התכנית לתואר שני בעיצוב תעשייתי בבצלאל:
ניהול עיצוב וחדשנות, אודות עיצוב ועיצוב וטכנולוגיה
בימים אלו נסגרת ההרשמה לשנת הלימודים הקרובה, בה מציעה התכנית למעצבים ויוצרים שלושה מסלולים אפשריים לפיתוח הקריירה.
זוהי תכנית דו-שנתית המכשירה מעצבים ומעצבות, יוצרים ויוצרות, לתפקידי מנהיגות בעולם משתנה, ופותחת בפניהם אפשרויות רבות.
במסגרת לימודית ויצירתית פורצת דרך, הסטודנטים רוכשים שיטות עבודה וכלים חדשים ונחשפים לשדות ידע שיאפשרו להם להוביל מהלכים אמביציוזיים במאה ה-21.
התכנית מייצרת עבור הסטודנטים אפשרויות ליישום תהליכי עיצוב בתחומים שונים, בהקשרים מגוונים ובשיתופי פעולה יוצאי דופן בתעשיה ובשדה התרבות והאמנות.
בוגרות ובוגרי התכנית יוצרים במהלך הלימודים פורטפוליו לשינוי או להעמקת הקריירה, טווים רשת מקצועית-חברתית מגוונת ויודעים.ות להפיק היום את התובנות הקריטיות עבור עולם העבודה והיצירה של המחר.
"עם אובד" / תערוכה קבוצתית
מוזיאון מאנה־כץ, רח' יפה נוף 89, חיפה
פתיחה: שלישי, 28.7.20, בשעה 10:00
אוצרת: סבטלנה ריינגולד
במונח פְּרֵקָרִיאַט (Precariat) משתלבות המילים Proletariat (מעמד הפועלים) ו-Precarious (בלתי יציב או רעוע). זהו "המעמד הפגיע", אשר בשונה ממעמד העובדים הישן מאופיין בקבלת שכר נמוך, בהיעדר הגנה של איגוד מקצועי ובעבודה תחת חוזים זמניים. הפגיעוּת של האדם העובד, שיעורי האבטלה הבלתי נתפסים והעלייה הדרסטית בהיקף האוכלוסייה המצויה במצב של "קרבת העוני" הם מסימני ההיכר של תקופתנו. מצב זה של ארעיוּת או רעיעוּת (Precarity), של אי־ביטחון חומרי ופסיכולוגי שנוצר בישראל בעקבות המשבר הכלכלי הנוכחי, עומד במרכזה של תערוכה זו.
התערוכה מצביעה על הקשרים בין עולם העבודה הישראלי לזה הגלובלי ושמה דגש על חיפה, עיר הפועלים של ישראל. המצב המיוחד של העיר – המאופיינת עדיין בעבודה תעשייתית מאורגנת ומיוצגת, אך סובלת מהפיחוּת במעמד העובד בעידן הקפיטליזם המאוחר – משמש נקודת מוצא לדיון המוצג בתערוכה. לצד עבודות עכשוויות, התערוכה מציעה התייחסויות מוקדמות יותר לנושא העבודה מהמחצית הראשונה של המאה העשרים. כך היא מסמנת מהלך מהחומרי אל הלא־חומרי, מהייצוג אל חוסר הייצוג, ומצביעה על היררכיות שונות של חוסר נראוּת. העבודות מתחקות אחר ההתגלגלות ההיסטורית של הארעיות/הרעיעות החברתית ומציגות את מופעיה השונים ואת תגובות הנגד אליה.
האמנים המשתתפים: משה גת, נפתלי בזם, כריס ברדן, אליסה ג'יארדינה פאפה, ג'ורג' גרוס, יעקב דורצ'ין, יצחק דנציגר, דורון סלומונס, יעקב פינס, גיולה צילצר, קתה קולביץ, גרשון קניספל, לוסיאנה קפלון, אברהם רפאל, פרנסיס רייכנטל, יחיאל שמי
הכניסה לתערוכה ללא תשלום במהלך חודש אוגוסט
שעות פתיחה: שלישי ורביעי בשעות 10:00-16:00, חמישי בשעות 12:00-20:00, שישי בשעות 10:00-14:00
חברת מוזיאוני חיפה חל״צ מבקשת לקבל הצעות למשרת
אוצר.ת ראשי.ת למוזיאון חיפה לאמנות
ההגשה תתאפשר עד יום חמישי, 13.8.20
פרטים אודות התפקיד המוצע, דרישות הסף ואופן הגשת
המועמדות מפורטים באתר מוזיאוני חיפה: www.hms.org.il , תחת קטגוריית ״דרושים ומכרזים״
שאלות נוספות ניתן להפנות לדוא״ל:cv@hms.org.il
"קונצי ובובי עושות תערוכה"
בתיה קולטון ורותו מודן בתערוכת איור לילדים
בית הנסן, מרכז לעיצוב, מדיה וטכנולוגיה ירושלים
תערוכת איור המוקדשת כולה לילדים. מוצגים בה מיטב האיורים לספרות ילדים שאיירו בתיה קולטון ורותו מודן, בגובה עיניהם של הקוראים הקטנים. בתערוכה, יוכלו הילדים והוריהם לשוטט בין האיורים שיצרו קולטון ומודן לאורך השנים, ולהיחשף לא רק אל הסיפור הויזואלי אלא גם אל מאחורי הקלעים של הספרים: היד המאיירת, המחשבה מאחורי הדמויות ותהליך היצירה שלהן. בין השאר יוצגו בתערוכה סקיצות ואיורים מקוריים של השתיים החושפים כיצד נוצר קו או כתם, איך נבנית קומפוזיציה, אילו דמויות נכנסו לתמונה ואילו נותרו במגירה.
לצד התערוכה, הגלריה הקטנה תהפוך לספריית ילדים עם כל הספרים שאיירו השתיים, מעין פינת קריאה שקטה בה יוכלו המבקרים לצלול אל תוך הסיפורים ולהחליף חוויות.
רותו מודן ובתיה קולטון הן אמניות קומיקס, מאיירות ומרצות לאיור.
ב-1996 הקימו יחד עם המאיירים ירמי פינקוס, איציק רנרט ומירה פרידמן את אקטוס: הוצאת קומיקס עצמאית, שזכתה להכרה בינלאומית, איירו ספרי ילדים של נורית זרחי, חנוך לוין, אתגר קרת, שהם סמית, עודה בשאראת ועוד, וספריהן תורגמו לשפות רבות.
ב-2017 הקימו רותו ובתיה את סטודיו קונצי ובובי לאיור ולחיים משוגעים.
עיצוב גרפי: Field-Day
ניהול אמנותי: דנה בן שלום
שעות פתיחת הגלריה: ראשון-חמישי בשעות 10:00-18:00, שישי בשעות 10:00-16:00
הכניסה חופשית
״I Am Rooted but I Flow*״ / מיטל כץ מינרבו
גלריה P8, הפטיש 1, תל אביב
פתיחה: חמישי, 23.7.20, בשעות 18:00-23:00, הפעילות בכפוף להנחיות משרד התרבות, ללא אירוע פתיחה
שיח גלריה: שישי, 7.8.20, בשעה 11:00
נעילה: 22.8.20
אוצרת: קרני ברזילי
בעשייתה של מיטל כץ מינרבו טמונות גופניות וקריאה לתנועה. היא רואה את הגוף כמגלם לא רק סממני זהות נראים לעין אלא גם מצבים מנטליים, כלכליים, פוליטיים והיסטוריים. כמהגרת מוונצואלה, העיסוק בטריטוריה, זהות ונוודות אינו מרפה ממנה. את מסעותיה האמנותיים והפיזיים מלווה צמח הקקטוס, שגם הוא, כמוה, מחפש אחיזה במזרח התיכון.
בשנים האחרונות פועלת כץ מינרבו כדמות אנדרוגנית והיברידית ששמה "איש הקקטוס", שדרכה היא בוחנת סוגיות מגדריות ומערערת על הסדר הקיים. זהותו של "האיש" המסתורי אינה ידועה, אך שמו מרמז להיותו הכלאה בין אדם לצמח. זוהי דמות חתרנית, המצויה בתנועה פיזית ופנימית, כשהיא נעה בעולם ובין קטגוריות דיכוטומיות כמו רוח וגוף, תרבות וטבע, זכר ונקבה, מציאות ומראית עין, כחיים החולפים על פני הגדרות של תרבות ומקום.
בתערוכה הנוכחית, הגוף מתפוגג אל תוך הנוף הטבעי והביתי. מעין היעלמות רגעית, המותירה בגלריה סביבה אינטימית ושוממת. את החלל מאכלסות עבודות המבוססות על היחס בין האנושי, האישי והטבעי בעולם גלובלי. העבודות העשירות בפרטים נוצרו בעשייה עמלנית ומייצגות מערכות מורכבות של פנים וחוץ, טבעי ומלאכותי ומנגנוני שליטה וכוח.
* מתוך: Virginia Woolf, The Waves, London: Grafton Books, 1977
מאיפה היא מינרבו? למה אין תרגום לעברית לשם התערוכה ולכותרת הציור?
יותם
| |