ערב רב בדפוס

  • על ניסיונות לאיפיון דורי בשנות ה־90'

    על ניסיונות לאיפיון דורי בשנות ה־90'

    "האשימו אותנו באמריקניזציה, בשיתוף פעולה עם כוחות האופל הקפיטליסטים, ואפילו ב"ירידה לזנות". רונן שמיר, תחת הכותרת אמנות ורפתנות, כתב: "מה כבר אפשר לומר על תערוכה שאמניה הצטלמו במסגרת מסע יחסי ציבור לעצמם?", תמי כץ פרימן על התערוכות "אנטיפאתוס" ו-"מטאסקס", מתוך גיליון 06 במהדורת הדפוס של ערב רב

  • זהירות: גבול לפניך!

    זהירות: גבול לפניך!

    "גם אם נקודת המבט של "גבולות" היא פנים־ישראלית, ומתמקדת באמפתיה מלאה ב"חווית המצור הישראלית", היא משליכה גם על הישות שמעבר לגבול, ומחזירה את המושג ללב הדיון", טלי תמיר על התערוכה "גבולות", מתוך גיליון 06 במהדורת הדפוס של ערב רב

  • לחיות עם החלום: מבט לאחור

    לחיות עם החלום: מבט לאחור

    "התערוכה זכתה לתהודה יוצאת דופן בהיקפה, כולם כתבו עליה. הקטלוג נעשה פריט לאספנים. העותק המהוה שלו בספריית מוזיאון תל אביב מתפורר ממגע ידיהם של אנשים שקראו בו בשלושים השנים האחרונות. ברגע מסוים הבנתי שאני לא מרוצה מההדים שעוררה התערוכה, לא הייתי שותפה לגלי השמחה" בתיה דונר על התערוכה "לחיות עם החלום", מתוך גיליון 06 במהדורת הדפוס של ערב רב

  • אמנות בזמן אסון

    אמנות בזמן אסון

    האם לאמנות עומדת היכולת להציע קול לפרשנות ולביקורת, או שהיא חסרת אונים אל מול המציאות הבלתי נתפסת? במלאת שנה לאירועי השבעה באוקטובר ולפרוץ המלחמה, אנחנו חוזרים לרב שיח בין חמישה אנשי רוח מתחומי האמנויות, השירה, הפילוסופיה והחינוך, שנערך בדיוק חצי שנה אל תוך האירוע. רונן אידלמן משוחח עם אלמוג בהר, עפרי כנעני, איתי שניר והדס קידר

  • חפץ לב

    חפץ לב

    "פיל, קוף, מחט. מה הקשר בכלל? ה"קוף" בכלל לא קשור לחיה אלא לקוף המחט, רק המילה זהה. אבל הראש שלנו כבר רואה את הדימויים יחד וקורה החיבור. ברגע שכבר בנינו את התמונה של הדימוי הלשוני הזה בעיני רוחנו, ודמיינו את הפעולה הלא אפשרית הזו, היא כבר נהפכה לאפשרית, ושם טמון אולי רגע של חופש". יהושע סימון בשיחה עם עדן בנט, מתוך גיליון 05 במהדורת הדפוס של ערב רב

  • ערב רב גיליון 07: פתח דבר

    ערב רב גיליון 07: פתח דבר

    "הגיליון הנוכחי מבקש להפנות מבט להווה – לשאול שאלות על השנה הסוערת שעוברת עלינו, ועל השנה הסוערת לא פחות שקדמה לה", פתח דבר של רונן אידלמן ויונתן אמיר לגיליון המודפס, השביעי והחדש של ערב רב

  • מהכוח אל הפועל – אתרים של אידאולוגיה מרובדת

    מהכוח אל הפועל – אתרים של אידאולוגיה מרובדת

    "ברלין מגלה את עצמה דרך הארכיטקטורה המוצגת במניפסטו כמעשה טלאים, מכילה בו־זמנית ניגודים חריפים שמוסיפים להתקיים זה לצד זה גם כשהאידאולוגיות שאותן הם מייצגים כבר עברו מן העולם. השיטוט בחלל התערוכה משול לשיטוט בעיר, ובשניהם החוויה המיידית אינה מספקת את מלוא המידע". דורי בן אלון על תפקיד המרחב במיצב הווידאו "מניפסטו" של יוליאן רוזפלדט, מתוך גיליון 05 במהדורת הדפוס של ערב רב

  • מקימי מעפר דל: החול היהודי של דלות החומר

    מקימי מעפר דל: החול היהודי של דלות החומר

    מיד עם לידתה הפכה התערוכה דלות החומר למיתוס המכונן של האמנות הישראלית: הצטלבות התמות שעסקה בהן הפכה אותה לבלוקבאסטר. התערוכה, שהוצבה במוזיאון תל אביב ב־1986, עסקה בשאלות גנאלוגיות על בית האב של האמנות המקומית דייקא, הצברית, זו שקרתה בלי השפעה חיצונית 'ישירה'", ידידיה גזבר מתוך גיליון 05 במהדורת הדפוס של ערב רב

  • על אודות הטריבונליזם

    על אודות הטריבונליזם

    "הפורמט כולל צורות מוסכמות של האשמה, שמיעת עדים, הטלת אחריות ופסיקה, ועל כן מבטיח פומביות ובעקבותיה השפעה פוליטית. הטריבונל כורך יחדיו את החוויות הסובייקטיביות של הנפגעים ומבהיר את הרלוונטיות הפוליטית הכללית שלהן". דניאל לויק שואל האם על אמנים להשתמש בפורמט בית המשפט? מתוך גיליון 05 במהדורת הדפוס של ערב רב

  • מפוני כל העולם

    מפוני כל העולם

    רונן אידלמן, שרה בנינגה, חנאן אבו־חוסיין ועומר קריגר על היצירה "פינוי", מתוך גיליון 05 של המהדורה המודפסת של ערב רב

  • מיצבי מעבר

    מיצבי מעבר

    ״הגריד ההנדסי והקר נבנה כתשתית פסיכולוגית שמוחזקת על סף קריסה, הרדי-מייד המתועש והמנוכר הופך לייצוג של הבית והמשפחה, והדה-סקילינג שנולד כדי לחמוק ממקצועיות ומיומנות, הופך לביטוי של שיכלול, חקירה אישית ומומחיות״. יונתן אמיר כותב על טרנספורמציה, טרנסגרסיה ומסורתיות בעבודתה של אתי אברג׳יל

  • המקום של נוישטיין

    המקום של נוישטיין

    "יהושע נוישטיין נמצא בסכסוך ארוך שנים עם ישראל והישראליות; הוא מעדיף להתייחס ליהודיוּת כאל אנטי-תזה לחזון הישראליות הציוני; לא פעם הגדיר את עצמו כיהודי גלותי וכפָליט. אף על פי כן, יש לישראל תפקיד מרכזי בדרכו האמנותית, וליהושע נוישטיין יש תפקיד משמעותי בפרקי מפתח באמנות בישראל". דליה מנור במאמר מקיף על חייו ויצירתו של יהושע נוישטיין

  • עופר הלך הביתה: 5 קטעים קצרים על אורי קצנשטיין

    עופר הלך הביתה: 5 קטעים קצרים על אורי קצנשטיין

    "אני לא חושבת שבשנים האלה אפשר היה לדבר עליו במונחים של שמאן, איכויות שבצדק דברו עליהן בהמשך כמאפיינות את עבודתו ואותו. אבל תמיד היה נדיב וחיפש להשתייך. מצד אחד, בבוז ובהבנה שלא ימצא את מקומו בצופים ומצד שני, בן יחיד שחיפש אחים ואחיות שאפשר יהיה להתחבר אליהם באיזושהי דרך: להלחים, להבריג, להתמגנט, להתלפף, להתחשמל ביחד". דברים שנשאה ד״ר חנה פרוינד-שרתוק בכנס לזכרו באונ׳ חיפה, 2019

  • תפורה ונמחקת, קצורה ונוטשת: על ״היעלמותן״ של יוכבד וינפלד ואפרת נתן

    תפורה ונמחקת, קצורה ונוטשת: על ״היעלמותן״ של יוכבד וינפלד ואפרת נתן

    "המיתוס גבר על העובדות ויצר דרמה של היעלמות שהייתה נכונה חלקית בלבד. פרשנות אחרת להיעלמות מאפשרת לזהות פעילות סמויה אך קיימת, גלגולים שונים של 'היות אמן' – הוויה שלא מסתכמת אך ורק בהצגת תערוכות ובאירועים נלווים". טלי תמיר מתוך יום עיון "הפורשים: שתיקה, פרישה ונטישה באמנות הישראלית" ב"בית לאמנות ישראלית"

  • מאסטר באמנות ובחיים עצמם

    מאסטר באמנות ובחיים עצמם

    ״כשפסח האיש נכח באירוע כללי או בפרפורמנס קונקרטי או בתערוכה כלשהי, מיד ניצנצה איזושהי אוירה חגיגית של האמנות, והיצירות והפעולות מסביב קיבלו איזושהי הפניה כמעט פיזית של התענגות מאמנות, שנבעה מאישיותו״. אלברט סוויסה נפרד מפסח סלבוסקי, במלאת 30 למותו

  • תומרקין הולך בשדות

    תומרקין הולך בשדות

    "כל האברים שלמים, אבל בכל זאת זהו גוף חשוף, מקולף. הפנים שלו גלויים ואין חציצה בינו לבין החוץ. חשיפה וגילוי קשורים למושג האמת, ותומרקין מגלה לנו את האמת של הדמות הזו". יגאל צלמונה על עבודתו של יגאל תומרקין

  • חממה לחשיבה ביקורתית

    חממה לחשיבה ביקורתית

    ״נדמה כי השאלה המעניינת ביותר אודות עבודתו של גבע בהקשר זה אינה ׳האם היא עוסקת בלאומיות׳, כפי שטענה חינסקי, אלא ׳כיצד היא עושה זאת׳, ובעיקר האם האופנים בהם היא עוסקת בלאומיות מציעים לנו אפשרויות חדשות ופוריות לחשוב אודותיה״. מרב ירושלמי מציעה חשיבה מחדש על ״תזת חינסקי״ ועל עבודתו של אביטל גבע

  • הקבוצה שנשכחה

    הקבוצה שנשכחה

    משקוף, קבוצה בינתחומית של אמנים ירושלמים שפעלה בשנים 1968–1970, טילטלה את המרחב האמנותי המקומי עם פרויקטים חדשניים והיתה ממבשרי האמנות המושגית בישראל. מדוע נפקד מקומה מדפי ההיסטוריה? נועה אברון-ברק מנסה לענות על השאלה ולהחזיר לקבוצה האוונגרדית את מקומה המשמעותי בסצנת האמנות הישראלית

  • "תמ"ר איננה על הקירות, ואיתה גם אני"

    "תמ"ר איננה על הקירות, ואיתה גם אני"

    "כל המרכיבים של סיפור דרמטי טוב נמצאים כאן, ובמרכזם גיבורים כריזמטיים בדרך להצלחה. ובדומה לצפייה בסרט על הטיטאניק, גם כאן, אף שידוע כי מדובר בכישלון חרוץ, מעמוד לעמוד מתחזקת התקווה שאולי זה ייגמר אחרת". דנה שלו על הספר "ימי תמ"ר – תיאטרון מחול רמלה" שכתבה גליה ליוור

  • עקדת יצחק

    עקדת יצחק

    מי הפך את יצחק דנציגר, שיצא נגד הרס התרבות הערבית וראה בה מקור השראה, לסמל לקולוניאליזם הישראלי, שהפך את התרבות הערבית ל"טבע"? אירית סגולי בוחנת את הפרשנויות והנסיבות שהובילו להחמצה הגדולה של אחד מחלוצי האמנים הביקורתיים והאקטיביסטים בישראל