שירה

  • הברחת עננים

    הברחת עננים

    ״במיצבים מסוימים היא משחזרת זיכרון עמום מתקופת הילדות, אך לא כולם יוכלו לתפוס את הנוף המסתתר בין קפלי הבד. היא מאתגרת את הצופה ומזמינה אותו למצוא את "קבוצת השייכות" שלו, והדבר המאחד את הקבוצה הזו אינו שפה או לאום משותפים אלא אופן התפיסה״. אניה ליכטיקמן על תערוכתה של נדיה עדינה רוז במוזיאון ינקו דאדא בעין הוד

  • יהודה ויזן וערגתו לבורגנות הנכונה

    יהודה ויזן וערגתו לבורגנות הנכונה

    "לויזן מפריע שהבורגנות הישראלית אינה "שמרנית" מספיק דווקא, ומשמעות הדבר בדר"כ, אינה דבקה מספיק באושיות תרבות המערב המהוגן, ובעיקר זו הנוטה לאי הבריטי הישן והטוב. הו, כמה משמים, ואולי מוטב: הו, כמה בורגני". רונה ברנס בהערה ליהודה ויזן

  • "אני מאמין בקשר שבין פילוסופיה לשירה. תמיד אהבתי את האמת ואת המלה"

    "אני מאמין בקשר שבין פילוסופיה לשירה. תמיד אהבתי את האמת ואת המלה"

    השנים בפריז עם איטאלו קאלווינו, הסמינרים של היידגר ורומא של שנות ה-60. שיחה עם ג'ורג'ו אגמבן, הפילוסוף שהרחיב את ההגות שבין האסתטיקה לביו-פוליטיקה

  • "לדבר את מה שהראש שלי חושב"

    "לדבר את מה שהראש שלי חושב"

    תהילה חכימי כותבת שירה של ביורוקרטים שעטופה ברגישות, ברגשות, בפרטים. החלומות הקטנים של עובדי הבנק, התורים במשרדי הממשלה, שוק העבודה – הכל מקבל צורה של שיר. שירה מהבטן הפריפריאלית, על ספרה של תהילה חכימי "מחר נעבוד".

  • "אני רמאי, וגאה בזה"

    "אני רמאי, וגאה בזה"

    מארק אלן, סופר ואמן פרפורמנס, משוחח עם קנת גולדסמית, המשורר הרשמי של ה-MoMa.

  • כְּשֶׁצָּעַדְנוּ שׁוֹתְקִים (לְרֶגַע, שׁוֹתְקִים לְרֶגַע)

    כְּשֶׁצָּעַדְנוּ שׁוֹתְקִים (לְרֶגַע, שׁוֹתְקִים לְרֶגַע)

    מתוך גיליון "עיר עולם" כשצעדנו שותקים (לרגע, שותקים לרגע) 

במישור נמוך הרוח של רחוב קרליבך, ואנשים וחזיתות בתים סיפרו את עצמם בקול רפה, מונוטוני, השפלתי מבט לוודא שאני לא צועדת על כתם חלקלק כלשהו (ומה על כל הצעדים שעשיתי בלי לוודא), האספלט שעט מתחתי, בחריצים זהרו פתיתים שנשרו מתחפושת וכתם גדול של קפה שהוטח מזמן […]

  • שִׁיר עַל תֵּל וְאַל אָבִיב

    שִׁיר עַל תֵּל וְאַל אָבִיב

    מתוך גיליון "עיר עולם" הוֹי תֵּל אָבִיב זוֹנַת שָׁלוֹם מְנַהֶמֶת פּוֹרֶשֶׂת אֶבְרוֹתֶיהָ, בֶּטֶן נֶחְשֶׂפֶת שְׁכִינָה מְעֻלֶּפֶת הוֹי תֵּל אָבִיב עִיר נִדְהֶמֶת פּוֹעֶרֶת אֵיבָרִים לְבּוֹעֲלִים זָרִים אִי לָךְ מַלְכַּת הַחוֹל כָּל גִּבְעָה. הוֹי תֵּל אָבִיב הַכְנִיסִינִי הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ הַנִּשְׁחֶתֶת אָבוֹא בָּךְ מָזוֹר. הוֹ זוֹנָתִי בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה הַרְאִינִי בְּגַן הַהַרְפַּתְקָאוֹת שֶׁלָּנוּ חֲפִיסוֹת אֶקְסְטָזִי שְׁבַטְבָּט וּמַעֲשִׂים שֶׁל […]

  • מדיטציה בתלאביבה א"י (שאקטי רעה)

    מדיטציה בתלאביבה א"י (שאקטי רעה)

    מתוך גיליון "עיר עולם" כבר חודשים שאני לא מדייטת עם גברים – במקום אני מודטת לבד. על חדק טרקטור צהוב באבן גבירול, שתיים בלילה, אני יושבת בתנוחת פרח הלוטוס ומחכה להארה. הפועלים הערבים זוהרים בחשך בוסטים של זה"ב כמו כוכבים שומרים, מציעים לי קפה שחור בכוס קלקר. אני שותה את הבוץ שלהם, שומעת את הדאחקות […]

  • מכתב ללימור לבנת / תולדות הכסף הישראלי

    מכתב ללימור לבנת / תולדות הכסף הישראלי

    נטלי לוין, שי יחזקאלי, רומן באימאיב ומרחב ישורון במילים ודימויים מהתערוכה "אנחת רווחה" המוצגת במוזיאון בית אורי ורמי נחושתן בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד.