רקפת וינר עומר

  • קיר חרוט לעולם לא נמחק לחלוטין

    "אני כביכול סיפורית, אני פיגורטיבית בצורה מסוימת, אבל קשה להבין, קשה להתחקות אחרי מה קורה, מה מתואר בסצנות. הסיפור שבור כי המציאות שבורה, אין סיפור קוהרנטי כי אנחנו כבני אדם לא קוהרנטים, אנחנו אסופה של רגעים וזיכרונות". יהונתן ה. משעל בשיחה עם רקפת וינר עומר על תערוכתה בגלריה לאמנות במכללת ספיר

  • הגלוקאליות של סימני אימפריית המחול בישראל

    כתנאי לשחרור ממרותו של הריבון המדכא את המחול הישראלי ובה בעת חוגג את עוצמתו, יש להשתתף בקהילת האמנות העולמית לא מתוך בורות מתבדלת ומתבצרת, אלא מתוך מעורבות במקומי.

  • מדיטציה בתלאביבה א"י (שאקטי רעה)

    מתוך גיליון "עיר עולם" כבר חודשים שאני לא מדייטת עם גברים – במקום אני מודטת לבד. על חדק טרקטור צהוב באבן גבירול, שתיים בלילה, אני יושבת בתנוחת פרח הלוטוס ומחכה להארה. הפועלים הערבים זוהרים בחשך בוסטים של זה"ב כמו כוכבים שומרים, מציעים לי קפה שחור בכוס קלקר. אני שותה את הבוץ שלהם, שומעת את הדאחקות […]

  • שטעטל-אביב*

    גיליון מודפס חדש של מגזין "ערב רב", המוקדש לנושא "עיר עולם".

  • אי-מהות

    גם לאחר מאות שנות ייצוגי אמהות באמנות, ובכללן עשרות שנים של אמנות פמיניסטית, תערוכות נמנעות מעיסוק בסוגיית הדיכאון שלאחר לידה. תערוכה חדשה תוהה על טיבה של התופעה.

  • פרס לרקפת וינר-עומר ואלדר פרבר

    רקפת וינר-עומר ואלדר פרבר הם זוכי הפרס לאמנים חזותיים עד גיל 45 ע"ש הצייר מירון סימה לשנת 2011. השניים יקבלו פרס כספי בגובה 10,000 ש"ח כ"א, שיוענק במהלך תערוכה משותפת שתוצג בבית האמנים בירושלים במרץ 2011. בועדת הפרס ישבו האוצרים אמיתי מנדלסון וגליה בר-אור והאמן אלכס קרמר.