מלחמה

  • אין צורך בשאלות

    "הפרקטיקה הלא אלימה של התנועה החלה כמרחב המאפשר שאילת שאלות ודיאלוג, אך כיום קשה שלא להכיר באופן שבו PACBI, תת־קבוצה של תנועת החרם, גודעת כל אפשרות לשיח משני צדי המתרס. כך, הלכה למעשה, מונעים דיאלוג ומייצרים שדה שטוח הרואה את המציאות מנקודת מבט יחידה". רותם רוזנטל על פרינטד מאטר ועולם האמנות בארה"ב אחרי השבעה באוקטובר

  • שמלת האפר – שמלת רפאים

    "השמלה הריקה היא מעטפת גוף, קליפת אפר, העוטפת חלל ריק. מעטֶה האפר מעלה זיכרון של גוף ילדה שנשרף, שהתכלה. השמלה הריקה מהדהדת את הגוף הזעיר שנועד לשכון בו. היא מטלטלת וקשה לצפייה והופכת את הצופה לעֵד". דליה בכר על עבודתה של חנאן אבו חוסיין, "פוסתאן, שמלת אפר"

  • בַהיוֹת של תנועת מטוטלת: בין עקבות להיעדרם; בין מחאה למלחמה

    "בתקופה שבה כל יום הוא מטוטלת של תקווה ומוות, 79 ימי ההצבה יצרו תנועה גם ביחסי הגומלין שבין מסמניה למסומניה – הרחיבו אותם, צמצמו אותם וחוזר חלילה, ובכל מפגש תלו עליהם, כיאה לדימוי מרובד, קריאה דומיננטית אחרת שהיא תולדה הן של זמן והן של התרחשות חוץ־אמנותית". גל קוּסטוּריצה על התערוכה "עקבות" של עירית בראל בסן בגלריה בנימין

  • הכנפיים של האריה המעופף בוונציה: תרבות הביטול ומכתבי המחאה בעידן הפוסט אמת

    "העיצוב החקייני של הלוגו, הניסוחים הבוטים, סגנון הכתיבה הייחודי, השימוש במקורות מידע חיצוניים רבים, העדרם של נותני חסות או במה מוכרת, תרגום מיידי לעברית ולערבית (בניגוד למכתבים אחרים, שהתפרסמו באנגלית בלבד), ההתייחסות המפורטת להיסטוריה של הכיבוש ולנַכְּבָּה, לצד הדרישה לביטול ההשתתפות, כל אלו מעידים על זהותו החריגה של המחבר הקולקטיבי, ומעוררים שאלות הנוגעות הן להתייחסות הולמת והן לגבולות הכוח וההשפעה שלו." חנה אנושיק מנהיימר על מכתב המחאה של ANGA

  • ברווח שבין המילים

    "רצף מסחרר של דימויים מכל מני סוגים ובכל מני מדיות, שמתחברים ולא מתחברים, שעוברים מאחד לשני לשלישי עד שאתה פוגש דימוי שמפעיל אותך. בדיוק כמו אייטם קורע לב בחדשות או סרטון מרגש של מפגש בין משפחות, לרגע אחד משהו בפנים נשבר". דידי כליפה על התערוכה "שמיני עצרת" במוזיאון תל אביב

  • הפצע הסורי-אפריקאי

    "אנחנו חיים בתוך מטאפורות. הן ממשיות יותר ממה שאנחנו מסכימים להבין. בין השאר כי הקיום שלנו הוא לא רק פיזי אלא גם פואטי, והוא בראש ובראשונה מדומיין. דמיון הוא דבר מאוד־מאוד מוחשי המתחולל בתודעתנו ובהכרתנו". מתוך דברים שאמרה הילה כהן-שניידרמן בכנס ״מקומנו״ בבית הספר לתיאטרון חזותי

  • השניים אמורים ללכת יחד

    "לא צריכה להיות סתירה בין התנגדות נחרצת לכיבוש הישראלי ולמשבר ההומניטרי בעזה, לבין גינוי חד־משמעי של מעשי אלימות ברוטליים נגד אזרחים חפים מפשע בישראל". תגובתנו למכתב הפתוח שפרסמה קהילת האמנות הבינלאומית

  • עיצוב חירום 1

    "עיצוב אינו מקצוע שתפקידו לייצר סגנון ודקורציה, אלא מכשיר לשינוי חברתי שמובל על ידי אנשים בעלי תושייה, כושר המצאה, יכולת לפתור בעיות והבנה של החברה האנושית". אורי ברטל על עיצוב בזמן מלחמה