אמיתי מנדלסון

  • מי במים ומי באש

    "בשונה ממה שניתן לחשוב על עבודת וידאו שמצולמת במרתף, וממה שלימדו אותנו דורות של סרטי אימה, התדר טורד המנוחה לא גרם לי לחשוש שאדם כלשהו יקפוץ פתאום אל תוך הפריים ויבהיל אותי, אלא מילא אותי חשש לגורלם של הספרים עצמם, ולכאבים שהם אולי חשים". דוד (דוכי) כהן על תערוכתה של הדסה גולדויכט "ביבליוסקופיה"

  • הים הבוער תמיד

    "לאחר שנים של יצירה בים המלח הבנתי עד כמה הים הזה יכול להיות מקום של מפגש והזדמנות נדירה ויחידה במינה למימוש שותפות הגורל, בגבולות הנזילים, מתוך סכנת המחסור במים והתלות ההדדית", סיגלית לנדאו בשיחה עם אמיתי מנדלסון על תערוכתה במוזיאון ישראל

  • יונה שהכרתי: לזכר יונה פישר

    "הוא לא היה נוכחות פיזית אלא סוג של נוכחות רוחנית, מעין אב קדמון, האב המייסד של תחום האוצרות של האמנות הישראלית". אמיתי מנדלסון סופד ליונה פישר

  • המלצת השבוע: אריה ארוך ואוונגרד רוסי במוזיאון ישראל

    במרכז תערוכת הקבע הישראלית פותחים יונה פישר ואמיתי מנדלסון תצוגת-מאמר-מוסגר על אריה ארוך, ובקומה מעל מוצגות עבודות מרכזיות בתולדות האוונגרד הרוסי ממהפיכת אוקטובר עד ימינו

  • גרשוני: הפרעה תמידית

    ״היטמעות שמייצרת שיירים, שמצביעה על סתירות ומכוננת שונות, היא המנגנון העומד בבסיס מכלול יצירתו של גרשוני. המפגש בין החומרים לפעולות, בין הדימויים למילים, בין הפורמליזם למושגיות ובין האקפרסיבי והמתמסר למה שנתון תמיד תחת שליטה – לעולם אינו מושלם״. יונתן אמיר על עבודתו של משה גרשוני, במלאת שנה למותו

  • מיהו קורבן?

    "למרות איכותה המופתית, 'זה האיש' אינה תערוכה משדדת מערכות. למעשה היא תערוכה שמרנית למדי. האמנים הישראלים המוצגים בה ובספר הם חלק מקאנון האמנות הישראלית, שלמוזיאון ישראל תפקיד מרכזי בהבנייתו". דוד שפרבר על התערוכה והספר "זה האיש: ישו באמנות הישראלית"

  • חתונה מעוקרת

    "שני המוזיאונים בחרו בדרך האמצע, ובמקום להציע פירוק או בנייה, התמקדו בתחזוקה. כך במקום שבר קיבלנו אישוש עצמי. במקום פריצה – חנופה. במקום שידוד מערכות – תיקונים. במקום מפץ אוצרותי שימוטט צירי סידור ומחשבה מקובלים – הזזה קלה של קווי הגבול הקיימים". יונתן אמיר בעקבות יום עיון שעניינו החלפת שתי תערוכות הקבע של האמנות הישראלית במוזיאון תל-אביב ומוזיאון ישראל.

  • שברים וטלטלות? לא במוזיאון ישראל

    עולם האמנות הוא אחד המקומות הבטוחים ביותר לעשות בו נסיונות מסוכנים, אמר האמן פרד וילסון. תצוגת הקבע החדשה של האמנות הישראלית במוזיאון ישראל, המציין 50 שנה לקיומו, נאצרה לכאורה ברוח זו. בפועל היא נאצרה ממעמקי אזור הנוחות של הממסד המוזיאלי.

  • הוראת קבע

    "החלפת תערוכת הקבע הישראלית היא פעולה שראוי להפוך למסורת, אולם לא נכון להשאיר את העבודה בידיהם הבלעדיות של אוצרי המוזיאונים הקבועים". כמה מלים לקראת החלפתה של תערוכת האמנות הישראלית הקבועה במוזיאון תל-אביב.

  • הברקה שחותרת תחת עצמה

    שילוב עבודתו של יהושע בורקובסקי בקיר התצוגה הדתי בתערוכת האמנות הישראלית במוזיאון ישראל, מכניס למוזיאון את האסלאם דרך הדלת האחורית ושואל האם גם אסתטיקה אחרת ולא יהודית יכולה להשתלב בנרטיב ההיסטורי של האמנות המקומית.

  • האוצר האבוד

    הצהרת אוצרי ואוצרות המוזיאונים הגדולים בדבר המחויבות ההומניסטית והחברתית שלהם בכלל, ומחויבותם האתית לעולם האמנות בפרט, תמומש כאשר יצטרפו למאבק או לכל הפחות ישתתפו בדיון שהוא מעורר.

  • בּצֵל – אֵל

    שיחה בין אמיתי מנדלסון ופיטר יעקב מלץ, לרגל השקת ספר אמן ותערוכה.

  • קאנון בשלושה קולות

    עם פתיחתו המחודשת של מוזיאון ישראל תיחנך, לראשונה בארץ, תערוכת קבע של אמנות ישראלית. אמיתי מנדלסון, שאצר את התערוכה יחד עם יגאל צלמונה, מסביר את שיקולי האוצרות העומדים בבסיס פרויקט שכזה, מציג את העבודות שיוצגו בתערוכה ומתאר את צירי ההתייחסות המרכזיים שמארגנים אותה. נוסח עברי למאמר שפורסם באנגלית בגליונו השני של כתב העת פרוגרמה. ינואר. […]