ראיונות

  • נלקחה זמנית

    ״מה שמעניין אותי במיוחד במערכת היחסים הזאת אלו הדברים שאנחנו לוקחים כמובן מאליו, מה שלא צריך להסביר. למשל, המטען התרבותי שנמצא בבסיס ההבנה שלנו את המרחב הציבורי. מעניין אותי לשחק עם זה, עם טעויות תרגום מכוונות, עם הפשטה של סיפור מסוים שפותחת פתח לצופה לייצר לעצמו משמעות חדשה״. יהונתן ה. משעל מראיין את רננה נוימן

  • בלי להסתיר דבר

    ״לא צריך ידע כדי ליצור אמנות, להיפך, העשייה האמנותית מחוללת ידע. הסקרנות מעוררת תשוקה שמובילה לעשייה שמחוללת תודעה גופנית, רגשית ואינטלקטואלית, ידע הוא מרכיב מאוד קטן במערכת הזאת מבחינתי״. אלינה יקירביץ׳ בשיחה עם שחר יהלום

  • "אטלס של דימויים שמסבירים את העולם"

    "אנחנו יכולות להתבונן על הגוף שלנו דרך פריזמה שהיא כמעט מעולמות של מדע בדיוני, כסוג של מכונת זמן. אני יכולה לייצר את הדור הבא, אני יכולה להביא את עצמי ואת אימותיי ואימות-אימותיי אל העתיד". לי ברבו בשיחה עם אנה ווילד על עבודתה "עולמות: מחזור שירים כנען-עתידני"

  • בטלה משונה

    "המגמה היא לפתח סוג של דיבור, שפה, שישמש לתיאור ידע, מונחים רוחניים וחוויות, באופן שלא פוגע או מפלה קבוצות מסוימות בחברה. מבחינה מדעית ובלשנית זו פעולת שחזור פרוטוקול לשוני ליצירת רישומים אקראיים בשפת דיבור יום יומית". יהונתן משעל בשיחה עם אריאל דה ליאון

  • לחצות את שדה המוקשים

    "התערוכה מעלה הרבה שאלות לגבי המשמעות של להציג את העבודה בארץ באנגלית כשבעצם העבודה נוצרה מתוך חוסר האפשרות לתרגם את המשפט ׳לחצות את הגבול עם רימון׳ לאנגלית". ליאת לביא בשיחה עם דנה אריאל בעקבות התערוכה "לחצות את הגבול עם רימון"

  • מוזיקה שקולה

    ״לצד המושגים והעיסוק בטכני, במגדרי ובקומפוזיציוני, צבר מתעניינת ועוסקת גם באנושי. היא מתרגמת מערכות יחסים לפעולות פרפורמטיביות המפעילות את האובייקטים שהיא בונה. באמצעות האובייקטים ובאמצעות אנשים נוספים צבר מבטאת תגובות ורגשות אינטימיים-ארוטיים כמו גם אלימות וכוח״, גילי סיטון על התערוכה ״מלודיות של נזק וודאי (אפוס 3)״ במרכז לאמנות עכשווית CCA תל אביב

  • הפוכה בחושך

    "הרשיתי לעצמי לשחק, וגם לשנות ולהמציא חוקים חדשים תוך כדי תהליך העבודה. הביטחון שלי בידיעה שכל הידע כבר קיים בתוכי, ואני לא צריכה להראות או להוכיח לעצמי שאני עדיין שולטת בו, עזר לי להניח בצד את דפוסי העבודה המקובעים שלי". נועה לוצקי בשיחה עם מרב סודאי מתוך קטלוג התערוכה "פרא"

  • "אפשר כאילו להישרף מהצילומים"

    "אפשר ממש להרגיש את הטמפרטורה הצורבת, האיברים החמים, הפרשות הגוף, הבוהק הזוהר הזה שממש נראה כמו ברזל מלובן. אני מת על זה, על הדימויים הרותחים האלו", מאיה שמעוני בשיחה עם עדי שמעוני על התערוכה "שעת הזהב" בגלריה P8

  • "הייתי רוצה שיהיה לנו תפקיד בהפחתת גובה הלהבות"

    ״אני חושבת שלמען העולם ולמען ארגון כמו ארטיס, חשוב לצאת מתיבות התהודה שלנו, בהן רואים רק את מי שלגמרי מסכים אתך, או מי שלחלוטין לא מסכים אתך. זה לא פשוט, אבל זה הכיוון שבו אנחנו צריכים ללכת״. יהונתן ה. משעל בראיון עם הילית צביק לרגל כניסתה לתפקיד מנהלת ארטיס

  • "כשהירשפלד שלם מת"

    "אמרתי לך שאני שותל סודות בעבודות שלי, קובר בהן סיפורים אישיים, למשל את הכריות מהבית של אימא שלי. הקסם קורה רק כשאתה מפתיע את עצמך, רק כשיוצא ממך משהו לא צפוי". מיכל שכנאי בשיחה עם יונתן הירשפלד על תערוכת היחיד שלו, "על החיים ועל המוות", בגלריה לאמנות ישראלית במרכז ההנצחה טבעון

  • ״ניסיון השכפול שלך הוא הפרויד שלך״

    "הרושם הראשוני מהמפגש שלי עם פיסה מהעבודה אצלך בסטודיו היה שביומרה ובתמימות שבצעד שעשית יש משהו נועז. הלכת לבקר את פרויד בדמיונך וחזרת משם עם המרחב הזה, שבו הוא חי וכתב חמישים שנה ויותר", ערן רולניק ונטע ליבר שפר בשיחה על התערוכה "שדים מרוסנים למחצה" בגלריה דנה ביד מרדכי

  • הבית על ההר

    בשנה האחרונה פרשה הדס קידר מניהול אמנותי של המרכז לאמנות עכשווית בערד והקימה תכנית אמנות פרטית בעיר. בשיחה היא מספרת על אוצרות ואמנות במקומות מרוחקים מהמרכז, על עבודה במוסדות עירוניים ועל העבר, ההווה והעתיד של האמנות בערד

  • "אני מנסה לעשות את הציורים שכמעט אסור לעשות"

    "להבדיל מהעבר, שבו הייתי יוצאת מתוך הרעיון, היום הקונספט נובע מתוך העבודות. זה מהלך קשה של מחיקת התודעה, אולי אפילו של איבוד שליטה, וזה מוזר לדבר על איבוד שליטה דווקא אל מול ציורים המבקשים היפר-שליטה". שחר סריג משוחח עם ענת בצר בעקבות תערוכתה "מקום הנחמד" בבית גראוויטי, תל-אביב

  • "ואז דברים מתחילים להסתבך"

    "אני לומד רק כשדברים משעממים אותי כבר, זה מניע אותי להתקדם הלאה, לרצות לעשות דברים אחרים. וגם, הבנתי שכשמצמצמים אותי יוצא מזה הרבה. זה הדבר הכי סובייטי שיש; אם נותנים לך מעט, אתה עושה עם זה הרבה". לי ברבו משוחחת עם מארק יאשייב על "אלף", תערוכת היחיד שלו בגלריה ברוורמן, תל-אביב

  • מישהו לגור איתו (לרגע)

    "היום אנחנו מקבלות מדריך לכל דבר. נשאלת השאלה אם אנחנו צריכים הנחיות איך להיפגש. העבודות שלי מנסות לייצר את המפגש הבינאישי, אבל גם קורצות למה זה בכלל אמנות, לאיך החברה שלנו מתפקדת". שיחה עם עלית קרייז לכבוד "שלום ולהתראות", עבודתה במסגרת אירועי "אוהבים אמנות"

  • סנטיאגו סיירה: "המוות לא מכיר בשום לאומיות"

    "המעלה הגדולה ביותר של ישראל היא הקוסמופוליטיות שלה; לאבד זאת עבור חרם לא יביא לתוצאות חיוביות. מובן שיש צורך להפעיל לחץ על המדיניות הצבאית של ישראל, ודווקא זו סיבה טובה להציג כאן". קרן גולדברג משוחחת במייל עם סנטיאגו סיירה לרגל תערוכתו "פשעים" ב-1:1, מרכז לאמנות ופוליטיקה בתל-אביב

  • להתבונן באנשים מתבוננים

    "המחקר האמנותי שלי הוא על התערבויות פרפורמטיביות בתוך המרחב המוזיאלי שמסוות את עצמן כפונקציות מוזיאליות שונות. בעיקר מעניין אותי המרחב המילולי; סיורים, מדריכים קוליים, טקסטים אוצרותיים, אפליקציות בתוך המוזיאונים, דוכן המודיעין, שלטים, סוגים של הודעות קוליות". שיחה עם האמנית עפרי כנעני

  • "יש פה עין מבחוץ שמתחילה להתוודע"

    "הפרויקט שואל, של מי הראייה של מה שקורה סביבנו? האם היא באמת רק שלטונית מצד אחד ופרטית-נדל"נית מצד שני, או שיש בה משהו שיתופי של אוכלוסיות שעושות את המקום מחובר לחוויית החיים של הקהילה?". שיחה עם גליה בר-אור, אוצרת ומנהלת אמנותית של מרכז פירמידה בחיפה, לרגל הפרויקט "רציף פירמידה" שיתקיים בסוף-השבוע הקרוב

  • לשהות באי-נוחות עוד רגע

    "בעבודה קיימת האפשרות להרחיב את המושג של הקולות והגוף על-ידי הפרדתם וחיבורם. כיוון שיש להם נוכחות בחלל עם גוף ובלעדיו, באור או בחושך, הם מזמינים ליחסים מגוונים עם הגוף הרוקד ועם הקהל". דנה שליו משוחחת עם יוצרות "The Voices", מאי זרחי ומיכל אופנהיים

  • "בהיר מאלף שמשות", שיחה בין שגית מזמר ליהודית שלוסברג-יוגב

    "אני חושבת שאנחנו מזהים את ההרס האטומי כדבר אסתטי דווקא כיוון שאנחנו מפסיקים לראות אותו כמוות של הגוף. זה מוות מסוג כל-כך טוטלי, שהוא מאיין את הכל, מפרק את היקום חזרה לחומרי הגלם שלו. ההרס הזה כל כך משמיד-כל שהוא מפסיק לאיים ומתחיל להדהים". יהודית שלוסברג-יוגב בשיחה עם שגית מזמר מתוך קטלוג התערוכה "בהיר מאלף שמשות"