מארקסיזם

  • בשורת התלקחות – סיפור של ציור

    "המסעות הגיאוגרפיים של 'השביתה' שזורים בגישות הפרשניות כלפי הציור. הוא עבר מהרפרודוקציות השמרניות של ה'הרפרס' לתהילת עולם, מרכישה על-ידי האליטה של מיניאפוליס לאלמוניות המרתף, מגילוי-מחדש על-ידי רדיקלים בארה"ב לקליטה מאוחרת בגרמניה". גליה יהב בעקבות "השביתה", ציורו של רוברט קוהלר.

  • להגן על טענות משונות פשוט כי הן משונות

    "הכלכלה הקפיטליסטית אינה כלכלה שבה אפשר לקנות הכל והכל עומד למכירה, אלא כלכלה שבמסגרתה הקטיגוריה 'דברים שאי-אפשר לקנות' היא קטיגוריה כלכלית, שממנה נגזרים איסורים והיתרים מוסריים". מתוך הרצאה על ספרו של נועם יורן "מה רוצה הכסף?"

  • מחשבות על הדוניזם דמגוגי

    "הביקורת של יונתן הירשפלד על בוריס גרויס מסווה את העובדה שהיא מניפה דגל אחר – כזה שלא דבק בו כמובן רבב מרקסיסטי-מטריאליסטי, והוא מהווה שלוחה של הניאו-ליברליזם שמוכר את אידיאל החירות והסובייקט האוטונומי לכל מי שידו משגת". תגובה.

  • נגד גרויס

    "קריאת מאמריו של בוריס גרויס מרגילה אותנו שהשמרן הוא המהפכן, השמאל הוא הימין, הכותב הוא האמן, האמן הוא המתעד והכל מסתדר איכשהו ככה, שכותבים מהאקדמיה המחזיקים בדעות צודקות הופכים להיות הקוראן, ואמנים למאיירי הקוראן". יונתן הירשפלד בביקורת גורפת והצעה חלופית.

  • אמנות מהגלות – אקספוזיציה

    המקום המרכזי שפעולות איקונוקלסטיות תופסות בתרבות העכשווית הוא הוכחה ניצחת להישרדותה של החוויה האסתטית. הרחק מהחוויה החושית הסקפטית שאנו פוגשים לעתים כה קרובות בעולם האמנות ממשיכים דימויים לפגוע, להיפגע ולקחת חלק פעיל בלב המאבקים יומיומיים. חוויות מכנס כתיבה על אמנות בברלין ומתווה לטור חדש.

  • הקוד של הארווי

    משבר אינו כשל אלא יסוד בסיסי בכלכלה הקפיטליסטית. מה קורה כשכלכלנים מתעקשים לעודד שלושה אחוזי צמיחה בשנה, ואיך זה קשור לאמנות? על ספרו של דיוויד הארווי "מסתורי ההון".