עיר עולם
הגלוקאליות של סימני אימפריית המחול בישראל
- עדו פדר
- 25/07/2012
כתנאי לשחרור ממרותו של הריבון המדכא את המחול הישראלי ובה בעת חוגג את עוצמתו, יש להשתתף בקהילת האמנות העולמית לא מתוך בורות מתבדלת ומתבצרת, אלא מתוך מעורבות במקומי.
כְּשֶׁצָּעַדְנוּ שׁוֹתְקִים (לְרֶגַע, שׁוֹתְקִים לְרֶגַע)
- רחל פרץ
- 17/07/2012
מתוך גיליון "עיר עולם" כשצעדנו שותקים (לרגע, שותקים לרגע) במישור נמוך הרוח של רחוב קרליבך, ואנשים וחזיתות בתים סיפרו את עצמם בקול רפה, מונוטוני, השפלתי מבט לוודא שאני לא צועדת על כתם חלקלק כלשהו (ומה על כל הצעדים שעשיתי בלי לוודא), האספלט שעט מתחתי, בחריצים זהרו פתיתים שנשרו מתחפושת וכתם גדול של קפה שהוטח מזמן […]
עולם שכונה
- שרון רוטברד
- 16/07/2012
"מנקודת המבט שלי, אי אפשר יותר להפריד בין הפוליטיקה העולמית והפוליטיקה השכונתית. העיקרון של השתיים צריך להיות זהה והוא שכל בני האדם רצויים בכל מקום". שרון רוטברד כותב על הווילה שבג'ונגל והג'ונגל שבווילה, ועל התביעה המוסרית שמציבות הקטגוריות הללו בפני בן המאה ה-21.
שִׁיר עַל תֵּל וְאַל אָבִיב
- אליעז כהן
- 16/07/2012
מתוך גיליון "עיר עולם" הוֹי תֵּל אָבִיב זוֹנַת שָׁלוֹם מְנַהֶמֶת פּוֹרֶשֶׂת אֶבְרוֹתֶיהָ, בֶּטֶן נֶחְשֶׂפֶת שְׁכִינָה מְעֻלֶּפֶת הוֹי תֵּל אָבִיב עִיר נִדְהֶמֶת פּוֹעֶרֶת אֵיבָרִים לְבּוֹעֲלִים זָרִים אִי לָךְ מַלְכַּת הַחוֹל כָּל גִּבְעָה. הוֹי תֵּל אָבִיב הַכְנִיסִינִי הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ הַנִּשְׁחֶתֶת אָבוֹא בָּךְ מָזוֹר. הוֹ זוֹנָתִי בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה הַרְאִינִי בְּגַן הַהַרְפַּתְקָאוֹת שֶׁלָּנוּ חֲפִיסוֹת אֶקְסְטָזִי שְׁבַטְבָּט וּמַעֲשִׂים שֶׁל […]
העיר ואני
- אסעד זועבי
- 15/07/2012
לפני שבע שנים נדד אסעד זועבי מהכפר נין לעיר תל-אביב. מהר מאוד הבין שנדד מהשוליים של הפריפריה לשוליים של המרכז .
האבטלה משחררת
- תומר גרדי
- 12/07/2012
כל אדם שמגיע לחתום בלשכת האבטלה יכול לקצר את תורו אם יסכים לסריקה ממוחשבת של טביעת אצבעו. בכניסה, מכניסים את האצבע אל תוך מכונה, שמקצרת עבורך את התור, בתמורה לקידוד ורישום ממוחשב של גופך. כשהגעתי לסניף תל-אביב של הלשכה, ביום חתימת אבטלתי הראשון, ביקשתי לא להסרק. הבקשה נענתה בלי שום בעיה, השלכותיה היו בשבילי המתנה […]
מדיטציה בתלאביבה א"י (שאקטי רעה)
- נעם פרתום
- 10/07/2012
מתוך גיליון "עיר עולם" כבר חודשים שאני לא מדייטת עם גברים – במקום אני מודטת לבד. על חדק טרקטור צהוב באבן גבירול, שתיים בלילה, אני יושבת בתנוחת פרח הלוטוס ומחכה להארה. הפועלים הערבים זוהרים בחשך בוסטים של זה"ב כמו כוכבים שומרים, מציעים לי קפה שחור בכוס קלקר. אני שותה את הבוץ שלהם, שומעת את הדאחקות […]
זרים בביתם: משטור מרחבי והפוליטיקה הקווירית
- חגי קלעי
- 09/07/2012
כדי להיות להט"ב בישראל היום, כל מה שצריך לעשות זה להיות קצת פחות מה שאתה רוצה להיות. כל מה שצריך לעשות זה להפנים את הפחד
אור וצל ונֹגה
- מורן שוב
- 06/07/2012
לפני שש וחצי שנים כתבתי מכתב לאמנים כריסטו וז'אן קלוד. הזמנתי אותם לעטוף את השכונה שלי – נֹגה. במכתב המצורף אני מסבירה מדוע.
העיר שלא חוברה לה
- שירה אוחיון
- 04/07/2012
תל-אביב, "עיר ללא הפסקה", היא עיר מוקפת חומות, גדרות וגבולות הפרדה; אי של סגירות ובידול מהמרחב הגיאו-פוליטי הישראלי והים-תיכוני שבתוכו היא נטועה.
תל-אביב: העיר הגדולה בפלסטין
- ראג'י בטחיש
- 02/07/2012
אחת הסיבות לבעייתיות המובנית בהגדרה של תל-אביב כעיר גדולה וקוסמופוליטית היא שחייו של פלסטיני בתל-אביב שונים מחייו של טורקי בברלין.
תלאביב תמותי!!!!!!!11111
- ליאורה לופיאן
- 01/07/2012
בגיל 24 נעצרתי לראשונה. זה היה בתחילת האינתיפאדה, כשפרצופו הצבוע של הסמול הממסדי השונא נחשף, כשהעם כולו הפך למכונת זעם ומשטמה באירוע שזכה לשם "סגר פסח". לצד שני חברים למאבק נסענו ברחבי קינג ג'ורג' כשאני קראתי במגאפון טקסט פשוט שקורא להטיל עוצר על תל-אביב. ההלם ששרר ברחוב היה מהסוג המהדהד, הצועק
חלוצת הקאמבק הים-תיכוני
- שלום בוגוסלבסקי
- 30/06/2012
הגרעין הרעיוני של ת"א הוא בריחה מיפו צפונה – התרחקות מההוויה המקומית כדי להחליף אותה בקריקטורה של תרבות המערב. אחרי מאה שנים של בריחה, על ת"א להבין שהיא עדיין נמצאת באותו המקום, על חופי הים התיכון, וזהו לא רק מקור השראה נהדר אלא גם סינתזה טובה בין מקומיות לקוסמופוליטיות.
הכרזת מלחמה
- עידן רינג
- 28/06/2012
"לתל-אביב יש את כל הנתונים הדרושים כדי להפוך למרכז תרבותי ופוליטי אזורי במרחב הים-תיכוני והערבי שבו היא באמת שוכנת, ולא בזה המדומיין שמופיע במצגות הנוצצות של פרנסי העיר". מתוך גיליון "עיר עולם"
עיר עולם? לא לכולם
- מערכת ערב רב
- 06/09/2011
יום לאחר ההפגנה הגדולה בתולדות ישראל קיימה מנהלת 'עיר עולם' פרזנטציה של פרויקט 'שנת האמנות 2012' בת"א. מבחינת המנהלת שום דבר לא השתנה. האמנים, לעומת זאת, כבר מדברים בשפה חדשה.