סוף השבוע שמתחיל היום עושה רושם קצת חורפי, אז קבלו את התערוכות החדשות שמבטיחות לעשות חם בלב:
נעמה קפון
והערב, יום חמישי ה-12.1:
וידאו רשת, קופסה שחורה בגלריה גבעון, לקט עבודות וידאו הלקוח מאתר האינטרנט די.וי. בלוג. האתר, אשר התחיל פעילותו בשנת 2005, הוא עדות להתרחבות המהירה של אמנות הוידאו באינטרנט. האתר מתפקד כמגזין יומי מקוון וארכיון עבור קטעי וידאו בפורמט ה 'קוויק-טיים' והתעקשות יוצריו כי כל יצירה שפורסמה חייבת להיות מאוכלסת בשרת הביאה לכך שאין אתר מקביל לו כארכיון המתעד את השנים הראשונות של ארט-וידאו ברשת.
Come Dance With Me, חגיגת שנה לגלריה זימאק עם תערוכה של לי ינור, המפגישה בין שלושת המדיומים וידיאו, צילום ואמנות פלסטית, תוך ניסיון ליצור אחידות ביניהם לכדי ישות חדשה. בערב הפתיחה יוקרן וידאו- ארט על בניין בסמוך לגלריה ויחנך חלל תצוגה חדש.
איתי זיו בגלריה שי אריה עם סרט דוקומנטרי על השואה הבוחן את הציפיות שיש מהאמן, ואת גבול יכולותיו ליצור יצירה בעלת משמעות וערך. הסרט מתעד את ניסיונותיו של האמן ליצור יצירת אמנות שתהיה משמעותית, ערכית, יצירה שבכוחה לעצב ולהשפיע על פנתיאון הזיכרון הקולקטיבי.
פתיחה כפולה בגלריה הקיבוץ: יחידות של אורלי סבר, עם מבנים שבאמצעות עיצובן האטום ומערכת היחסים ביניהן ידברו דיבור אמנותי. ונוף תחום של צור ברק, המטפל בחלל הגלריה כ"נוף תחום", מתייחס למבנה עצמו אך 'פורץ' לתחום האמנות, בנסיון להקנות דרך המבנה חוויה של מרחב נופי פתוח וללא גבולות. .."שתי התערוכות מקיימות ביניהן קשרי גומלין, גם אם אינן מתכוונות לכך: שתיהן מתייחסות למקום, מדגישות את הירידה למרתף האטום של "גלריה הקיבוץ", כשהן משתמשות בהבלטה בצבע הלבן, בטפלן בקירות חסומים … התערוכות מתחברות למאגר התחושות, הדימויים והחוויות של שני האמנים כילדים בקיבוץ"… (מתוך הקומוניקט). אוצרת: יעל קיני.
ציורים של מאיר אפלפלד בגלריה רוטשילד אמנות, עם תערוכת ציורי טבע דומם עם כלי נגינה לצד ציורי חורשה ומספר נופים, הבוחנים את היחס שבין המוסיקה לציור.
אנריקו תומאסו דה-פאריס בגלריה ארמנו טדסקי, עם ציורים ומיצב. …"ניתן לזהות נושאים קבועים במהלך המחקר שלי, כגון עניין בדיסציפלינות אחרות, ביולוגיה – שירה – סוציולוגיה – היסטוריה – עיצוב. זהו המבט והחזון שלי על העולם שסביבנו. הכל הולך ונעשה בלתי-סביר,בלתי צפוי .האנושות התרחקה מהאנושיות כאשר היא שכחה את הטבע, כשטרגדיות מתרחשות בתקשורת, כשהמדע מחפש דרך ליצור צורות קיום חדשות, כשהפוליטיקה אבדה בתוך עצמה, כשפילוסופים בקושי מצליחים לסייע לאדם להבין את עצמו וכשהדת תופסת מקלט ומחכה להארה אלוהית"…
יפה מאד בגלריה P8 …"יותר מאי פעם בעבר, מעניין בעיני מושג היופי באמנות. לאן הוא יכול להוליך, באמנות הישראלית עכשיו; וכיצד הוא מזדקק וצף מהר הקקופוניה הויזואלית שלרגלינו".. (יואב שמואלי, האוצר). מציגים: ליז חג'ג', איל יערי, נעמה קפון, סהר רוקח.
רישומים ומקאטים של אילן אורבוך שנוצרו בסטודיו הניו-יורקי שלו כחלק בתהליך יצירתו של פרויקטים ציבוריים מונומנטלים, בגלריה גל-און. “רוב רעיונותיי הפיסוליים נוצרים בתהליך פנימי. אני מדמה אותם לעצמי, ואז מוציאם החוצה כדי לבחון אותם כגופים המסוגלים להתקיים בכוחות עצמם ברישומים ובמאקטים. אז אני חווה את את הרגעים הטובים ביותר של התהליך, כשהרך הנולד הזה הוא עוד כולו שלי, וידם של המהנדסים, העוזרים למיניהם, הבירוקרטים והאוצרים עוד לא בתמונה”. במקביל, קיים חשש סביר לשיבוש, מיצב בחלון של חוה ראוכר, עם ציור ענק של דמות אישה "גדולה מהחיים", לצד שמונה פסלים, דמויות אדם, היצוקים אלומיניום וצבועים בצבעי שמן.
The Magic of Kenya, תערוכת צילום של צלם הטבע ודים אונישצ'נקו בגלריית פוטולייט, המזמינה את הצופה להצצה מיוחדת לחיי השבטים הקנייתיים, לחיות הפרא המרשימות ולנופים המרהיבים של קניה. מרבית הצילומים בתערוכה צולמו באתרים הסגורים לקהל התיירים בקניה, ומקנים נקודת מבט חדשה ואקזוטית.
לא אור ולא לגמרי חושך, יצחקי גליק לוקח את הצופה למסע דרך צילומים בשחור ולבן בגלריה ריכטר. אוצרת: נורית ירדן.
נשים – היופי בעיני המתבונן, ראובן ברכה בגלריה הרברט ביפו, מציג את תשוקתו האינסופית לנשים ולנשיות, דרך רישומים ופסלים העשויים מחומרים ממוחזרים כקרטון.
Baggage, נעה יקותיאלי בגלריה על הצוק בנתניה, עם עבודות בטכניקת חיתוך נייר, המכילות דימויים סימבולים ופיוטיים העוסקים במטען – מה אנו סוחבים איתנו? מהו המטען האישי והקולקטיבי שאותו נושאת האנושות? האם ישנה הפרדה בין אותו מטען לאדם או החברה הנושאים אותו? אוצרת: מאיה קשביץ.
מאיר אפלפלד
יום שישי, ה-13.1:
smART – תערוכה קבוצתית ואירוע אמנות בנושא "טכנולוגיה חדשה". התערוכה שואפת לגעת ברובד העמוק של תרבות הטכנולוגיה שסחפה את חיינו, בנסיון לחשוף את רגשותיו ותחושותיו של כל אמן אל מול מתקפת הטכנולוגיה. התערוכה תתקיים במועדון המקסים, כדי לשלב את האמנות העכשווית בתרבות הבילוי, הפנאי והרוח. בין המציגים: פליקס לופה, אדי ג'ראלד, נינה כבסה, אלון אבוטבול, אילן אדר, רוני בן שימחון, אלעד לרום, נירית זר, שלומי ניסים, אורן מרקוביץ, יובל כספי, אתי אמינוף, דפנה תלמון, לי טל ועוד..
מקופלת בבית דונדיקוב ברחובות – האמנים בתערוכה מפתחים הליכים בלתי צפויים ויוצרים דימויים מפתיעים באמצעות שימוש בטכניקת הקיפול. אמנים אלו מגיעים ממחוזות שונים: אילן גריבי, העוסק באמנות האוריגאמי, הוא "המקפל הקלאסי"; לאה שבס, קרמיקאית, עוסקת בקיפול חומר; טל פרנק מציירת, מפסלת ויוצרת יציקות קשיחות על גבי ניירות מקופלים. שלושתם מתקפלים זה אל זה, מתחברים איש לרעהו ונפרדים זה מזה, מבחינת תהליך העבודה, הטכניקה, החומרים וחזותם של הדימויים. אוצרת: אורה קראוס.
שיח גלריה על יצירתו והוראתו של יוסף הירש במסגרת התערוכה מבעד למסכה בגלריה יאיר. את השיח ינחה אבישי אייל וישתתפו בו האמנים: יואל גילינסקי, מרק ינאי, דורון לבנה, אורנה מילוא, שיר שבדרון ואלי שמיר.
סוכריות שחורות, דרורה דקל ואיטה גרטנר במשכנות שאננים בירושלים. אוצרת: אירנה גורדון.
יום שבת, ה-14.1:
פתיחה כפולה בסדנאות האמנים בת"א: Meridian ציורים חדשים של לירון רוטמן, ותרפים, עבודות על נייר של רחל קיני.
בגלריה בבארי: GROUND ZIRO של ויקי סקנדריון עם ציורים השואפים להעניק חוויה אוניברסאלית, הצצה לתוך תת מודע קולקטיבי, בציורים עם יצורים מיתולוגיים לצד דמויות נשים אפופות מסתורין, כמעין מכשפות בנופים אפלוליים. AFTERMATH – דנה לוי וסשה סרבר, שיתוף פעולה שהביא לוידאו. בעבודה מרחפת המצלמה מעל נוף אפוקליפטי, עיר מוצפת מים, שוקעת לאחר מבול. המצלמה מובילה אל תוך חדר מוצף, שם מופיעים הסימנים הראשונים של חיים ותקווה לאחר אסון, שטים על פני המים. העיר המוצפת נראית בתחילה אמיתית, אך בהמשך ממבט קרוב יותר היא מתגלה כתפאורה, דבר שמדגיש עוד יותר את שבריריותה.
מוש קאשי במוזיאון תפן, עם תערוכת יחיד בה יוצגו בין השאר עבודות ותיקות לצד חדשות, המציגות את האסתטיקה המדויקת והמוקפדות בהן מתאפיינות עבודותיו, מושאי המחקר שלו, הניזונים מהטבע, ופרשנויות עצמאיות שהוא מעניק למושגים מתולדות האמנות ולאמנות העכשווית. …"סדרת כדורי הזהב מהווה חידה נוספת על זו של עבודת הציור: עשרות הכדורים, עשויים פורצלן מצופה זהב 24 קראט, בציפוי מוזהב, מתגלגלים לעולם תוך שהוא משתקף בהם, משל ינק הכדור את מרחבי העולם לתוכו. אלא שאז נדמה כאילו לא הכדור הוא זה שמתגלגל בעולם, אלא העולם שכלוא בגלגול הכדור. בעבודתו זו מפגיש קאשי בין פשטות ומורכבות: כדור – צורה פשוטה ובסיסית; פורצלן שהוא תערובת של חרסיות, מצופה זהב – שילוב של חומרים שונים"… (מתוך הקומוניקט). אוצרת: רותי אופק.
שיח אמן בתערוכה בריסטולים במוזאון בת ים, בהשתתפות האמנים שי-לי עוזיאל, סשה סרבר והאוצר מאיר טאטי, המתבוננת בתהליכי חינוך, במנגנוני חברות, ובדרכים בהם מתעצב עולמם של אזרחים צעירים, תוך הפניית מבט אל המוסד החינוכי.
שיח בגלריה צדיק, עם האמן בעז נוי בתערוכתו ביקורי סטודיו, בה הוא מציג את הסטודיות של חבריו האמנים ובכך טווה ומנציח את דמותם דרך חלל, חפצים, עבודות ונסיבות.
יום ראשון, ה-15.1:
Jason Lim אמן קרמיקה מסינגפור, משלב בין אמנות מיצג וקרמיקה בסדנא בבית בניימיני. במהלך הסדנא יתקיים מפגש חוויתי בין אמנות המיצג לחומר הקראמי. במרחב הזמן, במסגרת המקום ובנקודת המפגש עם המשתתפים, ישמש החומר הקראמי נקודת מוצא ליצירת מופע. הסדנא תתמקד ביצירת מקבילות תנועתית בין תכונותיו הייחודיות של החומר ודרכי עיבודו לבין תנועות גופו של האמן.
מוכר אך זר, מפגש עם הצלמת מיכל חלבין בלימודי חוץ ויצו חיפה. במפגש תדבר על הדרך שעברה ועל העבודות שיצרה מאז סיימה את לימודיה במחלקה לצילום בויצו חיפה ועד היום ובאלמנטים המקשרים ביניהן. בהמשך תתמקד מיכל בסדרה 'מוכר אך זר' ותראה עבודות מסדרת פורטרטים חדשה שצולמה בשלוש השנים האחרונות, בבתי כלא במזרח אירופה, סדרה אשר תוצג בשנה הבאה ותלווה בספר צילום שליש שלה שיוצא לאור.
נעה יקותיאלי
ועוד קצת:
…"בימים שהגלריה פתוחה המבקרים יכולים להיכנס גם לסטודיו ולא רק לחלל הגלריה. זה יוצר חשיפה מוגברת יחסית לחדרי סטודיו מוסתרים ומבודדים – מצב שהוא לא נורמלי והפוך לגמרי. וככה יוצא שתנועת האנשים, התגובות והמעורבות שלהם יוצרות סיטואציה של אינסטליישן"… (ליאור שטיינר)
—-
רוצים להיות איתי בקשר? dp.artblog@gmail.com
אנריקו תומאסו דה פאריס
תערוכה יפיפיה של מאיר אפלפלד.
רוצו לראות.
אחד הציירים הכי הכי……
גלעד
| |