דורון רבינא הודיע על רצונו לסיים את תפקידו כאוצר הראשי של מוזיאון תל אביב לאמנות, לאחר 4 שנים בהן מילא תפקיד זה. רבינא פורש לאחר השלמת בניית תכנית התערוכות לשנת 2021, הוא ימשיך לשתף פעולה עם המוזיאון ויאצור בו תערוכות רחבות היקף המתוכננות לשנים הקרובות, עליהן הוא עובד בימים אלה.
מוזיאון תל אביב לאמנות, ימנה כבר בימים הקרובים ועדת איתור ויפרסם מכרז לתפקיד האוצר/ת הראשי/ת.
בהודעת הפרישה נכתב כי ״במסגרת תפקידו, הוביל רבינא את גיבושה ומימושה של תכנית תערוכות המוזיאון, לצד בניית אוספי המוזיאון והעשרתם. בזמן כהונתו היה אחראי על 78 תערוכות והפרסומים הנלווים להם. עד כה אצר רבינא במוזיאון את התערוכות: ״בעיות השעה״ בביתן הלנה רובינשטיין לאמנות (2017), ״תכנית הבראה: (join or die" (2018 ו"ג'ף קונס: ערך מוחלט – עבודות מאוסף מרי וחוזה מוגרבי" (2020). עם כניסתו לתפקיד, החזיר רבינא את ביתן הלנה רובינשטיין לפעילות רציפה ושוטפת. במהלך כהונתו, היה אחראי על שורת מינויים של דור חדש של אוצרים במוזיאון. הבולט שבהם, מינויה של דלית מתתיהו לאוצרת האמנות הישראלית. הוא חיזק את קשרי המוזיאון עם שדה האמנות ובנה יחסי אמון בין האמנים למוזיאון. שם דגש על כתיבה של אוצרים כהיבט חשוב של העשייה האוצרותית במוזיאון, הגדיל את אוספי המוזיאון והרחיב את הרכב ועדת התערוכות, כך שיכלול נציגים מעולם האמנות והאקדמיה״.
דורון רבינא מסר ש"תפקיד האוצר הראשי של מוזיאון ת"א, כתפקיד נפרד מתפקיד המנכ"ל, הוא תפקיד חדש בן ארבע שנים, אשר נתון לפרשנויות משתנות ולאבולוציה מתמדת. כמי שפועל מזה שנים בנקודת המפגש המאתגרת והפורה שבין יצירה אמנותית לבין ממסד אמנותי ובתוך מרחב האפשרויות והמגבלות שהמפגש הזה מייצר, אני חש שעם הזמן התעצב התפקיד באופנים שאינם מחייבים עוד שמי שיאייש אותו יהיה דווקא אני. לכל אורך שנות פעילותי כאוצר, פעלתי בזירה האוצרותית מתוך הגיון של עשייה אמנותית ומתוך מחויבות לערכיה. באתי אל המוזיאון לא כמי שרק מביט על אמנות מבחוץ, אלא גם כמי שנטוע בתוך העשייה האמנותית עצמה. במרחב הציבורי יש במקרים רבים נטייה למשרות ארוכות, לעתים בנות עשרות שנים. אני מאמין שהקצב הנכון מהיר יותר. כך נהגתי תמיד בתפקידי הקודמים: גיחות ממוקדות מחוץ לסטודיו, שהסרגל העיקרי למשך הראוי להן, הוא תחושת משמעות והיכולת להיטיב ולהשפיע. לא פחות ממה שעשיתי אני גאה גם בדברים שמנעתי. להבנתי, אחד מיסודות התפקיד הוא להיות שומר סף ומגן מפני לחצים וניסיונות השפעה מן החוץ, וכך פעלתי".
טניה כהן עוזיאלי, מנכ״לית מוזיאון תל אביב לאמנות מסרה כי "קיבלתי בצער את החלטתו של דורון וברצוני להודות לו על שיתוף הפעולה המקצועי ותרומתו המשמעותית לשגשוג והפריחה להם זכה המוזיאון בשנים האחרונות. רבינא הביא איתו למוזיאון קול ייחודי, עכשווי ומקורי ואני מקווה שימשיך לתרום מיכולותיו הרבות למוזיאון גם בשנים הבאות".
מישהו מאמין לניסוחים הפתלתלים האלה, של המוזיאון ושל האוצר? במקום לומר ׳פוטר׳, ׳פוטרתי׳, מדברים גבוה גבוה גבוה גבוה. איכשהו זה מזכיר את שפת הפרשנות והשיח האמנותי.
זה המסלול הקבוע של רבינא – כשלון = הצלחה
רק חבל שזה לקח יותר מדי זמן , במדרשה ובמוזיאון.
לא אשכח את האופן המבזה בו נבחר רבינא לתפקיד.
מחכה בקוצר רוח לחזרתו של רבינא לסטודיו.
שירן
| |רק אל תצפו לניסים ונפלאות. אחת מהאוצרות ( אופציית האוצר מוצתה) האפורות שנמצאות איתנו כבר שנים ארוכות ודאי שלחה כבר – בשנית, את קורות חייה, שנמצאים בהיכון תמידי על שולחן העבודה במחשב.
לרבינא יש בעיה אחת מרכזית- עצלות של ילד תפנוקים, נורא קשה לו לקום לעבודה כראש מחלקה או אוצר ראשי, ובטח ובטח ללכת לסטודיו. זה שהימים צמודים זה לזה ברצף אחד , יכול להוציא אותו מדעתו. שפתו החלקלקה והבלתי פונקציונאלית בעליל – פואטית, עמוקה וחכמה אעלק, עוזרת לו להסתיר אותה.
גילת
| |הי משהו יודע למה פוטר?
אוהב אמנות
| |כנראה בגלל שהוא עשה עבודה מופלאה, משובחת ובעלת משמעות. אני לא יכולה לחשוב על סיבה אחרת.
רונה
| |