רחל פרץ

  • ברכות וקללות; ברכות

    "על פני השטח, ופני השטח הם קריטיים בציורים האלו, שתי דרכי האמונה, המשורטטות בתערוכה כנגדיות, כוזבות. קודם כל, הציורים עצמם, למרות שממבט רחוק נראים ״אמיתיים״, הם למעשה ציורים שקרניים". קרן גולדברג על "ברכות וקללות" של אלי פטל בגלריה דביר

  • פרץ-רחל

    "בחזית החזותית והמיידית של הציורים, בעיקר זו הפיגורטיבית, גואים תחומים שלכאורה אינם תחומים מובהקים של ההגות, מחוות עזות של חמלה, רכות, מיני-מגע וקירבה של גופים, תדהמות קיום, אבל בעומק, מגיח עולם של התכוונות פנומנלית שתובע את ההוגה המעמיק שלו". אלברט סוויסה מתוך קטלוג התערוכה "בוהו" של רחל פרץ

  • מחווה של "אמנות"

    "ההכרה המהממת שמדובר בתערוכת-דמה מתבררת מרגע לרגע כפרקטלית: דמה של דמה של דמה, וממילא מיותר לטרוח על משמוע מחייב של הדמה הזה. נכון יותר להשתהות עליו כעל הצעה בעלת תוקף משל עצמה: שמועה על אמנות". ביקור עצבני בתערוכתו של ויק מוניס במוזיאון תל-אביב.

  • כְּשֶׁצָּעַדְנוּ שׁוֹתְקִים (לְרֶגַע, שׁוֹתְקִים לְרֶגַע)

    מתוך גיליון "עיר עולם" כשצעדנו שותקים (לרגע, שותקים לרגע) 

במישור נמוך הרוח של רחוב קרליבך, ואנשים וחזיתות בתים סיפרו את עצמם בקול רפה, מונוטוני, השפלתי מבט לוודא שאני לא צועדת על כתם חלקלק כלשהו (ומה על כל הצעדים שעשיתי בלי לוודא), האספלט שעט מתחתי, בחריצים זהרו פתיתים שנשרו מתחפושת וכתם גדול של קפה שהוטח מזמן […]

  • שטעטל-אביב*

    גיליון מודפס חדש של מגזין "ערב רב", המוקדש לנושא "עיר עולם".