כתבה שנייה בסדרת כתבות שנכתבת בשיתוף פעולה עם עמותת בר-קיימא לתרבות ובתמיכת הרשות לפיתוח ירושלים
סמלה של עמותת בר-קיימא הוא נמלה. "כולם מכירים את ההתחלה של הפסוק, 'לך אל הנמלה עצל, ראה דרכיה וחכם'", מסביר נועם כוזר, שהקים ומפעיל את העמותה בשנת 2012 עם שותפתו לידיה מלטין. "מה שמשמיטים זה את ההמשך שלו: 'אשר אין לה קצין, שוטר ומושל, תכין בקיץ לחמה, אגרה בקציר מאכלה'. חוץ מזה הנמלה היא החיה הכי בת-קיימא שיש, שפועלת כקולקטיב כבר יותר מ-100 מיליון שנה על פני האדמה ומתחתיה".
עמותת בר-קיימא הוקמה על-ידי מלטין וכוזר, שניהם מפיקים בעברם, בהווה ובעיקר במהותם. לאחר שהפיקו פרויקטים רבים ושונים ושחו בעומק סצנת התרבות הירושלמית, זיהו השניים את הצורך לתמוך ביוזמות אמנות ותרבות בתחילת דרכן, תוך מזעור נזקי הביורוקרטיה באמצעות סיוע והדרכה בעולם הסבוך של תמיכות, מימון, טפסים וביסוס.
באקלים התרבותי של ישראל 2017, רעיונות מצוינים של אנשים שאפתניים מתמוססים ולא יוצאים לפועל, בין אם בגלל משאבים מצומצמים, מערכות ביורוקרטיות שבנויות בצורה שאינה תואמת את אופי השדה וצורכי הפרויקטים, ובין אם בגלל העדר המיומנויות הנדרשות להפקה והוצאה לפועל של פרויקטים גם בקרב אמנים בוגרי מוסדות להשכלה גבוהה ובעלי ניסיון בתחום.
העמותה בנתה תשתית שמקנה כלים ומיומנויות חשובות לפרויקטים ויוזמות עצמאיות בתחילת דרכן, במטרה להעמידם על הרגליים ולקיים מודל ארגוני וניהול בר-קיימא. לשם כך נבנו כמה תבניות-עבודה: מדרישת תשלום ועד סיכום פגישה, שלדים מפורטים ללוחות-זמנים ותקציבים, ואפילו רובוט אינטרנטי אדיב שמנהל את התקשורת בין העמותה לבין הפונים אליה. שמו של הרובוט הוא ביל, והוא העובד מס' 1 של העמותה. בבר-קיימא שואפים לייעל תהליכי עבודה ולהימנע מתלות של היוזמות השונות בה. השאיפה היא ללוות את הפרויקטים השונים עד שייצאו לדרך עצמאית כשהם מבוססים ומצוידים בכל המשאבים והמיומנויות הנחוצים.
לידיה מלטין ונועם כוזר, מתוך תערוכתו של גיא ברילר: "ההרצלים החדשים והסטודיו של אבן השתייה" במשכן לאמנות בעין חרוד, 2017
בשנת הפעילות הראשונה שלה, העמותה עבדה עם כחמישה פרויקטים. מספר הפרויקטים שנעזרים בה היום הוא כ-22. העמותה גובה תקורה של 7% מההכנסות של כל פרויקט שעובד איתה, פחות מחצי מהמינימום המקובל בתחום תחת סעיף "הנהלה וכלליות". תקורות אלו הן ההכנסות היחידות של העמותה, שאינה נתמכת כלכלית על-ידי אף גוף ציבורי או פרטי ומקיימת את עצמה באופן עצמאי לחלוטין.
"אני לא מבינה איך יש מלה למונח 'גירעון'", אומרת מלטין. "איך אתה מוציא כסף שאין לך?". הגישה הזו עומדת בבסיס הפעולה של העמותה: איך לייצר ארגונים שיצמחו באופן פרופורציונלי ויחזיקו מעמד לאורך זמן, להיות עם היד על הדופק, ובו בזמן לא להניח לאקלים הכלכלי העגום לחנוק רעיונות טובים. "אנחנו שואפים לבנות מצב שבו הכלים שהעמותה מייצרת והיכולות הניהוליות שהיא מפתחת יקנו לנפשות הפועלות את היכולת לעבוד באופן עצמאי ברובו, לייצר הדרכה ולא תלות", אומרת מלטין.
עמותת בר-קיימא עובדת עם פרויקטים ירושלמיים בשלל תחומי האמנות והתרבות. ברשימת הפרויקטים הנוכחית שלהם אפשר למצוא יוזמות תיאטרון כמו תיאטרון-בתזוזה; סטארקאצ'רס, שמעלים מחזות זמר; קבוצת פנדורה; קבוצת האופרה מאסטרקלאס; מקומות בולטים בנוף הירושלמי כמו המזקקה, שעובדת עם העמותה מאז שהיתה בגדר רעיון לאולפן להקלטות הופעות חיות; רדיו מרכז-העיר, המשדר ברשת ארבעה ימים בשבוע; תזמורת הרחוב הירושלמית ולאס-פיראטס; כתב-העת "עירובין"; בתי-ספר כמו פלמנקה ללימודי פלמנקו ודוניא, המלמד נגינה בכלים ערביים מסורתיים; גלריה ברבור, שהחלה לעבוד במסגרת העמותה לאחר תקופה ארוכה של עבודה תחת המינהל הקהילתי; והמפעל של קבוצת בית-ריק, שהחלה באחרונה להתנהל באופן עצמאי במסגרת אגודה שיתופית.
עם הגופים שעבדו עם העמותה בעבר נמנים אנשי מגזין "אף"; הפואטרי-סלאם בהנהלת אריק אבר; גלריית חדר-דימויים, שהיתה ברחוב בצלאל; פצ'ה-קוצ'ה ועוד. משך העבודה של העמותה מול הפרויקטים מותאם לצרכים המשתנים שלהם, ויכול להימשך בין כמה חודשים לכמה שנים.
באחרונה עברה העמותה למשכן חדש ברחוב אריסטובולס בעיר (משכנה של אוגנדה ז"ל), ופתחה את הביורו-סטודיו השיתופי לאמנות וביורוקרטיה. במקום פועלים משרדי העמותה, וכן מתארחות הרצאות וסדנאות, ובהן הרצאתה של מלטין "משמעות החיים כעוסק פטור". המקום גם מציע את שירותיו כחלל עבודה לאמנים ויזמים שזקוקים למקום שקט וכוס קפה במחיר מסובסד במיוחד.
"אחת המחשבות", הם מספרים, "היתה שלפני הגשות גדולות, כמו התמיכות של מפעל הפיס, נוכל לאסוף את כולם בחלל אחד ולדבר על זה פעם אחת, ולא פרטנית מול כל גוף". הבית החדש של העמותה בעיר עתיד להיות חלל שירכז את פעילויותיה ותכנים שרלבנטיים לקהילת היזמים והיוצרים שפועלת מסביבה.
הביורו, סטודיו לאמנות ובירוקרטיה
במסגרת פעילות העמותה הוקם גם האתר "מסיבות בטחוניות", גלגול אינטרנטי שהיה מעין פנזין, שמרכז את שלל אירועי התרבות בירושלים, הפרויקטים הפועלים תחת מטריית העמותה ובכלל, וכל זאת על גבי מפה ולפי לוח-זמנים וסינון על פי סוג התוכן. "כעמותה אנחנו צריכים לדווח על פעילות. הפרויקטים בעמותה מקיימים כ-600 אירועים בשנה, וחשבנו על זה שאם כבר צריך לדווח, אפשר כבר להפוך את זה לכלי שבאמת יהיה שימושי ומעניין בשבילנו ובשביל מי שאנחנו עובדים איתו", אומרים בעמותה.
אחד המאפיינים הבולטים של פעילות בר-קיימא הוא העובדה שצמחה מתוך קהילת של צרכני תרבות ירושלמים ונתפסת כחלק מהקהילה בעצמה. "אנחנו לא מארגנים את המסיבה רק כדי לסחוב רמקולים, אנחנו מארגנים אותה כי אנחנו רוצים לרקוד", אומרת מלטין. דוגמה למוטיבציה הזו היא פרויקט שהעמותה מקיימת מטעם עצמה, הבנקיימא (ועליו גם נרחיב בכתבה נפרדת). הבנקיימא מאגד את כל הפעילות הכלכלית של העמותה והפרויקטים תחתיה, ופתוח גם לאנשים פרטיים שרוצים להשתמש בשירותי העמותה ולתרום לפעילותה. חברות בבנקיימא עולה סכום סמלי של שקל ליום. פעם בחודש מחצית מהכנסות העמותה יוצאת להגרלה בין הפרויקטים המשתתפים כמענק קהילתי, בתקווה שהפרויקטים הזוכים ישתמשו בהכנסה הנוספת למטרות שייטיבו עם שאר חברי בנקיימא, וכך ייווצרו אפשרויות לעצמאות כלכלית גדולה יותר עבור חברי הקהילה. מלטין וכוזר מכנים את המודל הזה "למטרות ערך".
בר-קיימא פועלת זה חמש שנים, והמחזור הכלכלי שלה גדל מ-100 אלף שקל בשנת 2012 לכ-3 מיליון שקל בשנת 2016. לצד העבודה השוטפת העמותה מייצרת קשרים בין אנשים משלל תחומי התרבות והאמנות, כדי שיתמכו זה בזה ויתגבשו לקהילה של ממש. "זה מתחיל לקבל מאפיינים של משק אוטרקי", אומר כוזר. "אופי הפעילות לא רחוק משם – ההבנה שבעזרת ארגון, הקניית יכולות והכוונה נכונה, יוזמות תרבות ירושלמיות יכולות לקיים את עצמן בזכות ולא בחסד, בלי קצין, שוטר ומושל".
