הילה כהן שניידרמן

  • איך יודעים לראות?

    "הפסל הוא תלת ממדי, אנחנו אמורים ללכת מסביבו, לעמוד מולו, ללכת הצידה ואחורה, הוא מכריח אותנו להיות פעילים פיזית. ואם ניקח את הרדוקציה הזאת, את הדבר המינימליסטי הזה, נוכל לטעון שפסל הוא בעצם פעולה: המופע שבו אנו הולכים מסביב, התנועה של האדם הזז סביב הפסל הדומם. בעצם הגוף שלנו עושה פעולה שהיא חלק בלתי נפרד מהדבר שאותו היא מקיפה, והיא הסוף של התנועה שמשלימה את הפסל". כנרת חיה מקס על פעולה של אלה ליטביץ מתוך תערוכה קבוצתית מצטברת בגלריה החיה בירושלים

  • הפצע הסורי-אפריקאי

    "אנחנו חיים בתוך מטאפורות. הן ממשיות יותר ממה שאנחנו מסכימים להבין. בין השאר כי הקיום שלנו הוא לא רק פיזי אלא גם פואטי, והוא בראש ובראשונה מדומיין. דמיון הוא דבר מאוד־מאוד מוחשי המתחולל בתודעתנו ובהכרתנו". מתוך דברים שאמרה הילה כהן-שניידרמן בכנס ״מקומנו״ בבית הספר לתיאטרון חזותי

  • סערה בכוס תה: יששכר בר ריבק בדיאלוג

    "התיעוד המתמשך של חיי השטעטל במגוון אופני מבע (אקספרסיוניזם, קוביזם, פוטוריזם) הוא מעין תערוכה ארוכת שנים שריבק הוא גם האמן וגם האוצֵר שלה. ההצגה של עבודותיו בתערוכה היא במובן הזה אוצרוּת של אוצרוּת". אלכס בן ארי על התערוכה "יששכר בר ריבק בדיאלוג" במוזיאון בת ים

  • הילה כהן שניידרמן היא זוכת פרס שר התרבות בתחום האוצרות לשנת 2021

    הילה כהן שניידרמן זוכת פרס שר התרבות בתחום האוצרות לשנת 2021. גובה הפרס יעמוד על 40,000 שקלים.

  • מי שנמדדו ומי שלא

    ״התערוכה מציבה מעין ׳גריד אופוזיציוני׳ ומנעד רחב של קודים אסתטיים: ממרחב הדעת של האמנות ההגמונית והמערבית לתערוכות המזרחיות המיליטנטיות ה׳חמות׳ וה׳צבעוניות׳. היא משדרת ריחוק, איפוק, שכלתנות ותחכום, ויש בה הברקות אינטלקטואליות שמתחפרות בתוך יצירת האמנות, המכנסת את המציאות לסובטיליות חזותית״. קציעה עלון וליאת ארלט סידס על התערוכה ״מאז החלו המדידות״

  • היצירה המגדרית של אריאלה שביד

    "בפעולות התחפשות שונות חושפת שביד עולם חושני, חמקמק, פנטזי ועתיר הקשרים, מתגלה ומתבהרת השקפת עולם פמיניסטית, המתריסה על אופן פעולתם של המנגנונים הממסדיים, הפטריארכליים ביסודם, המפקחים על הסדר החברתי והפוליטי". ד"ר רות מרקוס ורותי חינסקי-אמיתי על עבודותיה של אריאלה שביד

  • לקראת הדתה מתקנת

    ״הפניה אל התיאולוגיה, גם כשהיא נעשית ע״י יוצרים דתיים לגמרי, אינה ביטוי לתשובה ואישור של מערכת ערכים מקובלת, אלא דווקא אמצעי לבירור והצגת שאלות לגביה״. יונתן אמיר על אמנות דתית בישראל כמחזירה בשאלה

  • שאיפה לשינוי הסטטוס קוו

    "הרציונל העומד מאחורי פרסום התעריפון הוא שינוי הסטטוס-קוו, בשאיפה להפוך את הציפייה לקבל שכר עבור עבודה לסטנדרט בקרב אמנים, אבל גם העברת מסר לגורמים המתקצבים במשרד התרבות ובממשלה: התקציבים חייבים לגדול, ואי אפשר לצפות מאמנים לעבוד בהתנדבות"

  • המלצת השבוע: ״המאמינים״ במוזיאון בת-ים

    ״התערוכה מציעה לחשוב על אמנות כפורעת החוק של הסדר הדתי, אך גם כמי שאינה עושה את מעשיה מתוך עמדה רציונליסטית ומרוחקת אלא מבפנים, כשותפה וכגורם עויין גם יחד״. יונתן אמיר על התערוכה הקבוצתית ״המאמינים״ במוזיאון בת-ים

  • תעודת אוצר

    ישראל, כמו ארצות אחרות בעולם, שרויה באינפלציה של תוכניות ללימודי אוצרות. מי מרוויח מהן? מי מפסיד? האם שדה האמנות ערוך בכלל לקלוט את בוגרי התוכניות? והיכן עשוי לצמוח דור חדש של אוצרים משמעותיים?

  • לא יכלה שלא לראות כל מה שכואב

    "פדרמן ביקשה לגרום לאנשים לראות את מה ובעיקר את מי שעל פי רוב פשוט יותר שלא לראות. עבודותיה השונות ביטאו את האופן שבו נושאים כמו חומת ההפרדה, גירוש פליטים, עבודה זרה, חרדות קיום וחוסר במים מחלחלים אל החיים העירוניים הבורגניים ומאיימים על שלוותם". הילה כהן-שניידרמן נפרדת מהאמנית שלי פדרמן ז"ל.

  • ״הגן עושה את מה שהוא אמור לעשות״

    יעל גילעת משוחחת עם האמן אריאל רייכמן על תערוכתו 1200 ק"ג אדמה במוזיאון פתח תקוה לאמנות.

  • גינה בהפרעה

    במוזיאון פתח תקווה מוצג אשכול תערוכות גדול ותובעני. תערוכתם של הצמד גיל ומוטי בנאלית ומאכזבת, ואילו אריאל רייכמן מציג מיצב יפה של גן פרא המונשם באמצעים מלאכותיים.

  • בין הכיסאות

    "אחד הדברים שהכי מוזרים לי מאז שהתחלתי לעבוד כאוצרת במוזיאון פתח תקווה, זה שיש לי משרד. אמנים באים להיפגש איתי, ואז יש את הכיסא שברור שהוא של בעלת המקום, ולצורך העניין בעלת הסמכות; ויש את הכיסא של מי שהוא מהעבר השני של השולחן". הילה כהן שניידרמן מסרבת להיררכיה בין אוצרים לאמנים ונהנית לעבוד עם אמנים חיים.

  • שיתוף פעולה ביקורתי

    מאמרה של דורית ארגו יוצר דיכוטומיה שדורשת מאיתנו לבחור – אמנות או אקטיביזם. איננו לוקחות חלק בויתור החד צדדי על האחד או על האחר, ובמקום זאת מבקשות לחשוב בשיתוף עם האמנים, כיצד ניתן (ולא האם), למזג בין השניים באופן אחראי ובעל משמעות.

  • ידוע בציבור

    עומר קריגר, המנהל האמנותי של פסטיבל "מתחת להר", מסביר מה בעצם החשיבות של אמנות ציבורית ומדוע אמנים צריכים להתחיל לעבוד במוסדות ציבוריים ולארגן הפגנות.

  • ב-5000 רגל טסה הרכבת

    על תפיסת הזמן בעבודתו של עומר פסט '5,000 רגל זה הכי טוב' ובסיפורו של יואל הופמן 'בין הרים ובין סלעים טסה הרכבת'.

  • רפורמת בכר

    חרף המראה המשוכלל, הנקי והמהוקצע של תצלומיו של אריאל קן המוצגים בתערוכה הקבוצתית "מנוע חיפוש", הם מסרבים לאפשר לטכנולוגיה לשמר את ההפרדה התודעתית בין המוצר הסטרילי לתופעות הלוואי של ייצורו.

  • הצג, הסבר ונמק

    כיצד יתכן שבתערוכה שכולה עיסוק בהיפר-לינק אין אפילו רגע אחד של קישור, קפיצה או מתיחת קו רוחבי לא מתבקש? על התערוכה "מנועי חיפוש" במרכז לאמנות עכשווית.