ערב רב בדפוס

  • אין כסף באמנות: פרק 1, חלק ד׳

    אין כסף באמנות: פרק 1, חלק ד׳

    קשה עד בלתי אפשרי לצייר תמונה בהירה של כלכלת עולם האמנות. וככל שנעמיק, נגלה שרב הנסתר על הגלוי. "אמנות וכסף בישראל" היא סדרת מאמרים חדשה שתסקור בכל פרק פן שונה של ההקשרים המגוונים בין כסף לאמנות בארץ. שהרי ללא נתונים רחבים על התחום, אנו בעצם מנווטים ללא מצפן. בחלק ד' של הפרק הראשון מוצג מיפוי כלכלי בינלאומי של עולם האמנות

  • אין כסף באמנות: פרק 1, חלק ג'

    אין כסף באמנות: פרק 1, חלק ג'

    קשה עד בלתי אפשרי לצייר תמונה בהירה של כלכלת עולם האמנות. וככל שנעמיק, נגלה שרב הנסתר על הגלוי. "אמנות וכסף בישראל" היא סדרת מאמרים חדשה שתסקור בכל פרק פן שונה של ההקשרים המגוונים בין כסף לאמנות בארץ. שהרי ללא נתונים רחבים על התחום, אנו בעצם מנווטים ללא מצפן. בחלק ג' של הפרק הראשון מוצגת התמונה הבינלאומית של התקציבים הציבוריים

  • מה שהיה ומה יהיה

    מה שהיה ומה יהיה

    ציבי גבע מספר על ההצעה שלו לביאנלה 2003 בוונציה, שלא התקבלה, אך מצאה את דרכה לגיליון מודפס 08 של ערב רב, כשיחה בינו לבין נמרוד סמוראי לוי. לרכישת גיליון 08 לחצו כאן. הווידאו מתוך אירוע הנעילה בתערוכה של ציבי גבע (אוצרת: סברינה צגלה) בבית ליבלינג, שהתקיים ב-20.1.

  • אין כסף באמנות: פרק 1, חלק ב'

    אין כסף באמנות: פרק 1, חלק ב'

    קשה עד בלתי אפשרי לצייר תמונה בהירה של כלכלת עולם האמנות. וככל שנעמיק, נגלה שרב הנסתר על הגלוי. "אמנות וכסף בישראל" היא סדרת מאמרים חדשה שתסקור בכל פרק פן שונה של ההקשרים המגוונים בין כסף לאמנות בארץ. שהרי ללא נתונים רחבים על התחום, אנו בעצם מנווטים ללא מצפן. בחלק ב' של הפרק הראשון מוצגת התמונה הבינלאומית ביחסים שבין שדה האמנות והפילנתרופיה

  • אין כסף באמנות: פרק 1, חלק א׳

    אין כסף באמנות: פרק 1, חלק א׳

    קשה עד בלתי אפשרי לצייר תמונה בהירה של כלכלת עולם האמנות. וככל שנעמיק, נגלה שרב הנסתר על הגלוי. "אמנות וכסף בישראל" היא סדרת מאמרים חדשה שתסקור בכל פרק פן שונה של ההקשרים המגוונים בין כסף לאמנות בארץ. שהרי ללא נתונים רחבים על התחום, אנו בעצם מנווטים ללא מצפן. בפרק הראשון מוצגת התמונה הבינלאומית והכללית, שגם בה הנתונים "צלולים כמו בוץ"

  • לנדוד, לנדוד

    לנדוד, לנדוד

    "להבדיל מצמיחה מתוך גבעול מרכזי או מתוך גזע אחד, הריזום מתפקד כמטאפורה לחשיבה לא־ליניארית וכ"נדודים בין שום מקום אל כל מקום". בהקשר הישראלי, אימוץ רעיון הריזום פירושו הכרה בתודעה פוסט־ציונית המערערת על העיקרון של "אדמת המקום", שלילת האידיאה הלאומית של המקור המיתי, וכאמור, ערעור על אידיאל שלילת הגלות. גדעון עפרת על התערוכה "מסלולי נדודים", מתוך גיליון 06 במהדורת הדפוס של ערב רב

  • אמנות בזמן אסון

    אמנות בזמן אסון

    "מאז אותו יום שחור באוקטובר והימים הנוראיים שבאו אחריו, שדה האמנות והתרבות הישראלית עומד נבוך, מבולבל, כועס ומתבייש, אך גם מנסה להמשיך ליצור, להציג, לכתוב, לפרסם, ולפענח מה עושים עכשיו. רב השיח נולד מהזמנה לשוחח בשאיפה להגיע להבנה מעמיקה יותר. חקרנו בו את החרדות, האפשרויות, ואת עצם מטרתה של האמנות בזמן האסון הזה" מתוך גיליון 07 במהדורת הדפוס של ערב רב

  • לא תוכל להתעלם

    לא תוכל להתעלם

    "זה, ולא אהבת המלחמה, הוא הרקע לקריאה של באומן אל הגפת המבט: אם זה הדבר הנכון לעשות, יש לעמוד מולו בעיניים פקוחות. אם צריך להילחם ברוע, יש להתעקש על הומניזציה שלו. הדה־הומניזציה קלה מדי לא רק משום שהיא משטיחה, אלא משום שהיא מקלה את חשבון הנפש האנושי, מוציאה את המלחמה מתחום הצדק האנושי". ידידיה גזבר בתגובה לרב השיח מגיליון 07

  • וידאוסטוריה: הדימוי המוקרן, העשור הראשון

    וידאוסטוריה: הדימוי המוקרן, העשור הראשון

    "במידה רבה, ניכרים בעבודות הווידאו והמיצג דחפים פסיכולוגיים משותפים, שכן מצבי הלחץ ואי הנוחות שנבחנו שיקפו את התערערות הקטגוריות "אמן" ו"צופה" כביטוי לאווירה חברתית תוססת וספקנית במעבר שבין שנות ה־60 לשנות ה־70", אילנה טננבאום על סדרת התערוכות "וידאוסטוריה", מתוך גיליון 06 במהדורת הדפוס של ערב רב

  • על ניסיונות לאיפיון דורי בשנות ה־90'

    על ניסיונות לאיפיון דורי בשנות ה־90'

    "האשימו אותנו באמריקניזציה, בשיתוף פעולה עם כוחות האופל הקפיטליסטים, ואפילו ב"ירידה לזנות". רונן שמיר, תחת הכותרת אמנות ורפתנות, כתב: "מה כבר אפשר לומר על תערוכה שאמניה הצטלמו במסגרת מסע יחסי ציבור לעצמם?", תמי כץ פרימן על התערוכות "אנטיפאתוס" ו-"מטאסקס", מתוך גיליון 06 במהדורת הדפוס של ערב רב

  • זהירות: גבול לפניך!

    זהירות: גבול לפניך!

    "גם אם נקודת המבט של "גבולות" היא פנים־ישראלית, ומתמקדת באמפתיה מלאה ב"חווית המצור הישראלית", היא משליכה גם על הישות שמעבר לגבול, ומחזירה את המושג ללב הדיון", טלי תמיר על התערוכה "גבולות", מתוך גיליון 06 במהדורת הדפוס של ערב רב

  • לחיות עם החלום: מבט לאחור

    לחיות עם החלום: מבט לאחור

    "התערוכה זכתה לתהודה יוצאת דופן בהיקפה, כולם כתבו עליה. הקטלוג נעשה פריט לאספנים. העותק המהוה שלו בספריית מוזיאון תל אביב מתפורר ממגע ידיהם של אנשים שקראו בו בשלושים השנים האחרונות. ברגע מסוים הבנתי שאני לא מרוצה מההדים שעוררה התערוכה, לא הייתי שותפה לגלי השמחה" בתיה דונר על התערוכה "לחיות עם החלום", מתוך גיליון 06 במהדורת הדפוס של ערב רב

  • אמנות בזמן אסון

    אמנות בזמן אסון

    האם לאמנות עומדת היכולת להציע קול לפרשנות ולביקורת, או שהיא חסרת אונים אל מול המציאות הבלתי נתפסת? במלאת שנה לאירועי השבעה באוקטובר ולפרוץ המלחמה, אנחנו חוזרים לרב שיח בין חמישה אנשי רוח מתחומי האמנויות, השירה, הפילוסופיה והחינוך, שנערך בדיוק חצי שנה אל תוך האירוע. רונן אידלמן משוחח עם אלמוג בהר, עפרי כנעני, איתי שניר והדס קידר

  • חפץ לב

    חפץ לב

    "פיל, קוף, מחט. מה הקשר בכלל? ה"קוף" בכלל לא קשור לחיה אלא לקוף המחט, רק המילה זהה. אבל הראש שלנו כבר רואה את הדימויים יחד וקורה החיבור. ברגע שכבר בנינו את התמונה של הדימוי הלשוני הזה בעיני רוחנו, ודמיינו את הפעולה הלא אפשרית הזו, היא כבר נהפכה לאפשרית, ושם טמון אולי רגע של חופש". יהושע סימון בשיחה עם עדן בנט, מתוך גיליון 05 במהדורת הדפוס של ערב רב

  • ערב רב גיליון 07: פתח דבר

    ערב רב גיליון 07: פתח דבר

    "הגיליון הנוכחי מבקש להפנות מבט להווה – לשאול שאלות על השנה הסוערת שעוברת עלינו, ועל השנה הסוערת לא פחות שקדמה לה", פתח דבר של רונן אידלמן ויונתן אמיר לגיליון המודפס, השביעי והחדש של ערב רב

  • מהכוח אל הפועל – אתרים של אידאולוגיה מרובדת

    מהכוח אל הפועל – אתרים של אידאולוגיה מרובדת

    "ברלין מגלה את עצמה דרך הארכיטקטורה המוצגת במניפסטו כמעשה טלאים, מכילה בו־זמנית ניגודים חריפים שמוסיפים להתקיים זה לצד זה גם כשהאידאולוגיות שאותן הם מייצגים כבר עברו מן העולם. השיטוט בחלל התערוכה משול לשיטוט בעיר, ובשניהם החוויה המיידית אינה מספקת את מלוא המידע". דורי בן אלון על תפקיד המרחב במיצב הווידאו "מניפסטו" של יוליאן רוזפלדט, מתוך גיליון 05 במהדורת הדפוס של ערב רב

  • מקימי מעפר דל: החול היהודי של דלות החומר

    מקימי מעפר דל: החול היהודי של דלות החומר

    מיד עם לידתה הפכה התערוכה דלות החומר למיתוס המכונן של האמנות הישראלית: הצטלבות התמות שעסקה בהן הפכה אותה לבלוקבאסטר. התערוכה, שהוצבה במוזיאון תל אביב ב־1986, עסקה בשאלות גנאלוגיות על בית האב של האמנות המקומית דייקא, הצברית, זו שקרתה בלי השפעה חיצונית 'ישירה'", ידידיה גזבר מתוך גיליון 05 במהדורת הדפוס של ערב רב

  • על אודות הטריבונליזם

    על אודות הטריבונליזם

    "הפורמט כולל צורות מוסכמות של האשמה, שמיעת עדים, הטלת אחריות ופסיקה, ועל כן מבטיח פומביות ובעקבותיה השפעה פוליטית. הטריבונל כורך יחדיו את החוויות הסובייקטיביות של הנפגעים ומבהיר את הרלוונטיות הפוליטית הכללית שלהן". דניאל לויק שואל האם על אמנים להשתמש בפורמט בית המשפט? מתוך גיליון 05 במהדורת הדפוס של ערב רב

  • מפוני כל העולם

    מפוני כל העולם

    רונן אידלמן, שרה בנינגה, חנאן אבו־חוסיין ועומר קריגר על היצירה "פינוי", מתוך גיליון 05 של המהדורה המודפסת של ערב רב

  • מיצבי מעבר

    מיצבי מעבר

    ״הגריד ההנדסי והקר נבנה כתשתית פסיכולוגית שמוחזקת על סף קריסה, הרדי-מייד המתועש והמנוכר הופך לייצוג של הבית והמשפחה, והדה-סקילינג שנולד כדי לחמוק ממקצועיות ומיומנות, הופך לביטוי של שיכלול, חקירה אישית ומומחיות״. יונתן אמיר כותב על טרנספורמציה, טרנסגרסיה ומסורתיות בעבודתה של אתי אברג׳יל