פרט מתוך which witch
2014
צבעי מיים על נייר
140×100 ס"מ
דפנה סטרץ| Blow Down פרויקט מיוחד לדימוי היומי | אוצרת: יעל רביד
העין האנושית נוטה להתבונן בציור כבחלון למציאות, כך שהצפייה נעשית לרוב מרחוק, בניסיון לתפוס את התמונה המלאה, ורק לעתים הצופה מתקרב אל העבודה כדי להביט בפרטים. הדרך שבה אנו תופסים את המציאות היומיומית הפוכה במהותה: אנו חווים את המציאות מבפנים, הולכים לאיבוד בפרטים ומתקשים לראות את התמונה הגדולה. כך גם יש פער גדול בין החיים היומיומיים שלנו לבין הדברים שנעשים בשמנו, ובאופן עקיף בינינו לבין המציאות הפוליטית הרחבה.
דפנה סטרץ יוצרת ציורים גדולים המציגים דימויים שרובם שאובים מן המציאות הפוליטית המורכבת. מתוך מחשבה על הפלטפורמה האינטרנטית, היא מבקשת לייצר אופן צפייה שונה בציור. בסרט "Blow Up" של אנטוניוני, הדמות הראשית, הצלם, מגדילה דימוי מצולם. מהלך הזום-אין חושף סצינת רצח. סטרץ מבקשת ליצור מהלך הפוך: מתקריב של דימוי מופשט ונזיל, המרמז על אינטימיות נעימה ויחד עם זאת כאוטית, חושפת תנועת ההתרחקות (זום-אאוט) פרטי מציאות קשה וכואבת.
יש סתירה מכוונת בין סגנון הציור המתקתק בצבעי המים, השאוב ממחוזות הציור הנאיבי והפנטסטי, לבין הבחירה בדימויים השאובים ממציאות פוליטית קשה ולא נעימה. הפעולה העיקרית בציור היא הצפה; הצפת הנייר במים, בצבע, בכתמים ובדימויים. חרדות ותשוקות צפות על פני השטח בשיטפון כאוטי המותיר אחריו כתמים וסימנים של עולם אפוקליפטי. הציור של סטרץ עוסק בפער שבין הפוליטי והאישי, בניסיון למזגם לכדי מציאות אינטימית.
