מאיה כהן לוי
שדות קיץ, אדמה צרובה, רשתות וכתמים
- טלי תמיר
- 11/02/2023
"כהן לוי עובדת מבחוץ פנימה, ממרחב האוויר בכיוון האדמה, ונעצרת, בסופו של דבר, לנוכח החלל הריק, בהיפוך מתעתע. המרחב המשתרע, הנייח, שהיא מייצרת בציוריה, רוחש זרימה פנימית ומהדהד רשתות סמויות מן העין". טלי תמיר על ציורי השדות של מאיה כהן לוי: "שדות סוף הקיץ", גלריה גורדון 2020, "גוף אדמה", מוזיאון פתח תקווה, 2023.
אונטולוגיה באוריינטציית אובייקט
- דר' קציעה עלון
- 27/01/2019
״כהן לוי מצליחה להלך מעדנות על הקו הדק בין שיכרון מחייה לשכרות ממיתה, בין התמזגות טרנסנדנטית מופלאה להיעלמות רכה אל האין. עיסוקה במיסטיקה האסלאמית מצוי גם כאן בקרקעית העבודות, פועם באורו הזורח ומפיץ זוהר מפעים". קציעה אלון על ״טרילוגיית נדודי לילה״ של מאיה כהן לוי בגלריה גורדון
היער השרוף של מאיה כהן-לוי
- דר' קציעה עלון
- 08/01/2017
"דבר-מה אפל הולך ובוקע מתוך שדה הגפרורים המושחרים; 'היער השחור' הגרמני. עשן השריפה מזומן לפתע לחלל החדר הסטרילי, נושא בכנפיו את זוועות השואה". ד"ר קציעה עלון על "צל על צל וכופל", תערוכתה של מאיה כהן-לוי באטליה שמי, קיבוץ כברי
הבולען צדק
- דיוויד גרייבס
- 13/11/2014
"עמדתה של כהן-לוי לא רק שאינה ניהיליסטית, היא כמעט רליגיוזית. היא אומרת לנו: 'הסימן מעיד על דבר שהיה ונעלם, או על דבר שעוד ישנו, ואנחנו רק לא רואים אותו: האדם ועולמו מפליאים אותי'". מחשבה שנייה על עקבות וצללים ביצירתה של מאיה כהן-לוי.
חריגה אל אופק של פעולה
- דר' קציעה עלון
- 15/02/2012
בציוריה של מאיה כהן-לוי ניכרת טוייה המתפתלת סביב האין, האבדן, גרעין הטראומה המובלעת ומחוללת את קיומו של הציור.