גלריה זומר

  • כשהאמנות מתייתרת

    כשהאמנות מתייתרת

    ״השלמות וההרמטיות המאפיינות את האסתטיקה ״הגדולה מהחיים״ של ברתנא מגיעות לשיא, ותוך כדי כך אוטמות את הבדיון והופכות אותו למרוחק ולא רלוונטי. הדמיון הפוליטי הופך לדמיון אסתטי, ומפני שדמיון מראש מניח אסתטיקה, יש בכך מן ההפסד״. קרן גולדברג על תערוכתה של יעל ברתנא ״הקברנים״ בגלריה זומר

  • המלצת השבוע: האמנות כהברחה, המציאות כבריחה

    המלצת השבוע: האמנות כהברחה, המציאות כבריחה

    "הלפמן מבריחה טפילה של דימויים על גב המבריחה במציאות. שליחת הקוביות לסוריה היא פעולה אמנותית אשר עלולה להיתפס, על ידי מי שקורא אותה כפשוטה, כפעולה יומרנית ומביכה. אבל, המבריחה-האמנית חמקמקה יותר ממה שנדמה", איריס פשדצקי על התערוכה "היסטוריה עד גמר המלאי" של מיכל הלפמן בגלריה זומר

  • מאוּבן מודרני של חיי היומיום

    מאוּבן מודרני של חיי היומיום

    "הבד הטבול במלט, שעטף כיסא בעבר ועתה שוליו נשרכים על הרצפה, יוצר רושם, חזק ושברירי כאחד, שהכיסא מרחף; חזק משום חומר הבניין שלו, ושברירי בגלל הידיעה שה'כיסא' הזה לא יוכל להחזיק כמעט שום משקל. כך מנכיחה העבודה את שבריריותו של החוזק ואת עליבותו של הכוח". דוד כהן על תערוכתה של שרון פזנר, "חתום", בגלריה זומר, תל-אביב

  • אסתטיקה מעל תוכן: אידיאולוגיית האגו הגברי

    אסתטיקה מעל תוכן: אידיאולוגיית האגו הגברי

    "איך ייתכן שהכותרת 'אמנות' מעניקה לגיטימציה לפנטזיות אונס ולייצוגים סקסיסטיים של גברים נורמטיביים ופריבילגיים?". טיה הנאור על סקסיזם כאידיאולוגיה באמנות ישראלית עכשווית.

  • תמונה כנוכחות פיזית רכה ומתקמטת

    תמונה כנוכחות פיזית רכה ומתקמטת

    הצייר מיכאל ארגוב ניצב תמיד זקוף בוטח ועצמאי, בשורה השניה של המודרניזם הישראלי, שבלעדיה לשורה הראשונה אין משמעות. הצגת עבודותיו המופשטות בגלריה זומר מגלה אותן מחדש ותורמת להיכרות עם ההיסטוריה של האמנות המקומית.

  • כותבים ב"ערב רב" מסכמים שנה

    כותבים ב"ערב רב" מסכמים שנה

    השאפתנות של "טובין", הפנטזיות של נבט יצחק, כוויות האש של יורם קופרמינץ, הדינוזאורים של נעמה ערד, סוכת ההדרה של סלה-מנקה, הקומדיה השחורה של תמר הירשפלד, "איטבח אל-יהוד" בתערוכה נידחת, חמקמקותו של השיח, האור המאיים של אדג'יאשווילי, מעמד השירה והערה על העומק באמנות.

  • לא רק יין זול 18.4.13

    לא רק יין זול 18.4.13

    יום העצמאות הוא יום בו רקס, הכלב שלי, מתעורר בבוקר, הריר כבר זולג מקצות פיו בתגובה לריח בשר חרוך הנישא באויר כאותות עשן, ויודע שזהו יום המזל שלו.

  • משחק רמזים אקסקלוסיבי

    משחק רמזים אקסקלוסיבי

    התערוכה של גיא זגורסקי מפגינה שליטה חומרית מרהיבה ובניית דרמה בחלל, אולם מתקשה להתרומם מעבר לאפקט ההפתעה הראשוני.

  • תורת הנסתר

    תורת הנסתר

    תמר הרפז יצרה מיצב וירטואוזי החולש על חלל התצוגה והופך אותו לספק סט תפאורה של סרט וספק חלום, ולמעשה ניסיון לצעוד על הגבול הפרוץ בין השניים.

  • ירוק ככל שיהיה

    ירוק ככל שיהיה

    תערוכתו של עדי נס "הכפר" שקועה ברחמים עצמיים המשולבים באהבה עצמית, ומציגה קלישאות שחוקות במסווה של זרות ביקורתית.

  • לחוות כאב באופן מבוקר

    לחוות כאב באופן מבוקר

    בתערוכה שמתייחסת לתרבות הקעקועים ממשיכה רונה יפמן להתבונן בפרסונות הפועלות בתחושת דיכוי, ומגלות אנושיות שמתעלה מעבר להגדרות החברתיות.

  • משבר אנרגיה

    משבר אנרגיה

    גם בתערוכתו החדשה של אליעזר זוננשיין "גנרטור", בולט הפער בין גובה ההצהרות לרמת התחכום הבסיסית והדידקטית של הדימויים.

  • תנאי אי האפשרות

    תנאי אי האפשרות

    התערוכה "משתנה קבוע" של חיים אלמוזנינו, תמר הרפז וליאור ווטרמן, המוצגת בגלריה זומר, כוללת שלוש עבודות שונות ומקורה כישלון של עבודה משותפת. נדמה שזה אינו כישלון מקרי. בזמן הקמת התערוכה והצבת העבודות כבו האורות. החשמל נפל. כדי שהעבודות יעבדו יחד צריך היה להחליף את הפקקים בלוח של הגלריה. משהו בתנאים לא עבד. אפשר לדמיין בתמימות שהחלפת הפקקים בלוח […]

  • הביקורתניים באים

    הביקורתניים באים

    ביקורתיות vs מעורבות – על שני סוגים של הפוליטי, באמנות ובכלל לאחרונה חזר ועלה ב"ערב-רב" דיון חשוב שהתעורר בעקבות ביקורת של יונתן אמיר על מוזיאון על התפר. בתשובה למגיבים לביקורת השווה יונתן בין שני מוסדות שלכאורה עוסקים בנושאים דומים: המרכז לאמנות דיגיטלית בחולון ומוזיאון על התפר בירושלים. שניהם הציבו לעצמם מטרה דומה: בכוונתם להציג אמנות […]