השחיין שוחה במים כנרדם. הוא מניף את ידיו בקצב קבוע כמתוך הרגל. גופו שקוע במים במידה הנכונה, בזווית של כ-15 מעלות. כפות רגליו הלא נראות נעות מעלה מטה, מבלי ליצור גלים, מופעלות על-ידי השריר הארבע-ראשי. רק המערבולת הקלה במים הירקרקים כחלחלים, שבהם משתקפת קרקעיתה המרוצפת אריחים של הבריכה, מלמדת שהוא מפעיל כוח.
(נתן וסרמן, מתוך "שחור וכוכב, מסע בעקבות אלזה לסקר-שילר", סדרת "טנדו", הוצאת כרמל, 2015)
אורי גרון, מתוך "לראיה", המכון לאמנות בת-ים
אורי גרון, "לְראָיה", המכון לאמנות בת-ים
פתיחה: חמישי, 22.1.15, ב-19:00. אוצרת: נעה כהן
גרון הוא צלם, בוגר תואר שני בבצלאל, וזו תערוכת היחיד הראשונה שלו. ראיה מעבר להוכחה מסמנת משהו שקרה, ומשמשת לבסס עובדות שנויות במחלוקת. האובייקטים המצולמים בתערוכה משוללי זהות. עם זאת, הם מרמזים שיש להם עבר, היסטוריה, אוצרים בתוכם אלימות אילמת ומספרים סיפור שאינו. גרון הורג את "הרגע המכריע".
רח' הגבול 18, בת-ים. שלישי, חמישי, 17:00–20:00; שישי, שבת, 11:00–14:00.
אורי גרון, מתוך "לראיה", המכון לאמנות בת-ים
השילוב המתואם בין גריפת המים באמצעות הידיים והדחיפה הקבועה של הרגליים מקדמים את השחיין כאילו משכו אותו בחוט שקוף. כתפיו שריריות, אבל מגע כפות ידיו על הגלים, המתעגלים כעיטורים בבסיסי כדים יווניים, הוא עדין וזהיר. הצופה הקפדן יגלה בשחיין מידה של הידרופוביה, רתיעה קלה מהרטיבות דרכה הוא נאלץ לחלוף.
(נתן וסרמן, מתוך "שחור וכוכב")
מתוך "Tana Mahtiah", הייתם צ'ארלס וענת מרטקוביץ', מרחב לאמנות, יפו
"Tana Mahtiah", הייתם צ'ארלס וענת מרטקוביץ', מרחב לאמנות, יפו
פתיחה: חמישי, 29.1.15, ב-20:00
הייתם צ'ארלס וענת מרטקוביץ' סיימו את לימודיהם במחלקה לעיצוב אופנה בשנקר בשנת 2011, ומאז משתפים פעולה בתערוכות ופרויקטים. בתערוכה יוצגו עבודות משותפות של השניים בציור, רישום, קולאז' והצבה, שנעשו בשנה האחרונה, בניסיון ליצור נארטיב היסטורי אלטרנטיבי שהוא בה בעת אינהרנטי למקום ונפרד מהנסיבות שלו.
נעילה: שבת, 28.2.15. כיכר קדומים 8, יפו. ראשון עד חמישי, 09:00–18:00.
מתוך "Tana Mahtiah", הייתם צ'ארלס וענת מרטקוביץ', מרחב לאמנות, יפו
הוא שוחה בעצלות שמיתרגמת ליעילות מרתקת, יעילות שלא ניתן להפסיק להביט בה. השחיין מניח את ידיו על המים, כאילו הוא מבקש לנוח קצת, אלא שהוא מתחרט והן נעלמות כמו מתחת לכרית, רק כדי להתגלות שוב מצדו האחר של הגוף, עצֵלות וכבֵדות, רבות כוח. הנה הוא מגיע לקצה הבריכה, כמו גונדולה שגולשת לאורך הגרנד-קנלה, בוטחת ויהירה, ביום נישואי הדוֹגֶ׳ה והים. הוא מטיח רגליו בקיר, מתהפך, נעלם מתחת למים ועולה כאנחת רווחה.
(נתן וסרמן, מתוך "שחור וכוכב")
היטלר עם ילדה קטנה. מתוך התערוכה "רפואה קטלנית – מהשבחת הגזע לפתרון הסופי", מוזיאון לוחמי הגטאות
"רפואה קטלנית – מהשבחת הגזע לפתרון הסופי", מוזיאון בית לוחמי הגטאות
פתיחה: 27.1.15, ב-16:30, יום הזיכרון הבינלאומי לשואה
בתערוכה, המגיעה לראשונה לישראל ממוזיאון השואה בוושינגטון, יוצגו פריטים נדירים, כגון "עשרת הדיברות לבחירת בן זוג" – מדריך ביתי שהוציאו הנאצים למען "השבחת" דור ההמשך ושימור האומה הגרמנית; שאלון לאיתור רפי שכל; קבלה בחתימתו של ד"ר יוזף מנגלה מיוני 1944, המאשרת העברת ראש של ילד צועני בן 12 כ"חומר מחקרי"; מסמך סודי של הרייך המורה למיילדות לדווח על לידת תינוקות בעלי מום גופני או שכלי לצורך "המתת חסד"; פתק שכתב אדולף היטלר ונשלח באוקטובר 1939 לראש לשכתו, פיליפ בוהלר, ולרופא המטפל שלו, ד"ר קרל ברנדט, בו אישר את רציחתם של רבבות חולים שתוארו כבני אדם שחייהם אינם "חיים הראויים לחיותם"; עשרות מסמכים סודיים, תמונות, כרזות תעמולה, חפצים, עדויות וידיאו ומכשירים רפואיים ששימשו לבדיקה, לניסויים, לעיקור ולהמתה. מוזיאון בית לוחמי הגטאות, קיבוץ לוחמי הגטאות, ראשון עד חמישי, 09:00–16:00.
"ונצלר בודק ילדה קטנה", מתוך התערוכה "רפואה קטלנית – מהשבחת הגזע לפתרון הסופי", מוזיאון לוחמי הגטאות
מי שכותב פרוזה טובה – שוחה כך בין המילים. המשורר אינו שוחה – הוא כמעט טובע. שוב ושוב, באופן נִסי הוא ניצל מטביעה, אבל אינו מגיח מן המים. ריאותיו נזעקות מאימת החנק. הוא נסחף בבהלה גוברת, חסר חן, במים שאותם הוא מגעיש בעצם שהותו בם. הוא לא קורא לעזרה: אין מי שישמע אותו. הוא שואף יותר אוויר משהוא יכול לנצל, מנסה לטפס מתוך המים החוצה, אבל אין חֶבל, אין גלגל הצלה, אין סולם, רק מהות סמיכה ממנה המשורר אינו יכול להיחלץ.
(נתן וסרמן, מתוך "שחור וכוכב")
שלמה לי אברהמוב, בית האמנים בירושלים, מרץ 2014. מחווה לוויליאם הנרי פוקס טלבוט
"טבע דומם וגעגוע > פרק א' פרק ב'", מקום לאמנות, תל-אביב
פתיחה: 22.1.15, ב-20:00. נעילה: 14.2.15. אוצרים: פסי גירש וניר הרמט
פרק א': מבחר מעבודותיו של שלמה לי אברהמוב, שהלך לעולמו לפני כמה חדשים. בספרו, שיצא לאור כחודשיים לפני פטירתו, הוא משווה את מדיום הצילום ואת הפענוח שלו כהליכה ב"יער עבות שאנו יודעים איך להיכנס אליו, שמחים על העצים המרשימים שבתוכו, אך עשויים להתקשות מאוד למצוא את הדרך החוצה ממנו". פרק ב': תערוכה קבוצתית המתכתבת עם מושאיו ומבטו של אהרונוב דרך ייצוגים ומדיומים שונים. משתתפים: איילת השחר-כהן, ברקת בן-יעקב, גדעון לוין, יובל אצילי, ניר דבוראי, ניר מצליח, נחמה גולן, עמית רונן, שולי בר-נבון, שחר קורנבליט, תמרין מקרוב.
קריית המלאכה, רח' שביל-המרץ 6, תל-אביב. שני עד חמישי, 11:00–18:00; שישי, שבת, 10:30–14:00.
ללא כותרת, שולי בר-נבון, שמן על בד. מתוך "טבע דומם וגעגוע > פרק א' פרק ב'", מקום לאמנות, תל-אביב
אתה רוצה ללכת הרחק ממני?
החלטה שאינה גרועה מכל החלטה אחרת.
אך לאן תלך? איפה ה"הרחק ממני"? על הירח?
אפילו שם לא, וחוץ מזה, לא תגיע הרחק כל-כך.
אם כן, לשם מה כל זה?
לא מוטב שתתיישב בפינה בשקט? לא מוטב כך?
שם בפינה החמה והחשוכה?
אינך מקשיב? מגשש למצוא את הדלת.
אך היכן יש דלת?
למיטב זכרוני, אין בחדר הזה דלת.
מי העלה בדעתו אז, כשבנו זאת כאן,
תוכניות הרות-עולם כגון זו שלך?
ובכן, דבר לא הולך לאיבוד,
מחשבה כזאת אינה הולכת לאיבוד,
נדון בה סביב השולחן העגול,
ויהי הצחוק שכרך.(פרנץ קפקא, "מחברות האוקטבו", מגרמנית: שמעון זנדבנק, הוצאת עם-עובד, 1998)
כתבו לנו: yayinzol@gmail.com
