ריח של התחלות חדשות נישא באוויר, עם אחד התאריכים הכי נוסטלגיים בלוח השנה, הוא ה-1 לספטמבר, כמובן. אני חושבת שיש משהו מאוד נעים בתאריך הזה, שבו אפשר לקחת רגע ולהתרפק על זכרונות, לא משנה איך העברתם את שנות הלימוד בבית הספר.
אז זכרונות או לא להיות, הנה התערוכות החדשות שנפתחות השבוע:
יערה אורן
הערב, יום חמישי, ה-1.9:
פודינג, יערה אורן בגלריה חנינא, עם ציורי שמן על נייר העוסקים באייקונים תרבותיים המציגים פנטזיה המכילה בתוכה את מגבלותיה, ובכך הופכת אותה לפגומה. במקביל תיפתח תערוכת יחיד של האמן והפליט האריתראי פטצום טקלמריאם, העובד בשיטות קלאסיות מתוך התבוננות.
אהבה, למרות…, אלינור קרוצ'י בגלריה טבי לאמנות, עם צילומים מ-3 סדרות: משבר, נחמה, וכאב. העבודות מנכיחות את השבריריות שבחיי הזוגיות והמשפחה, כשעדשת המצלמה הופכת עדה שקופה, המתעדת אינטימיות משפחתית ברגעי חשיפת סודות, בשעות קונפליקט ומתח, ולמעשה הופכת את עצמה למושא הזדהות עם הצופה החיצון.
עיד אל פיטר, רון עמיר ב גלריה המדרשה. .."יכול להיות שאנחנו חווים את אחד הרגעים הגדולים של הצילום. כמו השירה והספרות שפריחתם החלה מהרגע בו למדו כולם קרא וכתוב, כך אולי גם הצילום כשכל אחד צלם והמצלמה נמצאת בכל מקום. אולם נראה שמסיבות שאינן ברורות דווקא עכשיו נסוג הצילום מעצמו ומסמיך עצמו על ההקשר, על קו שנמתח ממנו לשכניו. מרגע הולדתו הוא נבחן כחלק מסדרה, רצף, מקבץ או גושי עבודות כשהשכנות אינה בהכרח מדיומאלית. על רקע זה נראה שיש עניין בהתנסות בתערוכה שתציג תצלום אחד, מה שיחייב מהתצלום מבט פנימה אל עצמו כמופע סינגולרי. חלל אחד סצנה אחת. העתקה של סצנה מחלל אחד לשני"… (מתוך הקומוניקט). אוצר: בועז ארד.
ואקום, תערוכה קבוצתית בגלריה רוארט, הדנה במושג אימת הריק דרך פרשנויות צורניות, מושגיות וסימבוליות, דרך היבטים פסיכולוגיים, חברתיים, אישיים וביקורתיים הנקשרים במושג. מציגים: בעז אהרונוביץ', סול ארז, מתן בן טולילה, יעל ברונר, קרן גלר, בשם הראל, ליאור וילנצ'יק, ליאב מזרחי, עדי נחשון, בר פאבר, אמיר תומשוב. אוצרת: נוגה דוידסון.
מר או וגברת איי, אופיר דור בזומר, מזמינה את המתבונן לחזות מקרוב בתהליך החיפוש המתמיד של האמן אחר משמעות הציור וגבולותיו. .."הציור משתנה כל הזמן, למרות שהוא נשאר ציור. המרכז זז והמבט זז, ז'תומרת למרות שהשאלה היא תמיד אותה השאלה (מה זה ציור?) אני ניגש אליה בדרכים שונות, או חושב אותה אחרת"… (דור).
Falling Petals, אורי גרשט בנגא, עם סדרת עבודות צילום רגישות הבוחנות את סמליות עץ הדובדבן בתרבות היפנית.
צִלְצָל, אמון יריב ברוזנפלד (ללא אירוע פתיחה), עם עבודות צילום המציגות דימויים של חללים ארכיטקטוניים שנבנו בסטודיו, המאוכלסים ע"י גופים ואובייקטים הערוכים בקומפוזיציות פואטיות, אשר מדגישות איכויות צורניות ופיסיות כמו מרקם, מסה וגודל. הדימוי הסופי הוא תוצר של שרשרת פעולות שתחילתן בבנייה, המשכן בהצבה ושיאן בצילום הדימוי המתקבל כקיבועה של פעולה אמנותית שנעשתה עבור הרגע הזה ואינה מתקיימת מחוצה לו.
חתימה טובה, תערוכה קבוצתית בעינגא, העוסקת בשם ובזהות, כפי שהיא מוצגת דרך חתימת האמן. מציגים: משה גרשוני, אסף בן צבי, שי יחזקאלי, פסח סלבוסקי, משה קופפרמן, גלעד קידק. אוצר: אורי גרשוני.
אהד פישוף הולך לאט ברוטשילד, כמחווה למאבק החברתי ולמאהל המחאה ברחוב, במטרה להפנות את תשומת הלב לנושאים הקשורים בזמן ובחשיבה לטווח הארוך. ההליכה תימשך כל היום בקצב ממוצע של כמטר לדקה.
זמאיקאה? מיזם אמנות בחסות עיריית נתניה ואיקאה שיתקיים בנתניה בגלריה על הצוק, ויתייחס לאירוע שריפת סניף איקאה במלאת 10 שנים לפתיחת החנות הראשונה בישראל. התערוכה צמחה מתוך שרידי החנות שנאספו מן האתר החרב וביניהם חומרי גלם שונים – חלקי מתכת, עץ, פלסטיק, שלטים של החנות, שקיות כחולות וצהובות, חלקי רהיטים, פרזול ועוד. החומרים השונים הועברו לאמנים במטרה לתרגם את מה שהיתה פעם חנות איקאה לכדי יצירת אמנות, ותעסוק במתח שבין חנות המהווה סמל לייצור תעשייתי ופופוליזם, לבין אמנות גבוהה חד פעמית. אוהד אלימלך, אליסיה שחף, דרורה ויצמן, הילה וגמן, יעל גסר, מאיה גלפמן, נועה תבורי, נטלי מנדל, ניבי אלרואי, עדי סנד, ענבר פרים, פז הדס, קרן שפילשר, רימה ארסלנוב, רני ששון, רעות קרן, שחף מנאפוב. אוצרת: מאיה קשביץ.
מחוץ לבוידעם, אמנות עם ניצוץ אבק בגלרית שודדי י-ם הירושלמית. בתערוכה תוצג הקבלה בין מושג הבוידעם לאמנות העכשווית בירושלים. האמנים פועלים בתוך ה"בוידעם" התרבותי כקהילה מצומצמת בעיר. מציגים: עינת אמיר, גיא יצחקי, מרסלו לאובר, איתמר מנדס פלור, שי פרסיל, נעם דרור, אמיר בולצמן, יבין בן רשף, נטלי פורטונה באור, אסף עדן, שלומית יעקב, איתמר המרמן, איתמר פלוגה, צליל צמת, לארס סרגל, יניב יור, אסף אלבוחר, אריק פוטרמן, מורן גוטמן. אוצרים: יניב יור ומורן גוטמן.
סול ארז
יום שבת, ה-3.9:
פולקר מרץ בגלריה שלוש, עם כל חייל הוא אמן (קפקא – פינה באוש – רוטפטר – יוזף בויס). במרכז הגלריה יעמוד מיצב הכולל פסלוני חימר, צילומים ווידאו, המתאר את המשך קורותיו של קפקא: בשנת 2011 הרשויות מרגישות תחושת אשמה ומחלטות לחנון את קפקא ולהשיבו לארץ. קפקא נופל חזרה מהשמים אך מפספס פניה בדרך ונוחת על גבו של חמור בקרבת רמאללה שבגדה המערבית. שם הוא פוגש ומתאהב בפינה באוש הרוקדת סהרורית על החומה, אך היא בורחת מהמאהב המשוגע לדרום אפריקה. במקביל לסיפור האהבה של קפקא ופינה באוש, מוצגת בתערוכה דמותו של האמן הגרמני יוזף בויס.
נוסעים צפונה? בגלריה לאמנות עכשוית בטבעון, יפתחו 2 תערוכות באוצרותה של טלי כהן גרבוז. הראשונה, גיא היה פה, סדרת צילומים והצבה באכסדרת הגלריה של שחף ירון. השנייה, המראה הטבעי, תערוכה קבוצתית בה מציגים: אלינה ספשילוב, זוהר גוטסמן, רויטל לסיק, רויטל רטיג.
יום ראשון, ה-4.9:
שיח גלריה בתערוכה ונציה ממואר בגלריה זימאק, בהנחיית דר' קציעה עלון, אוצרת התערוכה, ויתמקד בנושא "ונציה" כממשות וכמטאפורה לביאנלה העכשווית – ונציה 2011.
יום שלישי, ה-6.9:
פופ כבד, תערוכה משותפת לליאת אלבלינג, ונילה רויאל, רייצ'ל מונוסוב ב-ST-ART. "אשה אינה נולדת אשה, אלה נעשית אישה" (סימון דה-בובואר). התערוכה מבקשת להאיר את אידאל היופי, כמייצגו של המודל הנשי, כפי שעולה מנקודת מבטן של שלושת האמניות. אוצרת: ליאורה בלפורד.
מַחְבֵּרת מְחַבֵּרת – תערוכה של עמותת לצאת מהקופסא, המלווה באמצעות מיצבים ויזואליים את המחברות המעוצבות של פרויקט מַחְבֵּרת מְחַבֵּרת, בגלריה דניאל. יוצגו מיצבים היוצרים קישור בין עיצוב המחברת לבין העולם המוחשי שממנו נבעה ההשראה לעיצוב. אוצרים: אימרי קלמן ושרון תובל. המעצבים המשתתפים: איתם טובול, אלה כהן, אניה מוצ'ניק, בועז סידס, גיא חרל"פ, יוסי אסולין, יעל ורמוס, עדה רום ושירה קורח.
אורי גרשט
ועוד קצת:
מחאת האמנים לא גוועת.
הדיון על עתיד מוזאון ת"א.
אמנים בכירים מצטרפים למאבק במוזיאון תל אביב.
סיכום הפגישה עם רון חולדאי.
יהושע סימון ויונתן אמיר עונים ליורם קניוק.
יגאל תומרקין מרהיב בחזי כהן.
שתי תערוכות מנוגדות במוזיאון תל אביב.
השעון במוזאון ישראל.
על כלבים ואנשים אחרים.
תמיר ליכטנברג בסדנאות האמנים (ע"מ 118).
איתן בוגנים מראיין את יהודה פורבוכראי (ע"מ 120).
לסיום:
…"בתור אחד שמסתכל על עצמו מהצד זה די עלוב, כי איזה משחק אני משחק? אני רוצה לצייר, שיקנו, שיאהבו, ובסוף אחרי כל זה לצעוק: זין, אני לא רוצה כלום. זה פתטי, אבל כנראה בלי זה אני לא מסוגל לחיות. בסוף אני עושה את הפשרה. בסדר, אני אשתף פעולה, תזיינו אותי קצת ואז אלך שוב הצידה כי אני לא אתכם בעסקה. אתם לא תקנו את נשמתי, רק את גופי"… (פורבוכראי)
אמון יריב
ביקרתי בתערוכה של תומרקין בגלריה חזי כהן, נהניתי מאוד. תומרקין גאון. הפסלים שלו יפים עם אמירה רבת משמעות. מחברת בין אמנות, מנטליות ישראלית, פוליטיקה ועשייה דינאמית. ממליצה בכל פה ללכת ולראות את התערוכה.
ויקי פיטר
ויקי פיטר
| |