סאלי הפטל נווה

  • כשרוע מסתדר בגריד

    "התערוכה מצליחה לחמוק הן מבנאליות והן ממטיפנות, מפני שאינה בוחרת צד בוויכוח לגבי הרוע האנושי בכלל, או בנוגע להתממשות הרוע כאן ועכשיו בפרט. ובניגוד לתערוכות נושא אחרות, תערוכות שהן ״על״ משהו, היא לא שואפת להקיף את הנושא, לחקור אותו או ללמד אותו. היא גם לא בוחנת דימויי רוע, או מייצרת דימויים של רוע, אלא מקדישה עצמה למחשבה על רוע דרך אסתטיקה, ולמחשבה על אסתטיקה דרך רוע". קרן על גולדברג על "שורש רע" בבית האמנים, ירושלים

  • צבעוניות של פליטות

    הים זוכר ומשלם על מה שבני האדם מנסים לשכוח. עבודותיה של עריף-גלנטי לא מותירות את אפשרות השכחה הקלה. הדסה גולדויכט על התערוכות ״סאנשיין״ ו״זריחה״

  • ריאליזם מזויף

    ״זו תערוכה יפה, וירטואוזית, של ציורים שאפתניים המנסים ואף מצליחים ללכוד דבר מה חמקמק מכוחו של הריבון, ממה שנמצא כמושא וכאופק עבור הציבור המודר מכוח, שנחשף בציורים אלו כמרכז השואב את הכוח והפנטזיות והבורות של הפריפריה הנושאת אליו עיניים״. יונתן הירשפלד על התערוכה ״משכן״ של אוסנת יהלי סרבגילי בבית האמנים, ירושלים