יהושע סימון

  • חפץ לב

    "פיל, קוף, מחט. מה הקשר בכלל? ה"קוף" בכלל לא קשור לחיה אלא לקוף המחט, רק המילה זהה. אבל הראש שלנו כבר רואה את הדימויים יחד וקורה החיבור. ברגע שכבר בנינו את התמונה של הדימוי הלשוני הזה בעיני רוחנו, ודמיינו את הפעולה הלא אפשרית הזו, היא כבר נהפכה לאפשרית, ושם טמון אולי רגע של חופש". יהושע סימון בשיחה עם עדן בנט, מתוך גיליון 05 במהדורת הדפוס של ערב רב

  • לארגן את החלל

    על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על נדל”ן ואמנות: יהושע סימון מתוך גיליון 04 של המהדורה המודפסת של ערב רב

  • השכמה שקרית: על היחס בין מודל למציאות ב"אולימפיה" של דנה יואלי

    "ב׳אולימפיה׳ של דנה יואלי, היחס בין עבר לעתיד ובין מודל למציאות שונה מהאופטימיות שאיפיינה את החוויה הסובייטית המהפכנית, וגם מהמימד מכונן המציאות של המודל במפעל הציוני. כאן ההריסה היא המודל, כי היחסים התהפכו בין המשחק למציאות"

  • כל תערוכה היא הצעה לתערוכה

    ״הניואנס שהוא דימוי, כמו גם הרטוריקה של ההצבה, הדקדוק האינטואיטיבי שקשר בין העבודות – אלה יצרו רצף תערוכות משמעותי ועדין״. יהושע סימון על האוצרות של דורון רבינא בגלריה המדרשה. מתוך הגיליון החדש של כתב העת ״המדרשה״

  • נדל"ן אינטרנטי: לוב, סוריה והמקרה של Artsy ו-.art

    כיצד התנהלות נדל"נית במרחבי הכתיבה על אמנות מייצרת כלכלה ספקולטיבית ומונופולים – גם באינטרנט

  • הרצאה אופטימית

    "היצירתיות, שהיא תולדה של הרצון למידע, תמצא דרך כלשהי לעקוף את הצנזורה ותמצא גישה אל מה שחיוני. כל מה שמיושן יאבד את תוקפו לאור הכרה חדשה כלשהי, או לפחות לאור התקווה להכרה שכזו" .' הרצאה אופטימית' מ-1981 של האמן והקולנוען ניאו-אוונגרדי ההונגרי מיקלוש ארדלי.

  • Artist at Work

    התערוכה "Artist at Work" של אנאבל שמר ונטלי בן-און מציגה טענה לגבי מעמד האמנים בעולם, אך גם לגבי מעמדה של האמנות בעולם.

  • התחביר לצרכן

    התערוכה ״טובין״ עוסקת בצריכה ובכלכלת חוב. חפצי האמנות המוצגים בה מתפקדים כבעלי הבית, ואילו היוצרים כדיירים המבקשים להבין כיצד מתגוררים יחד ומנהלים משק בית משותף.

  • החיים כתוכנית מימונית

    "במקום לחשוב על האמנות רק בקונטקסט של שחרור מושגי אני מציע לחשוב עליה בקונטקסט כלכלי גלובלי, ופה אתה מגלה שהכל זה נסיונות לענות לאתגר הקומוניסטי". יהושע סימון מוציא ספר מסות ומסכם את שנתו הראשונה במוזיאון בת-ים.

  • אורחים לרגע

    התערוכה "מארח ואורח" מציגה ניסיון עקר ומגושם לעסוק בזוויות תיאורטיות של מציאות מקומית, המבקש לקלוע למה שמזוהה כבון טון של עשייה אמנותית בינלאומית עכשווית.

  • תשומת לב

    "ההזדמנות להעניק במה ראויה ומכובדת לאמנים מצויינים בתחילת דרכם להצגת עבודותיהם, תוארה על ידי יונתן אמיר כתוכנית מחשכים. נדיבות התפרשה על ידו כעצלנות, פעולה מוזיאלית לטובת אמנים צעירים הופללה על ידו כמהלך ממסדי ציני". תגובה.

  • סלון חבר

    תערוכה מחקרית על חינוך ואמנות דורשת זמן ומשאבים, חשיבה ממושכת, הפקה גדולה וכאב ראש רציני, ולמה להשקיע את כל אלו אם אפשר לקבל בחינם תערוכה מוכנה הישר מהכיתה, ולתרץ זאת בעניין ביקורתי במוסדות לימוד.

  • יהושע סימון מונה למנהל ואוצר ראשי של מוזיאון בת-ים

    סימון, 33, אוצר, מרצה ועורך מגזין הקולנוע "מערבון", אצר בין השאר את הביאנלה הראשונה בהרצליה (2007) התערוכות המשותפות "אני שכבתי עם ארי ליבסקר" (2001), "שרון" (2004), "אניהו" (2005, יחד עם דליה לוין), "סרק" (2005, יחד עם סרג'יו אדלשטיין) והתערוכה "דורון" שהוצגה בגלריה מנשר בשנת 2006.