קטלוגים

  • להוציא את הפסל מהפסל

    להוציא את הפסל מהפסל

    ״המאבק הבלתי אפשרי הוא מה שמעניין אותי, והתחושה שיש פסל שאני צריכה להחזיק אותו – סיוט הלילה של פסלים שנופלים באמצע התערוכה – היא העניין״. אביטל כנעני משוחחת עם יונתן אמיר לרגל תערוכתה ״אחר הרוח״ במשכן לאמנות ישראלית בקיבוץ עין חרוד

  • מסביב לנקודה

    מסביב לנקודה

    ״אתגר שיבתו של התלוש לא נח במלנכוליה הנוסטלגית, הרפה – זו המופנית כמבט מקובע בעבר ומנוסחת בכלים אידיאליסטיים שאיבדו כל קשר למציאות – אלא באימוץ אופיו הלא ריבוני של התלוש ככר ליצירה״. טקסט נלווה לתערוכה ״התלוש״ במוזיאון ת״א

  • איך בונים בית?

    איך בונים בית?

    ביחסי החליפין בין אידיאולוגיה ופעולה, תרבות ודימוי, מוגדר מחדש גם מעמדו של הצלם-אמן-מתעד כעובד מן המניין, חסר קדימות לבעלי מקצוע אחרים, וכפוף כמוהם למנגנוני הייצור, השכפול וההפצה העכשוויים. גלעד רייך על התערוכה "קינון" של גסטון צבי איצקוביץ

  • אנו השחורים

    אנו השחורים

    החלל השחור של אורלי סבר, שהיה נדמה בתחילה כי הוא מרחב סגור, אות של עבר – ספק אתר קבורה, ספק יד הנצחה – הופך למרחב יצירתי. מעשה ההשחרה הבלתי נחתם שבבסיס המיצב יכול להחתים גם את השוהים בתחומו.

  • Caput

    Caput

    ״דומה כי תהליך הציור כולו נתון במאמץ זה: לחבר ראש קטוע לגוף רוטט״. שאול סתר על ציוריו של אמיר נוה במוזיאון הרצליה.

  • ציור רנטגן

    ציור רנטגן

    ״יש פה שאלה של קטגוריות או רזולוציות: כמה אפשר לראות, לחוות, לדמיין. כל חלון שתפתח בסלמה, יתגלה דרכו החלון של שדה פיח. זה מעניין אותי. אני רוצה לייצר יחסים כאלה בין הציורים״. טליה ישראלי בשיחה עם הלל רומן על עבודתה.

  • Roee Rosen, Literally

    Roee Rosen, Literally

    ״אמנותו של רועי רוזן היא חג כלולותיהם של גוף ומכונה, פרי זיווגם של ליברטין ומטאטא אחוז רגשה, אולימפיה עשויה בשר״. עודד וולקשטיין כותב לזכרו של ״עודד וולקשטיין״ על האמנות של ״רועי רוזן״ בתקטלוג התערוכה של רועי רוזן במוזיאון ת״א.

  • "מַסָּע וּמְרִיבָה"

    "מַסָּע וּמְרִיבָה"

    דוד שפרבר כותב על עבודתו של אליהו אריק בוקובזה לרגל זכייתו בפרס היצירה הציונית על סדרת הציורים ״סוקאג׳ן״, שעוסקת, כמו רבות מעבודותיו של בוקובזה, בהתחפשות.

  • תוכניות לבית

    תוכניות לבית

    הניסיון לעטות על הבית עוד ועוד שכבות מרוקן אותו מתוכנו, מתמצת אותו ומאיין אותו לכדי מושג הנמוג לתוך אידיאה מופשטת. רק הקצוות הפרומים משיבים לבתים מעט חיות.

  • NO MAN’S LAND

    NO MAN’S LAND

    השם NO MAN’S LAND התקבע בשלב מאוחר יחסית בתוך תהליך העבודה. בטקסט זה אבקש להציע אפשרויות קריאה אחדות לזיקה האירונית בין כותרת התערוכה לבין רעיונות מרכזיים של השיח הפמיניסטי.

  • לדבר על חבל

    לדבר על חבל

    ״מאחורי הפעולות הפיסוליות הפשוטות יש מאמץ אדיר לחפור לתוך המרקמים הסמויים של הבית, לתוך החפצים והקירות, להבין איך זה עובד, לנסח את זה, לחפש נתיב מילוט״. בועד ארד על התערוכה של נעמה ערד במוזיאון ת״א.

  • לחלץ את המאוויים הקולקטיביים: בנימין, היסטוריה ואמנות עכשווית

    לחלץ את המאוויים הקולקטיביים: בנימין, היסטוריה ואמנות עכשווית

    ״תפיסת ההיסטוריה והארכיון של ולטר בנימין היא הרלוונטית ביותר לאמנות העכשווית ולפרקטיקות עכשוויות של אוצרוּת: "מפעל הפסאז'ים" הבלתי גמור והתזות "על מושג ההיסטוריה", מתווספים לכתיבתו הקודמת על הטכנולוגיה, שחשיבותה עומדת בעינה״. קלייר בישופ במסה מתוך קטלוג התערוכה ״ולטר בנימין: ארכיון / גלות״.

  • התיאור הוא טיפול

    התיאור הוא טיפול

    בעבודתה של מלי דה-קאלו ״חמישה סימנים וזמן״, עדותם של המצולמים על מה שהיה ונעדר, הופכת ליסוד תרפויטי המערער את הנחות היסוד באשר להתרחשות ולסדרים החברתיים שכוננו אותה.

  • רות דורית יעקובי: הריבוי והאחד

    רות דורית יעקובי: הריבוי והאחד

    ״כל פרט מקבל את מלוא כוחו ותוקפו כאובייקט פולחני נפרד, אך הסמיכוּת בין הפרטים מייצרת אחדות רליגיוזית״. אירית טל על המיצב המונומנטלי של רות דורית יעקובי, שהלכה לעולמה בשבוע שעבר.

  • מתבונן בנוף

    מתבונן בנוף

    "תצייר מהר כי כורתים את היער", כך הזהיר פקח יערות את מאייר בשנת 2014, כאשר ביקש לצייר יער אורנים שהיה שתול על טראסות של כפר ערבי חרב. ההתבוננות בנוף קצובה, נתונה לפרק זמן נתון. יש למהר ולצייר, אחרת לא יהיה עוד מה לצייר.

  • שירת המקהלה

    שירת המקהלה

    העבודות המוצגות בתערוכה ״שירת המקהלה״ מתיכות יחד מסורות מוזיקליות וטקסטואליות וטקסטים עכשוויים, לעתים כאלה הלקוחים היישר מן המרחב הפוליטי. התקות של זמן והקשר יוצרות חיבורים חדשים בין לחן, טקסט ומקום, ואלה באים לידי ביטוי גם בהיבט החזותי של העבודות.

  • פגיעה מכוונת

    פגיעה מכוונת

    "האובליסקים כולם נדמים כאנדרטאות שעברו התעללות, ועם זאת שר מצליח לא לחצות את הקו הדק אל עבר הוולגרי והדוחה. הריקון (החלקי) של הקדושה, המתלווה הן לפסוקי התנ"ך והן לסמל האובליסק, מותיר אותם בעירומם, כסמל חסר רפרנס, כקליפה ריקה, ועם זאת מרשימה". על "אבני דרך", תערוכתו של אבנר שר בבית האמנים, תל-אביב.

  • המעצב – מהנדס ובריקולר

    המעצב – מהנדס ובריקולר

    על יצירתם של עזרי טרזי וחיים פרנס בתערוכה "מחוז חפץ" במוזיאון מגדל דוד בירושלים.

  • אלנבי ואומן

    אלנבי ואומן

    בעבודותיה של אסתר שניידר נוצר טקס ברית מעודן בין דמויות הבאות מארון הספרים היהודי, או, בעצם, מתיבת פנדורה הכולאת את העילויים החושניים־הטהורים־הטמאים שבבניו.

  • כל דבר שהיה שלנו

    כל דבר שהיה שלנו

    ״פעולות האריגה, התפירה, התלייה, כמו הטקסטילים עצמם, לוכדות את הטקסט הלא כתוב והלא נאמר, את הזיכרון, את הגוף האנושי, כְּאֵביו והתרפקויותיו״. אירנה גורדון בקטלוג עבודתה של דבורה מורג.