לנגה ממשיכה לחפור במעמקי נפשה ומוסיפה לאופן נשיאת הרגשות שלה ממד נוסף: הכמוסה. גדיש דה לנגה רוקחת לעצמה כמוסות המכילות חומרי ריפוי ממרכיבים כימיים כמו ברזל, עץ וזהב. אלו גם חומרי הבסיס של האמנות שלה, באמצעותם היא חושפת סיפורים של חרדה, חמלה, נחמה וגעגוע. כל אחת מהכמוסות היא עולם בפני עצמו ויחד הן מרכיבות יקום. הכמוסות התלויות, פרוצות ושקופות מאפשרות לאוויר ולמבט לעבור דרכן באופן שמייצר מצב אמביוולנטי של הגנה וחוסר הגנה על תכולתן.
העבודות נעות בין קני-מידה והכמוסות הקטנות בדרך כלל הופכות לאובייקטים גדולים ביחס לגוף האנושי. פעם הכמוסות מאפשרות הקטנה ומייצרות קפסולציה לרגע סודי, ופעם מגדילות ומאפשרות מבט קרוב על מבנה מולקולרי חומרי ונפשי, מבט שהאמנית בונה באמצעות קשירות של חוטי ברזל חלודים וחומרים אחרים שהיא מוצאת ועושה בהם שימוש חוזר. כמו בוואבי סאבי של המסורת היפנית, גדיש דה לנגה מדגישה את היופי והאסתטיקה של החומר המתכלה, הא-סימטרי, המחוספס, ומאדירה את חוסר השלמות שנוכח בעבודתה.
מתוך טקסט של ד"ר לני דותן
אתי גדיש דה לנגה, "כמוסה"
"החלומות של קספר האוזר" / שי אלכסנדרוני
בית האמנים, אלחריזי 9 ת"א
פתיחה: חמישי, 29.7.21
נעילה: 21.8.21
תערוכתו של שי אלכסנדרוני, "החלומות של קספר האוזר", מבוססת על סיפורו האמיתי של קספר האוזר, נער חסר יכולת דיבור שהופיע בשנת 1828 בנירנברג, לבוש בגדי איכרים ונראה כמי שנעצרה התפתחותו. האוזר הפך למוקד עניין וסיפורו הזין את דמיונם של הוגים ואמנים, במיוחד מפני שנטען שהוא כנראה בן אצולה שנודה וגדל בבידוד מוחלט בתא חשוך.
עבור אלכסנדרוני הציפה האגדה האירופית, לצד שאלות היסטוריות וספרותיות, גם שאיפה לביטוי פלסטי של משמעויותיה השונות, ובמהלך טרנספורמטיבי הפך את העיסוק האינטלקטואלי לתוכן בעל משמעות אישית ולדרך לגיבוש שפה אמנותית ייחודית. האנלוגיה בין חיי האמן באשר הוא לחיי האוזר גלויה לעין. חיים בתחושת כלא נפשי עד ה"פריצה", שהיא לא פעם זעקה נואשת יותר מאשר שאיפה לתהילה. הרצון האמנותי ב"גילוי העולם", קרי שאיפת האמנות ליצור הזרה ומרחק מן היומיומי והשגור, הוא לחם חוקו של האוזר כמו גם של האמן. בתערוכה מוצגת סדרת עבודות חזותיות, ציורים ווידאו, שליבת עשייתן כרוכה בסיפורו יוצא הדופן של קספר האוזר.
שי אלכסנדרוני
"מעצבים משמעות" / הכנס השנתי של החוג ע"ש דן לעיצוב יצירתי למין האנושי 2021 (עיצוב תעשייתי מכליל)
המכללה האקדמית הדסה
השנתיים האחרונות העלו לפני השטח סט חדש של תפיסות עולם, דרכי התמודדות וחשיבה מחודשת על שגרה, ביטחון ותקווה. במהלך התקופה המורכבת הזו התמודדה אוכלוסיית העולם עם קשיים כלכליים, השלכות נפשיות ובריאותיות שהושפעו כולן מאחת המילים השכיחות ביותר במהלך השנה האחרונה: פנדמיה. גם כשנאלצנו להתמודד עם אינספור סוגים של אי-ודאות, תופעה אחת נותרה בלתי משתנה והיא המציאות החדשה בה אנו מוצאים את עצמנו. עולם העיצוב באופן כללי נאלץ להגדיר עצמו מחדש, למצוא אפיקי פעילות חדשים ולהוכיח את הרלוונטיות בעולם בו סדרי העדיפויות השתנו. אנו עוסקים בראש ובראשונה בהישרדות כלכלית, רגשית ונפשית, חברתית ותרבותית. באקלים נזיל וסבוך זה, החשיבות והרלוונטיות של עיצוב חברתי ועיצוב למין האנושי הוכיחו כי נושאים אלה כאן לעוד שנים רבות. לכן, אנו יוצאים בקריאה לחישוב מסלול מחדש והגדרה של מה באמת חשוב לנו, וכיצד עיצוב ומעצבים יכולים וצריכים לתרום להגדרה מחודשת זו.
בכנס השנתי של החוג נציג חשיבה חדשנית ותפיסות חדשות אודות העשייה העיצובית של מעצבי העתיד, דרך התמקדות בארבעה נושאים תחת המעטפת "מעצבים משמעות": בריאות ורפואה, חינוך ומחקר, האדם בקהילה, ותעשייה. במהלך הכנס ירצו חמישה מומחים בעלי שם עולמי, ומיטב בוגרי החוג על שם דן לעיצוב יצירתי למין האנושי יציגו את עבודות הגמר שלהם. בתוך עננת אי-הוודאות העוטפת אותנו, בואו לראות איך ייראה העתיד ומה באמת חשוב.
מארגנים: מר גדעון דותן, פרופ' יונתן ונטורה, פרופ' קני סגל
דוברים ומרצים בולטים בכנס:
- פרופ' פראבין נאהאר, נשיא ה-National Institute of Design באמדבאד, הודו: "גישות חדשות לחינוך ועיצוב".
- פרופ' אריאל גוארסנצווייג, ELISAVA ברצלונה, ספרד: "מעצבים משמעות בין אתיקה לעיצוב".
- פרופ' ג'ו-אן בישארד, RCA לונדון, בריטניה: "עיצוב, אנתרופולוגיה וחשיבותה של קהילה".
- מר טים ריכטר, ראש מחלקת העיצוב ב-Siemens Healtheneers, מינכן, גרמניה: "רפואה, עיצוב, וגוף".
- יוסף שווץ, מנהל העיצוב של חברת Flex במילאנו, איטליה: “עיצוב, תעשייה ומה שבאמת חשוב”.
אלירן מלכה ב"לשם שמיים"
הוא במאי ותסריטאי שהופיע באור הזרקורים כמעט בין לילה, כששתי יצירותיו הראשונות זכו באהדת הקהל ובפרסים יוקרתיים. העלילות שיצר מתרחשות בשולי העולם החרדי, אולם הוא עצמו גדל והתחנך במוסדות המרכזיים של הציונות הדתית. לצד עבודה באתרי צילום וחדרי עריכה, הוא לומד ומלמד את תורתו של רבי נחמן מברסלב במשך שנים רבות, ומקפיד לבקר באומן מדי שנה.
קוראים לו אלירן מלכה, יוצר סדרת הטלוויזיה שבאבניקים וסרט הקולנוע הבלתי-רשמיים, והוא האורח שלנו ב״לשם שמיים – פודקאסט התרבות של בית הנסן ומגזין ערב רב״.
