פרסים לדרורית גור אריה וגיא רז

מנהלת מוזיאון פ"ת דרורית גור אריה והאוצר וחוקר הצילום גיא רז הם הזוכים בפרס האוצר לשנת 2012 מטעם משרד התרבות והספורט.

פרס האוצר מוענק זו השנה השמינית במטרה להביע הערכה לעבודת האוצר המקצועי הפועל לבניית שימור וטיוב האוסף עליו הוא ממונה, מקדם את המחקר ומעודד חשיפת והצגת תערוכות מקצועיות ומצטיינות בארץ. חבר השופטים בפרס היו: ד"ר גליה בראור, גב' הדס מאור, ד"ר גדעון עפרת וגב' עידית עמיחי כמשקיפה מטעם משרד התרבות והספורט. גור אריה ורז יקבלו  פרס כספי בסך 25,000 ₪ כל אחד.

בנימוקי הבחירה בדרורית גור אריה כתבו השופטים כי "בעשור האחרון הפכה דרורית גור אריה לאחת האוצרות הפעילות והבולטות בשדה האמנות הישראלי. בשנת 2005 נפתח מחדש מוזיאון פתח תקווה כמוזיאון לאמנות עכשווית, מהלך שהיה כולו פרי יוזמתה, ומאז ועד היום היא עובדת ללא לאות לביסוסו כאחד המוזיאונים המובילים בארץ. פעילותה האוצרותית של גור אריה נעשית מתוך מחויבות עמוקה לנושאי המחקר המעסיקים אותה ומתמקדת בהיבטים של רב תרבותיות ויחסי מרכז ופריפריה. גישתה האוצרותית מתאפיינת במחויבות יוצאת דופן וראויה לציון לאמנים עימם היא משתפת פעולה. בסבלנות ובנכונות אין קץ פועלת גור אריה להרחבת גבולות שיח האמנות, להתמודדות עם נושאים בוערים, למימוש פרויקטים מורכבים ולהצגת תערוכות המאתגרות את הצופה רעיונית וחזותית בעת ובעונה אחת. התערוכות המוצגות במוזיאון מושקעות מאוד, ונבנות תוך ערנות ותשומת לב מתמשכת לפרטים הקטנים ביותר ולאופן בו פרטים אלו מתווים בסופו של דבר את חוויית הצופה בחלל.
במהלך השנים שיקמה גור אריה גם את מחסן אוסף המוזיאון ויזמה הקמת גלריה מיוחדת להצגת עבודות מאוסף המוזיאון בהקשרים עכשוויים, גישה המבקשת לגשר על פערי דורות וסגנון ולחשוף את האמנות המוקדמת לצד זו העדכנית. אין ספק כי פעילותה האוצרותית של גור אריה חוללה מהפכה תרבותית בעיר פתח תקווה וטלטלה את מאזן הכוחות המוזיאלי בארץ בכלל. בזכות הישגיה אלו מוצאת ועדת השיפוט את דרורית גור אריה  ראויה  לפרס האוצר לשנת 2012.

בנימוקי הבחירה בגיא רז כתבו השופטים כי "גיא רז הוא אוצר-היסטוריון חוקר, שבהתמדה וללא לאות בונה מהיסודות את מפת תולדות הצילום הישראלי לדורותיו. לצד כתיבת ספרי היסטוריה תשתיתיים וראשונים מסוגם, דוגמת "צלמי הארץ", ספר בו ייצג וסיווג את היצירה הצילומית בישראל מאז ראשיתה בשלהי המאה ה- 19, תר גיא רז בסקרנות ובתשוקה מופתיים אחר ארכיונים סמויים של צלמים ישראליים, ידועים ונשכחים, מציגם ומתעדם בתערוכותיו בחללים שונים ברחבי הארץ. עניין היסטורי אוצרותי מיוחד מגלה גיא רז בצלמים מקומיים מימי טרום-המדינה (דוגמת אברהם סוסקין, צדוק בסן, אליהו כהן, ויקטור סלומון ועוד), כמו גם בבחינת הייצוג הצילומי של מאפיינים תרבותיים מקומיים (דוגמת "הדיוקן התימני"). ארכיונים אמנותיים וארכיונים ממסדיים-חברתיים, בערים, במושבות ובקיבוצים, באלה גם באלה נובר גיא רז ודולה שפע של יצירה צילומית שלא היינו ערים לה. כל זאת, מבלי להעביר קו היררכי ותוחם בין מרכז ושוליים, ובין צלמים מקצועיים יותר ומקצועיים פחות, דוגמת תערוכות הצלמות סוניה קולודני ורחל פישר. דומה, שמצוינותו של גיא רז כצלם, הנמשך אל החברתי-פוליטי, היא גם שמדריכה אותו כאוצר אל חקר הדימוי הצילומי הלאומי, תוך ערנות ופתיחות נאורות וליברליות גם להיבט הערבי הישראלי של המפה ("זיכרון המקום" – היסטוריה צילומית של ואדי-ערה). עשרות התערוכות ועשרות הקטלוגים המלווים, שאצר וכתב רז, מצטברים אט-אט למרקם היסטוריוגרפי עשיר, שלא טופל דיו במחוזותינו. גיא רז הוא אוצר חלוץ, החורש את הקרקע ומהפך רגבים, ובזכות התמדתו והישגיו אלה מוצאת אותו ועדת השיפוט ראוי לפרס האוצר לשנת 2012".