ציור ישראלי
בעז נוי: הנוף הנראה, הנוף המורגש
- נעה מורדוך-סימונסון
- 29/08/2024
"האופק נחסם בלבנון ובמחשבות מטרידות. המרחב הופך להיות מרחב של טריטוריות ועל הקנווס גם מרחב של צבע ונפח. ככה אני רואה את הבד הזה, מבלי לדעת עדיין מהו הציור". כך, גבולות גיאוגרפיים מתערבבים בגבולות ציוריים, טריטוריות מסווגות בהתאם לקבוצות אתניות, לאומיות, אבל גם בהתאם לכתמי צבע וצורות". נעה מורדוך-סימונסון מתוך קטלוג התערוכה "שומר הגן" של בעז נוי במשכן לאמנות עין חרוד
שתיקת האסון, שתיקת הציור, שתיקת המוזיאון
- עילי ראונר
- 16/12/2019
"ההפשטה של האסון היא בחירה מודעת של הצייר: היא מאפשרת לחשוב על האסון, מבלי להיבלע באימת המקום ומבלי ליטול בו חלק. זוהי בחירה אנטי-דרמטית שמשמעותה לא לייצר גוף פצוע, אלא אמנות פצועה". עילי ראונר על עבודותיו של גלעד אפרת, בעקבות התערוכה "גוף ציור" במוזיאון ישראל
שני זרמים זהים בציור הישראלי
- אדם ליף
- 09/06/2019
הן אסכולת הציור הפיגורטיבי-ריאליסטי והן האסכולה הקונספטואלית שרווחת באקדמיות בארץ מבוססות על קונספציה מוקדמת ששולטת על מהלך הציור, מגבילה ומרסנת אותו, ומונעת מהציוריות לפרוץ קדימה. אדם ליף מגיב למאמרו של יונתן אמיר על הציור הריאליסטי בישראל