מוזיאון בת ים

  • סערה בכוס תה: יששכר בר ריבק בדיאלוג

    סערה בכוס תה: יששכר בר ריבק בדיאלוג

    "התיעוד המתמשך של חיי השטעטל במגוון אופני מבע (אקספרסיוניזם, קוביזם, פוטוריזם) הוא מעין תערוכה ארוכת שנים שריבק הוא גם האמן וגם האוצֵר שלה. ההצגה של עבודותיו בתערוכה היא במובן הזה אוצרוּת של אוצרוּת". אלכס בן ארי על התערוכה "יששכר בר ריבק בדיאלוג" במוזיאון בת ים

  • לקראת הדתה מתקנת

    לקראת הדתה מתקנת

    ״הפניה אל התיאולוגיה, גם כשהיא נעשית ע״י יוצרים דתיים לגמרי, אינה ביטוי לתשובה ואישור של מערכת ערכים מקובלת, אלא דווקא אמצעי לבירור והצגת שאלות לגביה״. יונתן אמיר על אמנות דתית בישראל כמחזירה בשאלה

  • המלצת השבוע: ״המאמינים״ במוזיאון בת-ים

    המלצת השבוע: ״המאמינים״ במוזיאון בת-ים

    ״התערוכה מציעה לחשוב על אמנות כפורעת החוק של הסדר הדתי, אך גם כמי שאינה עושה את מעשיה מתוך עמדה רציונליסטית ומרוחקת אלא מבפנים, כשותפה וכגורם עויין גם יחד״. יונתן אמיר על התערוכה הקבוצתית ״המאמינים״ במוזיאון בת-ים

  • המלצת השבוע: "אנו מכריזים בזאת", מוזיאון בת-ים

    המלצת השבוע: "אנו מכריזים בזאת", מוזיאון בת-ים

    "אלכסנדר מנדלביץ' מתמחה בזיקוק הרגע המעצבן שכולנו חווים מדי יום, הרגע האלים שבו האוטובוס בורח ברגע האחרון, מזון רטוב נשפך לרצפה המטונפת או כשהזרת נתקעת בקצה הספה. כשמגרד לנו. כשעקום לנו". עידו כהן ממליץ על הפייבוריט שלו בין עבודות חתני וכלות פרסי משרד התרבות

  • אמא-ג'ניישן

    אמא-ג'ניישן

    "ניתן לחשוב על החלום שמציגה גפני כחלום פרוידיאני קלאסי, המתפרש כידוע כהמחזה של הגשמת משאלה: שלט עם הכיתוב gination מקבל את חלקו המשלים עם הצטרפותה של מאיה הלבושה בחולצה עם הכיתוב Ima. ה-imagination מיוסד והופך לדבר כשלעצמו". אורי אליס על "עתידים", המיצב של טל גפני במובי, מוזיאוני בת-ים

  • החשיכה הנראית של חיים דעואל לוסקי

    החשיכה הנראית של חיים דעואל לוסקי

    "הדין-וחשבון שחיים, בעזרתה של רלי, מנסה לתת על המקום הזה שבו האור חודר ללשכה האפלה ועל האופן שבו הוא מושהה ונספג בחשיכה הוא דין-וחשבון לא רק מרתק, אלא גם פוטנטי מאוד, ומפתה להחיל אותו על אזורים נוספים, תחומי ידע והתנסות שונים". שרון אס במחווה לספר "צילום אופקי"

  • פיצ'ר שחלמתי על פראג

    פיצ'ר שחלמתי על פראג

    לרגל הסבב השני של "הילדים רוצים קומוניזם" במובי – מוזיאוני בת-ים, ליקטה האוצרת תרזה סטייסקלובה מקבץ סרטים נשכחים שנוצרו בימי השיא של העיר, רגע לפני הפלישה הסובייטית, ושוחחה עם אחד הבמאים דאז, פיאסירי גונהראטנה, יליד סרי-לנקה

  • הסובייט המתקשר – הפסיכו-גיאופוליטיקה של המלחמה הקרה

    הסובייט המתקשר – הפסיכו-גיאופוליטיקה של המלחמה הקרה

    "לאף שחקן בגיאו-פוליטיקה הפסיכולוגית לא היתה משמעות רגשית כמו זו של ארצות-הברית וברית-המועצות. במובן היונגיאני, שני המבנים הללו מייצגים דיאלקטיקה אמהית/אבהית, כאשר הבריתות הצבאיות שהם הולידו מייצגות 'חמולות' משפחתיות מתחרות".

  • הרצאה אופטימית

    הרצאה אופטימית

    "היצירתיות, שהיא תולדה של הרצון למידע, תמצא דרך כלשהי לעקוף את הצנזורה ותמצא גישה אל מה שחיוני. כל מה שמיושן יאבד את תוקפו לאור הכרה חדשה כלשהי, או לפחות לאור התקווה להכרה שכזו" .' הרצאה אופטימית' מ-1981 של האמן והקולנוען ניאו-אוונגרדי ההונגרי מיקלוש ארדלי.

  • תיאוריית המימד הרביעי של פילקו

    תיאוריית המימד הרביעי של פילקו

    "לכל אוטופיה היתכנות טכנית, ועל כן אוטופיה הינה נחלת העבר". תרגום מסתו החשובה והמשפיעה של האמן הניאו-אוונגרדי הסלובקי סטאנו פילקו והמלצה על "הילדים רוצים קומוניזם" במובי – מוזיאוני בת-ים

  • אסנת רבינוביץ, 2015-1946

    אסנת רבינוביץ, 2015-1946

    ״בכל גלגוליהם, גדולי ממדים ככל שהיו, שידרו המיצבים של אסנת רבינוביץ מודעות לשבריריות של מעשה האמנות, אפילו למופרכות שלו, וכל האובייקטים או הציורים שהרכיבו אותם נוצרו מתוך עשייה עמלנית, ידנית ובסיסית״. רותי דירקטור סופדת לאמנית שהלכה לעולמה.

  • כותבים ב"ערב רב" מסכמים שנה

    כותבים ב"ערב רב" מסכמים שנה

    השאפתנות של "טובין", הפנטזיות של נבט יצחק, כוויות האש של יורם קופרמינץ, הדינוזאורים של נעמה ערד, סוכת ההדרה של סלה-מנקה, הקומדיה השחורה של תמר הירשפלד, "איטבח אל-יהוד" בתערוכה נידחת, חמקמקותו של השיח, האור המאיים של אדג'יאשווילי, מעמד השירה והערה על העומק באמנות.

  • היסטוריה קצרה של צילום בזמנים חשוכים

    היסטוריה קצרה של צילום בזמנים חשוכים

    את המצלמות שיצר חיים דעואל לוסקי נכון לתאר בתור מכשירים איקונוקלסטיים. הם לא מנתצים דימוי זה או אחר אלא את תנאי האפשרות לייצורו של דימוי אחד מזהה ומזוהה.

  • היסטוריה קצרה של צילום בזמנים חשוכים – חלק ה׳

    היסטוריה קצרה של צילום בזמנים חשוכים – חלק ה׳

    לחלקו הקודם של המאמר >>> המפץ הגדול ומשטר הראייה הריבוני–קנייני–אינסטרומנטלי חשיבות פרויקט המצלמות של דעואל לוסקי היא בכך שהוציא את הצילום מתוך הקופסה השחורה שבה הוא הוטמן כטכנולוגיה. המצלמות מנכיחות את הצילום כמערך יחסים לא מקובע שבמסגרתו הפקת תצלום היא רק אופציה אחת. כל רכיב של המצלמה עובר פרובלמטיזציה ומאבד את מעמדו כפתרון היחיד לטובת […]

  • היסטוריה קצרה של צילום בזמנים חשוכים – חלק ד׳

    היסטוריה קצרה של צילום בזמנים חשוכים – חלק ד׳

    לחלקו הקודם של המאמר >>> זירת הרצח כמה שנים קודם לכן, ב-1995 כאשר ראש ממשלת ישראל יצחק רבין נרצח, פניתי לדעואל לוסקי וביקשתי ממנו להפעיל מחדש את מצלמת צפון–מזרח–דרום–מערב (צדמ"מ) ששימשה אותו בשנת 1992 בקו התפר בירושלים.53 רצח רבין נחווה כרגע מטלטל. התפתינו להאמין שהסכמי אוסלו היו רגע של מפנה, ולא השכלנו לראות שהם נחתמו […]

  • היסטוריה קצרה של צילום בזמנים חשוכים – חלק ג׳

    היסטוריה קצרה של צילום בזמנים חשוכים – חלק ג׳

    לחלקו הקודם של המאמר >>> לא בלחיצת כפתור הקופסאות שדעואל לוסקי בונה עבור מצלמותיו שחורות ברובן. אך אלה אינן קופסאות שחורות. הן אינן מארזים של מכשיר שאופן פעולתו מוכר ליצרן ולמפעיל, ואפשר להציגו וללמדו, בקלות יחסית, כדי להשיג תוצאות ידועות מראש. התצלומים שמצלמות אלה יוצרות אינם קריאים בהכרח, ואינם יכולים להיחשב כייצוגים מזוהים של אנשים, […]

  • היסטוריה קצרה של צילום בזמנים חשוכים – חלק ב׳

    היסטוריה קצרה של צילום בזמנים חשוכים – חלק ב׳

    * לחלקו הראשון של המאמר >>> בין יתר ההבדלים בין שתי הפנורמות אפשר למנות את מיקומו של הסובייקט. הפנורמה האופקית מנכיחה בדימוי המצויר את מיקומו של הסובייקט המתבונן – תייר העומד על פסגת הר ומתבונן בנעשה סביבו. הפנורמה האנכית לעומת זאת, מייצרת רצועה ארוכה ונדרשות כמה וכמה רצועות על מנת להשלים מעגל פנורמי היפותטי. גם כך נצרך הצופה […]

  • תעשי לי ממני פורטרט

    תעשי לי ממני פורטרט

    רותי סלע מבקשת לעשות אמנות אבל, כמו בדרך אגב, מייצרת חתיכת חיים. באמצעות השקט, שמכיל את חנק הסערה, היא מעצבת צופה ערני ומרוכז, דרוך וחסר אמון. בעזרת החלטות פשוטות ועקרוניות שאפשר לדמות אותם להתנקות באמצעות בוץ היא יוצרת ריאליזם עכשווי נוקב, מוקרן אלינו בתא הצצה פרטי בכיוון הנגדי לחור ההצצה.

  • ללמד פרפורמנס

    ללמד פרפורמנס

    "ההגדרה של פרפורמנס בישראל היא עדיין בגדר תעלומה. לתלמידים אפשר לומר, אחרי חודש של לימודים: מה שעשינו עד עכשיו הוא פרפורמנס". דניאל יהל, מקים "המשרד לפיתוח ולקידום אמנות חיה", מחלק טיפים למורה-פרפורמר המתלבט.

  • התחביר לצרכן

    התחביר לצרכן

    התערוכה ״טובין״ עוסקת בצריכה ובכלכלת חוב. חפצי האמנות המוצגים בה מתפקדים כבעלי הבית, ואילו היוצרים כדיירים המבקשים להבין כיצד מתגוררים יחד ומנהלים משק בית משותף.