השבוע:
מות הדרוויש – יריית ההמשך
3 כרטיסים זוגיים לעבודתה של סמדר יערון בתיאטרון עכו
צילום: אושרי כהן
מפגש של רקדנים ואובייקטים מכאניים. תיאטרון מחול נשי, רוחני, ילדותי ומיליטנטי. ריקוד מסוכסך ויפיפה בין אם לבנה ובין הרוחני לכוחני. "ג'י.אי.ג'ו" – חייל הצעצוע האמריקאי מיוצר בזול בסין, נמכר בתחנה המרכזית ונלחם באינתיפאדה. מחול נועז המחבר בין האימהות והכיבוש, מחדר התינוקות לחדר החקירות. שני רקדנים ואנסמבל צעצועי מלחמה בתוך המחול התמידי הזה של סקס, לידה, הורות ומוות.
היוצרת סמדר יערון והרקדן רן בן דרור במופע בימתי אשר עושה שימוש בחומרי חיים מהאישי והקולקטיבי. יצירה שמתכתבת עם המקום בהקשר חברתי, פוליטי ואוניברסאלי עם דגש על דיאלוג בין תרבותי כמשקף ויוצר מציאות. מחולות מקודשים ואנסמבל צעצועי מלחמה אלחוטיים במפגש מרתק, מתריס ומפתיע.
יוצרים ומבצעים: סמדר יערון ורן בן-דרור | מסוקאי: אלון שניידר | עריכה מוסיקלית: אילן שלום וסמדר יערון עיצוב תאורה: ג'קי שמש | עיצוב תלבושות: ריטה לונדון וסמדר יערון | דרמטורגית: אסנת שנק – יוסף | צילום: אושרי כהן
23.2 יום חמישי 18:30
המרכז לתיאטרון עכו, גני הפסטיבל, עכו העתיקה
רח' ויצמן 1, ת.ד. 1113, עכו
04-9913834 / 04-9919634
מעוניינים/ות בכרטיסים? כתבו ל-raverev@gmail.com וציינו שם מלא, מספר טלפון וכתובת.
שימו לב – המופע יתקיים בתיאטרון עכו.
FURO – Dance Installation
מיוחד לקוראי "רב ערב"- כרטיס למופע ב-65₪ (במקום 90₪)
צילום: גדי דגון
מאת אוהד נהרין וטבאיימו
שני מתאגרפי סומו מתאיידים, רקדנים נעים בחושניות, איש הפושט שוב ושוב את עורו, רקדנים מבכים את חברם שמת, זקנה שותתת דם, 60 קערות פלסטיק, עורבים, שוטר? רוצח? בשר רוטט, צבים יוצאים מאמבטיה, צעקה קורעת לב, שתי רקדניות (או רקדנים) כמו הסלקטורים ששומרים על העבודה. FURO – אנימציה ובשר חי משוחחים ביניהם.
אוהד נהרין ראה בצ'לסי את עבודתה הקצרה של טבאיימו "בית מרחץ יפני", ויצא המום ומגורה. התוצאה – FURO, מיצג מחול בבימויו המשלב מחול ואנימציה.
"פורו מנפץ את המבט, מבלבל ומבדר…מסע שיש לחוות שוב ושוב" (SVD, שטוקהולם)
ההנחה הינה למופעים המתקיימים בתאריכים 15-17.3
ה' 15 במרץ 19:00-20:30, 20:00-21:30, 21:00-22:30
ו' 16 במרץ 11:00-12:30, 12:00-13:30, 13:00-14:30
ש' 17 במרץ 19:00-20:30, 20:00-21:30, 21:00-22:30
העבודה מחזורית ותוצג בשלושה סבבים, זמן הצפייה המומלץ הוא 45 דקות.
ניתן לרכוש כרטיסים לאחד מטווחי השעות המצוינים בכל ערב. בכל 45 דקות מתחיל סבב מראשיתו, עם שני רקדנים חדשים. מרגע הכניסה הקהל מוזמן לצאת ולהיכנס בכל עת במהלך השעות בהן נמשך האירוע ולחוות את היצירה מנקודות מבט שונות.
כניסה אחרונה – כחצי שעה לפני סיום הסבב האחרון (22:00 ביום חול ובמוצ"ש ו 14:00 ביום שישי)
אולם ורדה, מרכז סוזן דלל, תל אביב
03-5171471\ http://www.batsheva.co.il
קוד הנחה: 2753
"כל מה שאסור" – תערוכה של צבי טולקובסקי בגלריה ברבור
אוצר: אלעד רוזן
בתערוכה יוצגו עבודות מהעשורים האחרונים, כאשר החוט המקשר ביניהן הוא אינטואיטיבי יותר מאשר כרונולוגי. עולם הדימויים של טולקובסקי שאוב ממקורות רבים ומגוונים, שתרבות פופולרית, מסמכים היסטוריים ותולדות האמנות משמשים בו בערבובייה. מבט ראשון בעבודותיו עושה רושם של עולם משחקי ומבולגן, אך מבט מעמיק חושף עולם אפל ורב רבדים. כאמן בעל ותק רב, שורשיו של טולקובסקי נטועים עמוק בחומר, והסטודיו שלו משמש כ"מעבדת חומרים" כשמנעד רחב של טכניקות עומד לרשותו. השימוש הבלתי אורתודוקסי שהוא עושה בטכניקות אלה, בנוסף לעולם הדימויים היחודי שלו בא לידי ביטוי בפני הציור, שתמיד נראה נטוע עמוק ברוח הזמן אך חסר גיל בו זמנית.
פתיחה: יום חמישי 23.2.2012
נעילה: יום שישי 30.3.2012
גלריה ברבור, רח' שיריזלי 6, נחלאות, ירושלים.
למרות הכול, תראו איזו ילדה יפה יש לי – תערוכה של יחזקאל ירדני
בית האמנים ע"ש יוסף זריצקי – אלחריזי 9, ת"א
פתיחה: חמישי 23.2.12 בשעה 20:00
אוצרת: שירלי משולם
יחזקאל ירדני נולד בארגנטינה ועלה לישראל ב-1950. הוא היה תלמידם של יחיאל שמי, דב פייגין, מרסל ינקו, יעקב וכסלר, יחזקאל שטרייכמן וסוניה סדרון. בשנות השישים למד ולימד בבית הספר סנט מרטין בלונדון, היה תלמידו של אנתוני קארו ושימש כאסיסטנט של הנרי מור. בראשית שנות השבעים חזר ירדני לישראל, חבר ליצחק דנציגר והיה מעורב ביצירת תהליכים ופעולות מושגיות חשובות כמו 'מסר – מצר', 'שיקום נחל חדרה' ו 'סדנא פתוחה 75' במוזיאון ישראל.
בתערוכה יציג ירדני מבחר עבודות בנושא "שואה ותקומה" שיצר בשנים 1995-2000. העבודות מקובצות בחמש סדרות: "שלא הובאו לקבורה", "שואה ותקומה", מיצב "סירים", "פרחי שואה" ו"ארובות מעשנות בבירקנאו".
העבודות בתערוכה זו מבטאות את הצורך בהנצחת השואה, ובפרט את הצורך האישי של האמן להתייחס לפרק זה בהיסטוריה של עם ישראל מתוך תחושת ייעוד של מורה לתלמידיו. לפיכך העבודות מתאפיינות בסמליות, באמירה דידקטית ובטכניקות המתעדות תהליכים של שריפה וביקוע לצד הדפסה וציור בצבע ובאבקת מלט. הן חושפות יסודות של הרס לצד יסודות של בנייה, קמילה לצד צמיחה, הישרדות לצד איום, כניעה לצד מאבק, שכול לצד חיים והמשכיות.
הערב:
ארכיון קולנוע מאבק: סדרת הקרנות של קולנוע פוליטי ב"קולנוע בית העם"
הקרנה # 4:
"אני, שחור" (צרפת, 1958, במאי: ז'אן רוש, 70 דקות)
ז'אן רוש היה אתנולוג צרפתי שהסתובב באפריקה בשנות ה-50עם מצלמת 16מ"מ והחל ליצור סרטים על אורחותיהם של מספר שבטים עבור המכון האתנולוגי הצרפתי. לאחר שקיבל ביקורת מכמה מחבריו האפריקאים על הפרספקטיבה הקולוניאליסטית-סטריאוטיפית של סרטיו, שמציגה את האקזוטיות השבטית-טקסית של אפריקה בצורה מניפולטיבית, החל רוש לצלם את אפריקה המודרנית ופיתח טכניקות תיעודיות ייחודיות. כאחת מהדוגמאות המוקדמות של מה שרוש כינה "קולנוע האמת" (Cinema Verite), "אני, שחור" מהווה רגע מהפכני בהיסטוריה של הקולנוע ובפרה-היסטוריה של "הגל החדש" הצרפתי. רוש חבר לכמה ניגרים כפריים שהיגרו לעיר הגדולה בחוף השנהב, וביחד איתם יצר שחזור קולנועי של שבוע אופייני בחייהם. מצד אחד, שחזור זה הוא בדיוני משום שהדמויות מסגלות לעצמן שמות בדויים של כוכבי קולנוע, כמו אדוארד ג'. רובינסון ואדי קונסטנטין, ומשום שהן משחקות תפקיד בהתאם לקו עלילתי שנקבע מראש. מצד שני, מדובר בכל זאת בתיעוד, שכן הדמויות משחקות את עצמן, במרחב הממשי שלהן, ותוך אינטראקציה עם סביבה אוטונומית שאינה חלק מהשחזור. באמצעות אזורים של אי-הבחנה בין תיעוד ובדיון, יוצר ודמות, "אני, שחור" מנסה לעקוף את בעיית "הייצוג של האחר" כדי להציע חזון של שותפות יצירתית שבמסגרתו אני (נעשה) שחור.
דברי פתיחה: אדם אבולעפיה
יום רביעי 22.3.12, 20:30, קולנוע בית העם (רוטשילד 69)
הכניסה חופשית
עורך הסדרה: אדם אבולעפיה
עורך שותף: דניאל וייצמן
בראשית היו געגועים
אירוע תיאטרוני על החינוך המשותף בקיבוץ – מהשכבה להשכמה, מהחלום למציאות.
מופע ייחודי המורכב מתערוכה של מוצגים מהקיבוץ של פעם ומהצגה, החוקר את נושא החינוך המשותף ובוחן את התעוזה שביצירת האידיאולוגיה ואת המורכבויות שנגזרו מאורח החיים הזה.
המופע מתמקד בנקודת המבט של הנשים – אלו שגם בקיבוץ השיוויוני לכאורה לא היו שותפות מלאות בקביעת האידיאולוגיה וניסוחה, שהתאמצו כל-כך להתאים עצמן לקולות הגבריים שקראו להן להתאפק, לא לפנק ולא להתפנק, ששילמו את המחיר הכבד ביותר על מימושה של האידיאולוגיה. אלו שבסופו של דבר, אחרי שנים של שתיקה או השתקה, קמו אחת אחת, בלי לדבר, לקבל אישור או לתכנן מראש, והחזירו את ילדיהן הביתה.
על הבמה שלוש שחקניות. הן האמהות, המטפלות והילדים בטקס ההשכבה. הן מחליפות ביניהן דמויות, תפקידים וגילאים, מאירות את הסיטואציה מכיוונים שונים ומבטאות נראטיב אישי של חוויה קולקטיבית.
קטעי הטקסטים הדוקומנטריים, השימוש בחפצים אותנטיים, השירה והתנועה יוצרים מסכת חדשה-ישנה שבוחנת את שאלת החינוך המשותף במבט מלא הומור, מתגעגע ומבקר.
יצירה ובימוי: הלית מיכאלי | דרמטורגיה: נירה מוזר | שחקניות: מעין ווינשטוק, מירי קירמאיר, הלית מיכאלי | חלל ותלבושות: אביה בש-סוקול | סאונד: רועי הדס | תנועה: נעה זמיר
פסטיבל אשה בתיאטרון חולון | מוצ"ש ה-25.2.2012 | 19:00.
להזמנות: 03-5023001/2/3.
מחיר: 55₪.
אתר הפסטיבל
עט לשינוי
אירועי תרבות בין-תחומיים המחברים בין ספרות, שינוי חברתי וקהילה מקומית
24-25.2.2012
מתחם "רעות" שליד קיבוץ עין השופט
יום ו' 24.2 – מהעבר ועד לעתיד: כנס לספרות ושירה עכשווית:
נתחיל במושב המוקדש למשורר אבות ישורון, במלאת 20שנה למותו, נמשיך אל אמירה הס, לשירה צעירה ולמופע שירי משוררים של ערן צור.
שבת 25.2 – יריד עט לשינוי
הוצאות עצמאיות, ספרים, חוברות שירה, קומיקס, איור ועוד.
עוד בתוכנית: פאנל בלוגרים, הרצאה על קומיקס עכשווי מאת אמיתי סנדי, המוסיקאים שירה ז' כרמל ובני בשן בליווי איתמר רוטשילד, הצגה לילדים, במת פתוחה לקריאת שירה, חווה אורגנית יפהפיה, והרבה שמחה.
www.facebook.com/events/291658637550839 www.shook-einhashofet.com
תערוכות חדשות במוזיאון פתח תקוה לאמנות
החייל הלבן מתוך פרויקט Nomansland קבוצת מוסללה והרשות העצמית צילום: אלכסנדר ג'נצקו
אמנות – חברה – קהילה
מקבץ תערוכות
אוצרת: דרורית גור אריה
אמנות – חברה – קהילה ויחסי הגומלין המתהווים ביניהן, עומדים במרכז מקבץ תערוכות שמבקש להאיר מודלים שונים של מעורבות חברתית, דרך מגוון פרויקטים של אמנים ישראלים ובינלאומיים הפועלים בקרב קהילות באזורים גיאוגרפיים ותרבותיים שונים, כחלק מקידום אג'נדה חברתית ופוליטית שמטרתה להניע תהליכים ולהשפיע על החברה והממסד.
Nomansland– טרילוגיה של מסעות
קבוצת "מוסללה" ו"הרשות העצמית" מאגדות אמנים ופעילים חברתיים, מרביתם תושבי שכונת מוסררה בירושלים ואזור "קו התפר" הסמוך לה – מרחב טעון ששימש כ"שטח הפקר" בשנים 1949-67.
האמנים פועלים לשינוי חברתי ופוליטי במגוון פעולות, חלקן מוחצנות, במטרה להניע את התושבים לפעולה ולהטמיע שינוי תודעתי. חלק מן הפעולות הן "פעולות גרילה" המותירות טביעת אצבע בשטח.
פרויקט Nomanslandמורכב משלושה פרקי מסע, ששניים מהם התקיימו בירושלים במהלך 2011והשלישי הורחב למרחב הציבורי בפ"ת ובערים אחרות ומשודר אל "תחנת שידור" מאולתרת שהוקמה בין כתלי המוזיאון.
פרויקטים נוספים:
אופקים: ז'וזף דדון
פרויקט אופ-אר: ז'וזף דדון, איציק קריספל, אפרת- קובלסקי אדריכלים ודן חסון
בית: דדון ׀ פון-בידר
ארץ אינסוף: אלונה הרפז ומיקה רוטנברג
אל סרו: צ'מי רוסאדו סייחו
אין שם כלום: קטרינה שֵׁדה
החוג לקולנוע: אורי רוזנווקס
שיח גלריה בתערוכות מדי שבת בשעה 12:00
מוזיאון פתח תקוה לאמנות
ארלוזורוב 30, פ"ת 03-9286300
www.petachtikvamuseum.com
דורית פלדמן – 'כתיבת הארץ'
הארכת משך התערוכה: נעילה 2.3.2012
גלריית משכן האמנים, הרצליה
תערוכתה של פלדמן, הכוללת עבודות צילום, פסלי טקסט ועבודת וידאו, מלווה בספר אמן שנוצר בדיאלוג עם שיריה של אוצרת התערוכה ורדה גנוסר, וכולל מאמר של פרופ' משה צוקרמן. שיח מתמשך במרחב הביניים שבין אמנות פלסטית לשירה הניב מפגש הבא לידי מיצוי בייצוגים ויזואליים של נוף מקומי ובשירים השואבים את השראתם מאותו נוף. שתי עמדות תצפית חוברות, באמצעים שונים, ליצירת תהודה חדשה. ב'גוף' פסלי אבן החול הנקראים 'מִכְרה מילים', הותזו אותיות השירים והן עולות וצפות כתודעות ארכיאולוגיות או לחילופין מתגלות כ"אוצר של מילים" .
הארץ המופשטת והארץ המקומית מבקשות לייצר את מפת הנִראות, את הזיקה להוויה דיאלקטית, טעונת סמליות צורנית וסמנטית, ואת המנעד של דיבור שירי המבקש תדיר לאסוף את רשמי הזמן והמקום לכדי חטיבה מלוכדת. כדברי משה צוקרמן: יחס דיאלקטי זה בין תרבות וטבע מוצא את ביטויו המובהק באחד מאמצעי המבע האמנותיים המשמשים את פלדמן ביצירותיה: היא משלבת באורח אינטגרלי הדפסי מפות גאוגרפיות בתוך תצלומי הנופים המרהיבים, ומקפידה בתוך כך על מיומנות גרפית ועל דיוק אסתטי כה מהודקים עד כי פעולת האינטגרציה נדמית כ"מובנת מאליה" – הטבע ומיפויו הופכים למקשה אחת. לאקט המונטאז' הצילומי היבטים שונים: מצד אחד, יש בו כדי לתת דין וחשבון אמנותי על אותו ממד ציווילזטורי של השליטה בטבע על־דרך ההתרחקות ממנו: הכפפת הטבע לקטגוריות המארגנות אותו באמצעות סימונו, קטלוגו, כינויו בשמות, פורמליזציה הגרפית־מדעית שלו וכיו"ב. מצד אחר, ייצוגו נעשה מופשט יותר: אם הצילום מתפקד כייצוג מימטי נטורליסטי שלו, מופיעה המפה כבר כהפשטה של נטורליזם זה, בבחינת ייצוגו של הייצוג".
גלריית משכן האמנים, רח' יודפת 7 (כניסה מרח' נורדאו 50)
אוצרת: ורדה גנוסר
שעות ביקור: ימים א'- ה' 10.30-14.00, או על פי תיאום טלפוני 09-9510601
נעילה 02.03.2012
www.artistsresidence.org
www.doritfeldmanartist.com
ביקרתם כבר בעמוד הפייסבוק שלנו? עשו לייק ותקבלו עדכונים ומתנות גם במשך השבוע.https://www.facebook.com/rav.erev
ארכיון רב ערב: http://erev-rav.com/archives/16535
המודעות ב"רב-ערב" מתפרסמות בתשלום. מעוניינים לפרסם בניוזלטר?
צרו קשר
raverev@gmail.com
03-6041114
