דעות

  • לקפל את נמרוד

    לקפל את נמרוד

    ״אלא שסוקניק לא יכול היה כנראה לדמיין שדנציגר ייצור אותו כדמות ענוגה וארוטית ולא כלוחם נועז המבטא את הגברי, דבר שאכן יכול היה להסעיר את רגשותיהם של דתיים ואחרים בקמפוס האוניברסיטאי״. יהודית קול ענבר, ממפוני צבעון, חושפת את סיפורו המרתק של "נמרוד", פסלו יצחק דנציגר מנוקדת מבט של מי שהייתה שם

  • אין צורך בשאלות

    אין צורך בשאלות

    "הפרקטיקה הלא אלימה של התנועה החלה כמרחב המאפשר שאילת שאלות ודיאלוג, אך כיום קשה שלא להכיר באופן שבו PACBI, תת־קבוצה של תנועת החרם, גודעת כל אפשרות לשיח משני צדי המתרס. כך, הלכה למעשה, מונעים דיאלוג ומייצרים שדה שטוח הרואה את המציאות מנקודת מבט יחידה". רותם רוזנטל על פרינטד מאטר ועולם האמנות בארה"ב אחרי השבעה באוקטובר

  • הכנפיים של האריה המעופף בוונציה: תרבות הביטול ומכתבי המחאה בעידן הפוסט אמת

    הכנפיים של האריה המעופף בוונציה: תרבות הביטול ומכתבי המחאה בעידן הפוסט אמת

    "העיצוב החקייני של הלוגו, הניסוחים הבוטים, סגנון הכתיבה הייחודי, השימוש במקורות מידע חיצוניים רבים, העדרם של נותני חסות או במה מוכרת, תרגום מיידי לעברית ולערבית (בניגוד למכתבים אחרים, שהתפרסמו באנגלית בלבד), ההתייחסות המפורטת להיסטוריה של הכיבוש ולנַכְּבָּה, לצד הדרישה לביטול ההשתתפות, כל אלו מעידים על זהותו החריגה של המחבר הקולקטיבי, ומעוררים שאלות הנוגעות הן להתייחסות הולמת והן לגבולות הכוח וההשפעה שלו." חנה אנושיק מנהיימר על מכתב המחאה של ANGA

  • נפרדים בגוף אך לא ברוח

    נפרדים בגוף אך לא ברוח

    "זו זכות גדולה לשתף פעולה עם אחד מגדולי דורו והדורות. מורה, ילד תמידי, מאיר עיניים, משתף ברגישות אין סוף". קבוצת סלה־מנקה נפרדים מדב אור־נר

  • להצביע על הרקוב בלי לאבד את הקונפליקט

    להצביע על הרקוב בלי לאבד את הקונפליקט

    "כשסגן כהן מצייר את האמן כיונה הוא מציע הצעה דרמטית בהרבה מהאמן כאיש מוסר, משום שהוא אינו מוותר על הקונפליקט. יש בעבודותיו של סגן כהן אמירות מוסריות ברורות, אבל גם בעבודת הללו הוא מתפתה למשחקי מילים לא מחויבים וג'סטות צורניות כמעט אקראיות, ולולא הם, מדובר היה בכרזות להפגנה", ידידיה גזבר עונה לטלי תמיר

  • "קריאה פרשנית, חופשית, אישית, תיאולוגית־פילוסופית ואינטימית": מיכאל סגן כהן קורא בתנ"ך

    "קריאה פרשנית, חופשית, אישית, תיאולוגית־פילוסופית ואינטימית": מיכאל סגן כהן קורא בתנ"ך

    "מי שצייר את עצמו יושב ומצייר במעי הלוויתן, או, לחילופין, הפך את מעי הלוויתן, באופן מטאפורי, ל'סטודיו' הפרטי שלו, היה מעין יונה הנביא, בעל אישיות כפולה: נושא נבואה וכופר באל, בעת ובעונה אחת; מצד אחד הזדהה עם קולות הנביאים ועם הסף המוסרי שהציבו, אך בה בעת היה אדם חופשי ומשוחרר, שהיהדות והמקרא היו לו שדות רחבים לנוע בתוכם כרצונו". טלי תמיר על מיכאל סגן כהן במלאת 25 שנים למותו

  • אמנות, להבדיל: על תפקידה של האמנות בעתות חירום ובמצבי משבר

    אמנות, להבדיל: על תפקידה של האמנות בעתות חירום ובמצבי משבר

    "יש לשאול האם האמנות הישראלית מפגינה קושי להתמודד עם המציאות, להגיב במקום ובזמן? האם נדרשת פרספקטיבה של המציאות כדי לייצר דימוי תחליפי לה? האם אנחנו מזדהים כל כך עם הגורל הקולקטיבי שלנו כעַם ועִם ערכי המדינה והמאבק הקיומי שלה באופן שמאלחש ומקהה ביקורת עצמית? האם אנו גוזרים על עצמנו צנזורה עצמית? האם לנוכח המצב אנו בוחרים לשתוק?". הדס עפרת על תפקידה של האמנות

  • כרוניקות

    כרוניקות

    "אחד מכוחות העל של שפירא היה להמיר תחושות גופניות, חומריות וחזותיות למילים שופעות ונדיבות. כוח על אחר שלה היה לחבר בין אמנים מקומיים ובינלאומיים בהפקות עתירות מבעים ואמצעים, שלא רואים כמותן כיום". נעמי סימן טוב על שרית שפירא

  • עיצוב חירום 1

    עיצוב חירום 1

    "עיצוב אינו מקצוע שתפקידו לייצר סגנון ודקורציה, אלא מכשיר לשינוי חברתי שמובל על ידי אנשים בעלי תושייה, כושר המצאה, יכולת לפתור בעיות והבנה של החברה האנושית". אורי ברטל על עיצוב בזמן מלחמה

  • אנחנו נאבקים על הבית, אבל על איזה בית אנחנו נאבקים?

    אנחנו נאבקים על הבית, אבל על איזה בית אנחנו נאבקים?

    "המאבק הנוכחי לא יוכרע בפריפריה אלא בערים המשותפות שבהן השבטים נפגשים, באותן ערים שמהן 'המוצלחים' מנסים לברוח אל המרחבים הירוקים והקהילתיים. המאבק הנוכחי מחייב את האמנים והיוצרות להתחייב למקום, להקים בית חדש וראוי, וזה פרויקט חיים, זאת עבודה מתמשכת". דברים שנשא מתן ישראלי בכינוס החירום ״אמנ.ית-אזרח.ית – בין הבית לרחוב" במוזיאון תל אביב

  • הבארות האטומות של הנפש

    הבארות האטומות של הנפש

    ״אולי תגידו: כל עוד הצבא אוטם בארות בשטחים, יעקב דורצ׳ין לא צריך לעניין אותנו במיוחד. אבל העובדה שהפסלים הללו מתעדים אטימת בארות כמעשה פואטי, תוך עיוורון מוחלט לאטימת הבארות במציאות, בכל זאת שווה דיון״. איתמר מן על אטימת בארות באמנות ובמציאות

  • אי ציות אמנותי

    אי ציות אמנותי

    "בעוד הממשלה שלנו לוקחת השראה ממדינות שבהן המוסדות הדמוקרטיים מתפוררים, אנחנו יכולות לנצל את ההזדמנות וללמוד מניסיונם של מי שלוקחים חלק במאבקים דומים. אי אפשר להתעלם מכך שהתהליכים שמתרחשים בארץ ייחודיים – הכיבוש וחיינו לצדו מסייעים ליצירת התנאים המאפשרים את ניסיון ההפיכה הנוכחי. אך למרות זאת נדמה שגם אנחנו, כמו הפוליטיקאים שלנו, נוכל ללמוד ולקחת השראה מא.נשים שלא איבדו תקווה גם תחת משטרים דיקטטוריים, והמשיכו ליצור ולהיאבק תוך שימוש ביצירתיות ככלי להתנגדות"

  • דודה של שום־איש

    דודה של שום־איש

    "מה שמעניין במונח הוא שיש בו צורך. כלומר, יש חשיבות להגדרה 'מי עושה זאת נכון' ומי לא, כיוון שאם אין מקום שאליו השדה חותר אז אין בו צורך כלל. אם אין לו יכולת לבדל את עצמו ממי שמחוץ לו הוא מאבד כל קריטריון לכיד". ידידיה גזבר מגיב למאמרה של חנה פרוינד-שרתוק "דודה, הגידי לנו כן"

  • פגיעה ופגיעות

    פגיעה ופגיעות

    "התפתחות משבשת זאת פוגעת אנושות בקיום התרבותי, שכרוך באפשרות לבטא רגישות אנושית מתנגשת ומתפתחת. אמנות מקורית נוגעת בשבריריות הקיומית ומרכיבה את הזירה המגוונת של תחושות, מחשבות, מסורות, אמונות, כאב וצחוק שמקורם ביסודות השונים של החברה". עמי שטייניץ קורא למחאה מאורגנת של איגוד האוצרים והאוצרות

  • בואו נדבר על כסף (ועל סולידריות)

    בואו נדבר על כסף (ועל סולידריות)

    רונן אידלמן מפנה זרקור חד אל המציאות הקפיטליסטית המדלדלת את שדה האמנות בישראל – על האמנים הפועלים בו ואלפי העובדים המאפשרים אותו – ומציע פתרונות: התארגנות דרך פלטפורמות מקוונות הבנויות כקואופרטיב, מנוהלות באופן דמוקרטי ונתונות לבעלות קהילתית, והצטרפות לתנועות פוליטיות המקדמות סדר יום סוציאלי

  • דילן והנצח

    דילן והנצח

    "הוא משנה מלים, משחק עם ההגשה ועם הדיקציה, מלהטט בפסנתר ממש כשם שבעבר יצר סולואי גיטרות או מפוחית. הקול שלו חרוך ועמוק, אך הרבה יותר חיוני ונמרץ מאשר בהקלטות האולפן מהשנים האחרונות. בקצרה, הוא פורח ונהנה כמו נגן ברים במסבאה מטונפת בדרום העמוק של ארה"ב". תומר שור היה בהופעה של בוב דילן באמסטרדם לרגל אלבומו האחרון, "הדרכים הקשוחות והפוחזות", ושרד כדי לספר

  • לחיות לנצח, בענן

    לחיות לנצח, בענן

    דברים שנשאו זהר אלמקייס ואלינור דרזי בשולחן עגול שנערך ב־10 בנובמבר במסגרת תערוכתה של רות פתיר, ״אבא שלי בענן״ (המרכז לאמנות עכשווית – CCA, תל אביב), באוצרותה של תמר מרגלית

  • DALLE-2, GPT-3 ויצירת האמנות בעידן מנוע היצירה האלגוריתמי

    DALLE-2, GPT-3 ויצירת האמנות בעידן מנוע היצירה האלגוריתמי

    "כדי לייצר תמונות משכנעות ומצטיינות אנחנו נדרשים לחזק את שרירי הויזואליזציה שלנו, לחזק את הדימוי הפנימי ולהצליח למקד את המבט, להבין את הפרטים השונים של החיזיון שלנו ולנסח אותו. הכלי הזה הוא mind-manifesting", עידו הרטוגזון התנסה בדאלי-2, טכנולוגיה ליצירת דימויים דיגיטליים, וחזר עם תובנות

  • מאיר רקוץ׳: היום שאחרי

    מאיר רקוץ׳: היום שאחרי

    "הוא התמקד בצילום והחזיק בסטודיו בקרית המלאכה. את סבבי הטיפולים, ההבראה והנסיגה תיעד בחשבון הפייסבוק שלו בהתמדה ובעקביות. הוא לא חסך פרטים ואפשר למי שרצה בכך להיות אתו במקום שאליו מעטים כל כך מאפשרים להיכנס. בשנים האחרונות הפך את מחלתו למושא מחקר של ממש, וחווה אותה גם כמטופל, גם כרופא וגם כצלם". יאיר ברק סופד למאיר רקוץ'

  • יונה שהכרתי: לזכר יונה פישר

    יונה שהכרתי: לזכר יונה פישר

    "הוא לא היה נוכחות פיזית אלא סוג של נוכחות רוחנית, מעין אב קדמון, האב המייסד של תחום האוצרות של האמנות הישראלית". אמיתי מנדלסון סופד ליונה פישר