יונתן אמיר

  • מוזיהון תל-אביב

    אחרי 16 שנות דיקטטורה, השאלה הראויה להישאל ע"י אנשי מוזיאון ת"א אינה כיצד להנציח את פועלו של מוטי עומר, אלא כיצד למחות את החרפה שהמיט על המוזיאון השני בגודלו בישראל בשנות כהונתו, כיצד להפקיע את ניהול המוסד מידיהם הבלעדיות של בעלי ההון, ולהשיבו לידי הציבור.

  • קשר דם

    ציוריו של לוסיאן פרויד, שנפטר בשבוע שעבר, נתפסים כחסרי רחמים בשל הריאליזם הבלתי מתפשר והחודרני שמאפיין אותם, אולם תהיה זו טעות לראות בו צייר של בשר.

  • על גבול הכתיבה

    הספרות והשירה משמשות כציוני הדרך של "נופל מחוץ לזמן". הן הממקמות את סיפור השכול הקושר את תהליך האבל במעשה הכתיבה באופן בלתי ניתן להתרה, במרחב טראומתי שגיבוריו, רובם ככולם, עוסקים בסיפורים.

  • תיאטרון שלטון

    התערוכה "הוצאה להורג", שבוחנת את ההיבט התרבותי-אמנותי הנלווה לטקס הרצח השלטוני והתיאטרלי, היא ניסיון קונספטואלי לא פחות מאשר מקבץ עבודות.

  • חולשה על סף אילמות

    נראה שרוב בוגרי התואר השני בבצלאל אינם מסוגלים – ואולי גם לא מעוניינים – להשתחרר מצל מוריהם, ולכן אין בתערוכת הגמר שמוצגת בנמל יפו עבודות שיחרטו בזיכרון. האם תואר שני באמנות הוא התואר הראשון החדש?

  • עבודה בעיניים

    חוסר אחריות בתערוכה קבוצתית במוזיאון פ"ת, תצלומי תאומים ודילמות מופרכות בגלריה חזי כהן, חזרה לרגע אחר בצילום במוזיאון ת"א, וסוגים שונים של מחאה במוזיאון על התפר בירושלים.

  • אדריכלות בעידן הפיסול הדיגיטלי

    עם תום עבודות בניית האגף החדש של מוזיאון ת"א באוקטובר הקרוב, יכפיל המוסד את שטחו. בינתיים ניתן להתרשם מהמבנה החדש והייחודי שבנייתו יצרה אתגרים הנדסיים ולוגיסטיים לא פשוטים.

  • אדישותו של "בעל הבית"

    "כדי שהמדינה הנאצית תשגשג לא נדרשו האזרחים אלא לשתף פעולה ולהקפיד על הכרה ברורה באינטרסים האישיים שלהם ועל אדישות עמוקה לסבלם של אחרים". על ספרו של ההיסטוריון איאן קרשו "היטלר, הגרמנים וה'הפתרון הסופי'".

  • הפנים הכלואות במיכל

    רומן מעמדי-חברתי שכמעט אינו יוצא מגבולות בית אחד, סיפור אהבה טלנובלי שברוב הזמן חסר כל קשר אינטימי, מותחן ללא תעלומה וללא בלש וסיפור אירוטי עם מעט מאד סקס. על "זעם" – ספרו של הסופר הארגנטינאי סרחיו ביסיו.

  • צרכי הזמן

    התערוכה בשפד"ן, מופעי בזות מודרניים, אוצרות פוליטית והמוזיאונים המתחדשים, הון-שלטון וגלריות קהילתיות. ראיון עם גליה יהב.

  • קץ ואידיאולוגיה

    אף אחת משלוש תערוכות המועמדים לפרס גוטסדינר לאמן ישראלי צעיר לשנת 2010 המוצגות כעת במוזיאון ת"א אינה תערוכה גרועה, אולם כולן מאכזבות למדי.

  • פריט הולך ונעלם

    שתי מונוגרפיות חדשות של יחזקאל ירדני וראובן ברמן קדים, מציגות את גוף עבודתם של האמנים הוותיקים וחושפות גם את הבעיות המאפיינות מחקרים הנעשים מחוץ למסגרות מחקר מקצועיות כמוזיאונים ואקדמיות.

  • על טלטול וסלסול

    השאיפה שסרטיהם של יוסי עטיה ואיתמר רוז יהיו אסתטיים יותר, ושתצלומיו של שי קרמר יביעו עמדה פוליטית כלשהי, מחמיצה הן את האסתטיקה המיומנת והמחושבת של הראשונים והן את העמדה הפוליטית הברורה של השני. תגובה לגדעון עפרת.

  • המוות הנוכח בטבורם של החיים

    תערוכה קבוצתית בגלריה הרצל 121, בן הגרי בגלריה רוזנפלד, נעמי לשם ואפרת שלם בחלל החדש של גלריה חזי כהן, והערה אחרונה על התערוכה בקונטמפוררי.

  • האמנות נותרה מחוץ לתערוכה

    במאבק בין אמנות, חברה ומוזיאון, גובר האחרון על שתי קודמותיו. על התערוכה "להחזיר מבט" במוזיאון בת-ים.

  • "הרבה מילים – מעט תועלת. אבל אני אפיק מהן את המירב"

    שֶל אסקילדסן הנורבגי כותב בלשון כמעט מונוטונית, ודווקא מתוכה מצליח לתאר ניכור ובדידות בדרך מקורית ומרגשת • ספרו, הסנונית הראשונה ששחררה הוצאת "סמטאות", הוא חריגה משמחת מהקו המוכר בתחום התרגומים לעברית.

  • בוטלה הביאנלה לאמנים צעירים ברמה"ש

    הביאנלה לאמנים צעירים ברמת השרון בוטלה לאחרונה, חודשים ספורים לפני הפתיחה המתוכננת ולאחר שרבים מן האמנים והאוצרים המעורבים כבר הכינו פרויקטים ועבודות עבור התערוכה. במקום הביאנלה מתכננת עיריית רמה"ש להציב בעיר שני פסלים, האחד של האמן הבריטי ממוצא הודי אניש קאפור והשני של סיגלית לנדאו.

  • תורת היזע

    במקום להרחיב את מעשה האמנות ולהפוך אותו לפעולה ציבורית, התערוכה "Sweat Shops" מצמצמת אותו לנתינוּת. על אמנות, אמנים ותודעה מעמדית. כתבה ראשונה בסדרה.

  • כזה כאילו

    שתי תערוכות עוסקות במימד הפוליטי הגלום בצילום – האחת באמצעות חשיפה שמכסה על קוצר ראות, והשנייה במיסוך שמבקש לחשוף.

  • ה"הנני" של גרשוני

    הצבע של גרשוני מתפקד כהרחבה של כף ידו של האמן, והתקרשותו כמוה כאחיזת האצבעות הלופתות את הדף בפתאומיות.