"אחד העם 90" הוא שמה של גלריית האמנים השיתופית הראשונה שפעלה בשנות השמונים בת"א, וגם שמו של ספר חדש המתעד את תולדותיה. הספר מתאר וחוקר את הולדתה ופעילותה של הגלריה שפעלה בשנים 1982-1986 במתחם שינקין – אז הדרום הרחוק של ת"א – ואת הולדת השינקינאות כפי שבאה לידי ביטוי בגלריות של אמנים צעירים, אירועי עדליידע, עיתון תת רמה, חנות לעיצוב פלסטיק פלוס ובתי הספר לאמנות: קמרה אובסקורה ומימד.
גלריה אחד העם 90 הוקמה כיוזמה פרטית על ידי שלושה אמנים: אריה ברקוביץ, שרה חינסקי ורונית דברת. כעבור שנה הצטרף עמי שטייניץ כאוצר הגלריה. הייתה זו אחת הגלריות הראשונות בארץ שנוסדו על ידי אמנים כגלריה שיתופית הממומנת ומנוהלת על ידי האמנים עצמם – תופעה חברתית ייחודית שהציבה אלטרנטיבה לממסד האמנותי וסימנה מהפך באפשרויות התצוגה העומדות בפני אמן צעיר. "אחד העם 90" היוותה אלטרנטיבה גיאוגרפית, כלכלית, מדינית (מדיניות פלורליסטית), אסתטית (תצוגות מעורבות של פיסול, צילום, אדריכלות, וידיאו וכדומה) ויש שיאמרו גם פסיכולוגית. עד מהרה הפכה הגלריה למוקד התעניינות ודיון והפכה לציון דרך בתולדות התרבות המקומית. חלק גדול מאמני ואוצרי הגלריה שהחלו את דרכם בשנות פעילותה, ביניהם פיליפ רנצר, דרורה דומיני, דוד וקשטיין, אריה ברקוביץ, שרה חינסקי ועוד, הפכו עם השנים לאמנים מרכזיים ולדמויות משפיעות על השיח האמנותי.
סיפורה של הגלריה הוא סיפור על אמנות, על התארגנות חברתית והכח הטמון בה, על מאבקי כח, הכרה והישרדות. באמצעות צילומים, מאמרים מאת פרופ' יערה בר און ודר' גדעון עפרת ומחקר של דר' דליה מנור, מתעד הספר את התהליכים החברתיים והתרבותיים שייצרו מושג תרבותי כלל ארצי "השנקינאות".
את הספר ערכה רז סמירה והוא רואה אור בהוצאת חלפי ספרי אמנות ובתמיכת מפעל הפיס.
ביום שני ה- 17.1.2011 יושק הספר "אחד העם 90 – שנות ה80" במרכז למוסיקה ע"ש פליציה בלומנטל, רחוב ביאליק 26, תל אביב.
כניסה חופשית.
מעולה! סוף סוף הכלום השינקינאי של שנות השמונים מקבל ספר מה שיפריך כל סוג של געגוע או רומנטיקה לתקופה וכולם יוכלו להיווכח באופן מסודר לאמנות הגרועה שהחברה שם עשו. חשוב מאוד!
ראסטר
| |כשאתה תכנס לתולדות האמנות הישראלית תהיה לך זכות לדבר, או לחלופין להיות ציני…….
גיל
| |