יאיר גרבוז

  • כך עוקרים השותלים

    כך עוקרים השותלים

    "מה גורם לשירה גפשטיין, אמנית ישראלית עכשווית, הפועלת לפחות שני דורות אחרי "חגיגת" מחיקת הניגונים והמזמורים, לנסות ולהציע וריאציה משלה למצב הפוסט-תיאטרלי של ראשית ימי המדינה? ייתכן שהיא מנסה להפנות את מבטנו לחלוקת התפקידים בין גברים לנשים, שבזמנו נדמתה שוויונית ומאוזנת יותר מאשר במבט לאחור". יאיר גרבוז על שירה גפשטיין במשכן לאמנות עין חרוד

  • סרט למקק ולמקהלה: על סרטו של רועי רוזן "קפקא לקטנים"

    סרט למקק ולמקהלה: על סרטו של רועי רוזן "קפקא לקטנים"

    "רועי רוזן לקח על עצמו תפקיד קשה במיוחד. הוא ניצב מול עשרות שנות הרגל וקבלה, מול אינספור מפרשים ומלומדים, הוא מתעמת באומץ עם ההצלחה המסרסת של קפקא, עם אבסורד הפופולריות שלו. באמצעים פופולריים הוא משמיד את הדיסקט, ומאפשר לקפקאיות חיים חדשים רוויי אבסורדים טריים". יאיר גרבוז על סרטו של רועי רוזן "קפקא לקטנים"

  • כתב ציור ובדיחת החורבן

    כתב ציור ובדיחת החורבן

    "איך עומדים בלחץ הזה, הכפול, של בעיית הריבון הנוכחית שלצדה גם בעיית העתיקות הרודנית, אותו דטרמיניזם של העבר היהודי־מקראי, המתגלגל לפתחו של האמן בעיקר בתווך השפה". אורין מוריס על "דברו עיוורית", תערוכתו של יאיר גרבוז בגלריה גורדון

  • לתרגם חושך לשפת סימני האור

    לתרגם חושך לשפת סימני האור

    "אחרי שעשתה את כל המעשים שתחילתם ברוטליות ואחריתם רוחניות מזוקקת ואחרי ששפכה והכתימה והפכה ודרכה והנזילה וקילפה וניגבה ועשתה כל אלה לבד יחיד וריבועי כמקובל, היא מוותרת גם על הציור הבודד, על הקונבנציה של הריבוע, על הבד שמתוח על מסגרת והיא פונה אל המיצב". יאיר גרבוז על התערוכה "אש ועשן" של סמדר אליאסף במוזיאון הרצליה

  • על אברי פיהם ועל עיני הפחת

    על אברי פיהם ועל עיני הפחת

    "האמנות נוהגת מנהג סגפני להטיל על עצמה דיקטטים חריפים, מחניקים ומחטאים כגון ויתור מוחלט על הסיפור. הוויתור הוא מעשה הרואי שמוליד טהרנות והתבדלות, ושם, בצל הביטחון בצדקת הסגנון, הפריצה והדרך, מתהווה מנבטה לסיפורים חדשים ולספרותיות אחרת, שנולדת לא מדפי הספרים וממחשבו של המחבר אלא משפופרות הצבע ומהמכחולים". יאיר גרבוז על עדה עובדיה

  • "נוֹצֵר הַצּוּק אֶת אֵלֶם הַחִידָה"(*): על ציוריה של טליה ישראלי ועל הסדרה "אחד ההרים"

    "נוֹצֵר הַצּוּק אֶת אֵלֶם הַחִידָה"(*): על ציוריה של טליה ישראלי ועל הסדרה "אחד ההרים"

    "פרספקטיבה טרם הומצאה בזמן ובמקום אליו חזרה הציירת, אך התיאטרון היה קיים כבר זמן רב והצד התיאטרלי של הציור העתיק הזה הקל עליה לממש שוב את הרגלה מימים ימימה ולוותר על האנשים ועל בעלי החיים ועל המעשים והאנקדוטות ועל המיתולוגיות ולהסתפק ב'תפאורה'״. יאיר גרבוז על תערוכתה של טליה ישראלי

  • באמת "איך זה שהקומץ שולט בנו"?

    באמת "איך זה שהקומץ שולט בנו"?

    לימודי פיסול ניאו-קלאסי בשלהי המאה ה-20, כפי שהציע בית-הספר בסיס בשנותיו הראשונות, הם אמנם אנכרוניזם שמרני, אולם כששמרנות צומחת על רקע העדר מסורת, יכול להיות בה משהו מרענן. אבל מה חדש או "מערער" בזכריות האשכנזית הישנה שמוצגת בקמפיין החדש של בית-הספר מלבד הפיכתה לקלאסיקה בפני עצמה?

  • תעשי לי ממני פורטרט

    תעשי לי ממני פורטרט

    רותי סלע מבקשת לעשות אמנות אבל, כמו בדרך אגב, מייצרת חתיכת חיים. באמצעות השקט, שמכיל את חנק הסערה, היא מעצבת צופה ערני ומרוכז, דרוך וחסר אמון. בעזרת החלטות פשוטות ועקרוניות שאפשר לדמות אותם להתנקות באמצעות בוץ היא יוצרת ריאליזם עכשווי נוקב, מוקרן אלינו בתא הצצה פרטי בכיוון הנגדי לחור ההצצה.

  • הצגת ציור של גרבוז בוטלה מ"שיקולים פדגוגיים"

    הצגת ציור של גרבוז בוטלה מ"שיקולים פדגוגיים"

    הצגת ציור של יאיר גרבוז במוזיאון הילדים בחולון בוטלה ברגע האחרון. לפני כחודש נקבע שהמוזיאון יציג שתי עבודות של האמן, שנבחרו על-ידי שתיים מאוצרות המוזיאון. כשהגיע יום איסוף העבודות מהסטודיו, הוחלט בעצה אחת עם מנכ"ל המוזיאון לפסול את אחת העבודות. הנימוק לביטול היה תוכנה של העבודה, ובו הכיתוב "חומד לצון לטבח". החלפת העבודה לא היתה […]

  • רומן זאיר

    רומן זאיר

    באוצרות של בועז ארד, כמו באמנות שלו, הפניית המבט לאפריקה משמשת בסופו של דבר לצורך התבוננות במראה.