- "העין העירומה": צילום סוריאליסטי במחצית הראשונה של המאה ה-20
- "החומר, החמור והרוח": תערוכת יחיד של שמעון פינטו
- "קיט Kit": צילום, פירוק והרכבה
- שיח גלריה עם האמן יאיר ברק בתערוכה "מרחבים חדשים II"
- ערב לכבוד "טוטם וטאבו"
"העין העירומה": צילום סוריאליסטי במחצית הראשונה של המאה ה-20
אוצרת: ד"ר איה לוריא
מכון שפילמן לצילום, תל אביב
פתיחה: חמישי, 18.4, בשעה 19:00
התערוכה מציגה עבודות נדירות של צילום סוריאליסטי מהמחצית הראשונה של המאה ה-20, מאוסף מכון שפילמן לצילום ומאוסף מוזיאון ישראל.
הסוריאליזם חתר נגד הסדר האמנותי-תרבותי הישן ושאף לנתץ את סדרי החברה הבורגנית, באמצעות חשיפת נבכי נפש האדם ושחרור דחפיו ומאווייו הכמוסים. הצילום הסוריאליסטי ביקש להציג מציאות אחרת ולערער על תפיסת הראייה הישירה דרך יצירת דימויים מדומיינים, פנטסטיים ודימויי חלום על-מציאותיים.
החלק הראשון של התערוכה מתמקד במחשבה הסוריאליסטית, כפי שזו באה לידי ביטוי בצילום. החלק השני עוסק בקולנוע הסוריאליסטי ובמסגרתו מוצגים סרטיהם של מאן ריי"כוכב הים" וסרטם של לואי בונואל וסלבדור דאלי "כלב אנדלוסי", לצד תצלומי סטילס מסרטים נוספים מהמחצית הראשונה של המאה ה-20.
מקום מיוחד מוקדש לתצלומים של מאן ריי ולעבודותיהם של אמנים חברי התנועה, כגוןדורה מאר, פול אלואר, קלוד כאהון והנס בלמר.
03-7283737, thesip.org
שוקן 27, קומה 3, תל אביב
***
"החומר, החמור והרוח": תערוכת יחיד של שמעון פינטו
אוצרת: אורה קראוס
הגלריה העירונית לאמנות, רחובות
נעילה: 20.5
יצירתו של שמעון פינטו מציעה מבט אחר על מושג הישראליות ועל סוגיות הנוגעות למרחב הישראלי, ויוצרת חיבורים בלתי שגרתיים בין שפה, סגנון ותוכן. פינטו משלב בציוריו בין העיסוק במרחב ובהוויה פנימיים המעוגנים בזיכרונות ממחוזות ילדותו בערד ונופיה המדבריים, לעיסוק בשאלות הנוגעות לזהות, לרב-תרבותיות ולחברה הישראלית, תוך מתן פרשנות מהורהרת בנימה הומוריסטית.
ציוריו מציגים נקודת מבט של תום ילדותי לצד מבט בוגר ומפוכח. הוא מתבונן בחברה הישראלית ובורא עולמות ייצוגיים שבהם ניכר המאבק בין החומר והרוח. ההוויה הפרטית שלו מכילה עולמות שונים, אשר מהדהדים בציוריו בגשר שהוא מבקש ליצור בין העולמות התרבותיים הנפרדים, שעמם הוא מקיים דיאלוג. פינטו שוזר בין לוקאליות לאוניברסליות, בין האישי לקולקטיבי, בין מזרח למערב ובין קודש לחול.
בית דונדיקוב, יעקב 32 רחובות
***
"קיט Kit": צילום, פירוק והרכבה
אוצרת: אלה כהן ונסובר
גלריה הקוביה, ירושלים
פתיחה: חמישי, 25.4, בשעה 20:00. נעילה: 20.6
שלוש הצלמות והאמן המשתתפים בתערוכה עוסקים בהפשטה דרך צילום או דרך מחשבה צילומית, המתבטאת, בין השאר, בפירוק הצילום ובהמשגת מנגנון הצילום.
ג'ני רפלסון משתמשת במה שמדיום הצילום מאפשר מבחינה טכנית ותרבותית: מצלמת סלולרי, פילטרים ומצלמת לומו.
שמוליק טוויג בודק את המכניקה שמאפשרת את היווצרות הדימוי: הוא מפרק את הצילום לגורמיו הפיזיים וממציא טכניקות שבוחנות את גבולות המדיום ומערבות אותו בסוגי מדיה אחרים.
נגה גרינברג משתמשת ברגש ככלי, כפי שצייר משתמש בצבע מסוים: באינטואיציה מדויקת היא מייצרת פריימים שנוגעים במקום ראשוני מאוד אצל הצופים.
רעות שאשא בודקת בתצלומיה את מנגנון ייצור הרגש אצל הצופים בצורה שכלתנית: באמצעות פירוק גיאומטרי של האובייקטים המצולמים היא מוסיפה נדבך ויזואלי קר (של צורה וצבע, למשל) למשמעותם התרבותית.
ארבעת האמנים בוחנים את חוויית הצילום בעזרת פירוק ויזואלי והוצאת הצילום ממקומו התיאורי.
02-5456222
יהושע ייבין 13, עמק המצלבה, ירושלים
***
שיח גלריה עם האמן יאיר ברק בתערוכה "מרחבים חדשים II"
בית מאני, תל אביב
שישי, 19.4, בשעה 11:00
החלל הופך ללקסיקון של התרבות המערבית, הפועל בתוך מערך דימויים ואובייקטים. על הקירות סדורים ספרי היסטוריה וטבע, סרוקים עד אחרון הפרטים. עינה של "הנערה עם עגיל הפנינה", שצייר ורמיר, משגיחה עליהם. הדימוי קופל בתוך כפולת אמצע של חוברת הדרכה, והקפל, המשסע את פניה, הופך להיות האחרון בשרשרת הניכוס ההיסטורי: ורמיר ניכס את דמותה, הספר ניכס את ורמיר והסרט ניכס את הספר.
במרכז החלל שולחן אור ועליו נגטיב לתצלום שמעולם לא נוצר. זהו תצלום מאובנים של לואי ז'אק מנדה דאגר, מאבות הצילום, אשר לא ידע את הנגטיב. בחלל שמנגד זורחות שמשות בצדם המערבי של מבנים מודרניסטיים: הגלריה הלאומית החדשה בברלין ובית הזכוכית של פיליפ ג'ונסון.
בחלל חשוך מתנגנת הסונטה "K-213" של סקרלטי, כרקע להתרחשויות בתוך אחוזה אמריקאית על גדות נהר ההדסון. פסטורליה למראית עין שמופרת באי שקט מצמית. שוב סדרי ההיסטוריה ומנגנוני הכוח עולים אל פני השטח בעורמה כמעט בלתי מובחנת.
יהודה הלוי 36 תל אביב
הכניסה חופשית
***
ערב לכבוד "טוטם וטאבו"
יום ראשון, 21 באפריל, 16:00
אוניברסיטת ת"א, בניין גילמן, חדר 496
מאז ראה אור לראשונה בשנת 1913, הפך "טוטם וטאבו" לקלאסיקה בתחומי האנתרופלוגיה, הפסיכואנליזה וחקר התרבות. הספר, המציג את מיתוס רצח האב הקדום כבסיסה של התרבות האנושית וכמקור הטאבו האוניברסלי על גילוי עריות, עורר מחלוקת וביקורת רבה, אך עדיין מהווה אבן-דרך במחשבה על היחס שבין חוק ותשוקה.
לכבוד התרגום העברי החדש של רות גינזבורג, שראה אור בהוצאת רסלינג, יקיים מרכז מינרבה למדעי הרוח ערב מיוחד באוניברסיטת ת"א, בהשתתפות חוקרים מובילים מדיספצלינות שונות:
יו"ר: רונה כהן
דוברים: גל הרץ, רות רונן, צבי טאובר, רות גינזבורג
הציבור מוזמן
***
המודעות ב"רב ערב" מתפרסמות בתשלום. מעוניינים/ות לפרסם בניוזלטר?
צרו קשר: raverev@gmail.com | 03-6041114