תרגום מאנגלית: יהושע סימון
הצגתן הקרבה של סיומות דומיינים גנריות (gTLDs) שיצטרפו אל הסיומות נקודה-קום (.com) ונקודה-נט (.net) במלים או במושגים ייחודיים כמו ".אוכל", ".סרטים" או ".מיקרוסופט" מזמנת הזדמנויות מסחררות לספקולציה בדומה לאלו שתיאר אמיל זולה ביחס לפריז של המאה ה-19.
הדיון הנרחב ב-gTLDs החדשים באתרי מדיה שונים התמקד עד כה בערכו של הזיהוי המהיר (סיומת .xxx לפורנו היא דוגמה טובה) ונסב סביב מוגבלות האפשרויות של 21 הסיומות השמישות ביותר כיום והאופן שבו ה-gTLDs החדשים יעזרו לסדר אתרים לפי נושאים. תאגיד האינטרנט לשמות ומספרים (ICANN) בוחן בימים אלה את המועמדים לנהל את דומייני-העל החדשים.
בשנה שעברה הודיע שירות אי-פלאקס (e-flux) כי הגיש מועמדות לניהול דומיין-העל עם הסיומת הגנרית .art. דמי ההגשה למכרז היו 185 אלף דולר, והזוכה המאושר ישלם ל-ICANN עוד 25 אלף דולר מדי שנה. ברור שיש כסף בדומייני-על, אבל ניהול .art טומן בחובו יותר מעסק טוב: הוא מעניק את הכוח לחרוץ גורלות בעולם האמנות. המעורבות של אי-פלאקס על שלוחותיו השונות בקהילת האמנות העכשווית הופכת אותו למועמד אפשרי לניהול .art, ומועמדותו משכה תשומת לב רבה לסיומת המוצעת ".art", שממנה התעלמו מוסדות אמנות מרכזיים אחרים. בה בעת, האפשרות של ניהול דומיין-העל מציבה בפני אי-פלאקס הזדמנות לשלוט באופן ריכוזי על שדה שלם, וזאת בסתירה לפוליטיקה השוויונית שכתב-העת שלו מקדם, ואף יותר מכך – בניגוד לרעיון של האינטרנט כמשאב משותף.
אמנות, כסף ופוליטיקה חוברים יחד בהשתלטות על אדמות האינטרנט הללו. מוסדות אמנות טוענים לשקיפות בכוונותיהם הפוליטיות. השיח סביב אמנות עכשווית רווי בדיונים המהללים את ערך המעורבות החברתית והשקיפות. כחלק מהדיונים הללו ראוי שנשקול איך אנחנו – כקהילה של פרטים ומוסדות שיוצרים, דואגים ופועלים בהקשר של אמנות עכשווית – משתתפים ביצירת משאב משותף כמו האינטרנט, ונדון בשאלה מי מרוויח ממשאב זה.
השדרה החמישית בסוריה
שאלות על תפקיד ה-URL (מען משאבים אוניברסלי) ועל הדרך שבה אנחנו משתמשים באינטרנט עולות תדיר בדיון על הסיומות החדשות לדומייני-העל הגנריים. האם אנחנו מתעלמים מה-URL? עד כמה הוא חשוב? יש דפדפנים שבהם חלונית הכתובת אינה עוד שורת פקודה, אלא חלונית חיפוש בגוגל. ה-URL הוא הכתובת, לא ההנחיה בנוגע לכיווני ההגעה, מה שמעלה את השאלה, האם להשקיע בכתובת על השדרה החמישית או להסתפק במצב הקיים.
בינואר האחרון הודיע סטארט-אפ האמנות ארטסי (Artsy) על שינוי כתובת ה-URL שלו ובעקבות זאת גם את שינוי שמו ושם המותג המזוהה עימו מ-Art.sy ל-Artsy.net. החברה רשמה את ה-URL art.sy ב-2009, והכריזה שזה האתר עם השם האנגלי הקצר ביותר שמתחיל במלה Art.
sy היא סיומת דומיין-העל הגנרי של סוריה, וכשארה"ב השיתה מגבלות על סחר עם המדינה בעקבות פרוץ מלחמת האזרחים בה ב-2011, עלו שאלות בנוגע לחוקיות השימוש בסיומת קוד המדינה.
במרץ 2011 החלו בסוריה הפגנות עממיות; ארטסי חידשה את רישום הדומיין דרך חברה סורית חודש לאחר מכן, והסנקציות האמריקאיות על סוריה החלו כמה חודשים אחר-כך, באוגוסט 2011. ארטסי אמנם לא ביצעה פעילות לא חוקית, אולם היא נאשמת בשאיפה לקיים עסקים עם משטר מעורר פלצות ולו לשם מיתוג בלבד.
ב-2012 רכשה החברה את הדומיין artsy.net והתארגנה למעבר הדרגתי לפעילות בו במהלך 2013. לאחר ניתוק פתאומי משרת מערכת שם הדומיין בסוריה, שנמשך 36 שעות, החליטה החברה להעביר את פעילותה לכתובת artsy.net ולשנות את שם החברה. ההסתבכות של ארטסי עם המשטר הסורי אמורה לאותת לחברות להיזהר מהתפרשות מעבר לגבולותיהן ולשקול את המשמעויות הפוליטיות של עסקאות בינלאומיות. דומיינים עיליים אינם הפשטות מוחלטות שמנותקות מכל מציאות פוליטית.
בראיון לאתר "GalleristNY" אמר נשיא ארטסי סבסטיאן קוויליץ': "העולם הוא מקום מורכב ודינמי. כתובת דומיין יכולה להיות מתקבלת על הדעת שנה אחת ולא מתקבלת על הדעת שנה מאוחר יותר. אני חושב שבזמן שבחרנו לרכוש את Art.sy, העימות בסוריה היה בשלב שונה לחלוטין מזה שהוא בו כעת, ואני לא רואה שום סיבה לכך שהיה עלינו לקבל החלטה שונה מזו שקיבלנו".
הודעה על שינוי דומיין של אתר ״ארטסי״
השימוש בקוד מדינה כסיומת דומיין לשם מיתוג מציב שאלות לא נוחות לחברות מסחריות הפרושות ברחבי העולם. איי טובאלו באוקיאנוס השקט, לדוגמה, הרוויחו מסיומת קוד המדינה שלהם ".tv", בעוד שתושבי האיים עצמם סובלים מסכנת קיום ממשית לנוכח השינויים האקלימיים בכדור הארץ. אתר קיצור ה-URL
bit.ly עובר עתה ישירות ל-bitly.com, כי הסיומת ".ly" שייכת ללוב, שאי-שקט פוליטי וצנזורה מחמירה מאז מלחמת האזרחים שם הקשו מאוד על פעילותם של אתרים בינלאומיים. אם כן, השימוש בקוד מדינה כסיומת דומיין טומן בחובו צורות שונות של שיתוף פעולה – כלכלי וטכני – עם המדינות האמורות. בתחום הקמעונות, תאגידים וחברות מסחריות מקפידים להחזיק חנות דגל בשדרה החמישית במנהטן, אבל כפי שהכתובת האינטרנטית מלמדת, חשוב גם לדעת מי בעל הבית.
צורה חדשה של השקעה: אי-פלאקס ו.ארט
בעוד שהנהלת ארטסי מתנהגת כאילו הסיומת של סוריה היתה חסרת חשיבות למותג שלה, באי-פלאקס מבינים את חשיבותם של דומיינים עיליים. תוך כדי היכרות עם הצרכים האינטרנטיים של קהילת האמנות, השתמש הארגון ביכולות טכנולוגיות שונות ונעשה שחקן מרכזי בסצנת האמנות העכשווית. ההתמודדות של אי-פלאקס במכרז על סיומת הדומיין .ארט זכתה לתמיכתם של מוסדות ואנשים רבים מעולם האמנות, לצד חשדנות מצד אחרים, שתהו מה מסמיך את אי-פלאקס להחליט למי להעניק את הסיומת .ארט.
אחד הצדדים המעניינים בשאיפה של אי-פלאקס לנהל את הדומיין .ארט היה תשומת הלב שהפרזנטציה שהגישו למכרז עוררה בעולם האמנות. הנספחים שליוו את ההתמודדות של אי-פלאקס כללו מכתבי תמיכה של מבקרים, אמנים, גלריסטים, אוצרים ומנהלי מוזיאונים. אם למשל חברה אחרת תקבל את ניהול הדומיין (Deviantart, רשת חברתית לאמנים, היא אחת המתמודדות מול אי-פלאקס), רוב הסיכויים שעולם האמנות יהיה הרבה פחות מעורב בשאלת עתידה של סיומת .ארט. אי-פלאקס מביאה איתה ליוזמה הזאת ידע רב ומעורבות בסצנת האמנות העכשווית, והיא כבר התחייבה להעביר חלקים מרווחיה מהדומיין לתמיכה בפרויקטים של אמנות עכשווית.
אי-פלאקס הדגישה בפרזנטציה את "היכרותה עם קהילת האמנות במובנים הרחבים ביותר". אם סיומות הדומיין הגנריות נועדו לארגן את האינטרנט, אז הרעיון של אי-פלאקס חותר תחת מטרה זו. כפי שהצהירו בהצעתם, בעוד שהסיומת .ארט תחת ניהולם תהיה סלקטיבית, הם מבטיחים לאזן באמצעותה את שדה האמנות, שבו הגישה למשאבים אינה אחידה ובין מוסדות לפרטים שונים יש פערי מימון ניכרים.
מצב שבו לארגון אחד יש אפשרות לקבוע אילו שמות יוכנסו לדומיין ".ארט" מביא להצטברות של כוח ריכוזי רב אונליין. את סיומות הדומיין הגנריות מישהו יצטרך לנהל, אבל מטרתה המוצהרת של אי-פלאקס היא להפוך את הדומיין לנכס תרבותי; ההצעה של אי-פלאקס כללה פירוט שלפיו עם הזמן הסיומת ".ארט" תאפשר מבנה אנציקלופדי שמקטלג את שדה האמנות העכשווית.
עם זאת, לא ברור מה יהיה הקריטריון להענקת שם הדומיין לאתרים שונים. אי-פלאקס הצהירה כי תחת ניהולה ".ארט לא יהיה שומר סף של סטנדרטים אסתטיים", אבל בה בעת הבטיחה להיעזר בצוות בינלאומי של מומחים שיפקחו על הדומיין.
גם ארטסי וגם אי-פלאקס נסמכות על הרעיון שאפשר לעשות כסף ממיפוי עולם האמנות באינטרנט, אם כי כל אחת מהן באופן שונה מאוד. בעוד שאי-פלאקס מדגישה את תפקידה בתוך קהילה מסוימת של עולם האמנות העכשווית, ארטסי, עם פרויקט "גנום האמנות" שיזמה, מתמקדת בהפיכת כל האמנות שנעשית לזמינה באינטרנט. העניין ששתי החברות מגלות בתפקיד ה-URL מבטא את מעמדה של סיומת הדומיין העילי ".ארט" – על אפשרויות המיתוג שהיא מציעה ועל שאלת הטובה שתצא או לא תצא לקהילת האמנות העכשווית מהיוזמה.
למרות התגובה של קוויליץ' על הקלות שבשינוי URL, הדומיין העילי מבטא קביעות. מנויים של רידרז דייג'סט, לדוגמה, יודעים שתמיד יוכלו לשלוח את הצ'קים על המנוי לפלזנטוויל, ניו-יורק, על אף שהחברה העבירה את משרדיה למקומות שונים ברחבי ארה"ב. באופן דומה, משתמשים של אתר מסוים מצפים שהדומיין שלו לא ישתנה. אבל הגופים שמנהלים את הדומיינים האלה משתנים תדיר – מקבוצת איים בסכנת הצפה באוקיאנוס, למשטרים מושחתים במזרח התיכון, להנהלות של מוסדות אמנות בבירות העולם: למה שנצפה שדבר לא ישתנה?
שאלת סיומות הדומיינים הגנריות דורשות מאיתנו להיות יותר נבונים. בחינת מידע אונליין היא הרי אחד הכישורים החשובים בחברה שלנו היום; עם הדומיינים החדשים, ה-URL של אתר ישמש גם מקור מידע על אופיו וגם עדות לרשת הכוחות שבתוכה הוא פועל. במקרה של .ארט נוכל לדעת מי בפנים ומי בחוץ.
המסקנה המתבקשת היא שהנדירות של כתובות דוגמת Art.sy מתנגשת עם הפוליטיקה של גופים מסחריים ומעידה על טבעם יותר משיכולנו לדמיין. למבנה שמאחורי שיטת ה-URL יש משמעויות פוליטיות, אם מעל הבמה של הפוליטיקה הגלובלית ואם במיקרו-פוליטיקה של עולם האמנות.
המאמר פורסם לראשונה באתר רייזום (Rhizome) יחד עם גילוי נאות: ריזום נמצא ברשימת הלקוחות של אי-פלאקס ותרם בעבר לפעילות ארטסי.
