יהונתן משעל

  • של מי התערוכה הזאת לעזאזל

    "מעניין אותי הנושא של הקניין הרוחני. הייתי רוצה לבחון את השאלה: למי שייכת התערוכה. נראה לי שברגע שאצליח לא להרגיש לא נעים מול אמניות שאני רוצה לגזול מהן את העבודות, זה יקרה". יהונתן ה. משעל משוחח עם היוצרת והאוצרת נועה ליברמן.

  • "המפגש הראשון של גלריסט ואמן יכול להיות המסמר הראשון בארון הקבורה שלו"

    "כשאתה מתחיל להיות גלריסט, אתה מתחיל להבין את עולם האינטרסים שמפרק את התשוקה". שיחה עם אריה פרנקו לרגל סגירת גלריה שי אריה בגורדון ופתיחת "שי אריה דה-פיג'וטו".

  • "אתה לא יכול לעשות ג'סטה על קנבס כמו שאתה יכול על קיר"

    "יש לי תשוקה, משום מה, לראות כתם עגול ענק בצורה מסוימת, ואז יש לי תשוקה מסוימת להגיב אליו על הרצפה עם עיגול צהוב". שיחה עם איוה כפרי.

  • לא רק יין זול, 4.7.13

    ביום שלישי, בעודי שותה קפה באחד מבתי הקפה העירוניים הנמצא בצומת ראשית ושממנו ניתן להביט על עוברים ושבים כמו שמביטים על גלים בים ועוקבים אחריהם עד שמתקרבים לחוף ונשברים עליו, קראתי בעיתון ידיעה מזעזעת.

  • "חייבת להתקיים בגלריה אמנות לשם אמנות"

    "למרות שאני חושבת שאני אדם שמחובר מאוד לאמנות עם קונספט, בסופו של דבר הרעיון צריך להתחבר לי רגשית. זה מין שילוב של השניים שמאבחן כנות". שיחה עם נגה דוידסון, אוצרת גלריה רו-ארט.

  • אדריכלות מומצאת

    "הבחירה האמיתית היא בתוך המדיום של הקולאז'". שיחה עם אפרת גל-נור בעקבות תערוכתה "נוף עם מוזיאון ועמדת ירי" במוזיאון רמת-גן.

  • שם המשחק: סוף המשחק

    כריסטופר קולונדרן תומס הגיע מוכן לעימות עם הסטודנטים בגלריה BAAD. פער המידע בינו לבין הקהל השאיר אותו בודד על הבמה.

  • "אני לא מחכה לאפוקליפסה, אני יודעת שהיא תבוא"

    יהונתן ה. משעל משוחח עם מיכל רובנס על תערוכת היחיד שלה בגלריה מנשר, "ערי אטום", שאצרה שרי גולן-סריג.

  • בין הכיסאות

    "אחד הדברים שהכי מוזרים לי מאז שהתחלתי לעבוד כאוצרת במוזיאון פתח תקווה, זה שיש לי משרד. אמנים באים להיפגש איתי, ואז יש את הכיסא שברור שהוא של בעלת המקום, ולצורך העניין בעלת הסמכות; ויש את הכיסא של מי שהוא מהעבר השני של השולחן". הילה כהן שניידרמן מסרבת להיררכיה בין אוצרים לאמנים ונהנית לעבוד עם אמנים חיים.

  • תיק האוצר

    "לאצור זה כמו ללוות ילד שלומד ללכת: צריך להחזיק לו את היד, ללכת יחד איתו, לכוון אותו ולתת לו להוביל. לפעמים צריך לקחת את הילד על הידיים ולהתחיל לצעוד". יהונתן משעל משוחח עם קרני ברזילי.

  • מצלם מה שיוצא לי

    "חשבתי שהוא מביט בעצב על עברו האקטיביסטי ומראה את הצילומים מבלי להזכיר שינוי או לדבר בשם רעיון לא כדי להמנע מעימות או מלהיות מזוהה עם עמדה מסויימת – דווקא את עמדותיו ציין בפירוש – אלא פשוט כי כבר אין רעיון". רשמים מהרצאה של הצלם ניק ופלינגטון בישראל.

  • עבודה מתוך ריקות

    ממקום מושבה בניו-יורק משחזרת שירלי וגנר זיכרונות של תצלומים ונופי ילדות מישראל, בונה אותם בסטודיו ומצלמת את המודל. בשיחה היא מדברת על המעבר מהמדרשה לייל, מציור לצילום, מהנוף לזיכרון ומשם לסטודיו.

  • הליכה בין הטיפות

    "כל פעילות חברתית היא קודם כל בעיה. ברגע שפתרתי משהו אחד, אני יוצר בעיות אחרות". על פרויקט האמנות "אח גדול קטן" בשכונת ג'סי כהן בחולון.

  • על סף פריצה מתוך הוורוד

    באמצעות פרקטיקה של חיי יום יום העומדים לפני פירוק, התערוכה של ליהי חן קוראת להתבונן מעבר למסננים של תרבות הקובעים מה צריך להיות ומה לא, מה מקובל ומה אסור.

  • חיות בסרט

    הדימויים המופיעים בעבודותיה של אלי אהרוני-כגן הופכים את בעלי החיים מיצורים נעימים למגע וצפייה לכאלו שאפשר לדון בתנאי קיומם.

  • דחיקת המובן מאליו

    כוחה של עבודתה של ורה קורמן אינו נובע מן הישירות שלה – אף שהיא תורמת לעוצמת החוויה – אלא מאמינותה.