מוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית מרכין ראש עם לכתה של איטה גרטנר (1932–2025). יצירתה של גרטנר התאפיינה בשילוב טכניקות שונות של ציור, פיסול ורקמה, ובחנה את הזיקה בין טקסט לטקסטורה, בין מלאכות נשיות מסורתיות לבין מטאפורות של חיבור וריפוי. היא עסקה בשאלות של זיכרון, זהות ומגדר, תוך פיתוח שפה חומרית ייחודית שהקדימה את זמנה.
את הכשרתה האמנותית החלה גרטנר במכון אבני, שם סיימה בהצטיינות בשנת 1963 ולמדה אצל אמנים בולטים כמו משה שטרנשוס, יחזקאל שטרייכמן, משה פרופס ויעקב וכסלר. בשנת 1969 סיימה את לימודיה במדרשה לאמנות ברמת השרון, ובהמשך הרחיבה את השכלתה בלימודי תרבות בקמרה אובסקורה (1998) ובקורס אוצרות בסדנאות הקיבוץ (2004).
במהלך הקריירה שלה הציגה מעל -21 תערוכות יחיד והשתתפה בעשרות תערוכות קבוצתיות בגלריות ובמוזיאונים בישראל ובעולם. בין האוצרים שעבדו עמה לאורך השנים ניתן למנות את אדם ברוך, דני דותן, מאיר אהרונסון, פיוטה ויתקין אונגר, Hanze Tille, אינה הרואטי, אפי גן, ענת גטניו, דרורה דקל, אירנה גורדון, רחל סוקמן, מיכל שמיר, טלי תמיר וד"ר קציעה אלון.
האוצרת הראשית של מוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית, שרי גולן, עבדה עם גרטנר למעלה מעשור, ובימים אלה עסקה בעבודה על תערוכה רטרוספקטיבית רחבת היקף שהוקדשה ליצירתה. למרבה הצער, גרטנר לא זכתה לראות את המהלך מתממש. התערוכה תוצג במוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית.